string(2) "he"
string(2) "he" -array(0) { }

חוק הלאום בין שקד לעליון

אפשר להתבונן על העימות המתרחש בשנים האחרונות בפולין הלאומנית והאנטי-דמוקרטית, כקדימון ל"מלחמה בין רשויות" בה מאיימת שקד
יוסי דהאןיוסי דהאן

מרצה למשפטים ומנהל אקדמי של "החטיבה לזכויות האדם" במרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן, מלמד פילוסופיה באוני׳ הפתוחה, יושב ראש מרכז אדוה לחקר החברה בישראל

אתמול, בראיון עיתונאי, איימה שרת המשפטים על שופטי בית המשפט העליון. בתגובה לאפשרות שהעליון יפסול את חוק הלאום, אמרה שקד שזו תהיה רעידת אדמה שתביא ל"מלחמה בין רשויות". המסר לשופטים ברור: אם תעזו לפסול את החוק, אנחנו, נציגי הימין בממשלה ובכנסת, נכריז עליכם מלחמה.

במדינה דמוקרטית מתוקנת, הרשות השופטת חייבת להיות עצמאית ובלתי תלויה ברשות המחוקקת וברשות המבצעת. ביטוי לאי־התלות החשובה הזו מעוגן בשיטת המשפט הישראלית ב"חוק יסוד השפיטה", שבו נקבע ש"בענייני שפיטה אין מרוּת על מי שבידו סמכות שפיטה, זולת מרוּתו של הדין". האיום של שקד על העליון מפר את חוק היסוד הזה ודורס את עקרון הפרדת הרשויות הדמוקרטי.

איך תיראה המלחמה בין הפוליטיקאים לבית המשפט? על תרחיש כזה אפשר ללמוד מעימות כזה שמתרחש בשנים האחרונות בפולין, בת־בריתה של ישראל, שהאידיאולוגיה הלאומנית והאנטי־דמוקרטית שלה מהווה השראה לראש הממשלה ולשרת המשפטים. לפני כשנה אישר הבית התחתון של הפרלמנט בפולין חוק המעניק את השליטה בבית המשפט העליון לפוליטיקאים במקום לשופטים. בנוסף, אושרו חוקים שהעניקו לפוליטיקאים סמכויות רחבות יותר במינוי שופטים וקבעו דרישת רוב מיוחד לצורך ביטול חוקים על ידי בית המשפט החוקתי. המהפכה החוקתית בפולין נעשית בשם "רצון העם" ובשם קידום "ערכים נוצריים".

מתחילת כהונתה מקדמת שקד יוזמות ברוח דומה להחלשת בית המשפט העליון תחת סיסמה דומה – קידום ה"משילות" ודאגה ל"אופייה היהודי של המדינה". יחד עם חברה למפלגה, השר בנט, היא הגישה הצעת חוק לצמצום יכולתו של בית המשפט העליון לפסול חוקים שעברו בכנסת. היא גם עובדת במרץ לשינוי הרכב השופטים במערכת המשפט כך שיתאים לפרופיל האידיאולוגי שלה, ופועלת בשם "רצון נציגי העם" גם להחלשת מעמדם העצמאי של היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה.

בפולין, אחד מגילוייו הדרמטיים של המשבר החוקתי היה מחאתה של מלגורז'טה גרסדורף, נשיאת בית המשפט העליון, שהמשיכה להגיע לעבודתה למרות שחוק חדש שהועבר חייב אותה לפרוש. יש לקוות שהמלחמה שהכריזה שקד לא תוביל למחאה דומה אצלנו מצד נשיאת העליון אסתר חיות.

בפולין, אחד מגילוייו של המשבר החוקתי היה מחאתה של מלגורז'טה גרסדורף, נשיאת העליון, שהמשיכה להגיע לעבודתה חוק חדש שהועבר וחייב אותה לפרוש

אחת הטענות המרכזיות של שקד נגד סמכותו של בית המשפט העליון לפסול חוקי יסוד, היא ש"אין אף מדינה שבית המשפט העליון שלה התערב ופסל חלקים מהחוקה שלה". הקביעה ההחלטית הזו חסרת בסיס. המשפטן ד"ר יניב רוזנאי מצביע בספר חדש שכתב על מגמה גלובלית גוברת לחיסון הוראות חוקתיות מסוימות או עקרונות חוקתיים מפני תיקונים חוקתיים שיפגעו בהם. מגמה זו באה לביטוי בבתי משפט שפוסלים חוקים הפוגעים בערכי היסוד של שיטת המשטר הדמוקרטי ובזכויות היסוד של האזרחים. כך בתי המשפט, בהודו ובצ'כיה בין השאר, פסלו תיקונים חוקתיים שפגעו בערכי היסוד של המשטר, וביפן הפרשנות היא שתיקונים חוקתיים הפוגעים בעקרונות ריבונות העם, בזכויות אדם בסיסיות ובפציפיזם ייפסלו כבלתי חוקתיים.

אם שקד הייתה מעיינת בשני פסקי דין חשובים של בית המשפט העליון שדנו בסוגיה, היא הייתה נחשפת לדיון של השופטים ברק, ביניש, רובינשטיין, מלצר ואחרים בנושא המורכב הזה. דיון שמסקנתו היא שכאשר הכנסת מחוקקת חוקי יסוד המשנים באופן מהותי את הבסיס של המשטר הדמוקרטי ואת אופייה היהודי של המדינה ופוגעים באופן חמור בזכויות אדם קיימת הצדקה לפסילתם.

פורסם ב״ידיעות אחרונות״

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

  1. שהם פוסמן

    השלטון במדינה השתגע זה כבר לא חדש.
    גב׳ שקד אני מציעה שתצאי לפגרה ואל תחזרי.
    תחזרי כאשר תדעי לעשות את תפקידך כשאת המשפטים. כאשר תדעי לרדוף אחר צדק אמיתי ( ולא של טייקוניסטים ובעלי שלטון). תחזרי לתפקידך כאשר תלמדי לייצג את כל תושבי מגינת ישראל כי לשם כך בחרו בך ( מקטן ועד גדול, מעני ועד לעשיר הדור, ממוסלמי עד לנוצרי האחרון). אם אינך יודעת להילחם על שיוויון זכויות לתושבים, על דמוקרטיה אמיתית ( ולא דמוקרטיה של ביבי ) , על חוקי יסוד חשובים, על הפרדת רשויות מהרשויות
    תשאירי את החליפה בבית ואל תחזרי לכנסת.
    הטירוף הזה חייב להפסק.
    נשארנו עם ללא מנהיג, אף אחד לא דואג לעוול שנעשה למיליוני האזרחים.
    אין זה פלא שהמצב רק מחמיר. העם נמצא ברחוב במחאות כי אין מי שידאג לו.
    בין אם אלו הם מחאת הנכים, להטבים, אתיופים, חטופי תימן והבלקן, אסדות הגז המזהמות ועוד…
    תתעוררו. תעשו את העבודה שלכם.

  2. יוסי ברנע

    הפרדה בין הרשויות ועצמאותה של הרשות השופטת איננה מספיקה בכדי לסווג את ישראל כמדינה דמוקרטית אמתית, כלומר דמוקרטיה ליברלית. אגב זאת גם בית המשפט כזרועה של המדינה פעל בנסיבות מסוימות תוך פגעה בזכויות בעיקר בשם "הביטחון".
    ישראל היא מאז הקמתה בגדר אתנוקרטיה הנעה מתקופות של הקשחה ( בייחוד בתקופת הממשל הצבאי על אזרחיה הערבים) לתקופות של הקלה.
    בניגוד לפולין שבה ניתן לדבר במושגים של לאום- אזרחי – תרבותי, בישראל לא מוכר לאום שכזה (כלומר הישראלי), מאחר שיהודים אינם בגדר לאום באשר ליהודים בעולם יש אורנטציות לאומיות שונות ומגוונות, מה עוד שלאפיון היהודי נדרשת הדת.

    1. דפנה

      הפסקה האחרונה בדבריך ממש שגויה.
      נתחיל בזה שלאפיון היהודי כלל לא נדרשת דת. די בכך שאדם נולד לאם יהודייה, כדי שהוא עצמו יוכר כיהודי מרגע לידתו.
      דרישת הדת ממי שלא נולד יהודי, אך רוצה להסתפח לעם היהודי היא המצאה של רבנים אורתודוכסיים בדורות האחרונים. רות המואבייה הפכה ליהודיה מכוח זה שכך היא בחרה, וכך היא הצהירה על עצמה. אין בכתובים כל אזכור לכך שרות עברה הליך גיור, או טקס דתי אחר כלשהו.
      דרישת הדת לא מחייבת את מי שלא רואה עצמו מחוייב לה, [אם כי נכון שליהודי שחי במדינת ישראל קשה יותר להתחמק ממפגש עם הממסד הדתי במהלך חייו, שכן מנהיגיה אפשרו ומאפשרים לרבנות האורתודוקסית לתפוס חזקה על חיינו. עם זאת יש לציין שככל שכוחם של האורתודוקסים הולך ומתחזק (מסיבות פוליטיות), כך גם הולכים ומתרבים אלה שבוחרים לחיות את חייהם ללא סממנים דתיים יהודיים כלשהם. ועדיין, על פי כל הגדרה, כולל של הרבנים האורתודוקסים הקיצוניים ביותר, אלה הנמנים על קבוצה זו נחשבים ליהודים].

      להבדיל, בשואה נרצחו יהודים חסרי כל זיקה דתית, וגם כאלה שסב-סבם התנצר, והם ראו עצמם כנוצרים. הנאצים לא עשו אבחנה בין אלה ואלה, וכולם נחשבו יהודים.

      שנית, אתה כותב כי "… בישראל לא מוכר לאום שכזה (כלומר הישראלי), מאחר שיהודים אינם בגדר לאום באשר ליהודים בעולם יש אוריינטציות לאומיות שונות ומגוונות…."
      אז נכון שבישראל לא מוכר לאום ישראלי, אבל לאום יהודי, שעליו אנחנו מדברים פה, מוכר גם מוכר, והוא אכן כולל כל יהודי בעולם. כך רואים את עצמם גם יהודי העולם.
      למה מתכוון אדם החי באתיופיה המגדיר את עצמו כיהודי? למה מתכוון אדם החי בניו-זילנד ומגדיר את עצמו כיהודי? האם יהיה לא נכון לומר שכל אחד מהם רואה את עצמו נמנה על העם היהודי?
      יותר מזה, למה אתה עצמך מתכוון כשאתה כותב "יהודים בעולם"? מהם אותם "יהודים בעולם" אם לא קבוצה לאומית אחת? למה הכנסת אותם תחת הגדרה אחת? והאם המשמעות של זה אינה שגם אתה רואה ב"יהודים בעולם" קבוצה לאומית אחת?

      ולבסוף, אני רואה את עצמי כבת העם היהודי, בעלת אזרחות ישראלית, וחסרת דת. אני לגמרי שלמה עם הכתוב בתעודת הזהות שלי.

      1. דפנה

        ועוד שני דברים, – בהתייחס לפסקה האחרונה בדברי למעלה:
        ראשית, אני אמנם שלמה עם הכתוב בתעודת הזהות שלי בסעיפי הלאום והאזרחות, אבל אני חושבת שמיותר לחלוטין לציין אותם.
        שנית, כמובן שאני מתנגדת התנגדות נחרצת לחוק הלאום. אין טעם להרחיב, כי הכל כבר נאמר בנושא.