string(2) "he"
string(2) "he" -array(0) { }

בתים מבפנים: כאן גרים בכיף יהודים ונוצרים

פרויקט ״בתים מבפנים״ בירושלים הפך לעלה תאנה, המאפשר למבקרים להרגיש קוסמופוליטיות ומוחק את המורשת האדריכלית של המזרח התיכון. וזה עוד לפני שאלקין ביטל את הסיורים לבית הקברות המוסלמי ממילא והכפר ליפתא
יונתן מזרחי

ארכיאולוג ומנכ"ל ארגון עמק שווה

הרעיון של אירועי ״בתים מבפנים״ הוא פשוט ויפה: הצגת מבנים ומתחמים אדריכליים ייחודיים, שלרוב אינם פתוחים למבקרים, לציבור הרחב ובחינם, כדי שיכירו ויוקירו עיצוב אדריכלי איכותי ויוצא דופן בסביבה העירונית. הרעיון נולד בלונדון ב-1992 ומשם התפשט לערים רבות בעולם, ובארץ הוא מנוהל על ידי עמותה מקומית ומתקיים בתל אביב ובירושלים מאז 2007. האירוע המקורי נערך על ידי ארגון לא ממשלתי, המאפשר במהלך סופשבוע אחד לבקר במבנים, דירות, בתי קברות, גינות ומרתפים שרוב השנה סגורים בפניו. השנה בירושלים, 118 אתרים כאלו נפתחו לציבור בסוף השבוע האחרון (116 ליתר דיוק – ועל כך מיד).

פרויקט ׳בתים מבפנים׳ בירושלים עומד בהחלט בדרישה לקדם חינוך לאדריכלות, ומאפשר ביקור במגוון רחב מאוד של אתרים. אולם כאשר בוחנים מה הם אותם מבנים הפתוחים לציבור, מתברר שרבים מהם מבנים ממשלתיים, מתחמים נוצריים ומבנים שנבנו על ידי אדריכלים מערביים במהלך המאות ה-19 וה-20. רק שבעה מביניהם עוסקים בעיר המוסלמית: שני סיורים מתקיימים במוזיאון האסלאם ועוסקים בתכנים מוסלמיים, אך לאו דווקא כאלה המתקשרים ישירות לחיי מוסלמים בירושלים. ישנו גם סיור לקטמון הערבית שמתמקד בבתיהם של אנשי אליטה, שגרירויות ומבנים בינלאומיים בשכונה המנדטורית בה התגוררו מוסלמים, נוצרים ואחרים. במובן מסוים, הסיור בעין כרם כולל מרכיבים דומים ומתחקה אחר מאפייניו של כפר בו התגוררו משפחות אמידות של מוסלמים ונוצרים, ועל השלב הישראלי שלו, זה שמאז 1948.

שני סיורים בכפר הנטוש ליפתא מציגים את הכפר הפלסטיני הטיפוסי ומתאר את חיי העולים מתימן וכורדיסטאן שיושבו בו בשנות החמישים. הסיור השביעי ב'בתים מבפנים' העוסק במורשת מוסלמית הוא בבית הקברות המוסלמי – ממילא, סיור של עמותת עמק שווה (שאני עומד בראשה), אשר נולד בעקבות חקירה מעמיקה של האתר וכתיבת מדריך אודותיו. להבנתנו, מדובר בסיור היחיד שעוסק בחי היום-יום, כמו שניתן ללמוד עליהם דרך מנהגי הקבורה, בירושלים המוסלמית, לאורך מאות שנים.

ובכן, מתוך שבעת הסיורים שמנינו, האירוע שקשור לתוכניות השימור של הכפר ליפתא בוטל בלחץ רשות מקרקעי ישראל. הסיור לממילא – בהדרכתי – בוטל על פי החלטת השר זאב אלקין: "אנחנו לא מוכנים להשלים עם העובדה שמימון ממשלתי יועבר לאדם שטוען שחפירות ארכיאולוגיות במימון המדינה בעיר דוד ובמנהרות הכותל הן כמו מנהרות חמאס, ושנציג הארגון שהוא עומד בראשו מתראיין לסרטוני הסתה של התנועה האיסלאמית נגד מדינת ישראל. לכן הפעלתי וטו אישי ודרשתי לבטל את השתתפותו של מר מזרחי בפרויקט הממומן על ידינו כמשרד ממשלתי". 

האמירה של אלקין דמגוגית. הוא יוצא נגד אמירות לגיטימיות בחברה המקבלת מגוון דעות וביקורת על הממשלה. אמרנו ונמשיך לומר שמנהרות הנחפרות בצמוד להר הבית/חרם אל שריף הם איום פוליטי, ביטחוני מדיני ובעיה ארכיאולוגית יותר ממנהרות שנחפרות בדרום הארץ, מכיוון שלדעתנו הר הבית והעיר העתיקה של ירושלים הם בעלי רגישות פוליטית במיוחד. כמו כן, חשוב לציין שהמימון עליו אלקין מדבר קשור לפרויקט ׳בתים מבפנים׳ ולא לעמק שווה – הארגון לא קיבל שום מימון ממשלתי ואף תרם מכספו וצוותו לסיור.

צילום: עמק שווה
בית הקברות המוסלמי ממילא, ברקע: מוזיאון הסבלנות, שהקמתו לקחה שטח ניכר מבית הקברות. צילום: עמק שווה

אם כן, מתוך 116 סיורים ואירועים נותרו רק חמישה שקשורים לירושלים המוסלמית, וגם הם מתמקדים בהיבטים כללים של האיסלאם או באורחות חייה של אליטה עשירה ומשכילה שהתגוררה בבתי פאר ויצרה מיזוג מרתק ולבנטיני בין מזרח למערב. כך יוצא שהמסיירים באירועי 'בתים מבפנים' מקבלים רושם מאד מסוים על העבר וההווה של ירושלים, חוויה שמבחינה אדריכלית ותרבותית נשלטת על ידי המערב. מרקם החיים והאדריכלות האופיינית לקהילה החרדית או לזו הפלסטינית במזרח ירושלים – בתים פרטיים או מבני דת – כלל אינו נוכח.

המסיירים ב'בתים מבפנים' מקבלים רושם מאד מסוים על העבר וההווה של ירושלים, חוויה שמבחינה תרבותית נשלטת על ידי המערב. מרקם החיים והאדריכלות האופיינית לקהילה החרדית או לזו הפלסטינית במזרח העיר – בתים פרטיים או מבני דת – כלל אינו נוכח

להגנת מארגני אירועי 'בתים מבפנים', יובהר כי מסיבות רבות שתי קהילות מרכזיות אלו מתבדלות מאירועים מהסוג זה, וקל הרבה יותר לשתף פעולה עם גופים ובעלי בתים ישראלים ונוצרים. אבל ייתכן שישנה סיבה נוספת לבלעדיות "הישראלית-נוצרית-מערבית" של האירוע. הדיאלוג האדריכלי בין ישראל למערב הוא חלק מהותי באופן שבו ישראל תופסת את עצמה – מדינה מערבית השואבת השראה מהעבר המערבי-קולוניאליסטי של הארץ. חוויית הביקור בבתים מבפנים מאפשרת להרגיש קוסמופוליטיות אירופית ולשכוח את המזרח התיכון המשוסע בו אנו חיים. ׳בתים מבפנים׳ מזמין את המשתתפים בו לתפוס את עצמם כנאורים, ליברלים, מוקירי אדריכלות ועיצוב ומקבלים את האחר (הנוצרי), תוך שהעימות המתמיד בין ישראלים לפלסטינים נמחק והמורשת האדריכלית של פלסטינים ומוסלמים לא נוכחת. כך, במכוון או שלא במכוון, הפרויקט הפך לעלה תאנה של נורמליות ותרבותיות שמכסה על מציאות מפלה ואלימה. מדובר במציאות מדומיינת שמקדמת תיירות ודימוי עירוני כוזב שמסתיר מחסומים פיזיים ותרבותיים.

הסיור של עמק שווה לבית הקברות של ממילא אמור היה לתרום ולו במעט "לסגירת הפער" בין כמות האתרים הישראלים והנוצרים לאלו המוסלמים. להבנתנו, קיומו של סיור כזה הוא אינטרס חשוב של מארגני 'בתים ומבפנים'. להפתעתנו, התברר שגם מראית העין הפלורליסטית מהווה איום על הגופים הממשלתיים שמעורבים בפרויקט, והוחלט כאמור לבטל את הסיור.

מתברר שגם מראית עין של פלורליזם מהווה איום. (צילומסך מאתר ״הארץ״)
מתברר שגם מראית עין של פלורליזם מהווה איום. (צילומסך מאתר ״הארץ״)

לטעמנו, השנאה לעמק שווה מתערבבת כאן עם רתיעה מהעבר וההווה המוסלמי של ירושלים. הנה תגובה, לא נדירה כלל, שהוטחה בעמוד הפייסבוק שלנו בימים האחרונים:

"מה יש ליהודים לחפש בבית קברות מוסלמי? כבר ביקרתם בכל בתי הקברות הנוצריים, היהודיים, הדרוזיים..? תגידו לפחות את האמת, שאתם משרתים מוסווים של אנטישמים שונאי מדינת ישראל ובמימון שלהם. אתם היודנרטים החדשים!" (י.א. 29/10)

ארגון שקורא לשחרר את הארכיאולוגיה הישראלית מהצורך להוכיח בעלות אתנית על כברת ארץ נתפס כארגון של בוגדים, שיש להוקיע במילים הכי חריפות. אגב, מעניין שהמגיב לא כולל ערבים כשמים – כי במלחמה כמו במלחמה יש להסתדר במחנות: המערב נגד האסלאם.

נראה שכיום יש בירושלים רבים שהיו מעדיפים להתעלם ובכך להכחיש את המורשת המפוארת של ירושלים המוסלמית. אבל גם אם נחבק חזק מאוד את האדריכלות המערבית, הנוכחות האדריכלית והתרבותית של התקופות המוסלמיות היא בלתי מחיקה, ואנחנו הם אלו שלא מצליחים ליהנות, לקבל וללמוד ממנה.   

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

  1. רחמן חיים

    כאן זה מזרח. כל המחפש לכפות מערביות אט אט ימצא את מקומו רחוק אי-שם בברלין, בבוקרשט או בוורשה – הדרכונים כבר נתקבלו בברכה. זה יכול לקחת 10 שנים, 20 שנה, או הרבה יותר… אך זה בסוף יקרה. ואז כל הזבל הגזעני והמתנשא על המזרחים ועל הערבים יסתלק מכאן.

  2. דןש

    מלחמת הקיום
    יש מוסלמים המנסים למחוק אותנו מן ההיסטוריה ויש יהודים המנסים למחוק אותם.
    לא אלו ולא אלו תצלח דרכם. ההיסטוריה חקוקה בדם יזע ודמעות. על פני השטח ומתחתיו. חקוקה בכל אבן במבנים קיימים ובחורבות.