string(2) "he"
string(2) "he" -array(0) { }

אם להיות חלק מהעולם הזה

בסדרה שביים אלון לוי "מעשה בחמישה משוררים" מוצגות אפשרויות קיום, לא רק פואטיות, בעולם שבו השירה היא חובה, צורך קיומי, פריבילגיה או מוצא. כל אחת מהאפשרויות מוצאת את דרכה הססגונית למסך
תמיר אסולין

בשנים האחרונות מוצאת השירה את נחלתה בעולם הווירטואלי, אפילו זוכה שם לעדנה. אם בעבר השירה הייתה מדוברת ומונגשת לקהל הרחב או לקוראים חדשים באירועי השקה כאלה ואחרים ומעל דפי העיתון, היום היא נוכחת בעיקר ברשתות החברתיות המאפשרות לכותביה נגישות לקהל, בלי תיווך של עורכים, ללא שומרי סף.

לאחר שהשתלטה על יקום הפייסבוק דרך עמודים ייעודים לשירה, משוררים בעלי עמודים פעילים וריבים מתוקשרים בין משוררים, אחרי האפליקציה הייעודית לשירה וסרטוני השירה הוויראליים של תאגיד השידור "כאן", הגיעה תורה של סדרת הרשת.

בסדרת הרשת החדשה "מעשה בחמישה משוררים" מבקש היוצר אלון לוי להבין מהי שירה או מה כוחה של שירה במרחב הציבורי לא רק באמצעות השירה עצמה אלא דרך העוסקים במלאכה. טיפול בנושא מזכיר סדרות רשת אחרות שבחרו לחקור נושאים חברתיים רחבים דרך דמויות הפועלות באותו השדה. סדרות כמו "נביאים" של אלעד בן אלול ויוסי בראומן שחקרו את הגל החדש של המהפכה המזרחית דרך ראיונות עם פעילים חברתיים בעלי תודעה מזרחית עשירה וכמו "על הרצף" של זוהר מלינק עזרא ואפק טסטה לאונר שהציגה לצופים את המגוון הרחב שממנו בנויה הקהילה הטרנסית והקווירית בישראל. כמוהן גם "מעשה בחמישה משוררים" עוסקת בתהליך של פירוק הדימוי, במקרה הזה פירוק הדימוי של השירה או המשורר דרך הצגת חמש אלטרנטיבות המאפשרות להרכיב תמונה רחבה ומורכבת יותר של שירה ומתוך כך של אנושיות.

הסדרה בנויה מחמישה פרקים קצרים (כעשר דקות לפרק) וכל פרק מתמקד במשורר אחר: בשפה השירית הייחודית לו, בתפיסת העולם שלו ובדרכי החשיבה השגורות שלו/שלה. הפרק הראשון ששודר לפני כשנתיים ומתמקד במשורר אלי אליהו נפתח בהימלטות של המשורר מההגדרה הערטילאית משורר. לדבריו משורר הוא לא אדם המתפרנס מהכתיבה ולכן הוא קודם כל מוגדר על פי העיסוק המפרנס שלו, שהוא במקרה הזה עיתונאי. ומיד לאחר הווידוי הקצר אנחנו עוברים אל רשימת הפעולות המכאניות והארציות שאיתן המשורר פותח את היום שלו, מדי יום ביומו.

שנתיים אחרי הפרק הראשון חוזר יוצר הסדרה עם פרקים חדשים ומציג תמונה מורכבת יותר של דמות המשורר ומציג כבר בפרק השני את האופוזיציה לדמות שהוצגה בפרק הראשון – המשורר סער יכין. יכין, להבדיל מאליהו, שואף להיות "מעל המצב האנושי הקיים" כלומר שואף להתנתק מהסדר היומיומי, המכאני, מהרוטינה, מהבינוניות, ומבקש לגעת באינסוף, בגדוּלה, בגאונות. אמנם ברגע מסויים מתוודה המשורר שרוב הזמן הוא חושב על כסף אבל השאיפה הגדולה שלו היא להניח לזוטות היום יום – לכסף, לפרנסה ולהתמסר לאמנות.

העיסוק בכתיבה, במקורותיה, במחויבות אליה שב גם בפרקים הבאים. בפרק הרביעי, כתשובה לשאלה מה גורם לילד שאינו מגיע מבית שבו קוראים בקביעות את עיתון ״הארץ״ ובפרט את עמודי ״תרבות וספרות״ של סוף השבוע, אומר המשורר רועי חסן: ״אם אתה רוצה להיות חלק מהעולם הזה אתה צריך להיות אנטיתזה של ההורים שלך״. כלומר על פי חסן, הכתיבה במקרה שלו אינה רק פריווילגיה שהושגה במהלך בין דורי אלא גם מוצא.

מי שלוקחות את מעשה הכתיבה כמעשה משנה מציאות צעד אחד קדימה הן המשוררות המשתתפות בסדרה: דליה פלח ויונית נעמן (גילוי נאות – נעמן היא אחת מעורכות "העוקץ" וכעורך מדור השירה באתר אנו מצוים בקשרי עבודה). אמנם נעמן מביעה הסתייגות מהגדרתה כמשוררת אך מתוודה שהיא מאמינה ש״שירה יכולה לשנות את העולם״. ונראה שמלבד עבודת הכתיבה נעמן באמת עובדת בשינוי המציאות הפרטית שלה – בין באשר לדימוי הגוף שאימצה לעצמה כדי ״לצאת מהמשחק״, לדבריה, וכדי לא להתפס כאובייקט מיני ובין בבחירה שלה במודל של הורות משותפת וחוסר האמון שלה במודל הזוגי המונוגמי. נראה שהכתיבה משמשת ככלי עבודה עבור נעמן ושמעמד הכתיבה הוא עבורה מעמד העברת הכוח, כוח השינוי, מהיוצרת אל הקוראים.

אמנם ברגע מסויים מתוודה המשורר שרוב הזמן הוא חושב על כסף אבל השאיפה הגדולה שלו היא להניח לזוטות היום יום – לכסף, לפרנסה ולהתמסר לאמנות.

הפרק שסוגר את הסדרה עוסק בדמותה החידתית של המשוררת דליה פלח. חידת דליה פלח מעסיקה חובבי שירה כבר כמה שנים, פלח היא בעצם פסבדונים מסתוריים שאף אחד לא יודע מי עומד מאחוריהם. מדובר במשוררת חסרת גוף גשמי, אלטר אגו שירי מרובה פנים ולשונות אשר לא מצטמצם לזהות רזה ותבניתית אחת. עצם מעשה היצירה של דמות שירית על-זהותית כזו לוקח צעד אחד קדימה את רעיון השירה כמדיום משנה ומייצר מציאות ודרך יצירת הזהות החדשה הזאת צומחת היכולת של המשוררת לייצר ולדרוש שינוי בהרכב החברה שבה היא חיה.

בסופו של דבר ״מעשה בחמישה משוררים״ אינה עוסקת בשירה באופן בלעדי, ובזה טמונות כוחה ונחיצותה, אלא במקומו של אדם מול החברה, בשאלות של זהות והבנייה חברתית. היא מתחקה באופן ססגוני ולא גבה מצח מדי אחר מגוון דרכים לומר לעולם ולא/נשים החיים בו את מה שיש לאדם להגיד. במקרה של החמישה הנ״ל, הם גם משוררים.

מחר (שישי) תתקיים הקרנת בכורה של הסדרה בסינמטק תל אביב בשעה 11:00. הכניסה חופשית

ביום שלישי ה-23.1. ייערך ערב "מפגשים מזווית כהה" על הסדרה בסינמטק תל אביב בשעה 21:00

מתוך הפרק על אלי אליהו בסדרה "מעשה בחמישה משוררים". צילום: אלון לוי
מתוך הפרק על אלי אליהו בסדרה "מעשה בחמישה משוררים". צילום: אלון לוי
בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות