string(2) "he"
string(2) "he" -array(0) { }

כשגזענות נתפסת כזכות יסוד

המפגינים בעפולה אינם עשבים שוטים. הם בסך הכול מבטאים בגלוי את ההפרדה הגזענית שעליה מושתת משטר הקרקעות בישראל מאז קום המדינה ועד היום, משטר שמפלה יהודים לטובה באורח קבע
סוהאד בשארה

תושבים יהודים בעפולה הפגינו באחרונה כנגד מכירת בית לערבי בשכונת יזרעאל וכנגד הפיכת העיר לעיר מעורבת. אין לי ספק כי כל שוחר חירות יראה בהפגנה זו אמירה גזענית בעד תורת ההפרדה במגורים, במתכונת שדרום אפריקה בתקופת האפרטהייד לא היתה מתביישת בה. הפגנה זו מצטרפת למפגן הכוח של ראש מועצת כפר ורדים במרץ השנה, אשר דיבר על הצורך לשמור על אופיו הציוני/יהודי של היישוב הפסטורלי בגליל בעקבות זכיית 58 אזרחים ערבים במגרשים לבנייה עצמית ביישוב שנבנה ונוהל במשך עשורים על טהרת היהדות.

אך בל נתבלבל: 150 המפגינים אינם עשב שוטה בישראל. הם בסך הכול מבטאים בגלוי את ההפרדה הגזענית שעליה מושתת משטר הקרקעות בישראל מאז קום המדינה. כך פעל המשטר הצבאי שהושת על האזרחים הערבים מ-1948 ועד 1966, ל"טיהור" שטחים נרחבים במדינה על מנת ליישב אוכלוסייה יהודית ולהבטיח רזרבה קרקעית עתידית שתשמש את היהודים באופן בלעדי. הדבר התבטא, בין היתר, בבניית מאות יישובים מצפון המדינה ועד דרומה על טהרת היהודים, ובעמדת המחוקק הישראלי אשר פעל נמרצות לעגן בחוק ועדות קבלה המסננות מועמדים ליישובים קהילתיים, קיבוצים ומושבים. באמירותיו, יו"ר מועצת כפר ורדים מייצג נאמנה את המדיניות של רשויות התכנון הישראליות אשר מהנדסות דמוגרפית את המרחב; הוא גם מייצג את מערכת המשפט אשר סירבה להבטיח את קיום החלטתה לאפשר לתושבי הכפרים איקרית ובירעם לחזור לכפריהם משיקולים לאומיים, נתנה אור ירוק לחוק ועדות הקבלה ומאפשרת לרשויות המדינה לפעול לעקירת תושבי הכפר אום אלחיראן על מנת ליישב על חורבות הכפר אזרחים יהודים, בדיוק כפי שהיה בתקופת הנכבה. והיד עוד נטויה.

הרי אין זה מקרי כי בהצעת חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי, מבצבץ לו בבטחה סעיף המתיר למדינה "לאפשר לקהילה, לרבות בני דת אחת או בני לאום אחד, לקיים התיישבות קהילתית נפרדת." כך תקבל מדיניות ההפרדה ביטוי נורמטיבי חוקתי ואזרחותם של הערבים תמשיך להיות אזרחות מושעית, בתנאי שאינה מתנגשת עם יהדות המדינה ועליונות היהודים בכל הקשור לזכותם לבחור את מקום מגוריהם וזכותם לבחור לגור באופן נפרד – מבלי שאזרחים אחרים יחבלו בתשוקתם להומוגניות.

גם השיח הרווח בקרב מבקרי ביטויי הגזענות הנ"ל מסתכם ב"אמרנו לכם שאם לא תשקיעו ביישובים הערביים, הצעירים יחפשו פתרונות דיור ביישובים יהודיים בסביבה". קשה להתעלם מהתפיסות הגזעניות גם אצל מצדדי "תיאוריית המצוקה", שכן תיאוריה זו איננה יכולה לדמיין כלל זכות בחירה של האזרח הערבי במקום מגוריו, כי הוא פשוט מעוניין בכך או שזה מתאים לו משלל סיבות אפשריות. אם כן חלק ניכר מהכתיבה הביקורתית על הנושא כבולה בפרדיגמות של משטר קרקעי בעל אופי מפלה, גזעני ואפרטהיידיסטי, ומכאן עולה הצורך לתת הסבר מצוקתי (ונסיבתי) לתופעה, במקום לקרוא לילד בשמו – גזענות וסגרגציה, ותו לאו.

זכותו של כל אזרח ערבי לבחור את מקום מגוריו בין אם זה בכפר ורדים, ביישוב הקהילתי רקפת, בקיבוץ שובל, ברחובות או בעפולה

בואו נתאר לעצמנו תסריט דמיוני שלפיו הממשלה נוקטת בצעדים חסרי תקדים להקצאת קרקעות לפיתוח היישובים הערביים, ומפתחת יישובים כאלה מכל מיני סוגים: עירוניים, כפריים, חקלאיים, קהילתיים וכד', דואגת להקצאה ופיתוח של אזורי תעסוקה ותעשייה וכד', מיישמת את עקרונות הצדק החלוקתי ואפילו הצדק המתקן. גם בתנאים פנטסטיים אלו, זו עדיין זכותו של כל אזרח ערבי לבחור את מקום מגוריו – בין אם זה בכפר ורדים, ביישוב הקהילתי רקפת, בקיבוץ שובל, ברחובות או בעפולה.

כל עוד רשויות המדינה לא יכולות לדמיין את המרחב כמרחב פתוח לכל, אי אפשר לדבר על צדק ועל זכויות חוקתיות. המשטר ימשיך להיות סגרגטיבי וגזעני במהותו. הרי סגרגציה במגורים תמיד תיחשב גזענות גם במתכונת של נפרד אבל שווה, שכן מובנים בה באופן אינטגרטיבי עקרונות של היררכיה ומובחנות גזעניים, עליונות היהודי על פני האחר במדינה עד כדי שכלולה של הגזענות לזכותו של היהודי לגור רק עם יהודים.

מפגינים שהיו מוחים כנגד מגורי יהודים בעיירה נוצרית באירופה היו נקראים על ידי ישראלים רבים כגזענים ואנטישמים, וראש הממשלה היה ודאי מבהיר לעם בישראל היהודית כי זה מזכיר לו את הימים שקדמו לשואה באירופה. לעומת זאת, בתוך ישראל, וכפי שהבהיר אבי אלקבץ ראש העיר עפולה לשעבר והמתמודד לראשות העיר בבחירות הקרובות, סצינה דומה מתוארת משום מה במילים מזככות: "תושבי עפולה לא רוצים עיר מעורבת אלא עיר יהודית וזאת זכותם המלאה. זו איננה גזענות."

כך, באורח פלא, בישראל גזענות הופכת להיות "זכותו הלגיטימית" של היהודי.

עו"ד סוהאד בשארה היא מנהלת המחלקה לקרקע, תכנון ובנייה ב"עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל"

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

  1. ליכודניק

    א. דרישות נאות מהמדינה: צדק חלוקתי, זכויות חוקתיות, מניעה בכוח של הפרדה.

    ומה, אם אפשר לשאול, ייתנו הערבים בתמורה? האם אפשר לדבר, נניח, על הפסקת תקיפות הטרור (כמו הדקירה שלפני שבוע וחצי בעפולה עצמה), או על ויתור על הזכויות הלאומיות?
    האם הערבים עצמם מוכנים לקבל על עצמם את הפרופיל הדמוקרטי שהם דורשים מהרוב היהודי?
    בכל 22 המדינות שבמרחב הערבי העגום בין מאוריטניה לעומאן, בין טורקיה לסומליה, על כ-400 מיליון תושביו, רק בטוניס יש ל-11 מיליון תושבים דמוקרטיה מתפקדת (מ-2011). אבל עלינו להניח שדווקא אצלנו, עם מאבק לאומי קיומי, הערבים רק מחכים להשתתף בשלטון הדמוקרטי.

    ב. השמאל נוטה להניח שיש איזושהיא אחוות עמלים/מנוצלים בסיסית, שהשלטון הציוני/קפיטליסטי/אשכנזי מפר בציניות כדי למשול בהמונים הנבערים, כך שאפשר לדמיין עתיד דמוקרטי משותף.
    משעשע לראות שכשיש הפגנה עממית ספונטנית של מזרחיים בורגנים נגד ערבי בורגני (כלומר, לכולם יש ~ שני מיליון ש"ח לקוטג', לא ממש מדוכאים שמחפשים מפלט בשינאת זרים), העוקץ רץ להאשים את הממשלה.

    1. חזי

      השאלה במה יוחלף השלטון הציוני היא חסרת ערך מהותי.

      זה בערך כמו הנאצי שטוען שהוא לא יכול לצאת מאוקראינה מכיוון שאחרת יבואו הבולשביקים.

      אם ישראל מבצעת דבר לא מוסרי, עליה להפסיק את זה. שיקולי עלות-תועלת ו"מידתיות" נמצאים רק בידיו של בורא עולם.

      1. ליכודניק

        חזי, בחינת פעולה תוך התעלמות מתוצאותיה היא פציפיזם.
        זרם מחשבה עתיק עם תומכים רבים , אך לטעמי- מסוכן מאוד.

        אומר שוב: אנו במלחמה עם הערבים. מלחמה שתיפסק כשהם יכירו בנו ויפסיקו לפגוע בנו. ועד אז, היחס לערבים החיים בישראל צריך להיות כפוף לנכונות שלהם להתנתק מהמאבק של אחיהם.

  2. דןש

    ממש "גילוי אמריקה"
    משטר הקרקעות החל בגזל אדמות ערבים והעברתן ליהודים וממשיך עד היום באי הקצאות קרקעות מנהל לישובים הערביים על פי צרכיהם

  3. נפתלי אורנר

    הליכודניק אינו מבין כי זכויות אזרח אינן נתונות למו"מ. אם יהודי ירצה לרכוש בית בעיר כלשהי במדינה מתורבתת, האם ייכנסו איתו למו"מ בשאלה: מה הוא ייתן בתמורה?

    1. ליכודניק

      נפתלי, האנלוגיה שלך בעייתית כי יש מצב מלחמה ביננו לערבים.
      בני עמו של אותו ערבי שרצה לגור בעפולה דקרו צעירה בעפולה שבוע וחצי לפני כן,
      מציתים בערך 15 שריפות ביום עם עפיפוני טרור,
      כורים מנהרות ועוד ועוד.
      וערביי ישראל די מזדהים איתם.

      כך שהשאלה המתאימה היא-"אם יהודי *ציוני תושב מדינה ערבית שבמצב מלחמה עם ישראל* ירצה לרכוש בית בעיר כלשהי *במדינתו*, האם ייכנסו איתו למו"מ בשאלה: מה הוא ייתן בתמורה?", ואז התשובה היא, כידוע- "לא, כי הוא כבר גורש משם לפני כמה עשרות שנים".

  4. אבג

    ההיתי שמח לדעת למה תהלוכה עם דגלי ישראל באום אל פאחם נחשבת פגיעה ברגשות הציבור והפגנה נגד פגיעה באופי הישוב בעפולה נחשבת גזענות?

  5. ויפרדו איש מעל אחיו

    הדרת "ערבים" מישובי "יהודים" ולהפך אינה גזענות (ולא רק בעפולה).
    |
    לדעתי, גם לבני התרבות העברית-ציונית יש אותה לגיטימציה שהוכרה בבג"ץ, ספציפית ביחס לבדווים ובמשתמע ביחס לכל האנשים שרוצים לשמר את תרבותם מפני התבוללות, והיא לקבל תנאי מגורים בנפרד מבני תרבויות אחרות שעלולים להקשות עליהם לשמור את תרבותם.
    תושבי ישוב עברי-ציוני, כמעט כולם רוצים לשמר מורשת של חנוך הבנים למסירות נפש להגנה מפני אלה שממתינים לרגע בו תשמט החרב מידינו (כדברי משה דיין), רובם רוצים לשמר מורשת של עסקים פתוחים בימי ששי וסגורים בשבת (ולא להפך), ויש ישובים עבריים-ציוניים שרוצים לשמר דברים מיוחדים נוספים.
    |
    יתר על כן, כל עוד אי אפשר למנוע קשר באמצעות רשתות חברתיות וקליטת שדורי ט.ו. בערבית מתחנות אסלאמיות (כמקובל במגזר הערבי), ימשיכו דוברי ערבית להיות חשופים להסתה שטירמרית במרעה (אלה מהם שאינם מתגוננים יחד עם אותו עם שבניו שלו נועדו, ע"י אויביהם, לההרג במלחמה, ואינם נמנים עם בני העם הזה).
    כמעט כל אותם דוברי ערבית אף חונכו, לפי דתם ותרבותם, לשאוף לשלום עם הג'יהאדיסטים, על חשבון שלום עם הכופרים, ולעזור לכל המוסלמים ש"מותקפים" ע"י לא מוסלמים.
    לכן, להורים יהודים יש זכות, ואולי גם חובה הורית, למנוע קשר של בניהם עם ילדים שמוחם נגדש בתעמולת השנאה אנטישמית קשה ומתוחכמת, שעלולה להדביק מוחות צעירים ולהשניא יהודים על יהודים והורים יהודים על בניהם.
    |
    עקב מצבה המיוחד של ישראל חמורה בה יותר בעיה אנושית כללית: לדברי רוברט פטנאם אחד ממדעני החברה המובילים בעולם, וייעץ לממשל קלינטון ולממשלת בריטניה "המחקרים שלי הראות ששכונות מעורבות סובלות מ…חוסר אמון בין תושביהן…גם המהגרים וגם המקומיים… יש ירידה דרסטית במגעים הבינאישיים. [הפתרון הוא:] צריך … ליצור …קשרים בין-קהילתיים על בסיס אישי". (-http://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3574011,00.html כלכליסט איתי להט 14.06.12),
    אבל פתרון זה לא ישים בארצנו כי תושבים שעיניהם בראשם ומרגישים אחריות לעתיד, מפחדים מנשואי תערובת בגלל שצאצאי נשואי תערובת, כשיתרבו וילכו ויטמעו ביהודים חלונים, יגרמו לכל צאצאי החלונים כלם להחשב לספק נכרים לפי ההלכה, לשבירת האחדות הלאומית שבין שני העמים היהודיים שייווצרו מכך, לעוינות ביניהם ולמלחמת אזרחים בין שני עמים עוינים אלה (או רק דאגתם של משקיעים מהתפתחות הרסנית כזאת) עד שהיא תחליש, אסטרטגית, את המדינה וכך תביא ל"בררת שמשון", ולחלופין, כהקדמת תרופה למכה, ארה"ב תעקר את כחה הגרעיני של ישראל. הפחד הגדול מנשואי תערובת כשלעצמם ומתוצאותיהם האפשריות הנוראות יגרום להורים, משני העמים, להשתדל מאד למנוע אותם, והדרך היעילה היחידה לכך, כאשר גרים בקרבה הדדית, היא החדרה (גם ללא כוונה ושלא במודע!) ללב הילדים, בעודם צעירים, של שנאה לבני העם האחר.
    לפיכך, מה שמתחיל ב"התקרבות" ע"י מגורים בשכונות מעורבות מוביל לשנאת מוות כמו שהיתה בין שכנים יהודים וגויים בגולה ובאה לידי בטוי בשואה.
    |
    בשולי הדברים אעיר שליהודים יש זכות שלא להתעורר בשעות הקטנות של הלילה לקולו של רמקול מצריח המסגד השכונתי, וגם לשמור את ערך בתיהם מפגיעתו של מפגע זה.