הסיכוי שמזרחים בכל זאת יצביעו מרצ

הנתונים מלמדים כי מפלגת העבודה מכפילה את כוחה בפריפריה כשהיא בוחרת במנהיג מזרחי. אבל כל עוד השמאל האשכנזי ומתעלם מהפיל שבמרכז החדר, מזרחים יצביעו לו בשיעורים נמוכים והוא ימשיך לשבת באופוזיציה. לקראת הבחירות לראשות מרצ שיתקיימו ביום ה' הקרוב
תום מהגרתום מהגר

פעיל בעמותת עמר"ם לקידום תרבות וזהות מזרחית

כולנו מכירים את המימרות הרווחות: "הם מצביעים למי שדופק אותם" ו"גם אם חמור יעמוד בראש הליכוד, מזרחים יצביעו לו". אבל מסתבר שזה לא ממש כך, רק צריך להעיף מבט בנתונים. בהינתן המועמד הנכון, השמאל בהחלט יכול לקבל שיעורי הצבעה משמעותיים מאד ממזרחים. בכל עשר הערים הפריפריאליות שבחרתי באופן אקראי, עמיר פרץ ניצח את אהוד ברק, שלי יחימוביץ' ובוז'י הרצוג; הוא היחיד שקיבל שיעור הצבעה דו-ספרתי בכל הערים שנבדקו ושממוצע ההצבעה למפלגת העבודה בראשותו בערים הללו הוא יותר מכפול מממוצע ההצבעה באותן ערים לברק, יחימוביץ' והרצוג במערכות בחירות אחרות. מפלגת העבודה מכפילה את כוחה בפריפריה, ואף יותר, כאשר היא בוחרת במנהיג מזרחי. אבל כל עוד השמאל אשכנזי, מזרחים יצביעו לו בשיעורים נמוכים.

כזכור, הפעם האחרונה שהוקמה ממשלת מרכז שמאל היתה בעקבות בחירות 2006. מאז רק ביבי. עיננו הרואות, עמיר פרץ, מרוקאי משדרות, הצליח להעביר מנדטים קריטיים מגוש הימין לגוש השמאל. הרבה מצביעים אשכנזים עזבו עם שמעון פרס ממפלגת העבודה לקדימה, אבל אלו מנדטים שנשארו "בתוך הגוש". את הכף הכריעו מצביעים מזרחים, אשר לראשונה ראו מנהיג מזרחי אמיתי, איש של העובדים משדרות, שמוביל את מפלגת העבודה.

בלי שמץ של התרסה או ציניות – לא קל לשבט הלבן עם הנתונים המופיעים כאן. הם רוצים להאמין ש"השד העדתי" נמצא בבקבוק ולא יוצא. אבל מסתבר שהוא רלוונטי מאד לימינו, באופן עקבי, והשלכותיו מאד משמעותיות. יתרה מזו: מהנתונים עולה שעל מנת לקרוא תיגר אמיתי על שלטונו של נתניהו, אשכנזים נדרשים לפנות את עמדות המפתח שהם רגילים להן. המשוואה פשוטה- רוצים להיות שמאל משמעותי ומוביל? בואו נדבר ברצינות על מזרחים-אשכנזים, בואו ניתן לכוחות מהפריפריה להוביל את המאבק לצדק ושוויון. רוצים להמשיך לדבר על שמאל תוך התעלמות מהפיל שבמרכז החדר? שבו באופוזיציה.

הנתונים מבוססים על פילוחי הצבעה לפי יישוב של ועדת הבחירות המרכזית בשנים המצוינות
הנתונים מבוססים על פילוחי הצבעה לפי יישוב של ועדת הבחירות המרכזית בשנים המצוינות

האם אבי גבאי מסוגל לחזור על ההצלחה של פרץ? ספק רב. ראשית, לזירה הצטרף מאז משה כחלון, והוא יושב על "הנישה" של גבאי. בניגוד לפרץ, שניהם משווקים את עצמם לציבור כ"מזרחים-לייט", סוג של קפיטליסטים שקורצים למעמד הבינוני-גבוה. חשוב לזכור בהקשר זה שפרץ מונה לשר הביטחון בעקבות התנגדות נחרצת של בעלי הון למינויו לשר האוצר. לכחלון זה לא קרה. שנית, מאז היבחרו, אבי גבאי עסוק בעיקר בהצהרות תמוהות למדי שאמורות היו, כך נראה, לקרב אותו אל המרכז הפוליטי. אלא שתחת זאת, הוא נבלע בו, ולא הצליח לחדד את ההבדלים בינו לבין האחרים. פרץ, לעומתו, הניף בזמנו בגאון את הדגל החברתי, חידד את ההבדלים בינו לבין אולמרט ונתניהו, והציבור המזרחי נענה לכך בקלפיות.

כבר שנים ארוכות שהשמאל בישראל מתנהל כמועדון סגור, ובהתאם לכך מדשדש באופוזיציה. מאז היווסדה לפני כ-26 שנה, אך ורק אשכנזים/ות הנהיגו את מרצ. לא הגיע הזמן לשינוי?

בסוף השבוע יתקיימו הבחירות לראשות מרצ. אבי בוסקילה אזר אומץ והחליט לאתגר את האלקטורט של "השמאל הישראלי". הוא מדבר ברצינות, כפי שמעולם לא שמענו מועמד של מרצ מדבר, על חלוקה אחרת של משאבים, אליטות אשכנזיות משמאל ומימין, שוויון הזדמנויות לילדי הפריפריה. כבר שנים ארוכות שהשמאל בישראל מתנהל כמועדון סגור, ובהתאם לכך מדשדש באופוזיציה. מאז היווסדה לפני כ-26 שנה, אך ורק אשכנזים/ות הנהיגו את מרצ. לא הגיע הזמן לשינוי?

רוב הסיכויים שבוסקילה לא יביא איתו אלקטורט מזרחי מיד, אם ייבחר. אבל הפוטנציאל קיים וכדי לממש אותו מרצ והשמאל יצטרכו לתת לבוסקילה את המפתחות ליותר מקדנציה אחת. שימו לב איך אורלי לוי-אבוקסיס הולכת ומתהווה ככוח משמעותי בפוליטיקה הישראלית. כמו עמיר פרץ, היא מזוהה עם הפריפריה והולכת חזק על הדגל החברתי. זה עובד.

למיטב הבנתי, בחירה בבוסקילה היא הדבר הנכון והצודק לעשות, משום שמרצ באופן עקבי ומחפיר מדירה מזרחים משורותיה. אבל לא פחות חשוב, כפי שניתן ללמוד מהנתונים לעיל, זו הדרך היחידה של השמאל להרחיב את שורותיו ולהיות כוח משמעותי, שיוביל קו רציני של דמוקרטיזציה ושוויון. מתפקדים/ות- אל תפספסו את ההזדמנות הזו.

אבי בוסקילה ותמר זנדברג, מועמדים לראשות מרצ
אבי בוסקילה ותמר זנדברג, מועמדים לראשות מרצ
בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. עידו

    הכותב שרלטן מצוי או פשוט כ אפשר לומר כותב בעוקץ. מרצ לא הדירה מעולם מזרחים וזה סתם תירוץ בשביל הגזען המזרחי לא לבחור שמאל.

    1. ג. אביבי

      לםצ'יק,
      כשגזען אשכנזי פתולוגי כותב על "הגזען המזרחי" זה נראה כמו שנאשמי משפטי נירנברג הנאצים היו מאשימים את קרבנותיהם בגזענות כלפי הגרמנים האריים.

  2. תאודור

    ההצבעה היא מעמדית, אם כבר. כשהיה מנהיג שקידם מדיניות סוציאל דמוקרטית (כמו פרץ) הצביעו לו. כי יכלו להרוויח ממדיניות שכזו. אני מאוד מקווה שהמזרחים בפריפריה אינם מטומטמים וגזענים כמו שאתה מתאר אותם כך שיצביעו רק לפי מוצא.

    השחורים בארה"ב עשו זאת וקיבלו נשיא שהרע את מצבם עם שמונה שנות מלחמה ונאו ליברליזם.

  3. מאיר עמור

    בדרך כלל אני מוצא עצמי מסכים עם חלק מהסבריו של תום ולעיתים מזומנות עם הניתוח. כאן הניתוח הוא עובדתי. ההסברים חלשים.

    ראשית, ברור לגמרי כי ״מזרחים״ זו המצאה של המבנה החברתי תרבותי בישראל. חלק חשוב בפוליטיקה הישראלית הוא העיניין של להתעלם מעובדות חברתיות ברורות. קולות של מזרחים הם הקולות הכי ניידים בשדות הפוליטיקה הישראלית. בעוד ״אשכנזים״ ימניים או שמאליים נשארים תקועים וקבועים, מזרחים מאופיינים בניעות פוליטית רבה. מבחינה זו ״מזרחים״ מקשיבים לפוליטיקה. יש הגיון פוליטי עמוק בהתנהגותם הפוליטית. זוהי התנהגות פוליטית הרבה פחות שמרנית ולבטח פחות ריאקציונית, מרוב הקהלים ״האשכנזיים״ בישראל.

    שנית, אני מאוד לא אוהב את המושגים שתום מהגר משתמש בהם; החל מ״שד עדתי״ וכלה ב״פריפריה״. כן, אני יודע שאלה מושגים שגורים, אבל חלק מהעיניין הוא לדבר שפה אחרת על מנת לנסות וליצור מציאות שונה.

    שלישית, אבי בוסקילה מפחד להטיל את צילו האמיתי. הוא זורם עם הרוח. לעולם לא נגדה. אבי בוסקילה הוא תמונת מראה הפוכה של ״המעמד הבינוני המזרחי החדש״ שמופיע בליכוד. ההבדל הוא שהוא מופיע במר״צ. בשני המיקרים המרחק מפוליטיקה ממשית הוא גדול והולך וגדל. אני קורא לזה: ״מזרחיות מחורפנת״.

  4. דןש

    אם מר"צ מדירה את רגלי הספרדים משורותיה – כיצד הגיע בוסקילה לעמדה בה הוא יכול להתמודד על רשות המפלגה. בבחירות חייב להבחר האדם המתאים ביותר המסוגל להריץ קדימה את עמדות מר"צ ולהיות גורם ציבורי משפיע. מר"צ איננה ואסור לה לבחור מנהיג בגלל עדתו.
    מענין שבנושא העדתי תוקפים רק את השמאל. בימין מימי בגין ו"צפונה" כל המנהיגים אשכנזים – "דופקים" את המזרחיים ו"נשארים בחיים"/בשלטון

  5. סמולן

    מדויק וראוי: היות ומזרחים מצביעים רק למועמדי שמאל שהם מזרחים בעצמם, בחירה בזנדברג היא בחירה בדשדוש תל אביבי חביב, אבל לא יותר מזה. וגם, היא ביקרה ברצף ושטף בקבר עראפת, ולאחרונה שיקרה על כך ברהיטות מתורגלת היטב. זו בעצם הבעיה: זנדברג היא בובת אצבע של "אליטות", כלומר של מיליה חברתי ורעיוני מוכר לזרא. בוסקילה, לעומתה, הוא אדם אמיתי שהסתנן למערכת במקרה, בגין הצירוף מסמא העיניים של הומו, מזרחי, קצין, כאלו. וכך, בחסדי הכיסוי הניסי שחו, נעשה עוד נס וניתן לייצג מרצ אחרת, שיכולה לגדול ובתנאים שנוצרו עכשיו, גם להתחיל להוביל את השמאל.

    זו כמובן רק הצעה הגיונית וחסרת סיכוי. כולם יודעים שזנדברג תנצח, תמשיך להשמים ולטעון שהיא בועטת ורלוונטית.

  6. אסתר

    המזרחים לא בוחרים במפלגות שמאל מכיוון שהם ברובם הגדול ימניים.

    שאם לא כן מדוע אינם מקימים מפלגת שמאל סוציאל דמוקרטית חילונית?

  7. דוד אנקווה

    מה דעתך שיש הרבה בני עדות המזרח שהם בעד "מזרחיים לייט" ואם אפשר אז אפילו בעד צאצאים של נישואי תערובת בין מזרחיים לאשכנזים? עוד 200 שנה לא תפנימו שהתקיעות שלכם בהגדרות הללו ובהתבכיינות על העבר, לא תוביל לשום מקום??
    אם תשקיע את האנרגיה שלך בשכנוע של בני עדות המזרח שהם צריכים להשתלב במדינה דמוקרטית, ליברלית, חילונית, עובדת (במקום לנהות אחרי ש"ס למשל), יתכן שבתוך דור או שניים יהיו לך מספיק מצביעים במרצ ובשמאל (שיבינו שזה מה שטוב בשבילם במקום הימין שדופק אותם) ואז תחסוך לעצמך את הפתטיות בביטוי "תנו לו להיות ראש מפלגה". היכן ראית בפוליטיקה ש"נותנים" משהו??