string(2) "he"
string(2) "he" -array(0) { }

רצים לתחומם של פושעי מלחמה

דברים שהיו ברורים לפני 70 שנה כשצה"ל רק הוקם, למשל, שאסור לירות על אזרחים לא חמושים, נטשטשו עם הזמן ועם הכיבוש והפכו שקופים. גם סרטון הרשת שהעלו חבריו העולזים של הצלף מוכיח זאת
ישי מנוחין

"…ויושר לה אם כן על 'מקרים עדינים'
אשר שמם, במקרה – רציחה.
ויושר על שיחות של שומעים-מבינים,
על בנות-צחוק של ויתור וסליחה.
אל יוגד 'רק פרטים הם בפרק הפאר.'

פרט וכלל המה צמד-כחוק,
אם הכלל כך מקשיב לו לפרט המספר
ואיננו חובשו בצינוק!

כי בנים ובנות ואנחנו איתם
מי בפועל ומי בטפיחות הסכמה,
נדחקים במלמול של 'הכרח' ו'נקם',
לתחומם של פושעי מלחמה…"

כתגובה לירי על אזרחים בשנת 1948, נתן אלתרמן שורר ושר הביטחון, דוד בן גוריון, הפיץ לכל יחידות צה"ל. כתגובה לירי על מפגינים אזרחים בשנת 2018, לא נכתבו שירים בעברית ושר הביטחון, אביגדור ליברמן, כתב שאינו "מבין את מקהלת הצבועים שרוצים ועדת חקירה… חיילי צה"ל הדפו את פעילי הזרוע הצבאית של חמאס בנחישות ובמקצועיות, בדיוק כפי שציפינו מהם."

פגיעות נפשעות באזרחים היו אז ויש היום. דברים, לפחות ברמה ההצהרתית, שהיו ברורים אז, לפני 70 שנה, כשצה"ל רק הוקם, למשל, שאסור לירות על אזרחים לא חמושים, היום מטושטשים. כיום, שבעים שנים מאוחר יותר, ויותר מחמישים שנים מאז שהכיבוש הכניס תחת כנפי שליטתנו מיליוני אזרחים כבושים, איסור הירי על אזרחים לא חמושים נעלם. סרטון הרשת, שהעלו חבריו של הצלף, שבו צלף פוגע באזרח העומד ליד גדר ההפרדה מעזה וחבריו עולזים על הפגיעה, מעיד על  מחיקת האיסור על פגיעה באזרחים לא חמושים מתורת הקרב הצה"לית.

אין מה להכביר במילים, ירי שיטתי ומאורגן של צבא על מפגינים אזרחים לא חמושים הוא פשע מלחמה. לא זו בלבד אלא שמדינת ישראל מאז 1949 מהווה צד באמנת ג'נבה בדבר "הגנת אזרחים בימי מלחמה", בצד אמנות ג'נבה האחרות, ופקודת מטכ"ל 33.0133 קובעת במפורש ש"חובה על חיילי צה"ל לנהוג בהתאם להוראות הכלולות באמנות הנ"ל."

ממשלת ישראל בכלל ושר הביטחון בפרט, מתייחסים לכל אזרח פלסטיני מפגין כמחבל בפוטנציה או בפועל

בפועל, מפקדי צה"ל מתעלמים מהפקודה שקובעת גם ש"בכל הוראה או פקודת מבצע, אשר בעקבותיה יופעלו חיילים, תהיה הוראה המחייבת את שינון הוראותיהן של האמנות לחיילים". לצדם, ממשלת ישראל בכלל, ושר הביטחון בפרט, מתייחסים לכל אזרח פלסטיני מפגין כמחבל בפוטנציה או באופן ממשי. ולצדם, אנו, אזרחי ישראל, "נדחקים במלמול של 'הכרח' ו'נקם', לתחומם של פושעי מלחמה…".

ירי על אזרחים מנוגד לחוקי המלחמה. יותר מכך, פגיעה באזרחים מנוגדת לערך הדמוקרטי המקדש חיי אדם. ניתן להתפלפל משפטית ולחפש טיעונים משפטיים שאולי ימנעו מהחיילים להישפט בבית הדין הפלילי בהאג. הכיבוש גם לימד אותנו, אזרחי ישראל, שדמוקרטיה בישראל היא כללי משחק ליהודים בלבד ודברים שקורים שם לא קורים כאן. בינתיים… אולי זה עשוי להשתנות.

חייל/ת, סרב/י לקחת חלק בפשעי מלחמה בכלל ובירי באזרחים מפגינים לא חמושים בפרט!

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

  1. אבנר

    ברצינות?!
    "דברים שהיו ברורים לפני 70 שנה כשצה"ל רק הוקם, למשל, שאסור לירות על אזרחים לא חמושים"
    אולי ההצהרות אז היו מטושטשות לטובת הפרופגנדה, אבל המדיניות הייתה זהה.
    הגירוש, מניעת השיבה (ירי על "מסתננים"), פעולות התגמול – מה הם היו אם לא ירי באזרחים לא חמושים כחלק ממדיניות??!

  2. פריץ היקה. הצפונבוני

    פשעי מלחמה בוצעו גם במלחמת 1947-9 ובד׳׳כ לא נענשו. לרוב. בוצעו ע׳׳י חייל גח׳׳ל
    ( גיוס חו׳׳לאלה שורדי השואה שעלו לארץ הם ראו את המליציות הפלסטיניות וצבאות ארצות ערב שפלשו לא׳׳יהמנדטורית עם תום המנדט והקמת ישראל, כהמשך הכוחות הנאציים והמשתפי׳׳ם שלהם באירופה וראו בפשעי המלחמה. שלהם נקמה. על השואה. באירופה. הקהילה הבינלאומית צריכה להוציא צווי מעצר נגד מקבלי ההחלטות הישראלים שהורו ומורים עלבצוע פשעי מלחמה והמבצעים לדרגותיהם, כדי לאפשר העמדתם בפני בית הדין הפלילי הבינלאומי. למרבה הצער. הסיכויים שכך יקרה קלושים בגלל הנסיבות הפוליטיות העכשויות.

  3. רחמן חיים

    אין ספק לאדם בר-דעת כי לירות על אזרחים לא חמושים הוא פשע מלחמה, ואם עדיין יש יושר בעולם, המנהיגים הנאמנים לו צריכים לחתור להביא לדין בינלאומי את האחראים לרציחות בדם קר של הפלשתינאים בגבול עזה עם ישראל, בשבועות האחרונים.

  4. טל הרן

    ומה עם הטבח בכפר קאסם על ידי חיילי משמר הגבול באוקטובר 1956?
    הקנס הסמלי והמגוחך והמאסר שהומר שמו לקלס את פסיקת
    בית המשפט שניסח יפה כל כך את ה"דגל השחור המתנוסס מעל
    לפקודות בלתי חוקיות בעליל"…

  5. ג. אביבי

    בדבר אחד אפשר להסכים עם ישי מנוחין – הכיבוש הממושך ממשיך להשחית את החברה הישראלית. ברור גם שממשל בו בנט – ליברמן – נתניהו מכהנים יחדיו ממשיך להרקיב כל פינה מוסרית אפשרית.
    ישי מנוחין מספיד את אבדן המוסריות של צה"ל נוכח שלטון הימין והכבוש המתמשך: האם באמת היה ברור לחיילי ומפקדי צה"ל / פלמ"ח לפני 70 שנה כשצה"ל רק הוקם, שאסור לירות על אזרחים לא חמושים? האם ה"מוסריות" הזאת נשחקה /נטשטשה עם הזמן ועם הכיבוש? או שמא שירו של אלתרמן, שהוזמן ע"י ב"ג, היה כיסוי תעמולתי למעשי זוועה המוניים?
    אם מר מנוחין קרא את "בשדות פלשת" ואחריו את "הצד השני של המטבע" (שנכתבו במקביל ע"י אורי אבנרי מלוחמי תש"ח), הוא היה מבין שה"מוסריות" המפוארת מבית מדרשם של ב"ג / אלתרמן / מפקדי הפלמ"ח וכו' הייתה רק בסיפורי התעמולה והתקשורת המשת"פית. במלחמת 47 – 49 צה"ל רצח את רוב השבויים הפלסטינים שנפלו בידיו בעינויים (ראו דוגמית בתיאוריה של נתיבה בן יהודה, לוחמת בתש"ח, כעדת ראיה). צה"ל גרש קרוב למיליון פלסטינים בשנים האלה, הגרוש בוצע תוך כדי ירי מכוון ורצח בדם קר של המוני אזרחים לא חמושים – ילדים, זקנים, נשים – בתוספת ביזה רבתית ומעשי אונס רבים, בהכוונה מהפיקוד העליון שהונחה וגובה ע"י ב"ג ועוזריו. כדאי שישי מנוחין יקרא (לא בספרי ההיסטוריה הרשמיים) על כיבוש לוד ע"י חייליו של המפקד הנערץ משה דיין (מן הסתם "מוסרי" בסגנון ב"ג ושות'). הכבוש החל ובוצע תוך רצח נשים, ילדים וכל ערבי שנקלע בדרכם, ונמשך בשרפתם למוות של עשרות – מאות אזרחים במבנה כנסייתי, והסתיים בגירושם של עשרות אלפי הנותרים תוך מעשי ביזה, רצח ואונס. כל המעשים האלה נעשו ע"י "מלח הארץ" יפי הבלורית והעין (בניגוד למי שמאשים בכך את מתנדבי מח"ל שכבר אינם בחיים כדי להכחיש את ההאשמה השפלה). המקרים המעטים ב48 בהם לא נערך טבח באזרחים לא חמושים, אירעו בשל סירוב של מפקדים – רובם/כולם לא ישראלים (כגון בן דונקלמן מתנדב מח"ל בעת כבוש נצרת) שסירבו לקחת חלק בפשעים נגד האנושות.
    בהמשך נרצחו שבויי מלחמה רבים (56, 67) ע"י "הצבא המוסרי ביותר בעולם".
    ההשוואה לימי מפא"י רק הופכת את הרוצחים של היום לתמימים יחסית.

  6. סמולן

    1. מותר לפגוע באויבים, והיות ואנשי החמאס מול הגדר אויבים המה, מותר לירות בהם גם אם הם חלק מהפגנה, וגם אם הם מוציאים את הכלב לטיול. על המקרה האחרון יש מחלוקת, לפעמים, אבל אין מחלוקת במקרה שבו איש חמאס מבצע פעילות חמאסית בעודו לבוש בבגדים אזרחיים. במקרה הזה, הוא לא בחופשה, אלא חייל ללא מדים, שאולי קשה לזהותו, אם כי בלחמה, מה שנדרש הוא מודיעין סביר על זהותם. הדבר הזה נכון גם במצב שבו מועבר מידע (דרך רוקח ישראלי אנטי ציוני) לפיו מדובר בהפגנה שלווה, כי שלוות הנפגנה אינה גורעת מהזכות להרוג בה אויבים מזוהים.

    2. מעבר לכך, ניתן לעיין במבנים המוסריים והטקטיים: ישראל אינה מעוניינת להרוג אף אחד, היות והאנטי ציונים, ששולטים בלא מעט הון תקשורתי ודומיו, רואים בכל הרוג פלסטיני קורבן שנרצח בזדון, ללא סיבה וללא מגבלה. אולם נראה שישראל היתה מעוניינת לפצוע אנשי חמאס רבים. חלקם הקטן (3-4%) מת מםצעיו. האחרים נוטרלו, וכך השנה לא תהיה לנו הפגנה מתמדת במקביל לחגי הלאום. קצת ברוטאלי, אבל מותר (לפי הסעיף הקודם).

    3. באותו זמן ובלי קשר לפלסטינים, נולדה בארץ תפיסה משפטית יציבה לפיה ישראל אינה יכולה לגרש אף שוהה לא חוקי לרצונו אלא במעדה והמדינה אליה הוא מגורש מסכימה לקלוט אותו בתנאים טובים. עד שימצאו כאלו, שוהים לא חוקיים יכולים להתפרנס כאן, וילדיהם יוכרו כאזרחים. משהו כזה, פלדמן מאק וכהן 2018. במצב הזה, כל מי שיכנס מעזה דרך הגדר זכאי בדיוק לאותם תנאי שהות, ולכן לא ניתן לגרשו. על כן, נראה שהדרך היחידה לעצור פלישה פלסטינית לישראל היא לעצור אותם מחוץ לאדמת ישראל. לשם כך כמראה שיש לירות בחלקם, אם כי לא במטרה להרוג, או כמעט ולא (סעיף 2), ובאופן מותר (1). בקיצור, חלק מהירי יוסד כאן, בהעוקץ, ששלל מישראל את זכות הגירוש.

  7. שבתאי לוי

    הבית הלאומי השלישי, המשכו הישיר של הרייך השלישי.
    שבתאי לוי