string(2) "he"
string(2) "he" -array(0) { }

מדוע לא השתתפתי בהפגנה נגד הגירוש?

הרבבות שיצאו לרחובות במוצ"ש שעבר משקפים, שוב, את הבחירות הסלקטיביות של השמאל הישראלי בכל הקשור למאבקו למען זכויות אדם וצדק, ואת ההירככיה שהוא יוצר בין מקרי גזענות ופגיעה בזכויות אדם
תום מהגרתום מהגר

פעיל בעמותת עמר"ם לקידום תרבות וזהות מזרחית

בשבוע שעבר התקיימה בדרום תל אביב הפגנה גדולה נגד הגירוש המתוכנן של אלפי מבקשי מקלט, שאני מתנגד לו. בעיניי, לגרש אלפי בני אדם מהארץ למדינה אשר צפויה להם בה סכנת חיים או חרפת רעב זה צעד גזעני ושפל. אני סבור שעל ישראל לקלוט אותם כאן בצורה מסודרת וראויה: לפעול לכך שיגורו ברחבי הארץ, ולא רק בדרום תל אביב; שיזכו למערך יציב של זכויות סוציאליות בתחום התעסוקה, הבריאות והדיור; ויהיו מוגנים מכל צורה של גזענות ואלימות. ולמרות עמדתי זו, אין לי חלק במאבק הנוכחי נגד גירושם. ההפגנה התקיימה ממש מתחת לביתי, ולא טרחתי להצטרף למפגינות ולמפגינים. מדוע?

עשרות האלפים שיצאו לרחוב להפגין נגד הגירוש משקפים, שוב, את הבחירות הסלקטיביות של השמאל הישראלי בכל מה שקשור למאבקו למען זכויות אדם וצדק, ואת ההירככיות שהוא יוצר בין צורות שונות של גזענות ופגיעה בזכויות אדם. בשנה האחרונה הייתי חלק מהצוות המארגן של שתי הפגנות למען הכרה של המדינה בחטיפת ילדי תימן, מזרח ובלקן, והשתתפתי בהפגנה שדורשת מהמדינה לפעול לשחרורו של אברה מנגיסטו מידי החמאס. בעיני, הפגנות אלה אינן פחות חשובות, מבחינת זכויות האדם העומדות בבסיסן, מהמחאה נגד הגירוש המתוכנן של מבקשי המקלט. ובכל זאת, הפערים ברורים: להפגנות למען מנגיסטו והילדים החטופים הגיעו אלפים בודדים. להפגנה נגד הגירוש הגיעו, לפחות, פי שישה. כנראה שיותר. מה גורם לרוב פעילי השמאל וזכויות האדם להעדיף בצורה כה ברורה את זכויות האדם של מבקשי מקלט על פני זכותו של מנגיסטו ומשפחתו או זכותן של משפחות יוצאות תימן, מזרח ובלקן לדעת מה עלה בגורל ילדיהן?

התשובה, שנכתבה לא פעם בעבר, קשורה לזהותו של השמאל הישראלי: רובו ככולו מורכב מאשכנזים. ואילו דיבור על זכויות אדם, צדק ושוויון בתוך הקבוצה היהודית, מזמין באופן מיידי כמעט עיסוק משמעותי בפשעים שביצע הממסד האשכנזי נגד מזרחים, יחסים מעמדיים, חלוקת משאבים (כפי שראינו לאחרונה בסרט החשוב "סאלח, פה זה ארץ ישראל" המשודר עתה בארבעה חלקים בטלוויזיה), מערכת חינוך גזענית ועוד. במילים פשוטות, אשכנזים ייאלצו לדבר על זכויות היתר שהממסד הישראלי מעניק להם מראשיתו ועד ימינו. באופן טבעי הם נמנעים מכך. אז מה עושים כאשר בכל זאת חשוב לאשכנזים לכונן את עצמם כ"הציבור הנאור", מבלי לדבר על שלל האופנים שבהם משועתק מעמדם הרם בתוך החברה הישראלית? הם מנהלים מאבקים באופן סלקטיבי. לפי ההיגיון הזה: פליטים – אִין. ילדי תימן ואברה מנגיסטו – אאוט.

דוגמא מאלפת להתנהלות זו ניתן לראות בעצומה נגד הגירוש הצפוי שעליה חתמו מאות אקדמאים. באורח פלא, טחו עיניהם מראות את ההדרה של מזרחים וקבוצות אחרות מהאקדמיה שהם עצמם עובדים בה. דווקא מה שקורה מתחת לאפם לא ראוי למחאה ועצומות. אבל נגד גירוש הפליטים חשוב להם עד מאוד להביע את דעתם הנאורה.

התשובה טמונה בזהותו של השמאל הישראלי: רובו ככולו מורכב מאשכנזים. ואילו דיבור על זכויות אדם, צדק ושוויון בתוך הקבוצה היהודית, מזמין באופן מיידי כמעט עיסוק משמעותי בפשעים שביצע הממסד האשכנזי נגד מזרחים

יחסי הכוח הללו אף מחריפים לנוכח המשאבים שזורמים לארגוני זכויות אדם בארץ. ההשקעה החומרית שמהם נהנים הארגונים שפועלים למען שחרורו של מנגיסטו או הכרה של ילדי תימן היא אפסית בהשוואה לתקציבים של ארגוני זכויות אדם שפועלים למען זכויותיהם של מבקשי מקלט, מהגרי עבודה ואחרים. אכן "בעל המאה הוא בעל הדעה" והכסף קובע היררכיות של מאבקים. אלא שמותר לצפות מהשמאל לקרוא תיגר על האופן שבו נוצרות היררכיות חברתיות, תוך הבנה של יחסי הכוח בין קבוצות שונות. למרבה הצער, השמאל הישראלי מאמץ את הקטגוריות האלה, פועל בהתאם לכללי המשחק הללו, ובכך מעניק להן לגיטימציה, כאילו היו טבעיות ונכונות, ולא מעשה ידם של בני אדם אשר אפשר וצריך לפעול לשנותן.

לפני כשש שנים כתבתי באתר זה: "כרגע, אין נכונות לפתוח את תיבת הפנדורה המזרחית-אשכנזית, משום שהיא תחתור תחת מעמדה ההגמוני של הקבוצה שמרכיבה את השמאל הישראלי האשכנזי. אולם לדעתי זה אחד המפתחות שעשויים להציל את השמאל. אם פעיליו לא ישכילו להתמודד עם הסוגיה הזו, הם יוותרו בלתי רלוונטיים לחברה הישראלית". לא מעט זמן עבר, והשמאל עדיין מנוכר לשאלות אתניות ומעמדיות בתוך החברה הישראלית. חשוב לומר שוב: לא יהיה צדק ושוויון בארץ, לאף אחד, כאשר המאבק מתנהל מעל הראש של קהילות יהודיות אשר סבלו וסובלות מצורות שונות של גזענות ואפליה. צדק לא יכול להיות היררכי ומדיר. חכמים ממני אמרו מזמן: "או שהעוגה תהיה לכולם, או שלא תהיה עוגה."

תוספת מאוחרת (4.3.2018):

במאמר שלעיל לא התייחסתי למי שארגנו את ההפגנה- נשים מזרחיות תושבות דרום העיר שמובילות ופעילות בארגונים "אחותי" ו"כוח לקהילה". מטרת המאמר היתה להאיר את האופן שבו נוצרות היררכיות בין מאבקים וכיצד יש מאבקים שמתוקצבים יותר וקיימת נטייה מצד אליטות מסוימות להצטרף אליהם, להבדיל ממאבקים שנדחקים לשולי השיח. אבל במקביל, הייתי צריך להדגיש עובדות כגון מי ארגנו את ההפגנה, הובילו אותה, נאמו בה ועוד. עובדות אלו רלוונטיות מאד לנושא ולכן היה להן מקום ברשימה. אני מבקש להתנצל בפני הפעילות על טעותי.

כרזה של "עומדים ביחד" בעקבות חתימה של תושבי צפון תל-אביב על העצומה שלהם למען קליטת פליטים. צילום: העמוד של "עומדים ביחד"
כרזה של "עומדים ביחד" בעקבות חתימה של תושבי צפון תל-אביב על העצומה שלהם למען קליטת פליטים. צילום: העמוד של "עומדים ביחד"

 

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

  1. שמאלן אשכנזי

    אשמח אם תסביר כיצד על האשכנזים בשמאל ל"וותר על זכויות היתר שלהם".
    תן פירוט קצר מה אנחנו אמורים לעשות. למשל – האם למסור את הדירה שלנו (שכמובן קיבלנו חינם תודות לעורנו הלבן) למזרחי הראשון שרואים ברחוב ? ואם זה תשובה או בינו ?
    בוא, תן כמה נקודות קצרות מה אמור אשכנזי שמאלני לעשות כדי ש"העוגה תהיה לכולם".
    דרך אגב, את האשכנזים בימין כל השיח הזה מעניין כשלאג דאשתקד אבל אתה תוקף דווקא את מי שקרוב אלייך אידאולוגית אבל נולד עם הצבע הלא נכון.

  2. מאיר עמור

    גם השמאל, לא רק הימין הישראלים הם רבי פנים;
    שמאל מזרחי צריך להוביל את מחנה השמאל

    תום מהגר כתב עוד מאמר חשוב. אני מסכים עם עיקר הטענות אבל חושב אחרת לגמרי באשר לצעדים הפוליטיים המוצעים על ידי תום מהגר. צריך לזכור, כל הזמן: גם השמאל, לא רק הימין, הוא רב פנים. גם שמאל מזרחי, לא רק ימין מזרחי צריך למצוא את הקול שלו ולהשמיע קול ייחודי. התקווה למצוא שמאל ציוני אשכנזי שישתף פעולה עם שמאל מזרחי הרבה פעמים היא תקווה קצרת מועד. לשמאל הציוני שהוא ברובו אשכנזי יש אינטרסים העומדים בסתירה לדרישות הייסוד של שמאל מזרחי. שמאל מזרחי טוען ישירות ובלי כחל ושרק: ראשית, אזרחות סוג אלף לכל האזרחים והאזרחיות (לשמאל ציוני יש בעיה עמוקה עם המושג ״כל״ וגם עם המושג ״אזרחות״). שנית, שמאל מזרחי טוען שבהיסטוריה הישראלית זכויות האדם של יהודים מארצות ערב, בלקן ומזרח נפגעו. לא הפליה. לא דעות קדומות אלא דיכוי. על כן, שמאל מזרחי דורש: זכויות אזרח וזכויות אדם. הרבה בשמאל הציוני שהוא ברובו גם אשכנזי לא מוכנים ללכת את המרחק הזה. שמאל מזרחי צריך להיות המוביל של המחנה לא לצפות שהמחנות ממול ישתנו לכבודו. תודה תום.

    1. עופר

      מאיר, המאמר הזה הוא עוד חוליה בשרשרת הארוכה של "למה אתם לא מדברים על….". ספינאות, שחסידי השלטון של נתניהו משתמשים בה כל כך הרבה לאחרונה, עד שהיא הפכה למעשה להטרלה. ה"חשיבות" היחידה שאני רואה במאמר הזה היא, שגם השמאל לוקה פה ושם בהטרלה הזו.

      1. נתן

        פה ושם ? השמאל המציא אותה.

        1. עופר

          נתן, תשוטט בפייסבוק ובטוויטר ותראה שאתה טועה.

  3. יחזקל

    אתה שם 'לא יכול ללמוד לתואר' ו'מגורש למותו' באותה קטגוריה? [מה גם שתואר לא בהכרח מבטיח לך הצלחה כלכלית בימינו, אותה הצלחה שאתה שואף אליה ומבקש אותה לחבריך המזרחים; רוצה לומר- את רוצה להצליח במשחק הקפיטיליסטי, לא לשבש את המשחק.]

    באשר להכרה בחטיפות ילדי תימן, מצד אחד "הממסד הישראלי" [שאותו אתה מגנה על הכך שהעניק לאשכנזים זכויות יתר "מראשיתו ועד ימינו"] הוא זה שחטף ומצד שני אתה "דורש" ש"מדינת ישראל" תכיר בחטיפה. והנה השאלה שלי, מה הוא ה"ממסד הישראלי" לעומת "מדינת ישראל"; מה ההבדל בינהם, ומדוע אתה לוקח את התלונה שלך לפושע במקום לקחת את הפושע שלך לבית המשפט? הרי אם הייתה נשדד ברחוב לא הייתה "דורש" מהשודד שיכיר בעוול שעשה לך, תסכים איתי שזה תסריט מגוחך.

  4. שלום

    אז בחרת לא להשתתף במאבק שאתה מזדהה איתו רק כי "אשכנזים" לא משתתפים עם מאבקים אחרים שאתה שותף להם?!

  5. רן שאולי

    פיקוח נפש דוחה טהרנות. מרני רהב ועד רמי לוי שהביעו התנגדות לגירוש, מאליקים רובינשטיין ועד לאלי אללוף שהביעו התנגדות אך לא עשו עדיין דבר. מישראל הראל ועד לרב לאו. כל עזרה, כל בדל עזרה חשוב. איש אינו מעוניין במה שאנחנו חושבים או מרגישים. חשוב מה עושים כדי להציל חיים עכשיו.

  6. יוסי ברנע

    הבעיה אינה האשכנזיות של השמאל כי הבעיה שישראל היא מעצם מהותה אתנוקרטיה של "עם עולם" ואינה מדינה דמוקרטית ליברלית של כלל אזרחיה. אני אישית הייתי פעיל בנושא ילדי מהגרי העובדים הזרים לפני שנים לא מועטות וכמובן השתתפתי בדיונים בנושאי הילדים החטופים, כי אני מאמין שליברליזם (וגם רפובליקניזם ,שמעולם לא היה בישראל גם בזו "הממלכתית") הוא עיוור צבעים אתני. את ההיררכיה יצר המשטר של השמאל הלאומי האתני היהודי ולפיו גם אנו עדין נוהגים, ורק האתנוקרטיה כיום יותר קיצונית.

  7. נתן

    אני דווקא הייתי בהפגנה נגד הגירוש ויחד עם אלפי אנשים לא הפסקנו לשאול את עצמנו " איפה תם מהגר? למה תם מהגר לא משתתף בהפגנה? לאן נעלם תם מהגר? מה שווה כל המאמץ בלי תם מהגר? מה הטעם לחיינו בלי האיש והאגדה תם מהגר" אני מודה לה"עוקץ" שנתן לנו תשובה לשאלה הגורלית וגאל אותנו מיסורנו.

    1. דפנה

      גדול. אהבתי.

  8. מאיר עמור

    אני הולך לכל הפגנה למען בני אדם ואדמה אשר איבדו את הזכות להיות בעלים של זכויות

    הצעדים הפוליטים של תום מהגר מוצהרים בתחילת המאמר: ללכת או לא ללכת להפגנה. הוא החליט שלא ללכת. בנוסף ובאופן כללי, אני לא נוהג לאיים. אפילו פחות אני לא נוהג לאיים באיומים שאין להם תכלית ושלי אין שום כח ממשי לממשם. כל הסיפור של האיום על ״העוגה״ הוא מגוחך. מזרחים לא מאיימים על שום עוגה. אם בכלל הם והן תומכים בקיומה של העוגה המעוותת.

    ההחלטה ללכת או לא ללכת להפגנה כזו או אחרת צריכה להיגזר מהעמדה הפוליטית שאדם-אדמה נוקטים. אני בעד הגנה של זכויות אזרח וזכויות אדם. אני חושב שגם לבני אדם שאינם אזרחים במדינתי יש זכויות אדם ואני צריך להיאבק על ההגנה עליהם.

    במסגרת זו צריך לפתור את בעיית הפליטים הפלסטינים וזכות השיבה המלאה שלהם ועם הסכמתם. איך, לאיפה, מתי למה אלה הן שאלות פרקטיות שצריכות להיפתר לאור המציאות הקיימת. עקרונית צריך להכיר באסון ולנסות לפתור את מוראותיו וזעוותיו.

    באותו האופן צריך לגשת לזכויות של יהודים מזרחים בישראל. האם זכויות האזרח והאדם שלהם נפגעו על ידי השלטון החברתי והמדינה?

    בדיוק באותו האופן צריך להתמודד עם שאלת חייהם של פליטים ופליטות. פליטים צריך לאמץ. לפליטות צריך לסייע. על פליטים צריך להגן. פליטות צריך לשקם. זהו לא רק צו מוסרי. זו גם חובה פוליטית דמוקרטית.

    אני הייתי הולך להפגנה למען הפליטים. כי הפגנה זו תומכת בהגנה ובהתארגנות אזרחית להגנה על זכויותיהם של אנשים שאיבדו את כל זכויותיהם, אפילו את הזכות להיות בעלים של זכויות, איבדו את ביתם ואת הזכות להיות בעלי בית, את מדינתם ואת הזכות להיות אזרחים במדינה.

    על כן, ובגלל כל אלה הייתי הולך להפגנה מתוך הזדהות וסולידריות במאבקם – שחלקו – משתקף במאבקים שלי עצמי.

  9. רחל פרץ

    אני לא אקטיביסטית, בוודאי לא בשיעור הקומה שלך. ובכל זאת אני מעזה להציע מחשבה: אתה כותב, "צדק לא יכול להיות היררכי ומדיר". זו מחשבה אוטופית. אין צדק מוחלט, אין עוול מוחלט. שניהם תמיד היררכיים, שניהם תמיד מדירים. מאבק חכם לוקח את האמת היחסית והאפורה הזאת בחשבון. את זה אני אומרת גם כאשה: אם הייתי מחליטה שאין עתיד לשום מאבק חברתי במקום הזה לפני שיתקונו כל העוולות הרבות מספור נגד נשים, לפני שישונו החוקים שמותירים אותנו עגונות, מופלות, חשופות להטרדות, מופקרות למערכת משפט פטריארכלית, מדוכאות במערכות חינוך רקובות, דתיות וחילוניות, מרוויחות פחות ברשות החוק, לא מורשות לקחת חלק במפלגות מסוימות, נאלצות להחריש כש"בעלינו" נושאים עוד ועוד נשים על פנינו, והרשימה כידוע לך ארוכה עד המוות, אם הייתי מחזיקה בתפיסה כזו, אם הייתי אומרת שלא אצטרף לאף גבר בשום מאבק חברתי עד שלא יוותר בפועל ומיד על כל הפריבילגיות השקופות שלו, כולל אתה, האם בחירה כזו היתה פחות מוצדקת מזו שלך? ככה לא עושים מאבק. ככה בטח לא משיגים שום הישג משמעותי במאבק. לאפליית המזרחים יש אלף פנים, הדיכוטומיה קורבן-מקרבן לא מתקיימת באפליה הזו, כשם שהיא לא קיימת בכל מאבק אחר. לעמוד בצד עד שיבוא המשיח – והדרישה שלך היא כמעט משיחית – זו בחירה שהיא עם הגב למציאות, שהיא, מה לעשות, פועלת לפי קצב ודינמיקה ואפורים משלה.

  10. רועי

    תום,
    כאדם שמעריך אותך ואת כל עמותת עמר״ם, וכמישהו שכן הלך להפגנות שלכם ומשתדל לתרום ככל האפשר, אני מאוכזב מהחלטתך שלא ללכת להפגנה, המדוברת ועוד יותר מאוכזב מהמאמר הזה, שבו אתה מנפנף בהחלטה הזאת בגאווה.

    בסופו של דבר, אתה הופך את עצמך לטהרן ומקריב בשביל זה פליטים אפריקאים. ההקרבה הזאת לא משרתת את ילדי תימן החטופים, את המשפחות שלהם או את עמותת עמר״ם. אם בכלל, היא מטילה עליהם, בעל כורחם, דימוי שלילי, טהרני ודי מאוס. למרבה הצער, אתה מותיר רושם הוא שאתה חושב על הדמוי האישי שלך יותר מעל כל דבר אחר.

    בוודאי שאתה צודק שהשמאלבן צבוע. אבל יש דרכים אחרות להוכיח אותם מאשר להחרים הפגנות למען פליטים אפריקאים, למשל, להצביע שוב ושוב ובכל מקום על העובדה שמעט מאוד אשכנזים (אם בכלל) מתנדבים בעמרם ובאים להפגנות שלכם. ההחלטה שלך להחרים את ההפגנה יוצרת סמטריה בינך לבין השמאל האשכנזי: אתה לא בא להפגנות שלהם והם לא באים להפגנות שלך. אתה מוריד את עצמך לרמה שלהם. במקום זה, עדיף להראות שלך יש יושר אינטלקטואלי שלהם אין: אתה הולך לכל הפגנה למען צדק חברתי – ולהם יש הירארכיות.

    עצוב לי לקרוא את מה שכתבת, ויותר מזה עצוב לי לראות את הטהרנות שאימצת לעצמך. אתה אקטיביסט נהדר. נכס אמיתי לכולנו. גישה כזאת שקולה ללירות לעצמך ברגל.

  11. דרור

    עד למאמר זה הייתי בטוח שמה שמוביל את האדון מהגר זו שנאת אשכנזים. נו. גזענים יש הרבה בישראל. המאמר הנוכחי, כפי שכתבו כאן הרבה, הוא לא הגיוני. "לא הלכתי להפגנה ראויה בגלל שיש שם אנשים שאני לא אוהב", לא נשמע הגיוני. מה גם ששולה קשת היקרה הובילה את ההפגנה.
    נראה כי מהגר, כמו כחלילי, פועל לשימור שלטון הימין. אין לזה סיבה הגיונית אחרת. כל פעם שעולה משהו שעלול לגרום לאנשים בישראל לקום ולפעול ביחד נגד עוולה ששלטון הימין עושה, ימצאו כחלילי, ועכשיו גם מהגר, סיבה למה אסור לעשות את זה בלי לסגור קודם חשבונות עם כל מי שהיה בשלטון לפני הליכוד.
    בשביל זה לא צריך אותם. רגב עושה את זה טוב מהם.

  12. עופר

    ה"תוספת המאוחרת" חושפת (שוב) כמה השמאל בישראל נרקיסיסטי ומנותק. אל מול אימת הגירוש הקרוב, מה שמעניין את תום מהגר הוא: "להאיר את האופן שבו נוצרות היררכיות בין מאבקים וכיצד יש מאבקים שמתוקצבים יותר וקיימת נטייה מצד אליטות מסוימות להצטרף אליהם, להבדיל ממאבקים שנדחקים לשולי השיח". זה היה ברור כבר במאמר, ולא היה צורך לשם כך בשום תוספת. בתוספת מתנצל תום בפני הפעילות המזרחיות, ובכך מוסיף את חטא התוספת על פשע המאמר. הפעילות הנפלאות ראויות בהחלט להתנצלות על כך, שתום בהבל מקלדת הופך את ההפגנה החשובה שלהם לשמאל אשכנזי לבן וגזעני. אבל זה לא העיקר. תום, כמו רבים בשמאל (המזרחי והאשכנזי) מקפיד לדבר על "הקרבן" מבחוץ תוך שהוא נשאר במגרש היהודי. גם כאשר הוא מתנצל (בצדק) כלפי הפעילות המזרחיות המסורות, הוא לא טורח לספק שום התנצלות, או אפילו הסבר, לשכנים השחורים שלו. שהרי כל קיומם שם הוא לשמש פלטפורמה למופע שלו כאידאולוג צדיק וטהור, שהוא כמובן גם תמיד הכי הכי צודק.

  13. InfoUniverse

    אין אין על הכתיבה שלך אלוף זורק אותי למסלול מבלי להיות שם. customer essay

  14. תום מהגר

    תגובה למגיבים/ות ולמאמר התגובה באתר "שיחה מקומית"

    תודה על התגובות.
    ראשית- וודאי שהמאבק לשחרורו של אברה מנגיסטו ולהכרה בחטיפות של ילדי תימן, מזרח ובלקן, הם מאבקים למען זכויות אדם. באשר למנגיסטו- זה אחד המקרים הקשים ביותר מבחינת זכויות האדם. הוא אדם בלי מקום מוצהר וברור, בלי מעמד, לא ידוע לנו מה מצבו הבריאותי, משפחתו מנותקת ממנו לחלוטין ועוד. זה גם מאבק שמשקף את היחס המזלזל והגזעני של החברה הישראלית ומדינת ישראל כלפי יוצאי אתיופיה. חשוב ועוד איך לעמוד לצידו ולא לתת למאבק להידחק לשוליים. באשר לחטיפת ילדי תימן- חטיפות ילדים על רקע גזעני הן פשע נגד האנושות שאף יכול להגיע להגדרה של ג'נוסייד. הטיעון הכי דבילי הוא ש"זה היה בשנות החמישים". נכון שהפשע היה אז, אבל הוא עדיין קורה כי משפחות לא יודעות איפה הילדים שלהן. והן ממשיכות לחפש, לעשות בדיקות ד.נ.א, היו כבר איחודי משפחות, המדינה צריכה לקחת אחריות ועוד. אז כן, מדובר בשני מאבקים למען זכויות אדם והם הרבה הרבה פחות מתוקצבים מהמאבק נגד הגירוש, הרבה פחות זוכים לתמיכה של אליטות כאלו ואחרות, אז בוודאי שיש כאן היררכיה שראוי להתעכב עליה ולתהות לגבי מי היד המכוונת, המתקצבת ועוד.

    לגבי למה אני לא מתנצל על שלא הגעתי להפגנה- כי לא להגיע להפגנה זה לא עוול. מותר לא.נשים לבוא או לא לבוא להפגנות. לעומת זאת, ככותב מאמר, לא יכולתי להתעלם, ועשיתי טעות שהתעלמתי, ממי שארגנו את ההפגנה ועמדו על הבמה. אם הייתי מתייחס לכך אז הייתי ראשית כותב שזו פעילות ראויה להערכה וחשובה. יחד עם זאת, הייתי מעלה שאלות כמו מדוע הנוכחות של מזרחים/ות על הבמה מותנית בכך שנדבר על מאבק שהוא לאו דווקא לטובת הקהילה שלנו באופן ישיר, ושם אותנו בסדר עדיפויות משני? האם נקבל את אותם תקציבים עבור מאבקים נגד הסללה במערכת החינוך או נגד פינוי מזרחים/ות מהבתים שלהם? ספק רב. שימו לב שאני לא היחיד שכתב דברים אלה. ענבר קלדרון קידר כתבה "חבל שלמען נכים קשים ומפוני דירות אתם לא יוצאים". אחריה כתב אלי בוסקילה: " לצערנו לא ראיתי 20.000 שבאים לתמוך בנו הנכים. לי לא היה עמותה או מימון." דברים דומים מאד למה שאני כתבתי.

    באשר למאמר התגובה של חגי מטר בשיחה מקומית (בשיחה מקומית אפשר להגיב רק באמצעות פייסבוק ולכן לא הגבתי שם). מטר לא התייחס בכלל לעובדות שדיברתי עליהן במאמרי כמו עצומה של אקדמאים נגד הגירוש, וזאת לעומת שתיקתם בכל מה שקשור להדרת מזרחים מהאקדמיה. הוא גם לא התייחס לטענות על תקציבים גדולים שמופנים למאבק מסוים לעומת תקציבים חסרים מאד במאבקים אחרים. העובדות האלה משקפות יחסי כוח ברורים, העדפות של אליטות אקדמיות וכלכליות שמשפיעות על השיח הציבורי. אז מדוע מטר לא נוגע בתגובתו זו בכלל? כך כתב מאיר בביוף באתר זה לפני כשש שנים, בתגובה למאמרי "אישה אחת בעלת חצי שן צהובה": " כאשכנזי, יודע חגי מטר אילו קווים אדומים אסור לו לחצות, ובוחר להילחם על זכויותיה של קבוצת מיעוט מופלית לרעה, ובלבד שלא תהיה מזרחית, כי אז יופר אותו "סדר חברתי" קיים, שמפירותיו העסיסיים נהנים הוא וחבר מרעיו בשמאל האשכנזי." ואידך זיל גמור.

    1. עופר

      תום, הבעיה היא לא בהעדר ההתנצלות, אלא דוקה בהתנצלות. כמו שאומר הפתגם הערבי הנודע, לפעמים ההסבר גרוע יותר מהפשע בעצמו.

  15. Noam B

    בהחלט יש חלק ניכר ב״שמאל״ שהנושא המזרחי לא מעניין אותו ואף נראה לו קשקוש. ״שמאל״ ב״ ״ משום שאין זה שמאל- זה ליברלרים. רק בארץ קוראים לזה שמאל.

    שמאל בארץ זה מצביעי חד״ש , מעט ממרצ ומעטים למפלגת העבודה.

    הישראלים כחברה שמרנית נוטים ימינה יותר מכל דמוקטיה בעולם.

    אז ב״שמאל״ ההתעלמות מעניין המזרחי יכולה להיות מוגדרת כאבסורד,
    אך בימין ההתעלמות היא פשוט התעלמות.

    חצי ממצביעי הימין הם אשכנזים, רוב המתנחלים אשכנזים. כמה מעניין אותם העניין , מאשר כאשר זה משרת תימין מבחינה סמלית ואלקטוקלית?

    מה עשה הימין עבור המזרחים ב-8 שנות שלטנונו האחרונות, מלבד הצהרות לפתיחת תיקי הארכיון שבסוף לא קורות ורק באות לשרת את המאבק ימין שמאל.

    יש ביקורת על ה״שמאל״ משום שהוא זה שהיה אז בשלטון כשדפקו והתעלמו מיהודי המזרח התיכון שיושבו בארץ,
    זו ביקורת סמלית ומסורתית,
    בהחלט צריך להמשיך ולעשות בנושא, אך הוא לובש צביון פוליטי ימני, כאשר אתה מסיר ממנו את האופן שבו ניצל הימין את המצוקה המזרחית, לא דאג כמעט כלל לתיקון, וכעת בעיקר כשיש מספיק יציבות כלכלית לתקן .

    כשאתה מספר את ההיסטורייה המזרחית בארץ, ספר אותה במלואה.

    ישראל היא חבורה גזענית של אנשים מקצה הימין ועד קצה השמאל, רצוף באבסורדים,

    המנגנון שדפק תמזרחים, דפק כל כל ישראלי גם כאינדיוידואל, גם אם היה פריוולגי, המשיך לדפוק תפלסטינים, את הפלסטינים אזרחי ישראל, את העליה הרוסית והעליה האתיפית. תמיד יש כאן שחור חדש.

    האפליה ההיא הייתה אכזרית ומגעילה, אך חלק מהמוטיבציה לעסוק בה היא בפירוש גם גזענות הפוכה.

    אני מציעה שנפתח את כל ההיסטוריה והעניין הזהותי הדפוק שיש כאן שהוא לא רק החשבון בין מזרחים לאשכנזים.

    אך הרבה מזרחים בימין מעוניינים לשמר את האפליה נגד הפלסטינים.
    ושונאים אשכנזים רק משום שהם אינם שונאים את הפלסטינים כמוהם.

    מזרחים רבים חיפשו קבוצה ״נמוכה יותר״ מהם וייצרו גזענות דוחה כלפי פלסטינים.

    1. Noam B

      רק לחדד –
      שחוסר העניין של ״השמאל ״לעתים אף גזעני, מעורר גם בי בחילה, רך כמוהוה הוא חוסר העניין גם בזכויות אדם בשטחים ושל ערביי ישראל .אותה בחילה התעוררה בי במחמאה החברתית ב- 2012.
      גם המונח מזרחים בעייתי בעיני ודוגמטי, אך אשתמש בו לצורך הנימוק הפוליטי.

      והלוואי הלוואי שיהיו מזרחים במרצ ויותר בעבודה ובחד״ש ובמפלגות הערביות.

      אך אני לא באופן אוטומטי אצביע לכל מזרחי שאינני מעריכה כפי שלא לזה האשכנזי.

      אני לא רואה באיזו זכות ימין מזרחי מבקר בכלל משהו משמאל כאשר בבסיסו הוא מאמין כי יש הבדל בין אזרחים יהודים ללא יהודים ובכלל שאין בני האדם שווים על האדמה הזו.

      והרבה פעילים מזרחים מיפיפים את זה. הם גזענים שמאלה ו|״מזרחה״ מהם.

      אך אני רואה תאבסורדים במחאות כאן כמו האסורדים למשל שהיו במחמאות האביב הערבי, או בכל מדינת עולם שני ושלישי.. אני לא חושבת שיש כאן שכבה מוצקה של אפילו ליברליזם מינמילי. אלא תעדוף וספגטי של זהויות וקיפוח.

      אני חושבת שכל אזרח במדינה צריך לעבוד יותר קשה ולחשוב, לחשוב רבאק, וגם
      ואומר את זה כמזרחית.

      אותנו מבקרים יותר זה ברור . כל מאמר ״מזרחי״ יבדוק אותנו יותר
      הפעילים המזרחים- צריכים לעבוד יותר קשה.