string(2) "he"
string(2) "he" -array(0) { }

כל חמש שנים השמאל הירושלמי מתאכזב מהפלסטינים

לקראת הבחירות המוניציפליות בירושלים, השמאל הישראלי מנסה למצוא פירצה למאגר הקולות האדיר בדמות מאות אלפי הפלסטינים תושבי העיר. אבל הפלסטינים בשלהם – ממאנים להתרצות. ויש להם סיבה טובה
יונתן מזרחי

ארכיאולוג ומנכ"ל ארגון עמק שווה

קצת לפני הבחירות המוניציפליות בירושלים, נזכרים תמיד בשמאל הישראלי במאות אלפי הפלסטינים תושבי העיר בעלי זכות ההצבעה לעירייה. מאגר בוחרים זה נתפס כפוטנציאל בלתי ממומש, שיכול להביא לשינויי מכריע בירושלים. אז, כמו שעון – המצלצל אחת לחמש שנים – מתעורר לו השיח על הטעות של הפלסטינים שמחרימים את הבחירות לעירייה. כמעט תמיד גם צץ לו פלסטיני, תושב העיר, שרץ באופן עצמאי, ומכריז שבכוונתו להיאבק בחלוקת המשאבים המוניציפלית ולדאוג לרווחת השכונות במזרח העיר, שהן מן העניות במדינה. לרוב מועמד זה (תמיד גבר) לא מקבל תמיכה של ההנהגה הפלסטינית ברמאללה וגם הרחוב המזרח ירושלמי לא רואה בו תקווה חדשה.

השמאל הישראלי, לעומת זאת, מסתכל פעם אחר פעם על מאגר הקולות האדיר וכמו זאב רעב, מנסה בדרכים שונות למצוא פרצה אל הלול. הרי מאז ומתמיד הנחת העבודה היא שהישראלים יודעים טוב יותר מהפלסטינים מה כדאי להם לעשות. לרוב מתקיימים מגעים ברמות שונות עם ההנהגה הפלסטינית ברמאללה, בניסיון לשנות את עמדתה, לתת את ברכתה (או הסכמתה שבשתיקה) להשתתפות הפלסטינים הירושלמים בבחירות. לעתים גם עולות יוזמות לרשימה ישראלית-פלסטינית משותפת. גם בפגישות בין ישראלים לפלסטינים כמעט תמיד עולה השאלה, מהצד הישראלי, מדוע לא להשתתף בבחירות לעירייה? לרוב הטון מוכיח: הרי נתנו לכם הזדמנות להיות שווים לנו, למה אתם לא מנצלים אותה?

ייתכן שצודקים הדוחפים להשתתפות הפלסטינים בבחירות העירוניות, שירידה מהגדר וצעידה נחושה לקלפי תשפר את מעמדם ורווחתם של תושבי מזרח העיר. ייתכן שהפלסטינים באמת לא יודעים מה טוב להם, או לפחות לא כמו שאנחנו יודעים. ייתכן שנוכחות של כמה חברי מועצה פלסטינים תשנה את מדיניות העירייה ותקציבים רבים יזרמו לשכונות מזרח העיר. ייתכן אפילו שיש סיכוי לראש עירייה שמאלני, שלא נאמר ערבי. ואת כל הטוב הזה, הפלסטינים דוחים פעם אחר פעם.

גם הפלסטינים יכולים לקבל את כל הטוב הזה ולשלם בקלף הפוליטי העיקרי שנותר ברשותם: אי הכרה ב"ירושלים מאוחדת", ישראלית

בפרסומות שבהם הפרזנטורים שואלים למה מגיע להם כל הטוב הזה, ברור שהוא מגיע למי שמשלם. גם הפלסטינים יכולים לקבל את כל הטוב הזה ולשלם בקלף הפוליטי העיקרי שנותר ברשותם בירושלים: אי הכרה ב"ירושלים מאוחדת", ישראלית. לא בעיריית אל-קודס ישבו חברי המועצה הפלסטינים, אלא בעירייה שיצרה ישראל אחרי 1967 ונועדה, בין השאר, למחוק את חלום הבירה הפלסטינית.

נראה שהישראלים מצפים שהקיפוח והלחץ היומיומיים, לצד השחיקה הפוליטית, יסלקו את החלום על בירה פלסטינית בירושלים. הם מקווים שהציבור המעוך והנרדף יתלהב מהממתק, גם אם הוא זול וממש פוגע בשיניים. אבל הפלסטינים בשלהם. לא בוחרים לעירייה. לא באים בטוב. ממאנים להתרצות. למה? אולי כי מדי יום הם מרגישים עד כמה הרשויות הישראליות לא רוצות בהם ולא רואות אותם כחלק מהעיר, ושהיחס אליהם נע בטווח שבין אויב לנטל שיש לשאת בשם הערכים הדמוקרטים שלנו. אולי הם מבקשים להיאחז בזיכרון (המיופה?) של עיר פלסטינית משגשגת שהייתה פה פעם, או בהתרסה פסיווית נגד הנחות העבודה הישראליות והאמריקאיות?

או שהם יודעים, פשוט יודעים, שאין ארוחות חינם, ושישראל כמו חברות מסחריות לא נותנת כלום בחינם. הם מתעלמים באדישות מהפרסומות והפרזנטורים. למה? ככה. ככה זאת כן תשובה לנודניקים שמנסים לשכנע אותך ללא הרף לעשות משהו שאתה לא רוצה.

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

  1. פריץ היקה. הצפונבוני

    גם השמאל (מה. זה. בעצם ?) צריך להבין שהוא לא יכול להכתיב לפלסטינים מה טוב. בשבילם. נגד גודל עוצמת ישראל והתמיכה לה היא. זוכה הנשק של אי הכרה בעובדות שישראל מנסה לכפות זה הנשק שיכול להביא להשגים פוליטיים לפלסטינים. מוטב לישראל שתבחר בדרך השלום : הכרה בזכויותיהם הלאומיות של הפלסטינים, כולל מדינה. עצמאית בשטחי הגדה המערבית ורצועת עזה תמורת הכרה פלסטינים בנכונות לשלום. זה אבסורדי לדרוש מהם הכרה בישראל כמדינה. יהודית. זה לא עסקם וגם לא נדרש ממצרים וירדן.

  2. דןש

    ערביי ירושלים אינם זקוקים ל"שמאל".
    הם צריכים להתעשת, להתגבר על כל המחלוקות ביניהם ו"לכבוש" את עירית ירושלים בסערה.
    הדבר גם ירתיע את אלו החפצים להפוך את כל מדינת ישראל למדינת פלשתין והם דווקא אינם שייכים לשמאל.

  3. ליכודניק

    למה שלא יצביעו לשמאל הציוני- ברור.

    אבל מה הבעיה המעשית והאידיאולוגית לנהוג כמו הרשימה הערבית המשותפת (ובמידה מסוימת, החרדים) ברמה הארצית,
    להקים בלוק מוניציפלי משמעותי שלא מתכוון לשבת בקואליציה אלא רק להגיש שאילתות ולטרפד הצעות אנטי-ערביות? איך אפשר לראות בכך הסכמה לסיפוח ירושלים? האם מישהו משמעותי מאשים את חברי הכנסת הערביים בשיתוף פעולה עם הציונים? להבנתי הם מתקבלים בכבוד במדינות ערב!