string(2) "he"
string(2) "he" -array(0) { }

המאבק האשכנזי הכושל בתומכי נתניהו

הזחיחות שמפגינים שוב ושוב עיתונאי "הארץ" חסרה את ידיעת התחביר והדקדוק של הפוליטיקה הישראלית. הם תקועים בניסיונות פסיכו-פתולוגיים מביכים לפרש את התמיכה המזרחית בנתניהו ומתעלמים ממבנה העומק החברתי ומתובנות שהצטברו לאורך דורות של דיכוי
מאיר עמורמאיר עמור

מתגורר במונטריאול ומלמד באוניברסיטת קונקורדיה

מאמריהם האחרונים של יוסי קליין ורוית הכט בעיתון לאנשים חושבים מנכיחים ומוכיחים באופן תכוף ושאינו משתמע לשתי פנים לא רק את זחיחותה המיוסרת של האשכנזיות, אלא גם את אי הרלוונטיות הפוליטית של תובנותיה. פעמים רבות מתברר כי דוברים ודוברות ראשיים של האשכנזיות כאידיאולוגיה חברתית וכמוסד של כוח, אינם מצליחים לקרוא את השפה הפוליטית שבה הפוליטיקה הישראלית מדברת אליהם. כל מה שנותר מערימות המלל והכעס הבוטה שלהם עם תום הקריאה הוא לא רק טעם רע בפה של אשכנזיות המסוגרת במבצריה, אלא גם המשך שליטה ימנית בקלפי, בכנסת ובממשלת ישראל. כך, אשכנזיות כאידיאולוגיה וכמוסד מתבררת כסכנה לדמוקרטיה הישראלית.

ראשית, ההקשר הרחב: ראש הממשלה בנימין נתניהו עומד בפני האשמה חוקית, ולבטח בפני משפט דעת הקהל הציבורית. התקווה של מתנגדיו היא שהצהרות ברורות באשר לאשמתו החוקית יאפשרו את הדחתו הפוליטית על ידי משפט דעת הקהל. עד כאן האינטרסים והרצונות ברורים. עם זאת, יש לנתניהו ולימין תמיכה מסיבית דווקא ממעגלים חברתיים המדוכאים על ידי המדיניות של הימין והעומד בראשו. עולה אם כך השאלה הנכונה והדחופה: מדוע המדוכאים תומכים במדיניות הממשיכה לדכאם? זו שאלה טובה. חשוב לציין כי ברור לשואלים ולשואלות כי דיכוי אכן קיים, השאלות הן באשר למאפייניהם של המדכאים.

בנקודה זו מתפצלים האינטרסים החברתיים והרצונות הפוליטיים מתעמעמים. קליין מסביר את התמיכה של מזרחים בנתניהו (ובליכוד ובימין) כמסע נקמה פסיכולוגי אישי של הבוחרים. הכט קוראת לתמיכה בנתניהו התלכדות משפחתית, אלימה ושבטית. "לה פמיליה" נודע בישראל כארגון ספורט של אוהדים ימנים, גזענים ואלימים. רוב חבריו של ארגון מושמץ זה הם מזרחים. מכאן מסיקה הכותבת כי מזרחיות היא מרכיב פרימיטיבי, אלים וגזעני של התנהגות פוליטית. התיזות של קליין והכט מציעות הסברים פסיכולוגיסטיים ופתולוגיים להתנהגות פוליטית של הבוחרים, לא הסברים פוליטיים.

יוסי קליין מסביר את התמיכה של מזרחים בנתניהו ובליכוד כמסע נקמה פסיכולוגי אישי של הבוחרים. רוית הכט קוראת לתמיכה בנתניהו התלכדות משפחתית אלימה

יותר מכך, התיזות של השניים לא רק מייצרות פתולוגיזציה של מזרחים, הן גם עושות להם דה-הומניזציה ודמוניזציה. טענותיהם הן כי אי אפשר להבין באורח רציונלי ואנושי התנהגות פוליטית מזרחית זו. כך שמבחינתם של הכותב והכותבת, המשך הבחירה של מדוכאים מזרחים במדכא אשכנזי כמו נתניהו, הוא קוד התנהגות מופרע ולא אנושי.

זה מבנה ההסבר של קליין והכט, אך לא רק שלהם. מדובר בהסבר נפוץ למדי בישראל. על כן, אני מכנה את התזות הללו 'תזות אשכנזיות'. בתזת האשכנזיוּת כעליונות חברתית ואינטלקטואלית, מזרחיוּת חייבת להיות מחוץ לגדר של מחויבות מוסרית ופוליטית כ"אחד משלנו". "הם" שונים: פסיכולוגית, פוליטית, תרבותית, אנושית. אם כך, פסיכולוגיזציה, פתולוגיזציה, דה-הומניזציה ודמוניזציה של מצביעים מזרחים מעידה יותר על המשתמשים במושגים אלה, ולא על המציאות. בעיני, קריאה זו מעידה על אי הבנת הנקרא, הנכתב והדקדוק הפנימי של הפוליטיקה הישראלית.

לעומת מבנה מדהים זה על שלל הנחותיו הנסתרות, אני טוען שצריך לעשות מהלך פשוט הרבה יותר: פוליטיזציה של המזרחיות. צריך לשאול: מה בתנאים החברתיים והפוליטיים הקיימים של מי שנקראים מזרחים בישראל מתווה את הדרך ומצביע על האפשרות של בחירה בימין כאופציה פוליטית נכונה ברמה האישית? אלה הן שאלות פוליטיות; למרות שהן נוגעות באופן מרפרף במרכיבים פסיכולוגיים-חברתיים של בוחרים ובוחרות. התשובה פשוטה ומורכבת משני חלקים: היסטוריה פוליטית ומנגנון בחירה פוליטי.

היסטוריה פוליטית: נכונה העובדה שמזרחים ומזרחיות רבים (מעולם לא היה זה הרוב) תמכו בליכוד ובימין בעבר ותומכים בנתניהו כיום. בעבר הרחוק מזרחים רבים תמכו במפלגת העבודה, אולם בוחרות ובוחרים אלה למדו לאורך שנים ועל גופם כי האינטרסים שלהם אינם מיוצגים. הם גם יודעים – מתוך ניסיון היסטורי מצטבר – כי רק באמצעות הליכוד והימין יש להם סיכוי להשיג נגישות לייצוג, לכוח ולמשאבים ציבוריים.

אך במסגרת הבנות ברורות אלה, ישנו דבר מה נוסף שברור לבוחרות ובוחרים מזרחים. הן יודעות בבירור כי החברה הישראלית נשלטת על ידי הגמוניה אשכנזית, ושהיא אינה חלק "טבעי" של מציאות נתונה, אלא תוצר של פעולה פוליטית. הגמוניה זו היא תוצר של הפניית משאבים מדכאת ובלתי שוויונית במשך שנים. לפעילים פוליטיים מזרחים, "מנהלי מעברות בעבר" או "קבלני קולות בהווה", ברור לגמרי כי יכולתם לגעת במשאבים ציבוריים, בייצוג, ובכוח פוליטי תלויה לגמרי ביכולתם להרוויח מהמאבק שבין הצד "השמאלי" ו"הימני" בהגמוניה האשכנזית. התמסרות לקבוצה פוליטית ״ימנית״ שבתוך ההגמוניה הזאת גם היא קשורה להיסטוריה הפוליטית הישראלית. בגין ידע היטב לנצל את המוטיבציות הללו. את זאת כל אחת צריכה כבר לדעת, כולל העיתונאית רוית הכט.

מאז כינונה של הציונות בארץ ישראל, מזרחים ומזרחיות הם אזרחים סוג בי"ת. מבחינתם של אשכנזים, שמאלנים וימנים, מזרחים חייבים להישאר כאלה, כי ההגמוניה האשכנזית מחייבת מדרג פוליטי. הפלסטינים והפלסטיניות נמצאים בתחתית החברתית והפוליטית, מזרחים ומזרחיות נמצאים ברווחים שבין היהודי והערבי, ואשכנזים ואשכנזיות הם מועדפים חברתיים ופוליטיים בראש הסולם.

אשכנזים כדוגמת קליין והכט אינם רוצים ועל כן אינם מסוגלים להבין עובדה פשוטה: פעילים ליכודניקים מזרחים מבינים טוב יותר מאשכנזים את המלכוד החברתי שבו הם נתונים במדינה היהודית. הם נושאים בעול והבנתם את החומרים שמהם קורץ העול הזה טובה יותר מאלה הנהנים מקיומו של עול זה. מזרחים ומזרחיות נאבקים בכוחם של הגמונים שמאלנים באמצעות כוחם של הגמונים ימנים, משום שרק כך הם מגיעים למשאבים כלכליים, לייצוג ולכוח פוליטי. זוהי מלאכת מחשבת של מאבק ג'ודו למהדרין.

משתמשים בשיטה ביעילות

עכשיו לנקודה השנייה, למנגנון הבחירה הפוליטי הנהוג בישראל: לכל אזרח ואזרחית יש קול פוליטי אחד. בישראל הבחירות הן למפלגות; ובמפלגות ישנה מערכת משומנת של בחירה על ידי נציגים, כלומר על פי רשימות או על פי הפריימריז. פוליטיקאים מחפשים ומתעניינים בכוח, גם פוליטיקאים מזרחים כמובן. את הכוח של "קבלני קולות מזרחים" אפשר להגדיר מבחינה פוליטית ככוח המבוסס על קליינטליזם פוליטי. אך למעשה, קליינטליזם פוליטי הוא השם הכללי של הפוליטיקה בישראל. "תן לי ואתן לך", "יד רוחצת יד", "שיטת השקשוקה" – מושגים אלה באים לתאר פוליטיקה מסוג מסוים מאוד. אין זו פוליטיקה דמוקרטית, זו פוליטיקה של בוסים פוליטיים, של מכונה פוליטית. את השיטה לא המציאו קבלני הקולות, הם פשוט משתמשים בשיטה ביעילות.

קבלני קולות מזרחים יודעים כי רק במסגרת ההגמוניה האשכנזית הימנית יש להם סיכוי ממשי להשיג כוח פוליטי. כיום, מזרחים אינם מסוגלים להגיע לכוח באופן עצמאי (ראו אירועי ש"ס האחרונים). על כן, הם חוברים לכוח אחר. דוברי האשכנזיות דוגמת יוסי קליין ורוית הכט עדיין לא מבינים את התרגיל הפשוט הזה. הם עדיין תקועים על שרטון העליונות התרבותית והפוליטית של גישתם. על כן, פרשנויותיהם הפסיכולוגיסטיות שוות לקליפת שום פוליטית. זו רק גם אחת מהסיבות שנתניהו ממשיך לקבל תמיכה פוליטית וממשיך, למרות החשדות נגדו, לזכות בתמיכת "דעת הקהל".

מעמדם הנחות של מזרחים מאפשר את שלטונה המלא של הגמוניית האשכנזיות בערבים וביהודים מזרחים כאחד. ויתור על מעמד הגמוני זה אינו עולה על דל מחשבתם של דוברי האשכנזיות בישראל

הדרך החוצה ממחול שדים זה של קליינטליזם פוליטי והגמוניה אשכנזית היא דרך דלת אחת בלבד. על דלת זו כתוב באותיות של קידוש לבנה: ״שלטון החוק האזרחי והדמוקרטי״. פירושו של שלטון חוק אזרחי ודמוקרטי הנו: חיסולה של הפריבילגיה היהודית והאשכנזית.

השילוב שבין הפריבילגיה היהודית והאשכנזית הוא כזה שגורם למזרחים להיפלט אל מחוץ למשחק למרות יהודיותם במדינה היהודית. מעמדם הנחות של מזרחים מאפשר את שלטונה המלא של הגמוניית האשכנזיות בערבים וביהודים מזרחים כאחד. ויתור על מעמד הגמוני זה אינו עולה על דל מחשבתם של דוברי האשכנזיות בישראל. זה ברור שהגמוניית האשכנזיות לא תסכים לעולם לחיסולה של הפריבילגיה היהודית והאשכנזית של עצמה. את זה, פעילים פוליטיים מזרחים בליכוד חשים גם אם הם לא בהכרח ממשיגים זאת מבחינה תיאורטית. את ״זה״ יוסי קליין ורוית הכט לא רוצים לדעת. על כן גישתם היא גישה של אשכנזיות זחוחה ומתייסרת, ובעיקר צדקנית.

בפני כל היהודים-הישראלים ניצבת האופציה הדמוקרטית כאתגר פוליטי ראשון במעלה. עד עתה כמעט כל הקבוצות היהודיות בישראל נכשלו במבחן הדמוקרטי הפשוט: הדרישה לשוויון מלא בפני החוק ושלטון החוק הדמוקרטי האזרחי על כולם ללא יוצא מן הכלל.

ניתן לומר ברמה גבוהה של ביטחון, כי רוב היהודים-הישראלים אינם רוצים בדמוקרטיה אזרחית. רוב היהודים-הישראלים רוצים מדינה יהודית או את מדינת היהודים. קביעות אלה כוללת גם את גישת המזרחיות על אגפיה השונים. אך בראש ובראשונה, היעד של מדינת חוק אזרחית סותר את האינטרסים של הגמוניית האשכנזיות. על כן, כנראה הימין, עם או בלי נתניהו, של מפלגת הליכוד או של המחנה הציוני, ימשיך לשלוט גם בעתיד הנראה לעין.

"ימין" בישראל פירושו המשך שלטונה של הגמוניית האשכנזיות. מירי רגב, "לה פמיליה", אורן חזן וגם "היישובים הקהילתיים", בתי הספר הממיינים ומבחני הקב"א הם חלק משלטון הימין. הם חלק מהגמוניית האשכנזיות.

מקבלים אהבה מהעם, רה"מ נתניהו ורעייתו, 17.10.2017. צילום: עמוד הפייסבוק של ראש הממשלה
מקבלים אהבה מהעם, רה"מ נתניהו ורעייתו, 17.10.2017. צילום: עמוד הפייסבוק של ראש הממשלה
בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

  1. יואל, דרום ת"א

    לא נשכח את הלה-פמיליה האשכנזית של מפא"י והקיבוצים, ופתיחת דלתות רק לאנשי שלומנו. מאז (בגלוי) ועד היום (בנסתר יותר, כזה כאילו) ביתר שאת.

  2. עודד אסף

    אני מוצא במאמר הזה יותר מנקודת תורפה אחת, אך יודע שהוא מבטא הרבה מאוד גישות ותחושות רווחות בישראל. אין לי יכולת ( או רצון) להתווכח. ראשית, משום שאני 'אשכנזי' על פי הגדרות שלא אני בחרתי בהן, ובילדותי לא שמעתי עליהן בכלל, וגם הורי, וסבתא וסבא (מראשוני ה'עלייה השלישית', יוצאי פולין, אנשי השומר הצעיר) לא העלו בדעתם שכך יוגדרו. גם היום אינני יכול ואינני מעוניין להגדיר 'מהות אשכנזית'
    (הרי 'נוסח אשכנז' היה, במשך דורות רבים, מונח רלוונטי בעיקר לסוגים של תפילה וטעמי-המקרא וכיו"ב ; לי ולמשפחתי לא היה שום קשר עם התחום ההלכתי הזה).
    אינני יודע מדוע אני, ויהודים יוצאי הולנד ובריטניה או קנדה , ויוצאי ליטא או בלארוס, שומרי מצוות כאלה או אחרים, או לא שומרי מצוות, ליברלים או לא, דמוקרטים או לא
    – מדוע כולנו 'אשכנזים" ומדוע כולנו, 'כאיש אחד', במחנה מלוכד, 'הגמוני', נגד המחנה המנוגד, ה'מזרחי'. אני מכיר, כמובן, ומבין, כמה וכמה אבחנות בתחום החברה, הכלכלה, המבנים הפוליטיים והתרבות, ואבחנות הנוגעות בהבדלים בין מעמדות ובדיכוי מעמדי ובתחושות המלוות דיכוי כזה, המובילות להכללה כגון 'אשכנזיות' ו'הגמוניה אשכנזית'. אני מבין, וחושב, ובטוח, שיש 'לפרק' את ההכללות האלה. באותה מידה לא ברורה לי ההכללה ה'מזרחית' .יוצאי צפון אפריקה, תימן, עיראק, טורקיה, כורדיסטן, גיאורגיה, יוון, בולגריה וסרביה, דתיים או לא דתיים, בני המעמד הנמוך או הבינוני או הגבוה, ליברליים או לא, דמוקרטים או לא, שומרי מסורת או לא – לכולם, כאיש אחד, זהות 'מזרחית' מלוכדת? ואולי כמה וכמה מנושאי דגל ה'מזרחיות' החדשה נלחמים למען שליטה 'הגמונית' (אולי שתלטנית) על כל המגוון הגדול של ה'מזרחיים' (על פי סיווג והגדרות שרק הם עצמם קבעו)?

    רגע… והפלסטינים אינם 'מזרחיים' בהקשר זה? ההתנשאות עליהם , השליטה האלימה עליהם, התודעה ה'הגמונית' כלפיהם, זו אינה נחלתם של 'אשכנזים' אלא של הרוב המכריע של היהודים בישראל, לרבות אלה המוגדרים או מגדירים עצמם כ'מזרחיים'. ובכן 'שוויון אזרחי' – זה הניסוח של כותב המאמר ( מה עם 'שוויון בין עמים', וגם שוויון בין כל הדתות הפעילות בישראל, ובינן לבין כל יחיד וקבוצה שאינם מעוניינים להזדהות ולהיות מזוהים בכלל עם דת כלשהי? נדמה לי שכותב המאמר עוקף את השאלה החשובה הזאת ואולי אין זה מקרה).

    אכן, כותב המאמר צודק בטענתו שרוב-רובו של הציבור הישראלי אינו מעוניין בדמוקרטיה של ממש, אבל הוא טועה (ומטעה) באשר לסיבות לכך. דמוקרטיה אמיתית, בניגוד לטענתו, אינה 'סותרת את ההגמוניה האשכנזית' – אמנם היא סותרת את מבנה הכוח והשליטה בישראל, בלי קשר הכרחי למוצאם העדתי של בעלי הכוח והשולטים – אבל היא סותרת, בראש ובראשונה את דפוסי העומק התרבותיים-תודעתיים, האנטי-דמוקרטיים, של הרוב המכריע: דפוסים שהוטבעו במורשת ההלכתית האורתודוקסית ( חרדית או חרד"לית או דתית-לאומנית, 'נוסח אשכנז' או 'נוסח ספרד' – אין שום הבדל בהקשר זה); דפוסים שהופנמו, בכלל, בתחושות ה'שבט' ובהסתגרות עוינת ומפוחדת מול כל מה שאינו 'שלנו' (לרבות עקרונות הומניסטיים דמוקרטיים, שהתגבשו בין ה'גויים'); וגם דפוסים אופיניים לתרבות הפוליטית האנטי דמוקרטית הכרוכה בהיפר-קפיטליזם הריכוזי-רודני בגרסתו העכשווית (בישראל כמו בארה"ב ובמדינות לא מעטות באירופה, שלא לדבר על אסיה ואפריקה).

    כל אלה – ימין. ימין לפי כל הגדרה שהיא. מדוע לטשטש זאת? הימין דומיננטי כאן, וכך יוסיף להיות גם אם כל האליטה הפוליטית, הכלכלית והתרבותית תהיה – בעתיד כלשהו – על טהרת המוצא ה'מזרחי'.

    קבוצות קטנות מאוד ודחויות מאוד של שמאל אמיתי ושל נושאי דגל העקרונות הדמוקרטיים האמיתיים – עדיין יש כאלה בישראל, ולא הרבה – אמורות להתמודד עם תמונת המצב הזאת, לא לערפל אותה בפוליטיקת זהויות עם כל ההכללות הכרוכות בה, לא להתנצל על עצם קיומם, ולפתח סטרטגיית הישרדות. אולי בעתיד, מי יודע ,הן יתרמו לשינוי דרסטי, מן המסד עד הטפחות. לא נביא אנוכי ולא בן נביא.

    1. סמולן

      התשובה הכללית ידועה ויגעה משהו. התנצלויותי מראש.

      ובכן: עולמנו נאמד לפי ידע שנאסף בשקידה ניכרת, מקוטלג כנ"ל, ומופץ על ידי אנשים שעוסקים בכך. כל אלו, הן עבודות של אקדמאים.

      מסיבות שאתה מן הסתם יודע מצויין, המונח "ימין" אינו משמש באקדמיה בהוראה של תפיסת עולם מגובשת, רציונלית, עשירה, מרתקת וחשובה, כמו המרכסיזם לענפיו. למעשה, הוא משמש בערך בהוראה הפוכה: אוסף של תחושות רגשיות לא-קוהרנטיות, דל במימדיו, משעמם, וחשוב בערך כמו כולרה, היינו אובייקט למחקר אודות מניעה וריפוי. (זה לא הכרח מוחלט, היות ופעם המרכסיזם זכה למעמד דומה).

      מכל מקום, מזרחים הם ימנים לעתים קרובות, ונוטים לחשוב שמדובר בבחירה מושכלת על בסיס תפיסת עולם לגיטימית, כפי שכתבה השרה שקד, בזעם, לאהרון ברק לא מזמן. בחירה כזו אינה ניתנת כלל לייצוג במרחב החברתי שעמור מתפקד בו. שם, היא שקולה לטענה שהוא, חבריו, משפחתו וקבוצת הזהות שלו, פגומים ללא תקנה, ובהיקף שעשוי להצדיק מחשבה על פגם גנטי.

      עמור יכול היה לנסות להציג ולייצג את הטענה בדבר רציונליות של ימניות, או ימניות ישראלית: לומר, למשל, שבמצב הישראלי, יש מקום לחשוד בערבים. זו טענה נועזת מאד, בוודאי בקרב סוציולוגים. הוא לא נוקט אותה, ואולי גם לא חושב אותה: יתכן בהחלט שהיקפי המשטור בדיסציפלינה שלו הם כאלו, שרק אדם שאינו מזוהה עם עמדה כזו יכול להתקדם. יתכן גם משהו פשוט יותר: העוקץ הוא אמנם אתר ביקורתי ומטיף מדי פעם בעד גיוון, אבל טענה בדבר הרציונליות והלגיטימיות של הימין לא נכללת בגבולות הגזרה שהקצה לעצמו, כאתר.

      מכל מקום, האפשרות השניה מוצגת, בואריאציה אחת מרבות מאד, במאמר למעלה: המזרחים נאלצים לעשות ככה וככה, בניגוד לעמדותיהם האמיתיות, שכן הם פועלים בכפוף לסדר שהאפשרות הזו היא המיטבית בו. מיטבית, דוק, גם עבורם אישית, גם עבורת קבוצת-זהותית, וגם עבור השמאל הבינלאומי באשר הוא, כלומר אוניברסלית.

      כפי שכתבת, הטענות ככה-ככה, המסקנות מוזרות, הקטיגוריות חדות כתער אבל מכילות מעט מאד ממשות, ויכולת הדיון היא רק רטרואקטיבית. כל זה נובע, להצעתי, מכך שהשמאל אינו יכול להכיל ימין כצורה לגיטימית של חשיבה, בין היתר היות ובשמאל (ורק בשמאל, לענ"ד) הדבר מחייב הכרה בימין כסוג של שמאל.

  3. ניסים

    כמה פטתים אפשר להיות?! כדי שתבדקו למה אשכנזים בקיבוצים ובהתיישבות העובדת לא משנים את דפוס הצבעתם ומצביעים למערך על גילגוליו ולמרצ.

  4. אברהם

    גם אם אסכים עם טיעוניך , במבחן התוצאה שלטון הימין לא היטיב עם המזרחים. לטעון כי שלטון הימין בראשותו של נתניהו סייע למזרחים לפרוץ תקרה שחסמה את קידומם או שבזכותו הם הצליחו להגיע למחוזות שלא היו מצליחים בלעדיו, זו הטעייה. יש מגזרים מסוימים הנהנים ממנעמי השלטון הזה וזה לא מטעמים אידיאולוגיים של נתניהו אלא משום אינטרסים קיומיים שלו בלבד.

  5. חנה זהר

    הסמל להתנגדות לאשכנזים המדכאים הוא יותר ההיאחזות במסורת היהודית, גם לאלה שאינם מנהלים חיים דתיים למהדרין. את קולותיהם אפשר למצוא בבית היהודי וש"ס. הבחירה בליכוד בראשות נתניהו היא מחושבת יותר. למרות הנתונים על הרחבת העוני והפערים, מצבם הכלכלי של ישראלים ממוצא מזרחי עלה משמעותית. שירותי הביטחון – משטרה, צבא ותעשיות הנשק מספקים תעסוקה יציבה בשכר ותנאים טובים, מה שמאפשר התחייבויות כספיות לרכישת דירה, רכב, חינוך גבוה לילדים – רמת חיים גבוהה ובוודאי יותר מרמת החיים שהיתה להורים (לא נעשו סקרים בנושא. לדעתי רוב המועסקים בשירותי הביטחון למיניהם הם ממוצא מזרחי). חינוך גבוה לילדים מאפשר מוביליות לכל הענפים במשק.

    1. ליכודניק

      חנה, "הרחבת העוני והפערים"? הנתונים שאני רואה הם:
      עליה מתמדת בשיעורי הבגרות וההשכלה האקדמית,
      עליה בשכר החציוני,
      תעסוקה מלאה,
      צמצום בפערי השכר בין העשירונים התחתון והעליונים.
      איפה בדיוק גרים אותם עניים חדשים? אילו שכונות הפכו לשכונות עוני? להיפך- ישובים שהיו מוקדי עוני בנו שכונות חדשות והתפתחו..
      אני מחפש עובדת ניקיון למשרד, ואין מי שמוכנה לעבוד תמורת שלוש בשכר מינימום.

      וכמובן- שקט בטחוני והישגים מדיניים, בזכות פעולות רבות אך זהירות. מזרחי – כמו ישראלי אשכנזי הגמוני- שמח לראות את הידידות בין מודי וטראמפ לנתניהו ואת הכבוד לו הוא זוכה בקרמלין; כשרקטות החיזבאללה לא נוחתות בצפון, חיי מזרחים ואשכנזים ניצלים. כשצה"ל לא צריך לפעול בעזה כל כמה חודשים, חיילים מזרחים ואשכנזים לא נפגעים. כשכיפת ברזל פרוסה בכל ישובי הדרום, מזרחיים ואשכנזים ישנים טוב ובאים לראות את פריחת הכלניות.
      אולי זה אפילו חשוב למזרחיים יותר מהבטחה לסגירה מהירה יותר של הפערים החברתיים.

  6. אפרים ארליך

    החלוקה בין אשכנזים למזרחיים בדורנו היום היא שגויה. יש ציבור גדול של אשכנזים שחולקים יחד עם ציבור גדול של מזרחיים – תובנות, רגשות ונטייה תרבותית במוסיקה, אמנות וכו' וכמובן גם ציבור גדול של מזרחיים שחולקים את הנ"ל עם אשכנזים. הישראליות שואבת את הווייתה ותרבותה משני מקורות ,אשכנזית ומזרחית וכולם יחד מושפעים מהתרבות המערבית הקפיטליסטית. הצלחת הימין מושתתת על הזיכרון הקולקטיבי של השלטון הבולשביסטי של מפא"י וגם על המשך המאבק מול יורשיה לבל יחזור "שלטון הדיכוי הזה ,שהיה מנת חלקם של אלה שלא השתייכו למפלגה השלטת. מזרחיים ואשכנזים כאחד. ולכן מעודד השלטון בראשות ביבי את ההפרדה בין מזרחיים לאשכנזים, בין מסורתיים לחילונים ושומר על התיוג "שמאלנים" "ימניים" – ושומר על המאבק ב"שמאל" המתנשא ומדכא. השמאל עוזר לו בבכי של "גנבו לי את המדינה" שמקומם ציבור גדול שבנה ולחם על קיום המדינה – ובעל השקפת עולם שונה.

  7. פריץ היקה הצפונבוני

    1) לחנה זוהר היקרה. צודקת %100 . 2) מתחת ליהודים המוחלשים תהא הסיבה אשר תהא למשל החברה בה התגוררו טרם הגירתם לישראל .מקצועות וריבוד חברתי שאפשרו שם פרנסה בכבוד הפכו כאן בלתי רלונטיים .אלה שמעמדם כן אפשר השתלבות כלכלית וחברתית הגרו ברובם לצרפת. מעמד הנשים בשכבות העממיות: נשואי בוסר ואי החשבת אוריינות. בזה אנחנו האשכנזים המתנשאים לא אשמים.

  8. יובי

    בחישוב גס אתם מבינים שמי שיוצאים" מטומטמים" אלו בוחרי השמאל-מרכז.
    "האופנה החדשה" של לבחור "במי שנשמע יותר ימני " מגחיכה את גבאי ולפיד,שבאיותם מפולגים,נוצרת התוצאה העגומה-עוד פעם נקבל "ביבי".
    זאת מדינה דמוקרטית ומותר לבחור במי שרוצים,אבל כל עוד יהיה פילוג קולות,כעובדה נקבל את נתניהו כראש ממשלה. אז אחד מהשניים:
    1. ממשיכים לפלג ואז מקבלים את נתניהו ואת נבחרת הבלהות שלו\או שכנראה הוא לא רע.
    2. בוחרים במועמד שיוביל את המחנה ומביאים למהפך המיוחל.

    עד אז ,הכל כמו מילים וחול ואין מה לאכול!קשקשת מיותרת.חובת ההוכחה היא על כולנו בקלפי.

  9. דן

    אין לי מנוי להארץ ולכן כל מה שקראתי מהכתבות המדוברות הוא הכותרת ואת מספר השורות הראשונות. כשקראתי את תחילת כתבתה של רווית הכט היה לי ברור שהכוונה בלה פמילייה (מושג שמוכר לי מדרום איטליה ולא קישרתי אותו בכלל לתופעה כלשהי בישראל) היא להתנהלות של מפלגת הליכוד עצמה כארגון פשע ולא של המצביעים אליה.
    ומה לעשות שמפלגת הליכוד בצורתה הנוכחית היא אכן ארגון פשע. מסיבה זו לא קישרתי גם את הכתבות עם גזענות אשכנזית.
    אין לי ספק מאיר עמר שאתה צודק ואכן עיתון הארץ נגוע בגזענות ואדנותיות כלפי מזרחיים (ונשים), אך נראה לי קצת מיותר להמשיך להגיב, להתייחס ולנתח כתבות שהגזענות שבהן נובעת בעיקר מחוסר מודעות.
    לדעתי התשובה הנכונה לכתבות שכאלו אינה לנתח את הפסיכולוגיה של הגזען, אלא להציג בפניו אלטרנטיבות הומניות ושמאלניות שכן מתקיימות בשיח המזרחי ויכולות להוות משקל נגד לליכוד. לדוגמא ברק כהן ופדרציית הקהילות שבה הוא תומך.

  10. דרור

    סבתא שלי נולדה במונטריאול. עלתה לישראל. אני כאן. במזרח.
    מאיר עמור בחר לנסוע לגור במונטריאול. במערב.
    מי המזרחי ומי המערבי ביננו?
    הוא, שחי במערב ומשמיץ אותו, או אני שחי במזרח ואוהב אותו (למרות הקושי)?

  11. איזה גורן

    עוינות, איבה, תאוות נקם. ובכל זאת ?
    נכון, לא ניתן ולא צריך להתעלם מהשגיאות, בהן חמורות ביותר, שעשה שלטון
    מפא"י כלפי העולים מעדות המזרח.
    הממשלה, שהייתה מורכבת מאשכנזים ברובה המכריע, ראתה בעולי המזרח אנשים נחותים מבחינת התרבות האירופית. הם לא ידעו מהי מוסיקה קלסית, לא קראו את הספרות האירופית. רובם היו דתיים, מרובי ילדים ומנהגיהם היו זרים ומוזרים בעיני מקימי המדינה.
    אך אם מבקשים אחר הסבר ונימוק הגיוניים וסבירים כלשהו ליחס השלילי המדובר בו ניתן להעלות את העובדות והסברות הבאות.
    בעת היווסדה עמדה המדינה הנולדת בפני בעיית הבעיות: מלחמת העצמאות. לצורך זה נזקקה המדינה באופן נואש לאוחזי נשק. המאגר האנושי שעמד לרשותה הייתה שארית הפליטה מאירופה שעל הבאתו טרחה ופעלה ללא ליאות. אף על פי שידיעתם ונסיונם בהפעלת נשק שאפה לאפס.
    שאלה. אם כך, מבחינה זו , האם יהודי ארצות המזרח היו מוכשרים עוד פחות מיהודי פולין והונגריה בשטח זה. לא ולא. אלא מה. אף כי אך מאות או אלפים בודדים מיהודי אירופה הצליחו להגיע ארצה כל עוד שלט בה הבריטי, הרי שעם הסתלקותו וההכרזה על הקמת המדינה אופשר להביא עשרות ומאות אלפים. מדוע, אם כך, מדוע לא הובאו גם יהודי עיראק, ולוב, ותוניס ותימן? משום שהשלטונות באותן ארצות לא אפשרו להם!!
    התוצאות:
    1. בהשוואה למספר הנופלים והנפגעים במלחמת 48 מבין יהודי אירופה וילידי הארץ מספרם של יהודי המזרח דל ביותר (מ]פני שהם לא הגיעו עדיין!!!)
    2. כיוון שפליטי ארצות אירופה קדמו לבאים מארצות המזרח זכו לקבל את הבתים שהיו רכושם של הערבים שנמלטו מהם, כך שכאשר הגיעו יהודי המזרח שוב לא נותרו בניני מגורים.
    3. התשובה היחידה, לפחות המרכזית, לשאלה מדוע טרחה ממשלת לה- פמיליה הישראלית, האשכנזית(אותה אין המזרחים רוצים לשכוח!) להביא את כל ההמון "חסר התרבות" הזה למדינה הענייה הזו היא זו. השאיפה לגאול אותם מהמדינות האויבות ולהגדיל את תושביה היהודים של מדינת היהודים. ואדגיש. הם, שלא כפליטי מחנות הריכוז באירופה, לא הובאו כבשר תותחים, שהרי האויב כבר נוצח, כך שאין ,לפחות לעת הזאת, בשר תותחים ובוודאי שלא נצפה מהם שילמדו את ילדי המדינה אנגלית, מתמטיקה, פיסיקה וכימיה. אף כי אין להכחיש ששום מורה מאירופה, אמריקה וסקנדינביה לא היה מסוגל ללמד קריאה כשהתלמידים יושבים על הרצפה סביב הספר
    ולא מולו בלבד.
    ועם כל זאת. עם

    1. דפנה

      איזה, יפה אמרת.

  12. יואש אב

    ניתוח מעניין של מצב ההגמוניה האשכנזית ונחיתות נמשכת של המזרחיות תוך ניצול מצב זה לטקטיקה של צבירת כוח והשגת יתרונות פוליטיים ואישיים על ידי תמיכה בימין האשכנזי.
    האמירה על כך שרוב היהודים בישראל אינם רוצים "דמוקרטיה אזרחית" אלא את חלופתה דהייינו: "מדינה יהודית " או "מדינת היהודים" היא מעניינת ונראית נכונה לעת הזו.
    הבעייה בהגדרות מאיר עמור היא המשמעויות האמיתיות והנרחבות יותר של המושג "דמוקרטיה אזרחית". רצוי היה שמאיר יבהיר משמעויות אלו וכיצד הן מתיישבות עם מדינה יהודית. בעיה קריטית ראשונה במעלה היא הסתירה הפנימית שבין דת ממוסדת ומפלגות הפועלות בשליחותה לבין מושג הדמוקרטיה האזרחית שאמורה להיות שוויונית לכל אזרחי המדינה היהודית או האחרת. אם בהפרדת דת ומדינה עסקינן אזי היכן עומדת המזרחיות בסוגיה זו? השגת כוח פוליטי באמצעות קלינטליזם בסגנון קרבות ג'ודו היא טקטיקה מקומית זמנית ולא חזון להשגת דמוקרטיה אזרחית.
    ראוי לכן מאיר עמור שתמשיך לטוות את החשיבה הזו ללא קשר ליוסי קליין ורווית הכט המוקצים עליך מטעם אשכנזיות הגמונית יתרה.