string(2) "he"
string(2) "he" -array(0) { }

ואולי חברון בכלל של האדומים

המחקר ההיסטורי על העיר האדומית לוקה בחסר, אולם כדי לבצע אותו יש לחפש את חברון האחרת – זאת שמוסתרת מתחת לשכבות של דת ופנאטיות
יונתן מזרחי

ארכיאולוג ומנכ"ל ארגון עמק שווה

בשצף הוויכוח בין הישראלים לפלסטינים על השאלה למי העיר חברון קדושה יותר, נשכח לפחות עם אחד שגם לו היתה השפעה מכרעת על תולדות העיר: העם האדומי. לפחות מנקודת המבט של העם האדומי, שכיום אנחנו לא יודעים מי צאצאיו, זכות האבות בחברון שייכת לו, וייתכן שניתן להאשים גם אותו בהפיכתה של מערת המכפלה למקום של סכסוך, שפיכות דמים ומחלוקת.

המחקר הארכיאולוגי בחברון לא מספק לנו מידע מספק על תולדות העיר, אולם לדעת כמה מן החוקרים, מתחם הקבר המוכר לנו היום כמערת המכפלה ונמצא בלב העיר חברון היה מערכת קברים שניתן לתארך לסביבות 2,200 לפנה"ס. היו אלה קברי פיר שנחצבו בסלע ולעתים חולקו לשני תאים. ככל הנראה, לפני כאלפיים שנה נבנה על גבי מתחם הקברים בניין הקבר המפואר המוכר לנו היום כמערת המכפלה.

בתקופה ההלניסטית והרומית העיר חברון הייתה חלק מפרובינציה אידומיה ורוב תושביה היו אדומים, ועל כן היו חוקרים שהציעו שמערת המכפלה נבנתה לטובת הקהילה האדומית. בקרב החוקרים מקובלת ההנחה שאת מתחם הקבר המפואר הקים הורדוס שליט יהודה, שמקור משפחתו מאדום. להשערה זו אין ביסוס ארכיאולוגי, אולם היא מבוססת על הידוע לגבי הורדוס. כידוע, משפחתו של הורדוס התגיירה, אבל הורדוס, בערמומיות פוליטיקאים ממוצעת (ראו ראש ממשלה אשכנזי שמגלה גנים ספרדיים), נהג להזכיר את יהדותו ליהודים ואת שורשיו האדומיים לאדומים. עבור היהודים הוא בנה את בית המקדש בירושלים, ובחברון הוא בנה לאדומים את מערת המכפלה.

בתקופה ההלניסטית והרומית העיר חברון הייתה חלק מפרובינציה אידומיה ורוב תושביה היו אדומים, ועל כן היו חוקרים שהציעו שמערת המכפלה נבנתה לטובת הקהילה האדומית. בקרב החוקרים מקובלת ההנחה שאת מתחם הקבר המפואר הקים הורדוס שליט יהודה, שמקור משפחתו מאדום

המחקר ההיסטורי מספר על גיור בכפייה של כל האדומים לאחר כיבוש אידומיה על ידי יוחנן הורקנוס החשמונאי. מנגד ישנם חוקרים שטוענים שהגיור נעשה בהסכמה ושלפחות בחלקו הוא היה מבוסס על קירבה תרבותית ומנהגים משותפים, שהקלו על האדומים לקבל את הדת היהודית. אחרים טוענים שחלקים גדולים מהקהילה האדומית לא התגיירה כלל. בכל מקרה הזהות האתנית של האדומים בהחלט נשמרה, לפחות לכל אורך תקופת בית שני. כלומר אם בגלל מסורות קדומות ואם בגלל אמונה מקומית, מערת המכפלה ללא ספק הייתה מקום קדוש לאדומים, לפחות ואולי גם יותר מאשר ליהודים. העם האדומי כמו עמים רבים נעלם מפני ההיסטוריה והדבר המשמעותי ביותר שנשאר ממנו הם המבנים והערים שבנה המלך האדומי הגדול ביותר בהיסטוריה – הורדוס. כיום גם הערבים וגם היהודים מנכסים אליהם את הורדוס: היהודים טוענים שאביו התגייר ולכן הוא יהודי והערבים טוענים שאמו היתה נבטית, כלומר, בת לשבטים שמזוהים כשבטים ערביים.

משה דיין וחברים בפתח מערת המכפלה, 08.06.67. צילום: משה מילנר / לע״מ
משה דיין וחברים בפתח מערת המכפלה, 1967. צילום: משה מילנר / לע״מ

את ההיסטוריה כותבים המנצחים או לפחות אלא שנשארים כדי לספר אותה. וכך, מאות ואלפי שנים אחרי האדומים, השליטה בחברון ובקדושתה של מערת המכפלה נקבעות בכל תקופה בידי השליטים. בתקופה הביזנטית נבנתה במקום כנסייה, בתקופה המוסלמית הקדומה נבנה מסגד והיה ככל הנראה גם מקום תפילה עבור היהודים, בתקופה הצלבנית הפך שוב המקום לכנסייה. השינוי האחרון והמשמעותי במערה נעשה בתקופה הממלוכית. אז נוספו למבנה הקבר ההרודיאני עוד חלקים והוא עוצב בסגנון ממלוכי, שהמאפיין המרכזי שלו הוא האבלק – סגנון בנייה המשלב אבנים מצבעים שונים, לרוב לבן, אדום ושחור. הבניה הממלוכית היא המאפיין האדריכלי הבולט ביותר לעיני המבקר בתוך מערת המכפלה, בעוד שמבחוץ ניכרים בברור סגנון הבניה הרומי-הרודיאני שמזכירים בסגנונם את הבנייה מימי בית שני בירושלים ומאלון ממרא שבצפון חברון.    

הכיבוש הישראלי תרם למערת המכפלה בעיקר תוספות של עמדות אבטחה, מערכת בידוק למבקרים וחלוקת שטחי התפילה בין יהודים למוסלמים. לשמחתנו, האדריכלות הייחודית של המבנה נשמרת עד כה. אולם נראה שיותר מהכל העיר חברון שבויה במאבק דתי שבכול תקופה מגיעה קבוצה אחרת הפועלת למחוק את הקודמת לה. במציאות הזו גם העבר האדומי נראה מאיים ואולי לכן לא נחקר ולא מסופר מספיק. המידע ההיסטורי על העיר האדומית לוקה בחסר ויש עוד הרבה לחקור – אולם כדי לעשות זאת צריך לחפש את חברון האחרת; זאת שמוסתרת מתחת לשכבות של דת ופנאטיות שחוזרות על עצמן.

 

———————————————————

ובקשה קטנה מאיתנו

במשך 14 שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

לחצו כאן כדי להמשיך לתרומה

haokets_693x237_01

כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

  1. דןש

    אינני יודע מי הוא הגוף הארכאולוגי המסוגל לערוך חפירות במערת המכפלה ובעוד קברים המוגדרים כקדושים – אבל הצורך במחקר מעמיק הוא כורח המציאות. אני משוכנע שלא היהודים ולא המוסלמים רוצים להגיע לחקר האמת. הם מעדיפים להמשיך בדרך איש באמונתו יחיה. דרך המביאה למתח, שנאה, טרור ורצח.
    אני תמהה שבעבר זה לא היה מענינו של אף אחד ולמעט המסורת המשותפת שבמקום קבורים אבותינו ובמיוחד האב המוצהר המשותף של ישמעאל ויצחק אין כל הוכחות שאכן כן.
    על אונר"א או איזה גוף בינלאומי אחר, בלתי משוחד- טרם פסיקותיה הנחרצות אודות מקומם המדיני של האתרים ליזום פעולה שתבהיר מה כוללים האתרים.

  2. פריץ היקה הצפונבוני

    אכן לפי הידוע היום האדומים שמקודם שלטו בדרום עבר הירדן שבירתם שם סלע-אדום-פטרה עם החלשותם ודחיקתם ע׳׳י הנבטים,אזור חברון היה אחרון השטח בו שכנו. וגוירו בכוח ע׳׳י החשמנאים. לצערינו לא המידע הארכאולוגי הנ׳׳ל קובע אלא המיתוסים וארכיאולוגיהישראלית שחוקרת רק מה שהשלטון הנוכחי רוצה ןתוך כדי גם הורסת שרידים שונים שלא נוח לקנאים הלאומנים הישראלים במציאותם.וכמו שנאמר בכתבה השולט מכתיב את המיתוס שלו אבל שולטים מתחלפים והאוכלוסיה המקומית נשארת.

בא/ה לפה הרבה?
העוקץ זקוק לעזרתך!
סגירה X