string(2) "he"
string(2) "he" -array(0) { }

בין קדמה לתיכונט: איזה תיכון עיוני מבקשים התושבים בדרום תל אביב

כנס ראשון מסוגו על פני החינוך בדרום תל אביב אירח אתמול (א') כמה עשרות תושבים משכונות הדרום, והצליח להגעיש את הרוחות בשאלות הקשורות למזרחיות, מעמד ותדמית כמו גם לפערים הגדולים ביחס לצפון

אתמול (א') התקיים בדרום תל אביב כנס ראשון של "הפורום לחינוך בשכונות" בנושא החינוך בדרום העיר. כמה ימים לפני הכנס הופצו ברשת סרטונים המזמינים את התושבים להגיע, לאחד מהם, שהציג נתונים על זכאות לבגרות בדרום העיר, הגיבה ראש מינהלת החינוך, שירלי רימון ברכה, וטענה כי בידיה נתונים מעודכנים יותר ושהיא תשמח להציג אותם במפגש.

הפורום, המורכב מפעילים חברתיים והורים מדרום העיר בשיתוף הקשת הדמוקרטית המזרחית, עמותת הפרדס ועמותת קדמה, נוסד על מנת לפעול לשיפורה של רמת החינוך בדרום העיר, כך שתאפשר לילדי השכונות, שמחקרים ונתונים עדכניים מעידים על כך שהישגיהם נמוכים משמעותית מאלה של ילדים הלומדים בצפון העיר, לזכות בחינוך ראוי ולהגיע לתעודת בגרות איכותית.

כבר בראשית הדברים, כשיעל בן יפת, מנכ"לית הקשת הדמוקרטית המזרחית, הציגה נתונים, למשל על הפערים בשכר בין בוגרי החינוך מקצועי (המכונה בימינו "חינוך טכנולוגי", אולי על מנת להקנות לו נופך עדכני ומתקדם יותר), נשמעו מכיוון הקהל קריאות התנגדות ותרעומת על כך שמוצגת ביקורת על תיכונים מצוינים כמו "אורט סינגלובסקי". אישה בשם רחל שסיפרה שבנה לומד בתיכון והיא חברה בוועד ההורים קראה לכיוון הבמה: "מה הבעיה בחינוך מקצועי?! הדברים השתנו ואתם לא עומדים בקצב!" בהמשך השתלטה על חלק גדול מהדיון ופרשה את משנתה הסדורה לגבי החינוך שמתחיל מהבית ולגבי כך שאנחנו ארץ אוכלת יושביה ושההורים צריכים קודם כל לחנך את עצמם לפני שהם מכנסים כנסים ודורשים דרישות (אמרה, אחרי שזמן קצר קודם לכן צרחה לעומת המסך, על הסרטונים שהוצגו בפתח הערב ובהם התייחסו תושבי השכונות לנסיונם המר עם מערכת החינוך בדרום העיר).

רימון ברכה אכן הגיעה לערב, ובידה הדפסות של מצגת הכוללת הדמיה של התיכון העיוני הראשון שצפוי להיפתח בשכונת נווה עופר בדרום תל אביב, בשנת 2019. "זה יהיה התיכון הכי יפה בעיר, הכי יפה בארץ," התחייבה והוסיפה שתשמח להציג במפגש נפרד את המצגת ולספר על התוכניות המתגבשות והולכות. הקמת התיכון, שהיא צעד מבורך לרוב הדעות, צוינה כדבר מובן מאליו, מבלי להתייחס לשנות המאבק הרבות שקדמו לה ולאבסורד בכך שלמעשה רק בשנת 2019 יוקם תיכון עיוני (ולא מקיף) בדרום העיר, באזור שבו שוכנים לבטח לא פחות מחמישה תיכונים מקצועיים.

צפון-דרום. מתוך נתוני הלמ"ס
הפערים בין צפון לדרום (מתוך נתוני הלמ"ס)

לאחר המצגת, הוקרן סרט קצר של עמותת קדמה ולאחריו עלתה לספר מניסיונה הגב' קלרה יונה משומר, מי שניהלה במשך עשור את בית הספר "קדמה" בקטמונים בירושלים ומנהלת כיום את בית ספר "נווה חוף" בראשון לציון. תחת ידיה של יונה משומר עברו דורות של תלמידים מזרחים, ותכני הלימוד בבתי הספר שלה כוללים היסטוריה ותרבות מזרחית וחינוך לרב תרבותיות. הגישה החינוכית ב"קדמה" מבוססת על קשר אישי נחוש בין המורים לתלמידים, חינוך לתודעה מזרחית, פמיניסטית, חתירה לשיתוף הורים ולמעורבות קהילתית גבוהה. בסרטון הוצג העקרון של "מורה עם אג'נדה" בחינוך מחויב שלא מוותר על אף תלמיד/ה ומאמין בכל אחת ואחד שהם יכולים לחלום ולהגשים.

"כשרק התחלנו בבית הספר קדמה, הייתי שואלת ילדים בחטיבה מה החלומות שלהם, והם היו אומרים 'קוסמטיקאית', 'מוסכניק' או 'בעל עסק'", סיפרה יונה משומר. "אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שאין שום סיבה שהילדים האלה לא יהיו רופאים, אקדמאים, אסטרונאוטים, כל דבר שאפשר לחלום עליו".

משום מה, המודל של בית ספר "קדמה" שהוצג כשאיפה שעשויה להתאים לתושבי דרום העיר, לא התקבל יפה בקהל. "אנחנו לא רוצים פה 'קדמה', רוצים פה תיכונט", צעקו מהשורות האחוריות. לא אהבו את מה שכינו סטריאוטיפיזציה המרמזת על נחשלות ואי הצלחה והתעקשו לומר ש"זה לא עניין של דרום וצפון". בחור בן 25 בשם יוגב ביקש לדבר והסביר שהבעיה היא בהשתתפות נמוכה בתנועות נוער, רחל, המוזכרת לעיל, טענה שוב שנתונים מ-2012 אינם רלוונטיים והסבירה באריכות שהבעיה אינה נעוצה בבתי הספר המקצועיים אלא במחסור במורים באנגלית, במתימטיקה ובלשון.

בקרב העשרות שישבו בקהל נכחו גם חבר המועצה אסף זמיר, ממונה על תיק החינוך, סגן ראש העיר אהרון מדואל מסיעת "עיר לכולנו" וחבר המועצה גל שרעבי, אחראי על רווחה חינוכית בדרום העיר. כשאילנה יונה, מנכ"לית עמותת קדמה, קמה ותמהה מדוע מתעקשים בקהל להתנגד לעובדות המעידות על פערים בין הצפון לדרום, קטע מר שרעבי בתקיפות את דבריה והאשים אותה בכך שהיא לא מכירה את מערכת החינוך בתל אביב ומגיעה מבחוץ ופשוט לא מסוגלת לקבל דעות השונות משלה.

שקופית מהמצגת של יעל בן יפת, מנכ"לית הקשת הדמוקרטית המזרחית
הקשר הגיאוגרפי (מתוך המצגת של יעל בן יפת)

היה אמנם מי שצעק לו שהוא פוליטיקאי וחצוף, אבל דבריו בכל זאת הדהדו את רושמם בחלל, עד שקם אהרון מדואל, סגן ראש העיר, וביקש להתייחס לנתון אחד מדבריה של ראש מינהלת החינוך, נתון קשה המעיד על כך ש-33% מילדי דרום העיר לא שורדים את הלימודים בבתי הספר השש שנתיים, זאת לעומת 18% מילדי צפון ומרכז העיר. פער של פי שניים. מדואל אמר שמשמעות הנתון הזה היא שאחד משלושה ילדים בדרום העיר נושר מבית הספר, וזה נתון חמור שאי אפשר לסתור אותו בטיעון הקובע "שאין הבדל בין דרום לצפון". מה גם, שתיכונים ארבע שנתיים דוגמת רוז מצקין הממוקמים כמובן לרוב בדרום העיר, שבהם ידוע שהמצב קשה מאוד, עדיין מהווים אופציה, כאמור – בעיקר לילדים מהדרום.

בדבריה קודם הביעה גב' שירלי רימון התנגדות נחרצת לחינוך מקצועי ואף אמרה כי היא מאמינה שהסללה לחינוך טכנולוגי היא אסון והביעה הכרה במצבם החמור של ילדים בתיכונים הארבע שנתיים, דוגמת רוז מצקין. היא סיפרה שהרוחות המנשבות במערכת לאחרונה דווקא מבטאות ניסיון עיקש להכניס את החינוך הטכנולוגי בכוח, באופן שאף כולל איום בשלילת משאבים. עם זאת היא ציינה, כי "מבחינת העירייה, תלמיד בדרום וביפו מקבל פי ארבעה מילדים בצפון." סיפרה על יום הלימודים הארוך שהונהג בדרום העיר לילדי כיתות א'-ג', בהובלת חבר המועצה זמיר. את התוצאות של החינוך הארוך היא מקווה לראות בעוד כמה שנים, ובינתיים יש להתמקד בעבודה על שיפור בתי הספר. מחאה שלא זכתה לביטוי נרחב באשר לטיעון בדבר הכסף המושקע בדרום נותרה בשיח בין היושבים בקהל. האם הכול זה כסף? מה לגבי איכות ההוראה? איזה מורים מלמדים בדרום? אילו תוכניות לימוד נבחרות כדי להתאים באופן המיטבי לאוכלוסייה?

ראש מנהלת החינוך בעיריית תל אביב סיפרה שהרוחות המנשבות במערכת לאחרונה דווקא מבטאות ניסיון עיקש להכניס את החינוך הטכנולוגי בכוח, באופן שאף כולל איום בשלילת משאבים

רימון ברכה כלל לא מתכחשת לעובדה שיש פערים ושעבודה רבה עוד נדרשת על מנת לצמצם אותם. "איפה מתחיל הפער שאי אפשר לסגור אותו? כשילד מגיע בכיתה ז' והוא אבוד." בסרטונים הקצרים שהוצגו בראשית הערב נראתה דבי רפאל, אם משכונת שפירא, שסיפרה שילדיה שלמדו בשכונה הגיעו לכיתה ז' ברמה של כיתה ד'.  ענת מקריית שלום טענה שהחרדים בדרום העיר הם הבעיה, ובגללם הסטטיסטיקה על רמת ההישגים הירודה, וכמובן שכשגב' רפאל אמרה שאין לילדיה אפשרויות טובות לבחור מהן וש"רוגוזין" שהוא בית ספר לילדי פליטים זו לא ברירה טובה, דאגה אותה רחל (שהעידה על עצמה כמי שהגיעה לשכונה לפני 13 שנה) לנזוף בה: "איפה הסובלנות?"

הכנס הסתיים לא לפני שנער מגרעין "חלוץ" שמבצע שנת שירות בדרום העיר ביקש לדבר והחמיא לנוכחים על מעורבותם ורצונם לשפר את החינוך לילדיהם. הרוחות המשיכו לסעור גם בחוץ ואחת המארגנות הביעה משאלה שיתקיים בעתיד הקרוב דיון נוסף, מעמיק יותר, על האפשרות להקים בית ספר בנוסח קדמה בתל אביב. "משמח שאנשים טרחו והגיעו," אמרה אילנה יונה, "והעובדה שהתרגשו וצעקו בסך הכול מעידה על מעורבות ועל איכפתיות. ההפתעה הגדולה הייתה שההתנגדות לקדמה, שהצלחותיו מוכחות ומזכות אותו בפרסים, הגיעה דווקא מהתושבים ולא מהעירייה". ההתנגדות הרבה שנשמעה בערב לסגנון ולאידיאולוגיה של "קדמה" הזכירה משהו מהרוחות שסערו אי אז לפני כשני עשורים בחייו הקצרים מדי של תיכון "קדמה" בשכונת התקווה בתל אביב וגם מר שרעבי אמר לי בנימת התנצחות: "קדמה נכשל בעבר בתל אביב", אך לא התווכח כשהשבתי לו כי המדינה והעירייה לא טמנו ידיהן בצלחת בהכשלת המהלך.

חלק מהתושבות והתושבים שעזבו את האולם לקחו עמם עותק מהמצגת המודפסת שהשאירה ראש מינהלת החינוך בעיריית תל אביב, תחת הכותרת "החינוך בתל אביב-יפו כבבואה של העיר: חינוך מבוסס שוויון, מקדם ערכים ופורץ דרך". דפדוף מהיר במצגת, בחלק המוקדש לתיכון העיוני שעתיד להיבנות בעיר השוויון, העלה שהתיכון למעשה ישתייך לרשת עמל. למה, בעצם? לדברי גב' רימון ברכה, משום שהמבנה שבו יוקם בית הספר שייך לרשת עמל. האם זה יהיה תיכון עיוני למרות שהוא ישתייך לרשת עמל? לחלוטין, היא אמרה. בכל זאת, היו מי שעצם השם "עמל" עורר בהם תבהלה קלה.

הכותבת חברה בפורום לחינוך בשכונות

תושבי שכונות דרום העיר בכנס על עתיד החינוך, קאנטרי גורן גולדשטיין, קריית שלום, 11.9.2017. צילום: מורן בריר
תושבי שכונות דרום העיר בכנס על עתיד החינוך, קאנטרי גורן גולדשטיין, קריית שלום, 11.9.2017. צילום: מורן בריר
בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

  1. אתאיסט

    בקיצור, "העוקץ" מזדעזעים מתושבי תל אביב, שלא מוכנים להשתמש בילדים שלהם כחיילים בקרב על המזרחיות. הם "סתם" רוצים תיכון מהשורה הראשונה, הנהנתנים האלה.