string(2) "he"
string(2) "he" -array(0) { }

הכנסת נקראת להכיר בחטיפות ילדי תימן

השבוע העלתה עמותת עמר"ם עמוד מעקב אחר הצטרפות חברי הכנסת לדרישה להכרה בחטיפת ילדי תימן, מזרח ובלקן ולקחת אחריות רשמית
נעמה קטיעינעמה קטיעי

‫פעילה מזרחית, חברה בעמותת עמר"ם‬

בימים האחרונים פתחנו בקמפיין שקורא לחברי הכנסת להצטרף אלינו ולפרסם הצהרה פומבית בדרישה להכרה ממסדית בפרשת ילדי תימן, מזרח ובלקן, אנו עוקבים ומעדכנים את תגובותיהם באתר שלנו. עד למועד פרסום שורות אלה הצטרפו לדרישה ארבעה עשר חברי הכנסת הבאים: תמר זנדברג ממרצ, רחל עזריה מכולנו, שולי מועלם רפאלי מבית היהודי, יוסף ג'בארין, דב חנין וג'מאל זחאלקה מהרשימה המשותפת, אמיר אוחנה, נאוה בוקר, נורית קורן ודוד ביטן מהליכוד, יוסי יונה, יצחק הרצוג ושלי יחימוביץ מהמחנה הציוני ומיכאל מלכיאלי מש"ס.

במהלך השנים האחרונות פעלנו להגברת השיח הציבורי והמודעות בפרשת הילדים החטופים. ימי המודעות והזיכרון ביום פטירתו של הרב עוזי משולם, פתיחת הארכיונים של ועדת החקירה, פעילות ציבורית לאיחוד משפחות והארכיון הציבורי המקוון שבו מוצגות עדויות של משפחות, חטופים ומעורבים בחטיפות והפגנות ענק בערים מרכזיות בארץ, כל אלה הביאו לשיח ער, כן ופתוח בפרשה החמורה ובהשלכותיה.

הפעולה האזרחית והלחץ הציבורי בעקבותיה הביאו להתקדמות רבה, ובשנה האחרונה חילחלה גם אל נבחרי הציבור שלנו ההבנה שאחריות ציבורית חייבת לכלול את המדינה ומוסדותיה. אולם מדינת ישראל טרם ביצעה את הצעד הראשון וההכרחי – הכרה רשמית ולקיחת אחריות על הפשע ההיסטורי. אפשר ללמוד מהנעשה בקנדה, למשל, שם המדינה הכריזה כי תשלם כ-600 מיליון דולר פיצויים לאלפי אנשים מאוכלוסיות ילידיות שנעקרו ממשפחותיהם בילדותם. ראש ממשלת קנדה ג'סטין טרודו התנצל בפני האומה וקיבל מתוקף תפקידו אחריות רשמית על המעשים.

השנים חולפות וההורים המבוגרים הולכים לעולמם, מעטים מהם עודם איתנו וההכרה בסבלותיהם חייבת להיעשות עכשיו. לא עוד ועדה שתנסה "לחפש את האשמים" או להבין את המנגנון המדוייק באמצעותו נחטפו הילדים. ההצבעה על הפושע אינה תנאי להכרה בכך שהפשע נעשה וגבה קורבנות.

אתר המעקב של עמותת עמרם
אתר המעקב של עמותת עמרם

אחריות ציבורית לתיקון ולריפוי הפצע החברתי הזה חייבת להילקח בימים אלה ממש. אחריות משמעה קודם כל הכרה של מדינת ישראל בפשע שנעשה כלפי המשפחות והחטופים ובגזענות שעמדה בבסיסו, קבלת אחריות והתנצלות בפני הקורבנות, ולא פחות חשוב מכך – הקמה של גוף לאיתור כל אחד מהילדים שנחטפו, כינונו של מנגנון לפיצוי המשפחות הנפגעות, והנצחת הפרשה בתכניות הלימודים ובמוסדות רשמיים של מדינת ישראל.

בימים אלה אנו מסכמים את שנת 2017 וקוראים לכל הח"כים להצטרף באמצעות הצהרה פומבית לדרישותינו אלה – הכרה רשמית של מדינת ישראל בפשע ונקיטת כל הצעדים הדרושים למען עשיית צדק לקורבנות וריפוי חברתי, עוד היום.

למעוניינים, כתובת המייל של עמותת עמרם: amram.npo@gmail.com

פוסט שהעלה יו"ר המחנה הציוני אבי גבאי בעמוד הפייסבוק שלו ב-25.9.2017
פוסט שהעלה יו"ר המחנה הציוני אבי גבאי בעמוד הפייסבוק שלו ב-25.9.2017
בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

  1. עופר

    נעמה, מה המשמעות האופרטיבית של "ההכרה" הזו? מי שמתבטאת הכי הרבה בעניין הילדים החטופים בפרלמנט היא נורית קורן, שכל הופעה שלה (בכל עניין שהוא) מביכה יותר מקודמתה, ולכן אינני בטוח בכלל, שיש בפעילותה כדי לתרום לעניין החשוב הזה.

  2. דפנה

    אין ספק שהמהלך הזה יצליח לכם.
    איזה חבר כנסת שחייו הפוליטיים חשובים לו, יעז לא להצטרף למיזם החדש?

  3. ג. אביבי

    אסור להסתפק בהכרת הכנסת.
    מצב המאבק כרגע מראה רפיסות מדאיגה בקרב מי שמובילים/ות את המאבק בכנסת. אם בסופו של דבר אכן תהיה הכרה בפשעי חטיפת ילדי תימן מזרח והבלקן בכנסת, הכנסת יכולה ביום מן הימים לבטל את החוק ואת ההכרה בפשעי המדינה הללו. לכן יש לפעול בכמה דרכים במקביל:
    כמו הארמנים, שלא מחכים להכרה בשואת 1915 ע"י תורכיה, ולכן פועלים בכל העולם למען ההכרה בשואתם – כך צריכים גם אנחנו, ציבור המזרחים בישראל, לחתור להכרה בינלאומית בכל פשעי הממסד האשכנזי הגזעני בישראל נגד המזרחים.
    יש להנציח האירועים ולקרא אתרים ומקומות בכל הארץ על שם קורבנות פשעי החטיפות, פשעי הניסויים וההקרנות הקטלניים ועל שם העיקורים לאמהות האתיופיות. כך גם בכל ספרי ההיסטוריה.
    יש להגיע למצב בו השליטה בכל מוסדות השלטון, המשפט, מנגנוני הביטחון, ההשכלה והתרבות של המדינה לא יהיה עוד בבלעדיות האשכנזים. אלא יקבע חוק מדינה על פיו תהיה נוכחות של יותר מ 50% לנציגי המזרחים, הפלסטינים והאתיופים בכל המוסדות האלה. כך יובטח שהפשעים הללו לא יישנו ולא יוכחשו.
    במקביל לחקיקה בכנסת יש להביא לכך שמדינת ישראל תפצה את כל קרבנות הפשעים האלה ולא בסכומים סמליים. בנוסף החוק יכלול הטלת עונשים כבדים על מי שיכחישו את הפשעים הללו. יש לבטל על פי חוק את שמות האתרים הקרויים ע"ש הפושעים (שיבא, נשות הדסה וכו').