string(2) "he"
string(2) "he" -array(0) { }
  • bds
    ברוגז לעולמים
    מורה נבוכים לטענות יהודים ותאומיהם הסיאמיים כלפי הבד"ס
  • מירירגב
    סרט רע
    כשמירי רגב החליטה להלאים את הקולנוע בשם המזרחיוּת

"עוד שנה שבה אחיה בסתר"

לכל אחת מהמשפחות הללו יש את הסיפור הקשה שלה, המשתנה רק בפרטים הקטנים: מקומות, שמות, חוויות היומיום. המשותף לכל הסיפורים הוא העוול שהורס חיים שלמים. על הוראת השעה של חוק האזרחות
ראויה חנדקלו

בזמן שהרשתות החברתיות עוסקות בענייניהן הבוערים יותר או פחות, ונציגי הציבור שאמורים לדאוג לזכויות המוחלשים בחברה עוסקים בנושאים שונים שלא תמיד מהותיים וחשובים לאוכלוסיות שעליהם הם מופקדים, בשקט, בשקט, מתקבלת לה המלצה, שאיש לא מדבר עליה, למרות שאלפי אנשים ונשים, מהמוחלשים ביותר בחברה, סובלים ממנה וימשיכו לסבול גם הלאה. זוהי הוראת השעה שעברה לא מכבר בוועדה המשותפת של ועדת החוץ והביטחון וועדת הפנים והגנת הסביבה, העוסקת בהארכת תוקף חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג -2003, החוק האוסר על מתן מעמד אזרחי בישראל למי שמוגדר "תושב האזור" שזו הגדרת הסטטוס האזרחי של תושבי הגדה ועזה.

מתקשרת אלי אסמהאן, אישה שחיה בישראל מזה 20 שנה מבלי שהצליחה לקבל תושבות קבע ו/או אזרחות ואומרת לי: "הנה עוד שנה שבה לא אוכל לעבוד, שבה לא אוכל להיות האפוטרופוס המוסמך לחתום עבור ילדי על אף מסמך, שבה אחיה באי ודאות לגבי ההווה שלי, העתיד שלי, עוד שנה…" היא ממשיכה, אבל אז עוצרת ואומרת: "בעצם, מה אני מתמרמרת? החיים האלו הפכו אותי לאישה מועצמת, חזקה ומשופשפת. אתם לא יכולים להבין מה זה לחיות בסתר, לא לזוז צעד בחיים בגלל הפחד, לא ללמוד, לא לעבוד, לא לקבל רישיון נהיגה, לא תוכלו להבין גם מה זה להיות ילד או ילדה של חסרת מעמד, מה ההרגשה לעמוד מושפלת מול עיניו אצל פקידת משרד הפנים. מה אתם בכלל יודעים על החיים שלנו?"

הם הרי לא כוח אלקטוראלי, לא אזרחים, ולכן גם לא יצביעו לנציגי הציבור היושבים סביב שולחן הוועדה. הנשים הללו, במיוחד הנשים, הן החצר האחורית של החברה

אני הקשבתי לאסמהאן, אבל הוועדה לא שמעה את קולה ולא את קולן של עוד מאות נשים ומשפחות של חסרי המעמד לפני שקיבלה את המלצתה. ובעצם למה הוועדה צריכה בכלל לקבל את דעתם של שקופים ומוחלשים, הם הרי לא כוח אלקטוראלי, הם לא אזרחים, ולכן גם לא יצביעו לאותם נציגי ציבור שיישבו סביב שולחן הוועדה. הנשים הללו, במיוחד הנשים, הן בכלל החצר האחורית של החברה, הן פלסטיניות מהשטחים ומעזה, נכון שהן רוצות להיות חלק מהחברה האזרחית כאן, אבל בתפיסה הציבורית הן האויב ותפקידו של החוק הזה למנוע את השתלבותן, למנוע מהן להתאחד עם בן זוגן, לממש את זכותן הבסיסית להורות, לא לאפשר להן ללמוד, לעבוד, ולהקשות עליהן עד כמה שאפשר בכל הקשור לחופש התנועה.

נפגעי חוק האזרחות הם גברים, נשים וילדים, אבל הנשים הן אלו שמשלמות את המס הכי גבוה לא רק בהיותן חסרות מעמד אלא גם כאשר הן בעלות אזרחות ובן זוגן הוא שחסר מעמד, שכן גם במקרה הזה האישה נאלצת לעבור את כל החסמים החברתיים, על מנת להצליח ולקיים את משפחתה בכבוד. כבר קרה, בישראל של המאה ה-21, שאישה שילמה בחייה כאשר כרעה ללדת כי היתה ללא מעמד אזרחי, ולכן ללא ביטוח רפואי. אישה חסרת מעמד, גם אם יש לה השכלה ומקצוע, נשארת כל חייה בבית כי אין לה אישור עבודה. לכל אחת מהמשפחות הללו יש את הסיפור הקשה שלה, והוא שונה רק בפרטים הקטנים: מקומות, שמות, חוויות היומיום, אבל המשותף לכל הסיפורים הללו זהו עוול אחד גדול שהורס חיים שלמים, משפחות שלמות.

בחברה מתוקנת, הוראת שעה כזו לא הייתה קיימת. בחברה מתוקנת היו מוצאים חלופות המתחשבות בבני אדם החיים כאן, בנשים ובילדים. בחברה מתוקנת היו מנסחים לכל הפחות את התקנות לקבלת אזרחות ותושבות קבע בצורה ברורה, עם קריטריונים מובנים ושקופים. אבל בחברה שאינה מתוקנת יש הוראת השעה המתעדכנת מידי שנה באופן אוטומטי מאז שנת 2003, אשר ממשיכה לפגוע בבני אדם, ומונעת מהם לחיות בכבוד ובחופש. בינתיים, היושבים בוועדות הכנסת, שם התקבלה ההחלטה, ממשיכים לחתום עליה שנה אחר שנה מבלי שהיד שלהם תרעד בזמן שהם רומסים את הערכים האנושיים והחוקתיים שהם מופקדים עליהם.

עו"ד ראויה חנדקלו רכזת פרוייקט נשים חסרות מעמד בישראל, אשה לאשה – מרכז פמיניסטי חיפה

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

  1. רחמן חיים

    השטעטל שנבנה כאן הולך ומקצין בהתעמרות נגד אנשים חלשים. ההיסטוריה מוכיחה כי סופו של חברה אכזרית, הנהגה מושחתת וגזענית המיטיבה רק עם תומכיה, הוא אבדון.

    1. מינימידימקסי

      דוגמאות בבקשה.

  2. פריץ היקה. הצפונבוני

    תודה לכותבת על מאמרה. המצוין בנושא.

  3. ישראלי שפוי

    אתם ממשיכים לצייר את מדינת ישראל כישות עוינת, בזמן שבעצם ידוע לכולם מה הסיבה שהיא לא תקבל אזרחות מלאה. זה פתח לתושבי הגדה המערבית ותושבי עזה לחדור לשטח מדינת ישראל, לקבל אזרחות ולהפוך אותה לשכנות שלה – כל תושבי מדינת ישראל, מקבלים זכויות שוות ותנאים הרבה יותר טובים מהשכנים שלנו מסביב. רוצים שמדינת ישראל תהיה דומה לעזה, לבנון, סוריה וירדן? תתנו אזרחויות לנשים כאלה.

    אין סיבה לתת אזרחות לתושבי הגדה המערבית ועזה, הם לא אזרחי מדינת ישראל, לא מכבדים את סמליה וזה פשוט פתח להפוך את מדינת ישראל כולה לעזה. רוצה לחיות במדינה למרות שאין לה אזרחות? מוזמנת. לא רוצה? יכולה לחזור לעזה, כנראה שגם את הבסיס שיש לה כאן היא לא תקבל.

    מדינת ישראל היא הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, מדינה שכנגד כל האתגרים מצליחה להתנהל כראוי. יש קשיים, יש דברים שצריך לתקן(!!), אבל תעזרו למדינה להתקדם, אל תקחו אותה אחורה. מרגיש שערביי מדינת ישראל לא רוצים פשוט להיות חלק ממדינת ישראל, לא משנה איך נהפוך את זה ומה כן יעשו כאן ומה לא.