string(2) "he"
string(2) "he" -array(0) { }

נוער בנווה יעקב נאבק על מקומו

כשהם מסתובבים בחוץ אנחנו אומרים שהם עושים בלאגן, וכשהם יושבים בבית הם מבודדים חברתית וסובלים מחוסר תזוזה. הקלאבהאוס הוא בדיוק אחד מאותם מרחבים שמייצרים פתרון בריא לבני הנוער בנווה יעקב, אבל עכשיו מאיימים להפקיע אותו מהם, לטובת בית כנסת
נגה קידר

נעצבתי מאוד לשמוע על סכנת הקיום המרחפת על מועדון הקלאבהאוס בשכונת נווה יעקב בירושלים. הקלאבהאוס – מקום של הרבה ירוק זוהר ומוסיקה, מרכז לקבוצות מנהיגות נוער, חוגים, הכנת שיעורי בית וסתם מפגש עם חברים – הוא גם המרחב הרשמי היחיד שבו כמה מאות מבני הנוער הלא חרדים בנווה-יעקב יכולים להתכנס. בשכונה שמונה כ-30,000 תושבים, נמצאת מעבר לגבולות הקו הירוק ומרוחקת מעורק החיים של מרכז העיר, הקלאבהאוס הוא המרחב המרכזי שאפשר לבלות בו, ללמוד ולהתפתח, וגם לעשות דבר בסיסי ופשוט יותר – לשהות במקום בטוח.

בקלאבהאוס גילו לאחרונה, כמעט בטעות, כי מעליו עתיד להיבנות בית כנסת. הם מספרים: "לפני כחודש מנהלת הנוער פגשה במקרה שני מודדים ברחבת הקלאבהאוס ושאלה מה הם עושים. הם ענו לה שמבצעים בדיקות לקראת בניית בית כנסת מעל המועדון. מבירורים שונים, מסתבר שהמגזר החרדי בשכונה – בסיוע עסקנים חרדים – העבירו אישורי בנייה, מבלי לעדכן אף אחד. לא את מנהלי אגף הנוער בעירייה ולא את מנהלי רשות הקליטה, שכלל לא היו מודעים לעניין."

החששות ואי הוודאות מציפים את הנוער שמגיע למועדון. בעמוד הפייסבוק של המאבק הם שואלים: "איפה נהיה כשהמקום יהפוך לאתר בנייה? מה נעשה כשיסיימו את הבניה? האם נתחיל לסנכרן את שעות הפעילות שלנו עם שעות התפילה?.. איפה אנחנו – נערי השכונה שלא משתייכים למגזר החרדי, נהיה ביום שיילקח מאיתנו רישמית המועדון היחידי?"

שלט בהפגנה למען הקלאבהאוס
שלט בהפגנה למען הקלאבהאוס, 13.11.2017. צילום: רבקה מרשה

אפשר וצריך להתייחס אל הדינמיקות הפוליטיות שיצרו את המצב הזה. מהסיפור כפי שמבינים אותו בקלאבהאוס, נראה שיש פה עסקנות חרדית שצומחת מלמטה למעלה, כמו גם השפעה של מהלכים פוליטיים רחבים יותר. מסמך ההבנות שגיבש ניר ברקת, ראש עיריית ירושלים, עם נציגי החרדים לגבי חלוקת העיר בין חילונים לחרדים, מסמנת את השכונה כחלק מהטריטוריה החרדית. ובכל זאת, גם אחרי תהליכי ההתחרדות המואצים של השנים האחרונות, לפי נתוני עיריית ירושלים לשנת 2013, והערכות עכשוויות, כ-18% מהילדים ומבני הנוער שחיים בשכונה, שהם מעל ל-500 תושבים, לומדים בבתי ספר ממלכתיים וממלכתיים-דתיים.

אפשר לתאר בני נוער כקבוצת הגיל הכי מפוספסת במרחב: כשהם מסתובבים בחוץ אנחנו אומרים שהם עושים בלאגן, וכשהם יושבים בבית הם מבודדים חברתית וסובלים מחוסר תזוזה. הקלאבהאוס הוא בדיוק אחד מאותם מרחבים שמייצרים פתרון בריא. לכן סכנת החנק שמרחפת מעליו, מעבר לשאלות של ימין ושמאל, חרדים וחילונים, היא סיפור על נוער שאנחנו לוקחים ממנו את המקום שלו ולא משאירים לו לאן ללכת. קשה לי להיכנס לנעליים של מי שהקלאבהאוס הוא הבית שלו.ה ולדמיין מה משמעות הידיעה שהמקום הזה צפוי להיעלם. אבל בהינתן שהתסריט המסתבר הוא דעיכה איטית שתוביל לסגירה, התשובה ברורה: הולכים לרחוב, והאפשרות הזו מפחידה.

אבל לכל הסיפור הזה יש גם צד מואר. אתמול (ב') בשעות אחר הצהריים, עשרות בני נוער מהשכונה התכנסו בקלאבהאוס כדי להיערך להפגנה למען מה שהם תיארו בשלטים כבית היחידי והאחרון שלהם. בהמשך, במה שהיה כנראה עבור מרבית המשתתפים התנסות ראשונה בהפגנה, הם חיממו את הגרון ותרגלו את המקצב של כמה מסרים קצרים: "כן לבית הכנסת, לא על חשבוננו", "גם לנו מגיע לחיות בירושלים", "גם לנו יש זכויות בשכונה". משם הם יצאו לצעדה שהמשיכה במורד שדרות נווה יעקב, קצת מהוססים ומופתעים מהמצב החדש הזה שבו ניידות משטרה מלוות אותם, לא בטוחים אם מותר לצעוק ככה ולדרוש את שלהם. בין המפגינים היו גם בוגרים של הקלאבהאוס, למשל, מעין שבילתה במקום מאות שעות בגיל ההתבגרות, יצאה לשנת שירות ופרק משימה עם הנוער העובד והלומד וחזרה לאחרונה לגור בשכונה.

קשה לי להיכנס לנעליהם של מי שהקלאבהאוס הוא ביתם ולדמיין מה משמעות הידיעה שהמקום הזה צפוי להיעלם

להפגנה הגיעו גם מספר חברים ממועצת העיר. הנערות והנערים שמעו כל מיני מסרים, שבתוכם הם היו צריכים למצוא את הידיים והרגליים. חגית משה, סגנית ראש העיר, הבטיחה שיימצא פתרון. לעומת זאת, אריה קינג מ"ירושלים מאוחדת" התריע בפניהם לא לסמוך על אף אחד, גם לא עליו. פפה אללו, חבר המוצעה מטעם סיעת מרצ, כינס כמה משתתפים ואמר להם שהם ראויים להרבה יותר מהמבנה הזה. אני מסכימה איתו במאה אחוז, ובכל זאת חושבת שזה משהו שקל להגיד כשלא מכירים את הכוח והיציבות שהמקום הזה מספק עבור מאות נערים ונערות.

אני מקוה שהאנרגיות שבהן חזו הפוליטיקאים  בהפגנה לא יאפשרו להם להסתפק בניצול המשבר הקהילתי הזה רק כהזדמנות לעשייה של הון פוליטי קטן. במקום זה, אני מקוה שהם מזהים את הפוטנציאל החינוכי והאזרחי האדיר שהמשבר יצר, בהנחה שיימצא פתרון ראוי: בני-נוער שגרים בפינה של הפינה של ירושלים, וביחס לנער.ה ההמוצע בישראל סובלים מהשקעה ציבורית מועטת, יוכלו להרגיש פתאום שהם הצליחו במאבק על משהו שחשוב להם. אם יתמכו בהם, הם יקבלו את המסר שהם שייכים לעיר ולקהילה.

הפגנה למען המשך קיומו של הקלאבהאוס בנווה יעקב, 13.11.2017
הפגנה למען המשך קיומו של הקלאבהאוס בנווה יעקב, 13.11.2017. צילום: רבקה מרשה
בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

  1. פריץ היקה הצפונבוני

    נוה יעקב זו התנחלות! ככל היתר על שטח כבוש שבמקרה זה, סופח חד-צדדית ע׳׳י ישראל, ולכן בלתי חוקיות לפי דיני המלחמה של החוק הבינלאומי . יחזרו המתנחלים הביתה לישראל ויגיעו להם כל זכויותיהם.