string(2) "he"
string(2) "he" -array(0) { }

חשבון נפש אמיץ על אבהות

״להיות אבא״ היא הסדרה הישראלית הראשונה שעוסקת באופן ישיר ומעמיק באבהות. לקראת שידורו של הפרק האחרון הערב (ב') בערוץ עשר
נטלי ברוך
עוד בנושא

אנחנו מורגלים לדיון על דמות האב כמעוז של סמכות. לאורך ההיסטוריה אבות הוצגו בתרבות כגיבורים וכמנהיגים, וכמי שסמכותם נפגעה עם התמורות ההיסטוריות, עם התבססות התנועות הפמיניסטיות והתחזקות הגלובליזציה. היסטורית, על האבות והגברים הוטל בראש ובראשונה לפרנס ותפקידם המשני היה להשליט משמעת. שינויים כלכליים ובהם כניסה של נשים לעולם העבודה, נטלו מהגברים את הבלעדיות בפרנסת המשפחה והיו לגורמים מרכזיים בשינוי של תפיסת האבהות.

משנות השבעים של המאה העשרים מופיעים בשיח דימויים של "אבהות חדשה". מונח זה, שהגיע לישראל מארצות המערב, מסמל אב שהוא משתתף פעיל בגידול הילדים ובטיפוחם ומתייחס להיבטים הרגשיים של האבהות: הקשבה, הבנה, חמלה, חברות, שימוש כדגם לחיקוי וחינוך שאינו סמכותי. המונח אבהות חדשה מצא ייצוג גם בתרבות הפופולרית, וכך עלתה הציפייה מגברים להיות מעורבים בגידול ילדיהם. הורות פעילה, טיפוח וטיפול היו עם השנים למרכיב מרכזי באבהות והחלו לשמש מדד לטיב האבהות.

הסדרה "להיות אבא" בערוץ 10, שהערב ישודר הפרק האחרון שלה, נוצרה ברגישות על ידי יסמין קיני ואסנת טרבלסי בהפקה כלל נשית, כולל מוזיקה שחיברה אליוט. חמשת פרקי הסדרה מתכתבים עם מארג הדימויים הקשורים באבהות ומעלים שאלות מאתגרות בהובלת השחקן והקומיקאי הכשרוני טל פרידמן. בתערובת של סקרנות והומור מצליח פרידמן לחלץ מהמרואיינים פנינים כמו "אני לא חושב שאף בן אדם בשל להיות אבא" (דני דובל, נשוי, אב לשלושה, כפר ורדים).

בעוד הכתיבה הפמיניסטית, הקולנוע והסדרות בטלוויזיה הפופולארית הקדישו מקום נרחב לאמהות ולקשר בין אמהות לבנותיהן, מגיעה הסדרה המרעננת הזו ועוסקת בשאלות הקשורות לסמכות הורית, קשר בין דורי, מאפייני האבהות החדשה, צבא, גבריות ואבהות ועוד. למעשה, זוהי הסדרה הראשונה שעוסקת באופן ישיר ומעמיק באבהות, תוך התכתבות עם הספרות התיאורטית בתחום, וניכרים הן התחקיר העמוק והרציני שערכו היוצרות והן בחירת המרואיינים המגוונת.

זוהי הסדרה הראשונה שעוסקת באופן ישיר ומעמיק באבהות, תוך התכתבות עם הספרות התיאורטית בתחום, וניכרים הן התחקיר העמוק והרציני שערכו היוצרות והן בחירת המרואיינים המגוונת.

הסדרה נוגעת בפצעי הקשרים בין אבות לבנים מציגה ברגישות אבות שבניהם אינם פוסעים באותה דרך שהתוו להם אבותיהם, בנים עדינים לאבות סמכותיים שמבקשים לעצמם הורות אחרת ומסלול קריירה אחר. הבנים מתקנים את חוויית הילדות שלהם מאבא בשאיפה להיעשות אבות רכים, רגישים ומתעניינים בעולמם של ילדיהם.

לדעתי ניתן היה לעסוק בצורה יותר עמוקה בשאלות המגדריות ביחסי אבות ובנות ובשאלות של זהות ומאבק בין זהויות הטמונות בקשר המורכב הזה. בפרק "ילדה של אבא", למשל, הוצגו אב שבמקצועו הוא לוחם אש ובשעותיו הפנויות מכשיר את בתו הדוגמנית המתבגרת להתגוננות מפני חיות הטרף שאורבים לגופה הצעיר. אב אחר מספר על עצמו שהוא החבר הכי טוב של בתו הספורטאית, והאב השלישי ביחסים עכורים עם בתו כי אינו מרוצה שבחרה להיות זמרת אופרה. מערכות היחסים המרתקות האלה לא נרתמו לדיון עמוק יותר בשאלת היחסים האבהיים הבין מגדריים בחברה פטריארכלית.

בכל אופן, במהלך חמשת הפרקים עולות שאלות מורכבות, הן מצד המראיין והן מצד המרואיינים עצמם, אם כי לעיתים נדמה שהתשובות ערוכות ורהוטות מדי ומציגות אופן מחשבה שאולי לא היינו מצפים/ות לראות אצל אדם ממוצע מהיישוב. מרגש מאוד לחזות בכנות הכובשת של המשתתפים בה, שלעיתים עורכים חשבון נפש נוקב עם עצמם ולעיתים עושים לעצמם הנחות. היחסים המורכבים, הלבטים, החרטות, המוגבלות הרגשית והחברתית שמכתיבות לנו לעתים יותר ממה שהיינו רוצים, מצליחים אף לטלטל את היושבים מול המסך, בדיון שנוגע בנימי הנפש של החומרים שמהם עשויים החיים.

נטלי ברוך היא חוקרת גבריות. עבודת התזה שלה עסקה בתפיסות אתנו-מעמדיות של גברים מזרחים, דור ראשון להשכלה גבוהה ודור שני להגירה. אחד הפרקים עוסק באבהות

כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

בא/ה לפה הרבה?
העוקץ זקוק לעזרתך!
סגירה X