string(2) "he"
string(2) "he" -array(0) { }

קיצור תולדות החוק להפללת צרכן הזנות

השבוע החליטה הוועדה הבין-משרדתית שמינתה שרת המשפטים איילת שקד שאין ביכולתה להחליט והחזירה את הצעת החוק לכנסת. מדוע או בגלל מי משתרך החוק כבר תשע שנים בידי מחוקקינו? מורה נבוכות לחוק ההפללה ופשר עיכובו המתמשך
נטע לאור

מעצבת אופנה, מפעילת עמוד ׳הדיסקרטים׳ והזרוע המיליטנאטית שלו ׳באות לזנאים׳ (ביחד עם לימור נחמיאס) וכן פעילה ב׳לובי למיגור זנאות׳

בראשית הייתה אישה, חברת כנסת, יחידה, שהעירה את הכנסת לנושא מיגור הזנות בישראל. השנה 2008, הימים ימי הכנסת ה-17, וזהבה גלאון (מרצ) מניחה על השולחן את הצעת החוק הראשונה בתולדותינו להפללת צרכן הזנות. ההצעה יזמה התייחסות פורצת דרך לזנאים כאל הכוח המכלכל את הזנות. הזנאים נהנו עד אז מדיסקרטיות, כאשר החוק, הממסד, התקשורת והציבור מתעלמים מאחריותם לתופעת הזנות.

הצעת החוק להפללת לקוחות הזנות מותאמת לפרוטוקול האו"ם (למאבק בסחר בבני אדם ולשיקום הקורבנות, 2000), לפיו יש להיאבק בביקוש לזנות באמצעים חקיקתיים, חברתיים, חינוכיים ותרבותיים, ונועדה להבהיר לחברה כולה שמי שהולך לאישה בזנות פוגע בה באלימות מינית.

אלפי נשים כלואות בישראל בתהום הזנות, ללא אמצעים לשוב לחברה. השפעת הזנות על האישה בזנות היא פגיעה קשה וחמורה. באומדן זהיר, מתקיימות יותר ממיליון אינטראקציות בין זנאי לנשים וקטינים בזנות מדי שנה. סקר לאומי על תופעת הזנות בישראל שנערך על ידי משרד הרווחה והמשרד לבטחון פנים ופורסם באפריל 2016 מצא כי הזנות לבדה (מבלי לכלול פורנוגרפיה וחשפנות), מגלגלת כ-1.2 מיליארד ש"ח בשנה (יש אומדנים אחרים של קרוב ל-2 מיליארד) וכוללת כ- 12 אלף "מועסקות" על פי הערכת הסקר וכ-15 אלף על פי הערכות הארגונים בשטח.

הצעת החוק מגדירה צריכת גוף בתשלום כעבירה, שעונשה קנס או מאסר (עד שישה חודשים) ואולם אינה מסתפקת בענישה ומייחסת לחינוך החברה תפקיד משמעותי והכרחי בהתמודדות עם התופעה. "מוצע להקים תוכנית הדרכה ללקוחות, אליה ישלחו אנשים שנעצרו לראשונה בגין עבירה זו. התכנית תכלול תכנים שונים מתחום בריאות הציבור, החוק והמשפט, וכן הרצאות של נשים שעסקו בעברן בזנות ושל גורמים נוספים. התוכנית תופעל… בשיתוף משרד הרווחה. תוכנית מעין זו קיימת במספר מדינות בעולם, כגון קנדה וסן-פרנסיסקו. לא יוגש כתב אישום בגין צריכת שירותי מין בתשלום כנגד אלו אשר סיימו את התוכנית במלואה ועמדו בדרישותיה. לקוחות שיעצרו פעם נוספת בגין עבירה זו לא יוכלו לקחת שוב חלק בתוכנית ויהיו צפויים לעונש אחר."

במקביל, ההצעה מתמקדת בשיקומן של הנשים ובבניית מערך תומך ליציאה ממעגל הזנות. ב-2008 בעמוד של מרצ צוטטה זהבה גלאון בקביעה שהמאבק בזנות צריך להתקיים בד בבד עם המאבק בעוני: "הדרך היא לדאוג לתקצוב של שירותים חברתיים איכותיים, שיאפשרו לנשים להיות כמה שפחות פגיעות וכמה שפחות חשופות לתנאים הקשים שבהם נמצאו". ואכן, פרק ג' בהצעה הנוכחית כולל מערך שיקומי של הגנה וסיוע לשורדות זנות. למעשה, בימים אלו מונחות ארבע הצעות דומות על שולחן הכנסת:

בעקבות החוק ואמצעי החינוך שנלוו אליו, חלחלה לתודעת השבדים ההבנה שנשים אינם מוצר עובר לסוחר. השינוי הנורמטיבי כלל הוקעה של הזנאות והבנה שיש בה טעם לפגם, שהיא פוגענית, מביישת ופסולה מכל וכל.

שתיים מהן עוסקות בהרחבה הן בחינוך וענישה של הזנאי כמו גם בצרכים של השורדת ושל האישה בזנות. אלו הן "הצעת חוק איסור צריכת זנות וטיפול בקהילה" של מועלם וגלאון ו"הצעת חוק איסור צריכת זנות ומתן סיוע לשורדות זנות" של עליזה לביא (יש עתיד) ועאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת). האחרונה מתמקדת מעט יותר בהצבת יעדים ארציים למיגור הזנות בעוד שההצעה של מועלם וגלאון מרחיבה את פרישת הסל השיקומי לשורדת הזנות והעזרה לאישה בזנות. 

לעומתן, שתי הצעות נוספות והן מטעם שרון השכל (הליכוד) ואורן חזן (הליכוד). "הצעת חוק איסור צריכת זנות וטיפול בקהילה" של השכל ו"הצעת חוק הפללת לקוחות זנות והבטחת הכנסה לנפגעות זנות" של חזן. בשתיהן אין פרק של הרחבה שיקומית. בהצעתו של חזן הקנסות גבוהים יותר באופן משמעותי ולעומת זאת אין בה אפשרות של מאסר ללקוח הזנות. בשאר ההצעות הענישה כוללת עד חצי שנה מאסר לעובר בפעם הראשונה על החוק, ובכולן ניתן להמיר ענישה בקורס הסברה על נזקי הזנות ובלבד שזו העבירה הראשונה.

מה קורה בעולם?

שבדיה הייתה המדינה הראשונה שבחרה בדרך של הפללת הלקוח, כבר ב-1999. החוק הביא להפחתת זנות הרחוב ב-50% (על פי דו"ח שפורסם בשבדיה, 2010), אך לא פחות חשוב מכך, בעקבות החוק ואמצעי החינוך שנלוו אליו, חלחלה לתודעת השבדים ההבנה שנשים אינם מוצר עובר לסוחר. השינוי הנורמטיבי כלל הוקעה של הזנאות והבנה שיש בה טעם לפגם, שהיא פוגענית, מביישת ופסולה מכל וכל. הערכים החדשים מהווים גבולות מוסריים שמלווים את הגברים השבדים גם כשהם שוהים בארצות בהם הזנאות מותרת.

בעקבות שבדיה, אימצו את מודל הפללת צרכן הזנות ארצות נוספות, ביניהן נורווגיה (2009), איסלנד (2009), פינלנד (2006), צרפת (2013) ואירלנד (2017). בסקוטלנד הוגשה הצעת חוק חלקית להפללת לקוחות זנות ובריטניה החמירה את הענישה והאיסורים הפליליים על צריכת זנות ברחוב ומקורבנות של סרסרות וסחר.

זנאים ברובע האורות האדומים, הולנד, 24.8.2008. צילום: cc by-Baptiste Pons
זנאים ברובע האורות האדומים, הולנד, 24.8.2008. צילום: cc by-Baptiste Pons

גרמניה והולנד, לעומת זאת, מיסדו את הזנות והן מייצגות את המחשבה הליברלית שלפיה זנות היא מקצוע חופשי, שהזנאי הוא צרכן נורמטיבי ושאם יש צד אפל ופוגעני בזנות הרי זה משום שהשיטה לא מבוקרת מספיק. אולם מסתבר שלא זו בלבד שנזקי הזנות לא הצטמצמו עם השנים בעקבות המיסוד, אלא אף התרחבו. גורמים רשמיים בהולנד מדווחים כי המיסוד הגביר את מוקדי הפשיעה והרחיב את פעולתן של הרשתות להלבנת הון. גרמניה והולנד של המיסוד הפכו למוקדים של סחר נשים. הרוב הכמעט מוחלט של נשים בזנות הממוסדת הן נסחרות מארצות מוחלשות כמו רומניה ומחוזות שונים באפריקה. בנוסף, לא חלה ירידה בכמות הנשים בזנות שנרצחות בגרמניה (בידי זנאים) מדי שנה. בוצעו מאות ניסיונות רצח של נשים בזנות מאז המיסוד ב-2002. לעומת זאת, בשבדיה- מזה כ-16 שנה נרצחה רק אישה אחת בזנות, וזאת בידי בעלה לשעבר.

מיסוד הזנות לא הצליח לייצר סביבה בטוחה לנשים בזנות, ואין זה מפתיע. רצח נשים בזנות (שהוא גבוה מספרית פי כמה מרצח נשים שאינן בזנות) הוא חלק בלתי נפרד מהשיטה המעניקה לגבר שליטה על גופה של האישה בזנות.

המיסוד הפך סרסורים וכנופיות סרסרות לאנשי עסקים לגיטימיים. מיסוד הזנות גרם להרחבת הזנות באופן משמעותי. לעומת זאת, בארצות שאימצו את המודל השבדי חלה ירידה מרשימה בהיקף הזנות. כתוצאה מכל האמור לעיל, החל תהליך התפכחות בהולנד, שהביא לחקיקה הדרגתית לכיוון הפללת לקוחות הזנות: גיל המינימום של האישה בזנות עלה מ-18 ל-21 (כך שזנאי שצורך זנות מצעירות בנות 18 עד 21 הוא עבריין). חלה החמרה בנהלי הרישום של הנשים בזנות: רכישת זנות מאישה שאיננה רשומה, מהווה עבירה. בנוסף, עיריית אמסטרדם השיקה את פרוייקט 1012. בתי בושת נרכשים מבעליהם במימון קרן חיצונית והופכים לגלריות של אמנות פרינג', כחלק ממאבקו של ראש העיר בתופעת התגברות הפשע הנלווה לזנות.

ובישראל: סחבת

לאור כל הנתונים הידועים לנו, לנוכח ארבע הצעות חוק המצויות בשלבים שונים ובהתחשב בזה שגלאון העלתה את ההצעה הראשונה כבר ב-2008, מה בעצם קורה עם החוק? איך זה שבארצות שבהן ההצעה עלתה על סדר היום שנים אחרינו, כבר יש חקיקה בהתאם?

למעשה, הצעתה המקורית של גלאון (בשותפות עם 29 ח"כים נוספים) מעולם לא עלתה לדיון. במקום זה, הוקם צוות בין משרדי על מנת לגבש דעה על החוק. התהליך כלל הקשבה לנציגים מארגונים לא ממשלתיים, כמו גם נשות ואנשי אקדמיה, נציגים ממשלתיים שעבודתם קשורה לנשים בזנות ונציגים מטעם הרשות המבצעת. לאחר שנה של עבודה, החליט הצוות להשהות את החלטתו בשנה נוספת. בינתיים שורטטה תכנית למיפוי עולם הזנות. הצוות לא הספיק להודיע את מסקנותיו (או לגבשן) בטרם התפזרה הממשלה.

בשנת 2010 בכנסת ה-18, ח"כ אורית זוארץ (קדימה), העלתה את החוק שוב והצליחה, בשנת 2012, תוך עבודת שטח מרובה, לגייס את תמיכתו של שר המשפטים יעקב נאמן (ליכוד). החוק עבר בקריאה טרומית במליאה ואחר כך בוועדת השרים ללא מתנגדים. לפיכך, הועברה "הצעת חוק איסור צריכת זנות וטיפול בקהילה" לוועדת חוק ומשפט בראשות חבר כנסת דוד רוטם (הבית היהודי) ושם גם נשארה, מיותמת. זוארץ ניסתה, ללא הצלחה, להעביר את הדיון לוועדה לקידום מעמד האישה ובינתיים (שוב) התפזרה הכנסת.  

ח״כ שולי מועלם. חברה לגלאון בניסיון לקדם את החוק (צילומסך)
ח״כ שולי מועלם. חברה לגלאון בניסיון לקדם את החוק (צילומסך)

בכנסת הנוכחית נראה כי חלה תפנית: ח"כ הבית היהודי, שולי מועלם-רפאלי, חברה לגלאון בניסיון לקדם את החוק. שילוב הפעולה בין שתי חברות כנסת משני הקצוות הפוליטיים של המפה, גישר על פני פערים בציבור לגבי החוק. משרד הרווחה יצא בסקר, הראשון בתולדותיו, על עולם הזנות. למרות שהסקר נערך בתנאים תמוהים, וכלל התחזות של גברים לזנאים על מנת להשיג מידע, על ומאת האישה שבזנות, ולמרות שמהארגונים שקשורים לנשים בזנות עולה שיש פער בין הנתונים של הסקר לבין זירת ההתרחשות בשטח – פער המקטין (בסקר) את חומרת המצב; הרי שגם כך, עלתה תמונת מצב מדאיגה שהבהירה למחוקק שאין ברירה אלא להתעמת עם התופעה.

גם הפעם זה היה רק כמעט. באפריל 2016, נענתה שרת המשפטים איילת שקד לדרישתן של גלאון ומועלם-רפאלי והקימה צוות נוסף לבחינת הנושא. אמנם נראה שבתולדותיו של החוק הספיקה כמות נכבדת מאין כדוגמתה של ועדות וצוותים לדון בנושא, ובכל זאת הצוות שמינתה שקד החליט, לפני כארבעה חודשים, להקים ועדה נוספת שתבחן (שוב) את הנושא. הוועדה, בראשות עו"ד אמי פלמר, מנכ"לית משרד המשפטים, הייתה אמורה להציג את מסקנותיה במאי השנה.

בהתחשב בכמות הוועדות והצוותים שבדקו והקשיבו, סיירו בשטח, סיקרו ומדדו את הנושא וכל המידע והמחקר שהוא זמין וקביל, הופתענו לשמוע במהלך חודש מאי כי הוועדה מעכבת את הסקת המסקנות בחודש. המועד החדש נקבע ל-1 ביוני ועוכב שוב פעמיים מאז.

מסקנות הוועדה הן כי אין ביכולתה לקבוע אם צריכת זנות יכולה להפוך לעניין פלילי וכי על הכנסת להכריע בדבר החקיקה. וכך מטלטלת לה ההכרעה ככדור פינג פונג בחזרה לחיק הכנסת

בתום התקופה על ההארכות השונות שנקצבו, הסתבר השבוע שהוועדה הניבה חוסר מסקנות שהוא כאמור, טיפוסי לתהליך כולו. מסקנות הוועדה הן כי אין ביכולתה לקבוע אם צריכת זנות יכולה להפוך לעניין פלילי וכי על הכנסת להכריע בדבר החקיקה. וכך מטלטלת לה ההכרעה ככדור פינג פונג בחזרה לחיק הכנסת. לאור ההחלטה כי ההכרעה אינה בסמכותה, קשה שלא לתהות על פשר העיכוב בן החודש (ולאחריו עיכובים נוספים בני שבוע כל אחד), כשהזמן דוחק, ממש ימים ספורים לקראת היציאה של הכנסת לפגרה. המושב הבא של הכנסת ייפתח באוקטובר, ואם החוק לא יעלה לקריאה הבאה, עבודה של שנים עלולה לרדת (שוב) לטמיון.

הוועדה מצהירה שתחום סמכותה אינו כולל הכרעות מוסריות בדבר החוק, אך המלצותיה כוללות הסתייגות מהחוק בשל הקושי לאכוף אותו. ליתר דיוק, מדובר בנטל ההוכחה שפעולת התשלום, שהופכת את החדירה למעשה זנות, אכן התקיימה. הוועדה מאריכה מאוד בהתפלפלות לגבי הקשיים הנערמים בדרכה של הרשות המבצעת והשופטת להוכיח כי תשלום אכן התבצע.

קשה שלא לתהות על כך שקושי מסוג זה לא עצר את המחוקק לקבוע איסור בצריכת זנות קטינים. גם עבירות אינוס נקבעו בישראל וזאת למרות שעל פי רוב ומטבע הדברים מדובר במילה של הקורבן מול גרסת הנאשם וללא עדים. כך גם עברה חקיקה בסוף שנות השמונים שמזהה עבירת אינוס שבין בעל ואישה. ולהבדיל, כאשר מדובר באדם שנתפס בזירת זנות כגון בית בושת, הרי שאלו נסיבות שאינן תלויות רק בדברי הקורבן. "ההפללה היא קודם כל הכרעה מוסרית הנתונה בידי הכנסת. 71 ח"כים אמרו את דברם. הגיע הזמן לקדם שינוי למען נשים בזנות והחברה כולה," צייצה שולי מועלם-רפאלי בתגובה ל"מסקנותיה" של הוועדה.

להלן מבחר קטן מתוך חוקים אחרים שעברו קריאה שלישית בשנים האחרונות, וששהו זמן קצר יותר על שולחן המחוקק בדרכם לספר החוקים: הצעת חוק מועצת הצמחים (ייצור ושיווק), סעיף 163 לתשתיות להולכה ולאחסון של נפט, חוק המרכז למורשת מלחמת ששת הימים, הצעת חוק המועצות האזוריות, חוק לתיקון פקודת הרוקחים, חוק ניירות ערך, חוק הגליל, חוק שדה התעופה דב הוז (הוראות מיוחדות). מסתבר שהמחוקק אינו אימפוטנט כשמדובר בנושאים שחשובים לו יותר מאשר נושא זניח כמו פיקוח נפש של נשים.

המחוקק הישראלי יודע להפגין יעילות כשהוא רוצה. למשל, בלוחמה בסחר בבני אדם, כאשר מספר קורבנות הסחר ירד מכ-3000 בשנה בשנת 2000, למספר של עשרות בלבד, בזמן קצר יחסית. ה"חוק למניעת סחר בבני אדם" עבר ב-2003, תוך שלוש שנים בלבד מעת פרסום הדו"ח הבינלאומי המטריד מטעם משרד החןץ האמריקאי ב-2001. זהו חוק זריז ומעורר השתאות למול תולדותיו המפותלות של אחיו הנגרר והמשתהה "הצעת חוק איסור צריכת זנות וטיפול בקהילה".

בכל הזמן הרב שעובר, נשים הלכודות בזנות מתדרדרות לעבר התהום. נשים, נערות וקטינות נכנסות למלכודת הזנות. נשים מוצאות בה את מותן. בכל הזמן הזה, הסרסורים מתעשרים והזנאים ממשיכים לצרוך נשים באין מפריע. להזכירנו, בכל פעם שהכנסת מתחלפת, צריך להתחיל מהתחלה. בואו לא ניתן לחוק החשוב ומציל החיים הזה להתמוסס במסדרונות הכנסת. בואו נשמיע את קולנו.

תודה לעידית הראל שמש, מייסדת ג'ון סקול ישראל, על הייעוץ

———————————————————

ובקשה קטנה מאיתנו

במשך 14 שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

לחצו כאן כדי להמשיך לתרומה

haokets_693x237_01

תגיות:
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

  1. שי גרינשפון

    כל המציעות הפללת לקוחות יוצאות בסתר ליבן מהנחה שהעוסקות בזנות בחרו בעיסוק זה באופן מודע ואם ידללו מהן לקוחות – יעזבו מרצונן. זוהי הצעה צבועה. הנימוקים לטענה שליhttps://m.facebook.com/story.php?story_fbid=940086452788627&id=889821801148426 .

    1. ליכודניק

      להיפך.
      הנחת היסוד היא שהנשים בזנות בהכרח פועלות מכפיה או מכוח טראומה פסיכולוגית,
      כך שהסכמתן למין אינה תקפה, ומשכב איתן – אפילו ללא אלימות ותחת התנאים שהוסכמו- הוא עבירה.

      הגיונית, מי שקורא להפללת צרכן זנות צריך לקרוא גם לשים את הנשים שבזנות באפוטרופסות. הרי שיקול הדעת שלהן לקוי.
      והגיונית, מה ההבדל בין 15 אלף הנשים שבזנות לקבוצה הגדולה בהרבה של נשים צעירות שמקיימות יחסי מין תמורת דרינק, בילוי,וסיכוי קלוש לחברות? גם עליהן אפשר לטעון ששיקול הדעת שלהן לקוי.. היכן הגבול?

  2. מירי דהאן

    חשוב. לא היה לי מושג. תודה

  3. דני

    הצעת חוק גרועה, נקווה שתיכשל. כל עוד הזנות היא בין בוגרים ובהסכמה, אין בה פסול. מישטור של פעילות מינית הוא דבר רע.

  4. דפנה

    עד לקריאת הכתבה לא ידעתי על המודל השוודי. קשה להבין למה לא לאמץ מודל שנוסה כבר במדינה אחרת, והצלחתו ללא ספק מוכחת.
    תודה על המידע, ובהצלחה לכולנו.

בא/ה לפה הרבה?
העוקץ זקוק לעזרתך!
סגירה X