string(2) "he"
string(2) "he" -array(3) { ["pll_language"]=> string(2) "he" ["_ga"]=> string(27) "GA1.2.1152300857.1542656161" ["_gid"]=> string(26) "GA1.2.155917563.1542656161" }
  • שבזי
    חידת שבזי
    סרטה של ישראלה שאער-מעודד מפרק את הדימוי של ר׳ שבזי
  • פלמנקו
    רוקדים לבנקאים
    על מאבקן הסוחף של מוזיקת וריקוד הפלמנקו בדרום ספרד

"ויתור רצחני על אנושיות"

משפט המחתרת הנאצית, שהסעיר את גרמניה בשנים האחרונות, הסתיים ביולי האחרון עם יותר שאלות מתשובות לגבי מעורבותה של המדינה בפרשה וניסיונות טיוח של ממדי הקטסטרופה. בראיון מיוחד מספר פרידריך בורשל, שליווה את המשפט מראשיתו, על פעילותה של המחתרת, עליית הימין הקיצוני במדינה והחזון להמשך המאבק
פרידריך בורשל

Banner-wide-HaOkets-02

ביולי האחרון נשלחה למאסר עולם בֵּיאָטֶה צְשֶפֶּה, פעילה בארגון הטרור הגרמני ״המחתרת הנאציונל-סוציאליסטית״ (Nationalsozialistischer Untergrund – NSU) על חלקה ברצח של תשעה מהגרים ושוטרת במהלך העשור הקודם. שאלת שיתוף הפעולה של רשויות הביטחון הגרמניות עם אותה רשת טרוריסטית של פעילי ימין קיצוני, והגזענות הממוסדת של המשטרה אשר אפשרה את המשך גל הרציחות, לא מאוד העסיקה את התקשורת העולמית, אבל גייסה אלפי פעילות ופעילים ברחבי גרמניה למאבק פוליטי ומשפטי רחב נגד נסיונות הטיוח וההכחשה של המדינה ולמען צדק לקורבנות.

גם היום, אינספור שאלות נותרו בלתי-פתורות: איך יכול להיות שמאות פעילי ימין קיבלו תשלום כמודיעים משטרתיים, אך לא העבירו הלאה את המידע שהיה ברשותם על המחתרתמדוע איש השירות החשאי נמצא באחת מזירות הרצח, אך טוען בעקביות שלא שמע את הירייה שנורתה במרחק של כ-3 מטרים ממנו או הבחין בגופת בעל החנות בה שההולמה מספר עדים גורליים מהחוגים הנאציים מצאו את מותם לפני שיכלו להעיד בבתי המשפט?

בראיון שלפניכם משוחחת הנה פפניג עם פרידריך בורשל, חוקר ועובד של קרן רוזה לוקסמבורג שליווה את המשפט נגד פעילת המחתרת הנאצית, על הסקנדלים הרבים שנחשפו במהלכו, וכן על עליית הימין הקיצוני וההסתה נגד פליטים ומהגרים אשר מתפשטת בשנים האחרונות גם למפלגות במרכז המפה הפוליטית בגרמניה. מסתבר שעצימת עין מול אלימות הימין והפצת שנאה כנגד קבוצות מיעוט אינן רק נחלתה של מדינת ישראל, אלא נפוצות היום יותר ויותר גם במרכז אירופה על אף או למרות התדמית הליברלית והמתקדמת שאותה נהנית גרמניה לטפח.

*

ספר לנו על מהלך האירועים והגילויים שהסעירו את החברה הגרמנית במהלך המשפט.

ב-4 בנובמבר 2011 עלה בלהבות בעיר אַייזנַך שבתורינגיה רכב קרוואן. נמצאו בתוכו שתי גופות. כעבור שעות אחדות התפוצצה דירה בעיר צְוויקאָוּ שבסקסוניה. בימים שלאחר מכן שטפה את גרמניה מפולת של ידיעות מבהילות: שני הגברים המתים בקרון המגורים היו אוּבֶה מוּנדְלוֹס  ואוּבֶה בֶּנהַרְדְט, ואת הדירה בצוויקאו הציתה בֵּיאָטֶה צְשֶפֶּה, שהסגירה את עצמה לרשויות כעבור ארבעה ימים. השלושה היו הגרעין של רשת טרור ניאו-נאצית בשם ״המחתרת הנציונל-סוציאליסטית״. בין השנים 1998 עד 2011 הם רצחו ממניעים גזעניים תשעה בני אדם – שמונה מהם ממוצא טורקי וכורדי ואחד ממוצא יווני, וכן שוטרת גרמנייה; הם ביצעו לפחות שלושה פיגועי נפץ, אחד מהם בשנת 2004 באמצעות מטען רסס קטלני בשכונת מהגרים בקלן, שהשאיר אחריו פצועים רבים; וביצעו 15 מעשי שוד ברוטליים ביותר בבנקים ובסניפי דואר.

המחתרת.
המחתרת הנאצית. 13 ועדות חקירה פרלמנטריות לא הצליחו לרדת לעומק הפרשה

על רקע פעילותה של המחתרת הנציונל-סוציאליסטית ושל רשת תומכיה, שמנו כנראה עשרות אם לא מאות אנשים, נחשף הסקנדל הגדול ביותר של השירות החשאי בתולדות גרמניה המערבית, ועימו גילויי גזענות בלתי נתפשת של הרשויות בחקירת מקרי הרצח. במשך שנים נחקרו משפחות הקורבנות, סביבתם החברתית ואף הם עצמם, והוטחו בהם האשמות גזעניות בוטות. ההשפלה וההטרדה נמשכו, כאשר כל אותו הזמן לא נעשה שום ניסיון להתחקות אחר העקבות שהובילו אל החוגים הנאציים. גם לאחר סיום המשפט, עדיין לא הובהר היקף מעורבותה של המדינה במאורעות. נהפוך הוא: סקנדל הכולל טשטוש עובדות והפרעה לחקירה מצד הרשויות – המשטרה, שירות הביטחון הפנים-מדינתי ״הגנה על החוקה״, שירות הביון הגרמני, המודיעין הצבאי וכיו״ב – מעיב על ניסיונות הבדיקה מצד 13 ועדות החקירה הפרלמנטריות שהוקמו עד כה ומצד השופטים במשפט, שנערך במינכן בבית המשפט העליון של מדינת בוואריה. הוא הסתיים באמצע יולי האחרון – אחרי יותר מחמש שנים ו-438 דיונים ראשיים, מבלי שהובהרו בצורה הולמת ממדי הפרשה.

בין היתר, נחשפו במהלך השנים הללו מקרים של מניעת מידע ומניפולציה שלו, גריסה מסיבית או הסתרה של תיקים הקשורים למחתרת הנציונל-סוציאליסטית וסיכול הזיהוי של מערך המודיעות והמודיעים הנאצים, כלומר ה״שטינקרים״ של שירות הביטחון. כך למשל, אחד התובעים המשניים* מצד הקורבנות זיהה והציג בשמם 40 מלשינים מן הסביבה הקרובה והרחוקה של המחתרת הנציונל-סוציאליסטית. אולם בית המשפט ופרקליטות המדינה, כלומר רשויות החקירה והתביעה העליונות, מנעו (למרבה הצער בהצלחה) חקירה של הנסיבות המפלצתיות הללו בבית הדין.

במהלך המשפט, עמדה לנפגעי הטרור של המחתרת זכות להגיש בקשות להצגת ראיות או להשמיע הצהרות. כך, 95 נפגעים יוצגו באולם המשפט בידי 60 עורכות ועורכי דין, אך למרבה הצער בלי הצלחה משפטית. תשומת הלב של מרבית הציבור היתה נתונה לנתבעת הראשית, צְשֶפֶּה, שבאופן מציצני וגרוטסקי הועלתה ממש לדרגת סלבריטאית וכוכבת תקשורת מזרת אימה. יום אחד ייכתבו בוודאי תולדות המשפט הזה ופעילותם הנמרצת של חלק מן התובעים המשניים הללו, ויעלו כל השאלות שנותרו פתוחות וכן סתירות מסמרות שיער שנותרו בלתי פתורות.

התקשורת קיבלה ללא עוררין את גרסת המשטרה על פעילות קרימינלית ״בחוגי הזרים״: איש לא מחה נגד הדבקת התווית ״רציחות שווארמה״ לחיסולים האכזריים או פקפק בה – מלבד הנפגעים עצמם

גם הציבור הביקורתי והשמאלני לא הבחין בפעילות הרצחנית של המחתרת הנציונל-סוציאליסטית במהלך העשור הראשון של המאה הזאת, והאמין לדברי ההבל של התקשורת – שקיבלה ללא עוררין את גרסת המשטרה על פעילות קרימינלית ״בחוגי הזרים״: איש לא מחה בקול נגד הדבקת התווית ״רציחות שווארמה״ לחיסולים האכזריים או פקפק באמיתותה – מלבד הנפגעים עצמם. גם אחרי שב-4 וב-6 באפריל נרצחו בערים דורטמונד וקאסל בעל הקיוסק מהמט קובאשיק ומפעיל האינטרנט-קפה האליט יוזגאט, ואלפים ממשפחות מהגרים יצאו להפגין תחת הסיסמה ״לא לקורבן עשירי״ – גם אז לא התעורר הציבור, שכפי הנראה חי בשלום עם ההסברים הגזעניים.

את חשיבותה לחברה הגרמנית שואבת פרשת המחתרת הנציונל-סוציאליסטית גם מדבריה של הקנצלרית אנגלה מרקל, אשר בראשית 2012 הכריזה כי הנושא יועבר לטיפולה האישי, ואשר בטקס הזיכרון – המרשים בהחלט – לקורבנות המחתרת שהתקיים ב-23 בפברואר 2012 הבטיחה ״פענוח מוחלט״ של הפרשה וגם לכידה של ״אנשי הקשר״ והבאתם לדין.

ממש מתחילת ההליך המשפטי שימשת משקיף, הן עבור קרן רוזה לוקסמבורג והן עבור תחנת הרדיו המקומית הלא-מסחרית ״רדיו לוֹטֶה, ויימאר״ ופרויקט המעקב ״NSU-Watch״, ודיווחת וכתבת עליו רבות. מה אפשר ללמוד ממשפט המחתרת אחרי סיומו?

אפשר ללמוד שמה שאמור להיות ״משפט הנוגע לביטחון המדינה״ לא התקיים בשום אופן לבירור הולם של אחריותה ומעורבותה של המדינה בהיווצרותה ובאי-גילויה של רשת הטרור הנאצית, ולבסוף בחבלה בפענוח ממדי הקטסטרופה. בית המשפט במינכן הצטרף כמעט בכל לעמדת נציגות ונציגי פרקליטות המדינה והכפיף את עצמו ללוגיקה שלפיה המחתרת הנציונל-סוציאליסטית היא אמנם פרשת פשע פוליטית חמורה, אולם תוך התעלמות מחלקים מהותיים בסיפור.

כבר בכתב התביעה טענה פרקליטות המדינה כי המחתרת הייתה תא ״מבודד״ של שלושה אנשים, ו״הייתה מנותקת״ גם מהסצינה הנאצית בתורינגיה ובסקסוניה, שאליה היו שייכים חבריה לפני כן. באופן מכעיס, המתעלם מן הראיות שהוצגו במשפט, היא דבקה בגירסה הזאת כמעט מילה במילה גם בנאום הסיכום. כך אפשר היה פשוט לטאטא מתחת לשטיח שאלות מהותיות לדו-קיום החברתי, כגון כאלה הנוגעות לגזענות הממסדית של הרשויות החוקרות, להחדרת מודיעים-מטעם לחוגי נאצים רצחניים, לפעילות הבלתי חוקית בחלקה של שירות הביטחון ״הגנה על החוקה״, שהתקיימה באזור האפור של שירותים חשאיים, ובכלל בדבר צמיחתם של חוגים נאצים מיליטנטיים בגרמניה המאוחדת. הגנה על המדינה מפני שאלות נפיצות הייתה ונשארה חשובה יותר מ״פענוח מוחלט״ ומן הצורך והזכות (להגנה) של מיעוטי מהגרים בארץ. זוהי תוצאה פטאלית של החקירה המשפטית, המאכזבת ומכעיסה לא רק את הנפגעות והנפגעים אלא גם את התומכות והתומכים שלהם ואת המשקיפות והמשקיפים הביקורתיים.

ההחלטה האחרונה במשפט המחתרת הנציונל-סוציאליסטית הוקראה בצהרי 11 ביולי 2018, והייתה ביטול צו המעצר נגד סייען המחתרת אַנדרֶה אֶמינגֶר, לקול צהלותיהם של הנאצים – חלקם ידועים לשמצה – שישבו באולם. עבור בני המשפחות של קורבנות הרציחות ושל נפגעי הפיגועים ומעשי השוד היתה זו סטירת לחי מצלצלת, ועבור חוגי הנאצים האלימים בגרמניה היה טמון בכך המסר: ״המשיכו כך, הם לא יכולים לפגוע בכם!״ הדבר הזה פשוט הרסני, גם מבחינת המטען הסימבולי שלו.

משפחות הקורבנות של המחתרת הנאצית עם תמונות הנרצחים, בהפגנה נגד סיום החקירה, אוגוסט 2018 (מקור: טוויטר)
משפחות הקורבנות של המחתרת הנאצית עם תמונות הנרצחים, בהפגנה נגד סיום החקירה באוגוסט 2018 (מקור: טוויטר)

עד כה אפשר היה לטעון בזהירות, שהימין הפופוליסטי הוא אמנם בעיה באירופה – במזרח היבשת ובדרומה, למשל, או בצרפת – אבל בגרמניה הוא תופעה שולית יחסית. מאז הבחירות האחרונות לבונדסטאג כבר ברור שזה לא נכון. כיצד השפיעה להערכתך עד כה מפלגת ״אלטרנטיבה לגרמניה״ (AfD) על הפוליטיקה והחברה הגרמנית?

במרוצת משפט המחתרת התפרצה בגרמניה – בעקבות הגעתם של עשרות-אלפי מהגרים – אלימות גזענית נגד לא-גרמנים ובעלי דעה שונה. הרשתות החברתיות מלאות מאז ברדיפות גזעניות מצחינות, והסכרים שניצבו מפני אמירות גזעניות, סקסיסטית, אלימות או לאומניות נפרצו כמעט לחלוטין. מפלגה לאומנית-פולקיסטית להחריד ובמוצהר כמו AfD – שעל שורותיה נמנים ניאו-נאצים, מכחישי שואה, טרולים מפיצי תיאוריות קונספירציה ואנטישמיות ואנטישמים לרוב – זכתה תחילה לתוצאות מרקיעות שחקים בבחירות לפרלמנטים של מדינות המחוז, תוצאות שחצו את קו עשרת האחוזים. דומה שעם כניסתה של המפלגה הזאת לבונדסטאג בתוצאה של 12.6 אחוזים מקולות הבוחרים, התמוטטו כל ההגנות מפני חזרתו של הניאו-פאשיזם. הכול הולך. יש לכך השפעות שליליות חמורות על האקלים החברתי ועל מצבם של מיעוטים אתניים, מיניים, דתיים ופוליטיים בארץ.

מעבר ל-AfD זכה הימין הפופוליסטי בקיץ האחרון לרוח גבית גם מספקטרום המפלגות הקלאסי, מהוֹרְסְט זֵיהוֹפֶר, יו״ר מפלגת האיחוד הנוצרי-סוציאלי (CSU), המפלגה האחות מבוואריה של האיחוד הנוצרי-דמוקרטי (CDU). זיהופר מדבר, בדומה לקאנצלר אוסטריה קוּרְץ, על ״ציר ההסכמה״ בין רומא, וינה וברלין, בשאלת ההגירה וסגירת הגבולות. לפני חמש שנים עוד לא היינו מעלים בדעתנו התבטאויות כאלו של פוליטיקאים וגם של כמה מכלי התקשורת, ובמיוחד לא את הצעדים המעשיים הנובעים מהן. האם אתה חושש לעתיד אירופה?

המצב חמור בהחלט ומפחיד, בייחוד כי ההתפתחויות שהזכרת באירופה נראות כמו הטרמה של התפתחויות בגרמניה. לאן כל זה מוביל אפשר לראות במיוחד לפי מה שקורה באוסטריה השכנה, שבה מפלגה ניאו-פשיסטית כמו מפלגת החירות (FPÖ) חברה בקואליציה לאומנית בראשות מפלגת העם האוסטרית (ÖVP). אחרי הצלחתה בבחירות של מפלגת ה-AfD הכריז ראש המפלגה, אלכסנדר גָאוּלַנְד, שהם מתכוונים ״להחזיר לעצמם״ את המדינה ולרדוף את הממשלה ואת ״המפלגות הישנות״. וזה בדיוק מה שקרה: שר בממשלה בעל דעות לא פחות לאומניות-פולקיסטיות מעודד בזירה האירופאית מדיניות סגירת גבולות חסרת רחמים, המבזה את כבוד האדם ועושה דמוניזציה לפליטות ופליטים מכל העולם בטענה שהם ״מגיפה״ שיש להגן מפניה על אזרחיות ואזרחי אירופה בכל האמצעים.

האיחוד האירופי מניח ביודעין ובמזיד לבני אדם לטבוע בים התיכון, מפליל יוזמות הצלה אזרחיות, מחרים ספינות ומעמיד לדין את המצילות והמצילים ההומניטריים

בשעה שאני אומר את הדברים הללו, האיחוד האירופי מניח ביודעין ובמזיד לבני אדם לטבוע בים התיכון, מפליל יוזמות הצלה אזרחיות, מחרים את ספינותיהן ומעמיד לדין את המצילות והמצילים ההומניטריים, ואינו מאפשר יותר אפילו לספינות מטעמו או לספינות של ״הסוכנות להגנה על גבולות״ אירופה פרונטקס (Frontex) לעגון בנמלים. באותו הזמן עובדים במלוא הקצב על הקמת מחנות הסגר בצפון-אפריקה, שבהם עתידים לעצור פליטות ופליטים ולנתב אותם בצורה אדמיניסטרטיבית קרה. לשם כך מכפיפים אותם ל״חסותן״ של מיליציות ברוטליות במיוחד, שצריכות לפטור את אירופה בכל האמצעים מ"האספסוף האומלל". זוהי חרפה בלתי נתפסת וויתור רצחני על אנושיות.

ריבלין וזהופר, ספטמבר 2017. צילום: עמוס בן גרשום / לע"מ, CC BY-SA 3.0
ריבלין וזהופר, ספטמבר 2017. צילום: עמוס בן גרשום / לע"מ, CC BY-SA 3.0

אחת מנקודות השיא של המדיניות והרטוריקה האלה, המבזות את כבוד האדם, היא זו: הורסט זיהופר נעשה שר גירוש נוקשה, ששמח על כך שביום הולדתו ה-69 גורשו 69 פליטות ופליטים לאפגניסטאן החרבה ממלחמת אזרחים. גם התאבדותו של אחד המגורשים בקאבול לא גרמה לאיש האכזר הזה לקבור את עצמו באדמה מרוב בושה! ברמת הציניות הזאת משתווה זיהופר לעמיתו הניאו-פשיסטי באיטליה, מתאו סלביני, שמדבר על ״בשר אדם״ בהקשר של פליטות ופליטים החוצים את הים התיכון לאירופה. סלביני עובד גם על רישום מיעוט בני הרומה באיטליה במטרה לגרש מיד את כל אלה שאינם בעלי אזרחות איטלקית.

עם הרדיקליזציה הבלתי-אנושית הזאת של פוליטיקאיות ופוליטיקאים קונבנציונליים מתכוננת ה-AfD להסתערות על גרמניה ול״מהפך״ לאומני-פולקיסטי, ומטילה על השמאל חובה להתעורר סוף סוף מההלם, להציב לעומת זה תגובת-נגד הולמת ולהדוף את הרוח הרעה הברברית-גזענית.

לאחרונה התקיימו, בין היתר בברלין, מחאות מרשימות נגד הסחף ימינה ולמען הזכות למפלט ולהגירה. האם אפשר להכליל את הפעולות האלה על גרמניה כולה, או האם מדובר בתופעה של המטרופולין הקוסמופוליטית? כיצד צריך לדעתך להיראות אנטי-פשיזם נרחב? 

אני עצמי הרגשתי בזמן האחרון משותק נוכח העוצמה והמהירות של הסחף הדרמטי ימינה. אבל חשוב שלא ניתן לזה להפחיד אותנו ושנפעל למען אנושיות וחזון אוניברסליסטי, ושפשוט נכיר בכך שקיים פוטנציאל גדול של בני אדם, במיוחד צעירים וצעירים מאוד, שחולקים את החששות שלנו והם נלהבים לפעול פוליטית נגד הברבריות החוזרת של גרמניה ושל אירופה, ובסופו של דבר של העולם כולו.

בהקשר של פרשת המחתרת הנציונל-סוציאליסטית, ראינו במאי 2017 בקלן את ״הטריבונל לפתרון פרשת המחתרת הנציונל-סוציאליסטית״, התארגנות נפלאה של משפחות הקורבנות יחד עם פעילי ופעילות שמאל שביימו משפט נגד המדינה באשמת אחריות לרצח; ראינו הפגנות גדולות נגד ההחמרה המסוכנת מאוד בחוקי המשטרה, בין היתר בבוואריה ובנורדריין-וסטפליה; ראינו מחאה נלהבת של 50,000 אנשים בברלין שיצאו לרחובות נגד ה-AfD, ועל פי הסקר שערכה אוניברסיטת הומבולדט, אנחנו יכולים לצאת מנקודת הנחה שיש שבעה מיליון גרמניות וגרמנים התומכים ביומיום בפליטות ופליטים ומגלים מעורבות בתחום. אנחנו צריכים לפתח מודעות לעוצמה הנגדית שלנו ולהתאסף בבריתות רחבות נגד הלאומנות הפולקיסטית. אם לא נעשה זאת, אנחנו עתידים לחוות חזרה פטאלית של שנות ה-30 באירופה. אבל אנחנו רבים, אנחנו הרוב, ועלינו רק להתעשת ולהתאחד, ולעשות את מה שצריך לעשות בשם האנושיות.

מגרמנית: גדי גולדברג. 

*בגרמניה, קורבנות מעשים פליליים זוכים לייצוג בבית המשפט בדמות תובע משני.

המדור מסביב לעולם עם רוזה ביוזמת קרן רוזה לוקסמבורג בישראל ובשיתוף אתר העוקץ מציע דיון וחשיפה לסוגיות עכשוויות המעסיקות תנועות שמאל ברחבי העולם. מטרת המדור היא להנגיש דיונים גלובליים לערבית ועברית, ולהעשיר את השיח השמאלי המקומי. הצעות לתרגום מאמרים, הערות והארות ניתן להפנות לדוא"ל: einat.podjarny@rosalux.org

*המאמרים במדור אינם מייצגים בהכרח את עמדת קרן רוזה לוקסמבורג או אתר העוקץ.

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות