string(2) "he"
string(2) "he" -array(0) { }

דרום ת"א נגד הגירוש והטיהור האתני

הפליטים אינם אשמים בהזנחה ובהפקרה של דרום העיר. בתאוות הבצע הנדל"נית של שועי הארץ נמחקות קהילות שלמות בעשורים האחרונים בזו אחר זו: כרם התימנים ונוה צדק, פלורנטין, נוה שאנן ושכונת שפירא, והיד עוד נטויה. אל החורבות גולש ומתפלש מרכז העיר הלבן והשבע
יורם בלומנקרנץ

אחד מרגעיו המרים של תהליך הג'נטריפיקציה המתחולל בדרום תל אביב בשנים האחרונות מתרגש עלינו כעת. בלילות האחרונים תוגברו חוליות הציד של משטרת ההגירה, ובקרנות רחובותיה של דרום תל אביב ובערים נוספות, נערכים מארבים ללכידת פליטים ממדינות אפריקה שאינם נושאים עליהם אשרות שהייה. במקרים רבים מדובר בגזר דין מוות המוטל על הנלכדים. דעת הקהל הישראלי בעניין זה מצויה בין הירתמות סמלית במקרה הטוב, כפי שבאה לידי ביטוי בגילויי דעת ובעצומות מטעם מגזרים שונים, בעיקרם פרופסיונליים, ובין אדישות מקוממת, רחבה בהיקפה המעידה על הניוון החברתי והתרבותי בו שרויה החברה הישראלית.

בתווך, בלב האסון בדרום תל אביב, ניצבים שני מחנות. האחד ששפתו אלימה וקולנית, הקורא לגירוש הפליטים ומנוהל בידי גורמים פוליטיים ואינטרסנטיים המסתתרים מאחורי דמותם ומצוקתם רבת השנים של ותיקי דרום תל אביב, ומולו, ניצב בפרץ, גוש המורכב מקואליציה של תושבים ותיקים וחדשים בהשמיעו קול שפוי והומניסטי הקורא לפיזור הפליטים ברחבי הארץ ונשיאה של כלל תושבי ישראל בנטל הקליטה. כמי שמכיר את מאבק השכונות בדרום תל אביב מקרוב ושותף גם בצומת זה של עניין הפליטים, אציין כי כבר בתחילה היתה קריאתנו לפיזור ונשיאה בנטל הקליטה שלהם. קריאה לגירוש, לא רק שגוזרת את גורל הפליטים לשמד, היא גם אינה שייכת ללקסיקון השיח ומאבק השכונות ואינה רלוונטית לו.

למאבקי השכונות טווח רחב יותר של נסיבות, ששורשיהן יונקים ממדמנת הגזענות של ימי ראשי המדינה. לחובתן נזקפת, בין היתר, מדיניות פיזור האוכלוסין הידועה לשמצה, שיש לה משמעות הרת גורל לכל תחומי החיים מני אז עד ימינו אנו – בתעסוקה, בחינוך, בכלכלה ובתרבות. דיכוי זה, המלווה באינדוקטרינציה ותעמולה מאסיביים בחינוך, בתקשורת ואולי במנעד משמעויות שטרם הספיקונו להבין את גודל השפעתו – בבידור ובתרבות הפופולרית, נסמך על לאומנות צרת אופקים, שנאת המזרחי, המזרח והדרום העולמיים וסטריאוטיפיזציה שלהם. הקריאה לגירוש נובעת מהטעיה נשנית וחוזרת לגבי האינטרסים האמיתיים של השכונות והיא פונקציה של האחדה שקרית ושיטתית בין האינטרס החברתי/ כלכלי/ תרבותי של השכונות והפריפריה המזרחית עם האינטרס הצר והפרטי של גורמים לאומניים וקפיטליסטיים, בבואם לאלחש את ההתנגדות ולהסוות את המטרות האמיתיות העומדות מאחורי הטיהור האתני והתרבותי של אדמות דרום תל אביב ויפו.

הקריאה לגירוש נובעת מהטעיה לגבי האינטרסים האמיתיים של השכונות, פונקציה של האחדה שקרית בין האינטרס של השכונות והפריפריה המזרחית עם האינטרס הצר של גורמים לאומניים וקפיטליסטיים

למרות גודלה המספרי וכוחה האלקטורלי, הפריפריה המזרחית אינה שותפה אמיתית בחלוקת המשאבים ואינה שותפה בקביעת סדר יום כלכלי שוויוני. בהכללה היא למעשה רכיב משמעותי במכניקה של כלי המשחית המופנים כלפיה – להחלישה ולהחריבה, להפריד, לנשל ולמשול בה. מבטא זאת ביתר שאת השימוש הנואל במילה "גירוש", שלא זו בלבד שמיטיב לתאר את המתחולל כיום בשכונות מזרחיות כגבעת עמל, כפר שלם ונס לגויים, שבהן נזרקות משפחות שלמות מבתיהן וקהילותיהן נחרבות, אלא שהוא משקף נאמנה את השימוש ברטוריקה לאומנית לצרכים כלכליים שטובת השכונות מהם והלאה – המגרש הוא אחד והוא אינו מבחין בין צבע לצבע ואפילו לא בין לאום ללאום. מה לתושבי השכונות לקרוא לגירושם של הפליטים, כל עוד פיזורם ולקיחת אחריות לאומית לגורלם היתה מעלימה כהרף עין את הבעיות האובייקטית והנקודתית שיצרה הגטואיזציה שלהם – חטא על פשעי ההזנחה הכרונית של דרום העיר מימים ימימה.

הקריאה לגירוש מפי תושבי דרום תל- אביב צורמת לא רק כביטוי של שנאת זרים גרידא, אלא בזכות המבוכה הגלומה בה בבחינת תקיעת מסמר נוסף בארון הקבורה התדמיתי שעליו אמונה התעמולה האנטי מזרחית לזרועותיה, ומגוחכת היא כפליים נוכח הגירוש הפעיל, המזדחל בכיבוש הנדלנ"י את מעוזי המזרחים בפריפריה החברתית כדוגמת דרום תל אביב. גם המילה 'שיקום' המוצעת בקמפיין 'הגירוש' במן משוואה המבטיחה את קיומו של זה בתמורה לזה הינה עוועית מיסודה, כפי ששוטחת נעמי קליין ב'דוקטרינת ההלם' שלה, משברים כדוגמת זה המתחולל בדרום תל- אביב, לא נוצר אלא כדי למחוק גם את מה שנדרש שיקומו עוד הרבה קודם שהפך מושא שיקומי.

אמת היא, המצוקה קשה ואמיתית. אם נרצה לסכמה אל נכון, ננקוט בתיאור קשה יותר לעיכול, לאמור כי הנה שוב נאלצים יהודי ארצות ערב והאיסלם, שנותבו והוסללו לשוליה הגיאוגרפיים של ישראל, בהבטחה כי התגייסותם לפרוייקט שיבת ציון והקורבן אותו הם מעלים לשם גאולת העם בארצו ישאו פרי, וכעת מתנפצת ההבטחה ומבאיש הקורבן בביתם פנימה, שעה שהתעוררו בבהלה לגלות שניה וכפויה בלב ליבה של טריטוריה מופקרת, מופקעת מישראליותה, שלא לומר מיהדותה.

בחדוות תהליך ג'נטריפיקציה זה הולכת ונסוגה אוכלוסיית השכונות הוותיקות של דרום תל אביב אל פאתי גוש דן, דרומה ומזרחה. קהילות שלמות נמחקות בזו אחר זו: כרם התימנים ונוה צדק, פלורנטין, נוה שאנן ושכונת שפירא, והיד עוד נטויה. עולם ישן זה הולך ו מ ו ע ל ם ועל חורבותיו גולש ומתפלש מרכז העיר הלבן והשבע. בשנים האחרונות, נותבו לדרום תל אביב רבבות פליטים שישראל איפשרה להם "להסתנן" אליה, מכל הסיבות הקפטליסטיות-חזיריות האפשריות. ברואים מוכי גורל אלה, אשר שימשו ב"ידי נעלמים" ככלי לייצוב תעסוקתי בעקבות החסכים שיצרו האינתיפאדות ופריחתו של שיח זכויות העובדים. הם נמצאו הולמים ביותר – על קהילותיהם הגדולות, הנדכאות, העניות והזרות כל כך למרקם החיים המקומי – כפתרון לבעיות איכות ותוחלת חיי הקהילות הוותיקות של דרום תל אביב.

צילום: יורם בלומנקרנץ
הפגנה בדרום תל אביב נגד הגירוש, שהתקיימה בבית תנועת אחותי ברח' מטלון בדרום תל- אביב. 9.1.2018. צילום: יורם בלומנקרנץ

לדאבון הלב, רבים מוותיקי המאבק המזרחי ופעיליו הצעירים מנערים חוצנם מן האחריות לקריאה לחדול מן הגירוש. קריאה שטעמיה הם בראש ובראשונה הומניסטיים ואוניברסליים. היה ראוי שינהגו אחרת ולו מן הטעם הפשוט שהמאבק המזרחי, למרות ייחודיותו, ראה עצמו כבשר מבשרן של תנועות השחרור הגדולות של העת החדשה. מיטב פעיליו שילמו מחיר כבד מאוד על כך שהביטו על קהילת הבית כמקור השראה ערכי וכוח מניע, ובה בשעה אמרו להרים ראש בפיכחון ואסרטיביות, ובמלאכת מחשבת רקמו שיג ושיח חדש עם האוונגרד העולמי שדרש את שחרורם של מדוכאי כל העולם בשם היות האדם – כל אדם – נברא בצלם.

בעת הזאת יראה עצמו שותף לגורלם הנורא של הפליטים לא רק מי שקורא מפורשות לגירושם, אלא גם מי ששותק נוכח הגירוש. צו השעה לחדל מקריאות הגירוש ולפנות לממשלת ישראל בתחינה לעצור את הגירוש ולבחון אופציות הומניות לטיפול בקהילות הפליטים. בד בד יש לקרוא לרשויות להפסיק הגירוש של משפחות מבתיהן ברחבי הארץ.

העצומה שלשונה מובא להלן ושאפשר לחתום עליה כאן, ביוזמת מנכלי"ת תנועת אחותי שולה קשת וביוזמתי, מזמינה פעילות ופעילים מזרחים בני כל הדורות של המאבק המזרחי לחתום למען לא יגורשו הפליטים לגורלם הלא נודע. כי בנפשנו היא.

יורם בלומנקרנץ, יליד דרום תל אביב ופעיל חברתי, עוסק באמנות, חינוך וחברה

צילום: אלה ידעיה – דרום תל אביב נגד הכיבוש - מטה המאבק
צילום: אלה ידעיה – דרום תל אביב נגד הכיבוש – מטה המאבק

לשון העצומה:

אנו, יוצרות ויוצרים, א/נשי רוח, פעילות ופעילים, תושבות ותושבים מקשת היצירה, האמנות והאקטיביזם, ששורשיהן/ם נטועים בפריפריה הגיאוגרפית, האתנית והחברתית של מדינת ישראל, שקהילותיהן/ם ותרבותן/ם ידעו שנים רבות של דיכוי, הדרה, הלעגה וניכוס, מזועזעות/ים מהחלטה של מדינת ישראל לגרש אל אסונם את הפליטים האפריקאים אשר חיים בדרום- תל- אביב יפו וברחבי מדינת ישראל.

משחר ימיו היה הצדק החברתי נר לרגלי המאבק המזרחי, אשר כל פעולותיו הפוליטיות והמחאתיות היו למען תיקון האפליה והגזענות בה פעלו ממשלות ישראל כלפי האוכלוסיות המזרחיות באשר הן. משך שנים ועד היום כונו אנחנו, בנותינו ובנינו 'פולשים',' עצלנים', 'אלימים', 'פרחות', 'ערסים' ועוד. ציירו את בנות ובני קהילתינו כ'בורים' ו'נכשלים' כיוון שלא היינו בצבע הנכון ו/או רשומות/ים בפנקס המתאים.

זה שנים רבות אנו נאבקות/ים נגד גירושן/ם, עקירתן/ם ונישולן/ם של מאות משפחות מקרב קהילותינו מביתן/ם ושכונותיהן/ם בדרום תל אביב, ללא מענה ראוי.

לא נעמוד מנגד כאשר חיצי הדיכוי, האלימות, הפינוי והגירוש אשר מכוונים אלינו מכוונים כעת על מנת להתעמר בקהילת הפליטים ומבקשי המקלט בישראל בכלל ובדרום תל אביב יפו בפרט. הניסיון לשסע את תושבות/י דרום תל אביב בססמאות של "גירוש עכשיו שיקום אח"כ" הן הוכחה נוספת לזלזול בתושבות/י השכונות ולמכירת החיסול של דרום תל אביב יפו.

הפליטים ומבקשי המקלט רוכזו בדרום תל- אביב על- ידי הרשויות כדי להחליש ולרסק את הקהילות הוותיקות על- מנת לבנות על חורבנן שיכוני יוקרה לעשירים. גירוש הפליטים כעת הוא חלק אינטגרלי מתהליך הג'נטריפיקציה המכוון והפינויים הגורפים, שבו מגורשות/ים גם בנות ובני קהילותינו על משפחותיהן/ם מבתיהן/ם!

לא נשתוק ולא נעמוד מנגד למול גירוש קהילת הפליטים ומבקשי המקלט למודת הסבל אל גירוש לתופת הרצופה בסכנות של אונס, ניצול, סחר בבני אדם וסכנת חיים של ממש – כמצווה מדאורייתא: " טז לֹא-תַסְגִּיר עֶבֶד, אֶל-אֲדֹנָיו, אֲשֶׁר-יִנָּצֵל אֵלֶיךָ, מֵעִם אֲדֹנָיו. יז עִמְּךָ יֵשֵׁב בְּקִרְבְּךָ, בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר-יִבְחַר בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ–בַּטּוֹב לוֹ; לֹא, תּוֹנֶנּוּ." (דברים פרק כ"ג). . לא קהילת הפליטים מאיימת על מרקם החיים בדרום תל אביב יפו ובישראל כי אם מדיניות שסע והזנחה מכוונת.

אנו קוראות וקוראים לממשלת ישראל לעצור את הגירוש! לעצור את גירוש קהילת הפליטים ומבקשי המקלט, לעצור את גירוש תושבות/י השכונות ונישולן/ם מבתיהן/ם! אנו רואות ורואים בקריאה זאת ובעמידה לצד הפליטים חובה אזרחית ומוסרית מתוך ברית והזדהות עם כאבם וגורלם של הפליטים ומתוך הבנה עמוקה לתהליכים אשר הפכו אותם לפליטים ומגורשים ואותנו וקהילותינו לקורבנות של תהליכים אלה. צו המוסר המחייב הינו צדק, שיוויון, אחווה וחמלה.

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

  1. יורם בלומנקרנץ

    אנשי שמאלימין מרויחים מכל הכיוונים כתוצאה מהמצב בדרום תל -אביב. הא.נשים, בני ובנות השכונות שילמו מחיר אישי ומשפחתי כבד ממצב השכונות מהבחינה הכלכלית, התרבותית, ההשכלתית והמקצועית. הם אינם מרויחים כוח ואהדה שאפשר לתרגמם להון סמלי ואח"כ חומרי או הנאה ימיומית של מתכונת חיים בריאליטי שמפיגה את השיעמום.

  2. פריץ היקה הצפונבוני

    המגיבים המאשימים את הסמולנים שטופים בתעמולת השקרים של ה,,הסברה׳׳. הדרדרות דרום ת׳׳א החלה עם בנית התחנה המרכזית הישנה בזמנו התקדמה עם בנית התמ׳׳ח.
    אלו היו הגורמים שהורידו את ערך הדירות.וכדי להוסיף עוון על פשע המדינה היא שזרקה פשוטו כמשמעו את הפליטים בדרום ת׳׳א, כי לא יכלה לגרשם לארצותיהם ולא רצתה שיפרו את שלוות המעמדות המבוססים. קוראים להם מסתננים כדי לרמוז שמטרתם לפגוע במדינה ובתושביה כמו המסתננים הפלסטינים החל מסוף 1947 שפגעו ברכוש ובנפש. גלוי נאות מסתננים גנבו את הפרות במשקינו בירקונה ב1948. ובהסתכלות חדשה מאז גם להם היו את הסיבות שלהםכי גורש/ברחו מהכפרים שנכבשו ע׳׳י יהודים. הפ לא מסתננים הם פליטים שברחו מרדיפות וכל בקשתם מקלט וזכות לעבודה בתקוה שמצב זכויות אדם בארצותיהם ישתפר ויוכלו לחזור אליהם.