• ביטון-יפעת-1
    פודקאסט חדש
    "אנחנו הגנרליות של הביטחון החברתי" - ראיון עם יפעת ביטון
  • קושמרו ואברמוביץ
    בעקבות הבבונים
    מה קרה כשכתבי אולפן שישי יצאו לפגוש את הילידים בשדרות?

שיתוף הפעולה השקט של הרוב הישראלי

כאשר אנשי צבא וגנרלים מקבלים החלטה לפתוח באש חיה על מפגינים, וציבור שלם לא מבקר זאת

כבר יותר משבועיים שהתקשורת הישראלית מכינה את הציבור ל-30 במרץ, יום האדמה – היום בו עשרות-אלפי פליטים פלסטינים ותושבי עזה יצעדו לעבר הגדר כדי לחזור לבתיהם במסגרת "צעדת השיבה". ניתנו הצהרות על כוחו האיתן של צה"ל למנוע חדירות, נפרסו יחידות צלפים וכוחות מיוחדים, וכמובן הופנתה אצבע מאשימה לחמאס ואיום שאם יקרה משהו – הרי זה באשמתו. בסוף השבוע, הפליטים אכן צעדו; צעדה לא אלימה, במטרה לחזור לבתיהם אחרי 70 שנה של גירוש ונישול ו-11 שנים של מצור. צעדה שנועדה לדרוש צדק היסטורי. כל זה כמובן לא מנע מהצבא הישראלי לפתוח באש חיה על אוכלוסייה אזרחית לא אלימה, להרוג 16 בני אדם ולפצוע למעלה מאלף. הפגנות כנגד האירוע התקיימו בגדה, בחיפה והיום גם ביפו.

האירוע עצמו מזכיר את התנהגות משטרת האפרטהייד בדרום אפריקה באירועי שארפוויל ב-1960, עת 69 מפגינים שמחו נגד מדיניות האפרטהייד נרצחו. אפשר גם ללכת עוד קצת אחורה ל-1930 ולהיזכר כיצד הצבא הבריטי בהודו פתח באש נגד מפגינים לא אלימים בצעדה בפשוואר ורצח כ-200 מהם.

בקשתם של הפליטים לחזור לבתיהם היא בקשה אנושית מדרגה ראשונה, שמגובה על ידי החוק הבינלאומי – על אחת כמה וכמה לאור המצור שישראל אחראית עליו וייצר משבר הומניטרי חמור ברצועה. אך כמו בסיטואציות קולוניאליות אחרות, שיקולים הומניים לא משחקים תפקיד בקרב ההנהגה הישראלית וגם לא בקרב הציבור הישראלי. הרי הקונסנזוס הישראלי על 1948 ממקם את השמאל והימין הציוני באותו צד – יש לעשות הכול למען שימור הרוב היהודי גם אם זה אומר לפתוח באש על פליטים בהפגנה. כך למשל, מביע ראש המחנה הציוני אבי גבאי בחשבון הפייסבוק שלו תמיכה מלאה ברצח.

ולאלו בשמאל, כמו למשל ח"כ מיכל רוזין ממרצ, שמבקרים את שר הביטחון אביגדור ליברמן על כך שהוא משתמש בכוח רב מדי ומרחמים על החיילים – אל תשכחו כיצד כוכבי השמאל רבין ופרס פעלו באותה צורה באירועי יום האדמה ב-30.03.76 או באינתיפאדה הראשונה. יש סיכוי לא רע שאותם חיילים שרצחו אתמול אזרחים בצעדה לא אלימה יצטרפו בהמשך לשוברים שתיקה כדי לדבר על פשעיהם ולישון יותר טוב בלילה. אך זה יהיה מאוחר מדי. דווקא באירועים כאלה – עם כל השעות הנוספות של ההסברה הישראלית להצדקת התגובה הצבאית ויישור הקו הכנוע של התקשורת, זה חסר טעם למדוד את רמת המוסריות של הצבא או של החיילים, וכדאי דווקא לבחון את רמת המוסריות של הציבור עצמו.

כי כאשר אנשי צבא וגנרלים למיניהם מקבלים החלטה לפתוח באש חיה על מפגינים וציבור שלם לא מבקר זאת, הבעיה היא לא רק הצבא והדרג המדיני. עד לרגע כתיבת שורות אלה, מניין ההרוגים ברצועה עומד על 16 בני אדם, ומניין הפצועים על כ-1,200. התקשורת הערבית מפרסמת כי צה"ל התחיל בהפצצת מוקדים ברצועה. התקשורת הישראלית, לעומת זאת, מודאגת מהביקורת הבינלאומית ומצטטת ברובה את הודעות דובר צה״ל. חברה מתוקנת שמחשיבה ערך חיי האדם, כל אדם, אמורה לדאוג מכך שבשמה ובהצדקתה מתקיים טבח בפליטים. הפוליטיקאים שמקבלים כעת החלטות מודעים לשיתוף הפעולה השקט של הרוב הישראלי וינצלו את החלטותיהם לרצח מפגינים, אפילו כדי לחזק את מעמדם בסקרים – הרי יש לזכור שאנו בשנת בחירות.

אם יש קבוצה אחת שבאמת צריכה להוות מודל לחיקוי בשעות אלה, הלוא היא עמותת קואליציית נשים לשלום. בשעות קשות אלה, ובשיא האירועים, הן לא היססו וירדו דרומה למחסום ארז להפגין כנגד אי השפיות של אירועי יום שישי. פעולתן צריכה להוות השראה לא רק לציבור הישראלי, אלא גם לציבור הפלסטיני בתוך הקו הירוק; והגיע הזמן להפגין נגד האי צדק שקורה דווקא שם.

הפגנה של קואליציית נשים לשלום בצומת יד מרדכי, 30.03.18 (צילום: עמוד הפייסבוק של קואליציית נשים לשלום)
הפגנה של קואליציית נשים לשלום בצומת יד מרדכי, 30.03.18 (צילום: עמוד הפייסבוק של קואליציית נשים לשלום)
בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. הילי רזינסקי

    תודה טענתך "הפוליטיקאים שמקבלים כעת החלטות מודעים לשיתוף הפעולה השקט של הרוב הישראלי וינצלו את החלטותיהם לרצח מפגינים" מחוזקת לאור הידיעה המלבבת מהיום על ביטול מבצע גירוש הפליטים. כשיש התנגדות פנימית משמעותית הממסד משנה גישה.
    כמובן הכל הרבה יותר קשה כאן. יתכן שההתנגדות לגירוש הפליטים באה (כמו עליית הטבעונות) מתוך הקושי להיות רעים בשנים שבהם האנשים (בחברה היהודית) נסגרים יותר ויותר בעמדת רוע כמעט גלוי כלפי הפלסטינים.
    מה עושים? אולי זה לא הזמן לחשוב ואולי לא מתחשק כשהצבא יורה ויש שבקושי שמים לב.
    בכל זאת מנסחת בקול… לפתוח אופק אחר, שלא הולך עם עמדות המשטר, לא הציונות במופעים הישנים ולא החדשים. לדעתי התחילו לקרות דברים כאלה ב'מחאות האוהלים' של 2011. להע/איר עתיד של רווחה וחירות ושותפות תרבותית במזהת. ולהעאיר את הדרך: את הסולידריות של מדוכאים ושל מאבקים; ואת ה(שחרור והעונג ב) עמדה המוסרית, האכפתיות כלפי הזולת והפעולה. נראה לי שעונג השותפות והחירות המוסרית נמצאים שניהם גם בהתנגדות האחרונה לגירוש ואולי לא חייבים להישאר שם. … סוג של שיבה לכולנו.
    ונדמה לי שחלק מזה רלוונטי גם בימי אבל והרג אלה, וסליחה על זריקת המחשבות אני אפילו לא בארץ, אבל פעולות שדוחות גבולות וגטאות ועבדות שמתחזקת פולחן הון ומוות (פירמידות).

  2. יהושע רוזין

    אכן עד כה דרך רשעי השלטון הישראלי צלחה אבל תודות למעטים שבכל זאת מתנגדים
    לצבא המרצחים בשרות ממשלות הרישעה והזדון יש תקוה. לשינוי. לא פעם בהיסטוריה מעטים שינו את מהלך הארועים הוקרתי להם

  3. יעל אייזיקוביץ

    זאת לא "צעדה" ואלו לא "מפגינים". אלו מחבלים שבאו להרוג יהודים. כל הכבוד לחיילי צה"ל שירו בהם. האתר הזה תמיד נוקט עמדה אחת ולא מפותח עם ריבוי דעות. לא מזרחי אלא שמאלני. משרתים של הקרן לישראל חדשה שמטרתה אחת: למחוק את המדינה היהודית. לא יעבוד לכם." הקב"ה מצילנו מידם וגם מידכם" קניתם לעצמכם תפקיד מזעזע בתולדות עם ישראל.

  4. belgotux

    הרעיון של תיקון אפליה הוא נכון, אבל היישום מוטעה לדעתי. כי חברה שתרצה לעמוד בקריטריונים תציג להם: הנה זו אישה, והנה הוא שחור וגם הוא שחור. וכך יוצא בדיוק ההיפך.