string(2) "he"
string(2) "he" -array(0) { }

הייצוג המזרחי החדש: מעין אצבע בעין

נראה כי השדה הכלכלי – שבניגוד לזירות אחרות, דוגמת האקדמיה, אינו כבול לחלוטין למשטר הפריבילגיות האשכנזי – מציע למזרחים ממעמד בינוני אופק של הצלחה, והדבר מקבל ביטוי בדימויים טלוויזיוניים
תום מהגרתום מהגר

פעיל בעמותת עמר"ם לקידום תרבות וזהות מזרחית

מזה עשרות שנים הייצוג של מזרחים על מסך הטלוויזיה בסרטים, סדרות ופרסומות, מתאפיין בלעג והשפלה בוטים. דוגמאות מובהקות לכך ראינו לאחרונה בפרסומת של חברת הדיור "אמונה", שבה מזרחים מתפרצים לסלון של משפחה אשכנזית ומפריעים לה בצורה גסה, ובסרטון "הערסים" של נאור ציון, שבו מזרחים משולים לחיות בשמורת טבע.

עם זאת, כדאי לשים לב לשינוי מעניין: בסדרות ופרסומות להלן, מזרחים/ות נושאים/ות בשורה חדשה, אנטי-תזה לאליטה אשכנזית שנמצאת בסימני דעיכה. אמנם מדובר בייצוג שאינו חף מבעיות, שכן המזרחים מוצגים כ"נובורישים" או במסגרת פרסומות מטעם חברות שוחרות לקוחות, אולם אי אפשר להתעלם מכך שבכל הדוגמאות מזרחים/ות מגלמים/ות דמויות גאות, מצליחניות, נאות וכריזמטיות.

לדוגמא, משפחת "טורטל" של סדרת "ארץ נהדרת". כמובן שלא מצוין שמדובר במשפחה מזרחית אבל הקודים ברורים: משפחת טורטל מכונה על ידי התושבים הותיקים יותר ביישוב כ"טיפוסים של הרחבה". בשאיפתם הרבה לבנות ולחדש, משפחת טורטל "הורידו את האקליפטוסים של המושב", רמז עבה לביטול המרחב האשכנזי מימי "חורשת האקליפטוס". הם לבושים בהידור אלגנטי (איך אפשר בלי חולצה מנומרת?), הווילה מרוהטת ומצוחצחת לעילא, בחוץ חונה ג'יפ יוקרתי וחי טורטל מדבר תכופות על הרכוש שברשותו (דונמים, דירות).

אכן, מדובר בסטריאוטיפ של "נובורישים", כסף חדש ורב. אך התנהלותם מתריסה, סוג של אצבע בעין, כנגד סגפנות אשכנזית צבועה (לצפייה, מדקה 4:04).  האשכנזים במושב מרבים להתלונן, להטריח ולדבר על סביהם וסבותיהם בנוסטלגיה מגוחכת ("אני צאצא לדור המייסדים של היישוב"), המוכרת לנו מחוגי השמאל בארץ. "אבא שלי לא היה מגרש את הערבים אם הוא היה יודע שאלה יבואו" אומר קפיטולניק, ברגע קומי שלעיתים רחוקות מאד ידונו בו ברצינות בשיח הציבורי בישראל. בניגוד למשפחת טורטל, שמשדרת בריאות, חדוות חיים והצלחה, האשכנזים ביישוב חולניים, מבולבלים וצרי עין. הם אליטה שעבר זמנה.

רגע קומי נדיר
רגע קומי נדיר

דוגמא שנייה מהסדרה "ככה זה". דורין אטיאס מגלמת בסדרה אישה מזרחית, שלי בוארון שמה, סוכנת נדל"ן (שדרוג מזרחי למתווכי/ות דירות) מצליחה. בוארון היא אנטי-תזה לדמויות האחרות בסדרה, שנמצאות במצב כרוני של דיכאון וחוסר תוחלת. כמו עלמה זק ("ספיר טורטל-דנטס") גם היא לבושה חולצה מנומרת, מחזיקה בית פרוורי הרחק ממרכז תל אביב ומתרברבת בבגדים שקנתה ("המכנסיים מבלגיה").

אטיאס

ההבדלים בין הדמויות ניכרים: מודן מתנהלת בעיקר בביתה, בחוסר מעש, ומשתדלת להתנתק מהעולם החיצון, בעוד אטיאס עסוקה-תמיד ובתנועה; מודן חטפה התקף לב ואסי כהן ניסה להתאבד, בעוד אטיאס משדרת חיוניות והצלחה; מודן וכהן עדיין עסוקים בהתחשבנות עם הוריהם, בעוד אטיאס ששה לקראת הגירושין מבן זוגה, מגישה לו את המסמכים ומעיפה אותו באדישות מביתה המתוקתק, כאשר הוא בחוצפתו מתפרץ לסלון. אטיאס היא מה שנקרא "ג'דעית", אישה מזרחית חזקה, מנהלת לבד את הבית והילדים, בשעה שבעלה העלוב עסוק במשבר גיל 40 מתמשך. מודן וכהן, לעומת זאת, מהדהדים את גיבוריו האבודים של יעקב שבתאי מהרומן הנודע שלו "זכרון דברים".

דוגמא שלישית: סרטון הפרסומת של "בזק" בהשתתפותו של פאר טסי. בהמשך לשיר "דרך השלום", טסי נראה שמח וטוב לב, יוצא מביתה של הפרטנרית שהוא הכיר ללילה אחד. ברחוב הוא פוגש את גידי גוב שיוצא עם הכלב לסיבוב של בוקר. ניתן להבין מי מבין השניים הוא הסקסי והנחשק. גם כאן המפגש המזרחי-אשכנזי עובר קידוד: טסי שואל את גוב מאיפה הם מכירים, אולם  גוב לא מכיר את השיר "דרך השלום" בשיא הצלחתו. גם טסי מנסה לחשוב מאיפה גוב מוכר לו. ככל שהפרסומת מתקדמת, גוב נעשה מודע למימדי הצלחתו של טסי, לאור ההיכרות של אנשים ברחוב איתו והחשיפות הרבות שטסי מקבל באינטרנט, עד אשר הוא נכנע ומתבטל בפניו: "גדלתי עליך", גוב מגזים. טסי, לעומת זאת, ממשיך לנסות ולנחש מאיפה הוא מכיר את גוב, ובסופו של דבר מכנה אותו "גידי הררי". גם הנרטיב של פרסומת זו מצביע אפוא על סוג של "חילופי משמרות", הפעם מבחינה מוזיקלית ותרבותית.

כדאי לשים לב לדמיון הרב בין דמויות המזרחים הללו. הן מדברות בשפה מוגזמת של הצלחה ואופטימיות

כדאי לשים לב לדמיון הרב בין דמויות המזרחים הללו. הן מדברות בשפה מוגזמת של הצלחה ואופטימיות. חי טורטל מרבה להשתמש בביטוי "טיל" על מנת לתאר את הוויתו ושאיפותיו; שלי בוארון חותמת כמעט כל שיחה עם לקוחותיה במילה "אש"; ופאר טסי חוזר פעם אחר פעם על "המיליון" שלו (צפיות, שקלים, קאברים, עוקבים). את "רגשי הנחיתות" המיוחסים למזרחים/ות, החליפה הצלחה מופגנת, עודפת, קאמפית. אם המסוגלות, היכולת להאמין שביכולתך להצליח בתחומך ו"מגיע לך" להצליח (כאן) היא פריבלגיה השמורה בחברה הישראלית לאשכנזים, נראה כי השדה הכלכלי – אשר בניגוד לזירות אחרות, דוגמת האקדמיה, אינו כבול לחלוטין למשטר הפריבילגיות האשכנזי – מציע למזרחים ממעמד בינוני אופק של הצלחה, והדבר מקבל ביטוי בדימויים טלוויזיוניים.

שתי פרסומות נוספות מהזמן האחרון משקפות גם הן את המגמה שעליה אני מבקש להצביע. בפרסומת המדוברת לבזק, הזמר עמר אדם מציג את הנתב החדש של החברה, בעיבוד מזרחי לשיר "בוקר טוב" מהמחזה "עוץ לי גוץ לי". אדם הכרזימטי שולט בסצנה בביטחון עצמי מופגן, חינני ואוהב אדם. בדומה לדמויות לעיל, הלבוש המוגזם, טריינינג צבעוני, דווקא מעצים את נוכחותו המרשימה. בפרסומת אחרת לקק"ל, הזמרת עדן בן זקן פוגשת את דוד בן גוריון ומראה לו את פועלה המבורך (כביכול) של קק"ל. בניגוד לדוגמאות הנ"ל, הפרסומת של בן זקן ובן גוריון מציגה סוג של "כור היתוך" אשכנזי-מזרחי, ולא ניגוד תרבותי ואתני, אולם יש לשים לב שדמות האשכנזי היא למעשה דמות מתה, מגולמת על ידי שחקן, בעוד שבן זקן משחקת את עצמה. גם כאן הדמויות המזרחיות מוצגות כאנרגטיות וסקסיות.

הטורטלים, ארץ נהדרת
הטורטלים, ארץ נהדרת. "התנהלותם מתריסה, סוג של אצבע בעין, כנגד סגפנות אשכנזית צבועה"

אני בהחלט מודע לביקורות אפשריות על נקודת המבט שהצעתי: ההצלחה המזרחית נעשית בחסות שיטה כלכלית שמשאירה רבות ורבים, כולל מהציבור המזרחי עצמו, מחוץ לחברה האזרחית; מדובר בשיח פנים-יהודי אשר לערבים אין בו מקום שכן הם לעולם לא יהוו מודל ראוי של ישראלי, וקק"ל, כידוע, היא גוף גזעני שמשווק קרקעות ליהודים בלבד; גם במסגרת הייצוגים החדשים, מזרחים עדיין נוטים לדבר בעברית עילגת ונותרים בתחום החומר "הפרקטי", להבדיל מתחום הרוח; ובסופו של יום, במישור יחסי הכוח שבין אשכנזים למזרחים, נראה כי מי שגורף את ההון מההצגה הזו הם קופירייטרים, תסריטאים ובעלי חברות הפקה אשכנזים.

אולם אי אפשר להתעלם מההבדל הקריטי שבין הייצוג המזרחי המסורתי, כעבריינים וטיפשים, לעומת הייצוג החדש, שמהדהד את ההצלחה הכלכלית של ציבור מזרחי לא מבוטל. חשוב לא פחות, נראה כי בזירות חשובות הדיבור האשכנזי על "ארץ ישראל היפה" ו"מלח הארץ" מאבד מיוקרתו החברתית ובדרך להיחשף, באמצעות הייצוג המזרחי החדש, כפיקציה מגוחכת. למרות שמדובר בהתפתחות שנעשית בגבולות השיח המיינסטרימי, כדאי לעמוד על משמעותה ולחשוב על הפוטנציאל הגלום בה.

עוד בנושא: הטור של אינס אליאס ב"הארץ" על האישה המזרחית החדשה בטלוויזיה

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
תגיות:
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

  1. ד ר

    אז זה מה שנשאר מהרדיקליזם המזרחי המפואר? לחכות שהמליונרים האשכנזים במדיה יזרקו איזה עצם יצוגית?

    די פאתטי.

  2. דן

    הימין מצא דרך למשטר אותכם ולאלף אותכם, הפכו אותכם לבורגנים רודפי ממון או, לחילופין, לליצני מסך ובמה רוקדים ושרים בשירות האשכנזים השולטים האמיתיים בתקשרות. יאללה כפיים.
    לא ברור ממה בדיוק אתה מתרשם וגאה.

  3. תום מהגר

    לדן ודר,
    אולי בורגנות זה דבר מגונה, כמו גם לקבל עצם מאיזה עשיר, אבל תסכימו איתי שזה עדיף על חטיפות ילדים, ניסויי גזזת והסללה במערכת החינוך.
    אז כן, מתברגנים וגאים.

  4. ג. אביבי

    תום יקירי, המאמר יפה אבל צריך לשים לב בעיקר ל-subtextים.

    האמירה הנלווית היא בעצם התכלית של שטיפת המוח התקשורתית. המסר שמופנה הישר אל מוחם של המאזינים / צופים הוא: המזרחים עשירים יותר מאיתנו האשכנזים (ורק מתבכיינים שהם מסכנים), הם חצופים ותופסים עמדות בחברה בשל כוחניותם (ולא בצדק) ודוחקים את רגלינו ומסכנים את מעמדנו. כלומר, "עורו האשכנזים והיכונו לגרש את השד המזרחי מנחלותינו".
    גם במפגש טסי VS גידי אפשר לראות שהאשכנזי המוכשר, המשקיען, הרוחני, המפרגן לזולת והצנוע נדחק ע"י המזרחי הייצרי, השחצן והלא מפרגן. גם שפתם של המצליחים המזרחים – אליבא התשדירים הללו – היא דלה ("כמו טיל", "מיליונים" וכו'). הצגת דמות האשכנזי כדמות "מתה" נועדה לעורר אצל האשכנזים רחמים עצמיים נוכח "פלישתו" (המדומה) של הפרענק הגזלן לתחומם. בקיצור "עורו בני שבט האליטה הלבנה (אנשי "ארץ ישראל היפה" ו"מלח הארץ" בעיני עצמם)".

    מי שחשב שתחת חוקי הקפיטליזם העכשוי נוסח ביבי ושות' ישופר מצבו של המזרחי, כדאי לו לשים לב בעיקר לברית שלו עם "מדורת השבט של מלח הארץ" – האליטות הוותיקות הלבנות.

  5. דןש

    עד מתי יכפו המזרחיים על עצמם רגש של נחיתות. מי שמרגיש נחות – מקבל נחות. הגיע הזמן שתצאו מתוך הסריאוטיפ תשקיעו ותתפסו את מקומכם הראוי בחברה.
    בכלל היום כאשר הכל פתוח והדור החדש במשפחות מעורבות רבות אינו מחוייב לסטיגמות הקיימות. מי הוא מזרחי ומי הוא מערבי – הכל על פי החלטת ה"פרסונה". מי שנהנה להרגיש עצמו דפוק תמיד יחשוב שדופקים אותו ומי שרוצה לפרוץ קדימה השמים הם הגבול.

  6. יוסי ברנע

    פרסומת מובהקת לתיזת הכותב הייתה הפרסומת לאגד לפני יותר מעשר שנים.

  7. רפי

    רק עבורך להפוך לזעיר בורגני, זאת אומרת היצור המבויית ביותר בהיסטוריה האנושית, זה "הצלחה".

    השתכנזתה.

  8. נתן

    אכן שינוי מבורך. אבל האם זה יספיק כדי לרפא את כותב המאמר וחבריו לקואליצית "אכלו לי שתו לי" מרגשי הנחיתות שמהם הם סובלים? ימים יגידו.

  9. אני רק שאלה

    אם עומר אדם הוא חצי קווקזי וחצי אשכנזי (כלומר – לא מזרחי בכלל), מה זה אומר על שאר הטיעונים של הכותב?

  10. ד ר

    איך בדיוק עוד כמה דמויות מזרחיות בתכנית קומדיה גרועה יעזרו לילדים החטופים?

    או למישהו?

  11. אורי

    בטח שמת לב שבסדרת הטלוויזיה הכי מדוברת כרגע, סדרה גרועה באופן מרהיב, ישנה חבורה של גברים ששירתו יחד בצבא הישראלי לפני הרבה שנים, ועכשיו היחיד ביניהם שהוא אשכנזי באופן מובהק – ומהבודדים בקאסט באופן כללי – הוא בן עשירים טחון ושחצן. הוא ומותו הבלתי נמנע, הולכים ומתקרבים אחד לשני בצעדי ענק. חוץ מזה – הוא הפסיד בקרב על הנקבה השווה לחברו הטוב שהוא באופן מובהק מזרחי, והניק ניים שלו זה "הימלר", לא פחות. כרגיל – מי שירוויח מזה הוא האחד והיחיד מר ביבי נתניהו.