• בגין ונחמה
    הצבעה שבטית
    מה מסמנים המונחים שמאל וימין בישראל? ראיון עם לב גרינברג
  • צלשלאמת
    אות קין
    כך לוהקה א"ק לתפקיד הפופולרי ביותר בז'אנר סרטי האימה

הקרקע יקרה יותר מחייהם של יוצאי אתיופיה

בימים הקרובים עשוי להתחיל פינויים של 700 העולים ממרכז הקליטה במבשרת ציון, בהם קשישים, ילדים ומשפחות חד־הוריות. הם יגורשו כי הקרקע הציבורית שעליה שוכן המרכז הועברה לקרן הפנסיה של עובדי הסוכנות, המעוניינת למכור את הנכס הנדל"ני הציבורי יקר הערך הזה
יוסי דהאןיוסי דהאן

מרצה למשפטים ומנהל אקדמי של "החטיבה לזכויות האדם" במרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן, מלמד פילוסופיה באוני׳ הפתוחה, יושב ראש מרכז אדוה לחקר החברה בישראל

לפני פחות משנה הכריז ראש הממשלה בדיון בוועדת השרים לקידום שילובם של יוצאי אתיופיה: "כשהקמנו את הוועדה הבטחנו להתמקד בין השאר בנושא שמאוד מעסיק את קהילת עולי אתיופיה וזה השיכון, היום אנחנו מביאים תוכנית שהיא בשורה גדולה". בערך באותו זמן התפרסם דו"ח ועדת פלמור, שכלל תוכניות מפורטות למאבק באפליה ובגזענות נגד יוצאי אתיופיה.

ההמלצות הללו ו"הבשורה הגדולה" של נתניהו לא הגיעו ל־700 העולים יוצאי אתיופיה ממבשרת ציון, שמעל ראשיהם מרחף בימים אלה איום בסילוק ממקום מגוריהם – עוד דוגמה לפער בין הרטוריקה החלולה של פוליטיקאים לבין המציאות הצינית של עסקאות מפוקפקות ואינטרסים נדל"ניסטיים הדוחקים אוכלוסיות מוחלשות.

אם בית המשפט העליון לא יחליט אחרת בעתירה שהגישו עורכי הדין נדב העצני ואורית יפת, יתחיל בימים הקרובים פינויים של 700 העולים ממרכז הקליטה במבשרת ציון, בהם קשישים, ילדים ומשפחות חד־הוריות. מדוע הם מגורשים? כיוון שהקרקע הציבורית שעליה שוכן המרכז הועברה על ידי רשות מקרקעי ישראל לסוכנות היהודית, הסוכנות העבירה את הקרקע (בהליך שחוקיותו מתבררת בימים אלה בבית המשפט) לקרן הפנסיה של עובדי הסוכנות, וקרן הפנסיה של עובדי הסוכנות מעוניינת למכור את הנכס הנדל"ני הציבורי יקר הערך הזה.

לטענת הדיירים, עובדי משרד הקליטה והסוכנות היהודית מאיימים ומפעילים עליהם לחץ כדי לזרז את עזיבתם. טענת הסוכנות ומשרד הקליטה היא שהם צריכים לעזוב בספטמבר 2017, כיוון שנציגיהם הסכימו לכך ואף חתמו לפני שלוש שנים על הסכם שקיבל תוקף של פסק דין. אולם בהסכם נכתב גם כי בזמן הזה משרד הקליטה ידאג לפתרונות קבע לעולים, וכשהוא נחתם לא היה ידוע עדיין שעסקת ההעברה של הקרקע עליה שוכן מרכז הקליטה לקרן הפנסיה של עובדי הסוכנות בעייתית מבחינה חוקית, בלשון המעטה.

אבל זה לא מפריע למשרד הקליטה והסוכנות. שם גם לא מתרשמים מהחלטות שהתקבלו בשתי ועדות בכנסת – הוועדה לצדק חלוקתי ושוויון חברתי וועדת הקליטה שדנו בנושא. ועדות אלה סיכמו את דיוניהן בקריאה לשני הגופים הללו להימנע מפינוי הדיירים ממרכז הקליטה ולמצוא פתרונות מעשיים צודקים יותר, כגון הענקת סכום של כ־90 אלף שקלים למשפחה שישמש כמשכנתה התחלתית במקום סיוע מוגבל בזמן בשכר דירה חודשי. כמו כן, בינתיים בוטל המכרז על הקרקע של מרכז הקליטה, כך שאין שום דחיפות בפינוי הדיירים.

 עוד דוגמה לפער בין הרטוריקה החלולה של פוליטיקאים לבין המציאות הצינית של עסקאות מפוקפקות ואינטרסים נדל"ניסטיים הדוחקים אוכלוסיות מוחלשות.

השבוע פנה ח”כ פרופ' יוסי יונה, המלווה את מאבקם של הדיירים, לנתן שרנסקי, יו”ר הסוכנות היהודית, ולחברי ההנהלה של הסוכנות כדי שיתערבו בנושא. יהיה מעניין לראות כיצד יגיבו התורמים היהודים שמרכז הקליטה הוקם מכספם כשיתברר להם שתרומתם לקליטת עלייה התגלגלה לגירושם של העולים ולמימון עסקת נדל”ן מפוקפקת.

ובחזרה לעניין האפליה והגזענות כלפי יוצאי אתיופיה שהממשלה התחייבה חגיגית למגר. יש לשער שאם היה מדובר בקבוצת עולים מארצות אחרות, משרד הקליטה והסוכנות לא היו מעזים לסלקם ממגוריהם והיה נמצא פתרון אחר. קשה לדמיין שהסוכנות היהודית, המעורבת במימון מפעל ההתנחלות, הייתה מגרשת 700 מתנחלים ממקום יישובם.

גירוש אזרחים מוחלשים לטובת פרויקטים נדל"ניים מפיקי רווח עצום מאפיין את רוח התקופה. המאבק של עולי אתיופיה הוא מאבקם של תושבי גבעת עמל, שכונת הארגזים וכפר שלם נגד פינויים על ידי אילי נדל"ן שזכו בנכסים מן ההפקר בחסות המדינה והרשות המקומית. זה גם מאבקם של התושבים הבדואים באום אל־חיראן, הכפר הבדואי הבלתי מוכר, שעל אדמותיו יוקם היישוב היהודי חירן שבו ייאסר עליהם לגור.

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. רחמן חיים

    מה חדש בשטעטל גזעני למהדרין שהוקם כאן?

  2. ליכודניק

    מיקרה מעניין מאוד שמאתגר את הגישה השמאלנית הרגילה,
    כי ה-"טייקון ואיל הנדל"ן" כאן הוא קופת הפנסיה של עובדי הסוכנות. במילים אחרות, זה מאבק פנימי בתוך המחנה הסוציאליסטי; בין עובדים (וגמלאים) לנזקקים.

    מה קרה בעצם? פעם הסוכנות היתה גוף גדול, פעיל ומתוקצב היטב (ואגב, עם גאוות יחידה- עובדי הסוכנות חשו כאליטה ביחס לרשויות ולמשרדי הממשלה), עם יחסים קרובים מאוד בין קופת הפנסיה והסוכנות עצמה- הסוכנות פעלה בנכסי קופת הפנסיה. עולי שנות ה-90' נקלטו בקליטה ישירה, תפקידי הסוכנות הצטמצמו, מספר העובדים פחת (בין היתר, על ידי הוצאה לפנסיה מוקדמת), התקציבים ירדו (כי אף אחד לא מתלהב לתרום לפנסיה- רוצים פרוייקטים). נוצר גרעון תקציבי בקופה. מעט עובדים משלמים, הרבה גמלאים. צריך לממש נכסים. תער אוקהם- למה לשער שחיתות ("בהליך שחוקיותו מתבררת בימים אלה בבית המשפט") כשיש פתרון פשוט וגלוי? גירעון דומה קיים בתעש, למשל, ולא בגלל שהממשלה מעריכה קרקע יותר מפגזים..

    לכן, המסקנה שלי היא לא שהממשלה והסוכנות מרושעות- אלא שיש לשמור על גודל הממשלה (והארגונים הפועלים כמוה) מזעריים, להעביר מה שאפשר לשוק הפרטי או לפחות לפנסיה צוברת רגילה.