• ביטון-יפעת-1
    פודקאסט חדש
    "אנחנו הגנרליות של הביטחון החברתי" - ראיון עם יפעת ביטון
  • קושמרו ואברמוביץ
    בעקבות הבבונים
    מה קרה כשכתבי אולפן שישי יצאו לפגוש את הילידים בשדרות?

די לסחבת הממשלתית ולעינוי המשפחות

כחודש לאחר כשלון המשא ומתן עם נציגי המדינה, תתקיים בחמישי הקרוב בירושלים הפגנה שבמהלכה תיקרא הממשלה להכיר בחטיפת ילדי תימן, מזרח ובלקן ולקחת אחריות מלאה ומקיפה על העוול שנעשה למשפחות

המאבק למען ההכרה בחטיפות ילדי תימן, מזרח ובלקן והשאיפה לעשיית צדק עם המשפחות עלו מדרגה בשנים האחרונות, הודות לעשייה אינטנסיבית של ילדי הדור השלישי, המשתמשים בכל הכלים העומדים לרשות אקטיביסטים בימינו. את המאבק מסקר אתר העוקץ מאז היווסדו, ובשנים האחרונות פרסמנו כאן עשרות רבות של אייטמים בנושא. עם הפעילות הצפופה גדלו הן המודעות הציבורית והן העניין התקשורתי וגם הממשלה נאלצה להידרש לפעולה. אם לציין חלק רק מהשיאים של השנים האחרונות: גביית מאות עדויות של בני משפחה על חטיפות ילדיהם והקמת ארכיון עדויות של עמותת עמר"ם, פתיחת הארכיונים של דיוני ועדת כהן-קדמי, הראיון של תמר קפלנסקי בידיעות אחרונות עם האחות בדימוס שולמית מליק, ההפגנה ההמונית בירושלים ביום המודעות בשנה שעברה וזאת שהתקיימה בתל אביב וכן איחוד משפחות מסוקר אחד (מבין שלושה) לאחר התאמת ד.נ.א בין ורדה פוקס לבין בני משפחתה הביולוגיים. המאבק למען ההכרה בפשע זכה לביטוי גם בשדה התרבות, בין היתר בסדרת הרשת "הנביאים: מבצע עמר"ם", ההצגה "יולדות" בבימויה של חנה וזאנה גרינוולד ורב המכר "גלבי" שכתבה איריס אליה כהן בנושא.

חרף העניין הגובר בציבור הרחב וההתקדמות הממשית שהושגה, למשפחות עדיין אין תשובות. הממשלה מסרבת לקחת אחריות, ויש עדיין מי שמעזים להכחיש את עצם החטיפות. בחודשים האחרונים נעשו צעדים ראשונים לקראת משא ומתן – לאחר שמשרד ראש הממשלה פנה לפעילים וארגונים בתנועת המחאה מהעבר ומההווה. אולם המו"מ עלה על שרטון. "הייתה התקדמות, אבל לא הכרה מפורשת בחטיפות",  אומר לנו שלומי חתוכה, יו"ר עמותת עמר"ם, שעימו נפגשנו השבוע לקראת ההפגנה הצפויה להתקיים מול בית ראש הממשלה בירושלים בחמישי הקרוב, 21.06 (הוא יום הלועזי למותו של הרב עוזי משולם שנקבע כיום המודעות והזיכרון לחטיפת ילדי תימן, מזרח ובלקן).

חתוכה מגולל בפנינו את פרטי המשא ומתן של העמותות בשיתוף ח"כ נורית קורן מול משרד ראש הממשלה. נציגי המשפחות והפעילים נתבקשו ראשית להגיש למשרד רה"מ מעין מתווה כללי לטיפול בנושא, עם המלצות בכל הסעיפים. המתווה היווה שלד למסמך דרישות שנוסח לאחר הפגישה ובו בפתח הדברים, נכתבה הצהרה לרה"מ שתפתח את ישיבת הממשלה המיוחדת בנושא:

"פרשת היעלמותם של ילדי עולי תימן, המזרח והבלקן, שהתרחשה לאורך שנים רבות, היא פרשה כואבת בתולדות מדינת ישראל. הנושא ממשיך ללוות את סדר היום הציבורי מזה עשרות רבות של שנים ומהווה פצע פתוח שאינו נרפא. קליטת עולי תימן בפרט, והמזרח בכלל, לוותה בבעיות רבות, אשר יסודן בגזענות מבנית, שתוצאתה מדיניות שיטתית, אשר גרמה עוולות רבות לעולים אלו וביניהן לקיחה במזיד של ילדים ממשפחותיהם. מטרת הצהרה זו היא, להביא תיקון למשפחות אלה ואיחוי לקרעים בחברה הישראלית, שיהיו מבוססים על גילוי האמת וכבוד הדדי.

"ממשלת ישראל מבקשת להביא לפיוס אמת בחברה הישראלית. לכן, הממשלה מכירה בעוול ובפגיעה בזכויות היסוד שנעשו למשפחות ולילדיהן, בסבלן רב השנים, ומבקשת להתנצל התנצלות כנה בפני כל הנפגעים מהפרשה ומהכחשתה, בפרט בקרב עולי יהדות תימן, שהיו הקורבנות העיקריים של הפרשה. מדינת ישראל וממשלת ישראל רוחשות הערכה לכל הדורות של פעילי המחאה ושל הפועלים בנושא, על השירות החשוב שעשו עבור החברה הישראלית ומדינת ישראל. מדינת ישראל מקבלת אחריות על הפרשה ומצהירה על מחויבותה המלאה לנקיטת כל הדרוש לתיקון העוול כלפי המשפחות ולאיחוי הקרעים בחברה הישראלית."

בהמשך המסמך מפורטות דרישות להחלטות ממשלה, שכוללות מהלכים כלליים לחשיפת האמת וביניהם ביטול של מסקנות הוועדות השונות שעסקו בפרשה, פעולות חינוך והנצחה ובכללן קביעת יום זיכרון ממלכתי, עידוד מחקר בנושאי עליית יהודי תימן והמזרח והפרשה במסגרות האקדמיות וכן שילוב הפרשה, ההתנגדויות המגוונות להכחשתה והקשריה ההיסטוריים, החברתיים והפוליטיים בתכנית הלימודים.

אחת מהדרישות העיקריות שהוצגו במסמך הייתה הדרישה להקמת ועדת בירור, תיקון וסיוע למשפחות. כן נדרש כי יחוקק חוק נפגעי פרשת ילדי תימן מזרח ובלקן ואחרים. בחוק זה תוקנה זכאות לפיצוי הולם בהתאם להלכות, לפסיקה ולתקדימים משפטיים לכל נפגעי הפרשה, בין אם הם חיים ובין אם נפטרו.

תיאטרון אבסורד

חתוכה מספר, כי בעקבות המתווה התקיימה פגישה עם  ראש הסגל של משרד רה"מ, יואב הורוביץ, שאליה ביקשה ח"כ קורן להצטרף – ומאז היא הפכה להיות יו"ר "הוועדה המיוחדת לפרשת היעלמותם של ילדי תימן, מזרח והבלקן". "זו הייתה פגישה מאוד משמעותית, שהשתתף בה גם אבי ליכט, סגן היועמ"ש. אפשר לומר שהנוכחים הבינו את עומק האמוציות והפערים. הבעיה היא שח"כ קורן לא לחלוטין מבינה את תפקידה והיא נמצאת בצד הממסדי בעיקר. אמנם בעקבות הפגישה הפערים בין הצדדים צומצמו והייתה התקדמות, אבל לא היתה הכרה מפורשת בחטיפות."

בהמשך קורן שינתה אסטרטגיה והודיעה שלא תתמוך בדרישה להכרה וגם לא לקישור בין האלמנטים הגזעניים לבין ההתרחשויות. "קורן מוכנה מקסימום לבקש סליחה מהמשפחות על הסבל הרב שלהם. במקביל, פתאום הוקם איזה בית מורשת ליהדות תימן. עבורנו, זו נורת אזהרה רבת עוצמה – כי לבית מורשת כזה יש פוטנציאל השתקה רציני בחלוקת ג'ובים, למשל. באופן עקרוני, בשלב זה של המשא ומתן נשאלות שתי שאלות: א. מה הקשר של בית מורשת יהדות תימן לנושא? הלוא זה לא רק נושא תימני. ב. איך אפשר להמשיך להידבר אם אין הודאה מפורשת בחטיפות, אלא רק בקשת סליחה רפה על הסבל רב השנים?"

חתוכה מודה שעצם המשא ומתן וההסכמות שבכל זאת הושגו מהווים צעד ענק מבחינת המדינה, אך כיו"ר העמותה וכמי שמלווה את המשפחות בשנים האחרונות – אין בכוונתו לעצור כאן. "ללא הכרה מפורשת," אומר חתוכה, "אי אפשר להתקדם אפילו צעד אחד. במובן הזה לא שינינו את עמדתנו מהרגע הראשון שבו התחלנו לפעול. לגבי פעילותה של ח"כ קורן, אומר חתוכה כי היא יכולה להפעיל את משקלה ולהשפיע על היחס לדרישות מטעמם, אבל היא בחרה שלא לעשות כך. "בכל אחד משלבי המשא ומתן היא ייצגה את העמדות של הממשלה. כך, למשל, היא ניסתה לשכנע אותנו בעמדת נציגי המדינה שאמרו לנו ש'המדינה לא יכולה להשתמש במלים עוול או פשע' – זה היה תיאטרון אבסורד."

ב-22 במאי הכריזו עמותת עמר"ם ופורום המשפחות על כישלון המהלך והודיעו כך:

"במהלך המו"מ הושגה הסכמה עקרונית ורחבה על הארגונים והפעילים, ונוסח יחד מסמך דרישות מפורט. לצערנו, המו"מ לא התנהל באופן ישיר, בכל המשא ומתן כולו נערכה פגישה אחת ישירה עם הגופים הממשלתיים הרלוונטיים, כל יתר הפגישות התנהלו בתיווכה של חברת הכנסת נורית קורן. וכך, דרישותינו הברורות הועברו שלא כלשונן, תוך ריכוך עמדתנו והפעלת לחץ לא ראוי לפשרות. למרות זאת ובשל המחוייבות שלנו לתהליך, הסכמנו להתפשר על חלק מהדרישות, ואולם כל פשרה נוספת היא מבחינתנו קו אדום. מעבר לכך, במו"מ היו כשלים רבים, הכוללים התנהלות לא ישירה וחסרת שקיפות, ניסיונות חוזרים ונשנים להפרד ומשול, וכן הגשת הצעות חוק בכנסת מטעם ח"כ קורן הנוגדות את המו"מ ופוגעות בו.

"הנושאים ונותנים מטעם המדינה סברו כי יש ללכת בעקבות ועדות החקירה שהוקמו בנושא ולקבוע כי 'לא יהיה  כלום כי לא היה כלום' ולהביע 'צער' על סבלן של המשפחות, בלי לקיחת אחריות על האירועים ובלי הכרה ברקע ההיסטורי והאידאולוגי שליווה את הפרשה החמורה. מבחינתנו, ההכרה ולקיחת האחריות אינם סוף המאבק. ביום שתחליט הממשלה להכיר באחריות המדינה ותעשה את הצעדים המתבקשים מההצהרה, אנו ארגוני החברה האזרחית נמשיך להיאבק על עמדותינו ודרישותינו מהממשלה במקביל לעשייה הממשלתית בנושא״.

נראה לך שיש סיכוי שהמדינה תחזור בה ממסקנות ועדות החקירה? מעבר להשתמעויות הקשות שיש בנושא עצמו, זה גם עשוי להיות תקדים לתביעות אחרות.

הגיע הזמן שמשרד רה"מ ינהל את השיחות בצורה רצינית ושהמדינה תיקח אחריות. יש כבר תקדימים לא מעטים בעולם: אוסטרליה, קנדה, ספרד. כל עוד המדינה לא מודה, היא ממשיכה להסתיר

"מהפגישה ההיא יצאנו בידיעה שהם עובדים על גיבושו של מסמך חדש, שאכן נוסח בסופו של דבר, אבל לאור העובדה שח"כ קורן סירבה להסכים על הדרישות הבלתי מתפשרות שלנו, מסרנו הודאה רשמית שאנחנו לא מוכנים למו"מ בתיווכה. ח"כ קורן טוענת שאנחנו לא מייצגים את המשפחות ואילו המדינה משתמשת בה כדי לעצור הליכים במסגרות אחרות, כמו למשל בוועדה של משרד הבריאות למיגור גזענות. היא הפכה להיות תירוץ – הנה, הקמנו ועדה." 

יש לציין, שהוועדה של נורית קורן פועלת כבר מזה שנה וחצי, ולאחרונה קיבלה הארכה של חצי שנה נוספת. כותב חתוכה בעמוד הפייסבוק שלו: "הוועדה עושה דבר אחד: למסמס את המאבק, לתת לגופים אפשרות לדחות את הפניות של המשפחות כי יש ועדה. שנה וחצי ועכשיו עוד חצי שנה של דיונים מיותרים מאין כמוהם, חלקם בכלל חזרה על דברים שגילו העמותות או עיתונאים. בשביל מה צריך ועדה או דיונים? הרי ברור שהיו חטיפות ושהממסד והארגונים לא עושים דבר. כנראה שצריך ועדה כדי שהמדינה לא תקח אחריות ותתן סוף סוף תשובות למשפחות בשאלה איפה הילדים."

ההפגנה, כאמור, צפויה להתקיים בשל התקווה שנכזבה לאחר שהיה נדמה שיש מומנטום ושדברים משתנים, הן באווירה הציבורית והן בנכונות הממשלתית לפעולה. "הגיע הזמן שמשרד רה"מ ינהל את השיחות בצורה רצינית ושהמדינה תיקח אחריות. יש כבר תקדימים לא מעטים בעולם: אוסטרליה, קנדה, ספרד. כל עוד המדינה לא מודה שהיו חטיפות, היא ממשיכה להסתיר. כמובן שחלק מהדרישות הן גם פתיחת ארכיונים. כל עוד המדינה לא מודה שהיו חטיפות, היא תמשיך להסתיר, להכחיש ולהתחמק. גופים לא יחויבו לעשות כלום. כשהמדינה תודה, כבר לא יהיה לה מה להסתיר."

כלומר, מצד אחד מקיימת המדינה מהלך של משא ומתן ומצד שני מתקיימות במקביל הסתרה והכחשה על ידי גופים ששייכים רשמית למדינה.

"לחלוטין. ארכיון המדינה למשל פרסם פוסטים מכחישים. אחרי שנפתחו הארכיונים, פרסמו עובדי הארכיון פוסטים שקריים, בהם טענו בלי בושה שעדויות ההורים בפרשה נמסרו בחוסר תום לב. בעמוד הפייסבוק הרשמי של ארכיון המדינה! האמת היא, כמובן, שכל החוקרים ציינו בדו"חות שהעדויות המדויקות ביותר היו של ההורים ואף להפך: שמי שמשקרים ומסרבים לבוא להעיד – אלה גורמים מצוותי הרפואה.

"עוד הם פרסמו שהתאחדות התימנים (הגוף הפעיל ביותר של התימנים בשנות החמישים) לא כתב מכתבים בנושא, לא התריע – ולכן היו חטיפות. אבל ישנם מכתבים מתויקים בארכיון של התאחדות התימנים לבן גוריון ולגורמים אחרים".  

הפוסטים השקריים בעמוד הרשמי של ארכיון המדינה ולצדם המסמכים המקוריים של התאחדות התימנים בישראל
הפוסטים השקריים בעמוד הרשמי של ארכיון המדינה ולצדם המסמכים המקוריים של התאחדות התימנים בישראל

כמה איחודי משפחות היו באמצעות מאגרי הד.נ.א?

״בכל מה שקשור בדנא התנהלנו בצורה זהירה. בחרנו בחברה לא ישראלית, אמרנו לאנשים להירשם בשם בדוי, ובטח לא לעשות זאת דרך חברות שמתמחות באילנות יוחסין, כדי לא למכור את כל המשפחה. כיו"ר עמותה אני חייב להיות פרנואיד בהקשר הזה, כי אנחנו הרי ממליצים לאנשים לחשוף מידע מאוד מאוד רגיש ואישי. נורית קורן המליצה למשפחות לעבוד עם My heritage הישראלית, שסיפקה את הבדיקות בחינם ושלאחרונה נפרץ להם האתר. בינתיים היו שלושה איחודים דרך החברות, והכי חשוב – בכל החיפושים שלנו לא מצאנו עד כה שום אישורים חתומים על ידי האמהות הביולוגיות. אנחנו מנסים לחשוב על כיווני פעולה חדשים".

ההפגנה שתתקיים השבוע בירושלים תעמוד בסימן הדרישה לשקיפות, למשא ומתן ישיר ולהפסקת הסחבת הממשלתית בנושא. פרטים על הסעות מכל רחבי הארץ אפשר למצוא בעמוד הפייסבוק של עמותת עמר"ם.

כרזת ההפגנה

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. ג. אביבי

    הטעות האסטרטגית של לוחמי הצדק, הנאבקים למען חשיפת האמת בפרשת החטיפות ההמוניות והניסויים הרצחניים בילדי תמ"ב והכרה בם מצד מדינת ישראל, היא שהם פונים אל מדינת ישראל ומתחננים בפני פטרוניה. מדינה שסייעה ביודעין לפשעים ההמוניים, חיפתה עליהם והכחישה אותם (3 וועדות טיוח ושקר) תוך פעילות נפשעת נגד אזרחיה (פרשת הרב עוזי משולם הי"ד, העלמת אלפי מסמכים) להסתרת המעשים הנפשעים, לא מסוגלת לקחת אחריות על מעשיה ולהודות.
    לכאורה אין למדינה סיבה להירתע מחשיפת האמת ולקיחת אחריות – הפשעים ההמוניים הללו בוצעו לפני כמעט 70 שנה ורוב הפושעים ההם או כולם כבר לא בחיים. אלא שמאז הוקמו 3 ועדות לטיוח, האחרונה רק לפני 23 שנים. האחראים על הפעילות המטייחת – כגון חברי הוועדה של שנות ה90 – עדיין בחיים – שותפים לפשע. רבים מאנשי מנגנוני האפל, שהעלימו ראיות ואלפי מסמכים מרשיעים ואיימו על עדים, חיים ובועטים גם בימים אלה. לכל אלה אין אינטרס להיחשף כפושעים והשפעתם על מוסדות המדינה וראשיה מכרעת.
    נתניהו, המסובך בחקירות על שחיתות, יודע שגזר דינו יושפע במידה רבה לרעה באם יודה בפשעיה של מדינת ישראל נגד המזרחים. הודאה כזאת מרשיעה (לפחות מוסרית) אוטומטית את פרקליטות המדינה ומערכת בתי המשפט שנתנו יד להשתקה הנפשעת. ניתן להניח שיש הסכם לא כתוב בין נתניהו למערכת המשפטית והמנגנונים החשאיים בעניין זה. התנהגותו של נתניהו למסמוס החקירה בשנה וחצי האחרונות מחזקת הנחה זאת.

    הדרך שנשארה לנו, קרובי קרבנות הפשעים והמזרחים בכלל, היא לפנות לבתי הדין הבין לאומיים נגד מדינת ישראל. במקביל להקים מפעלי הנצחה לקרבנות הפשעים שבוצעו בילדי תימן המזרח והבלקן וגם הנצחת שמו של הצדיק הרב משולם הי"ד.
    למזרחים אין על מי לסמוך במדינת ישראל אלא על עצמם בלבד.