string(2) "he"
string(2) "he" -array(0) { }

לגלות את האמת של אל-עראקיב

פרויקט חדש ממפה אופקית ואנכית, מהאוויר ומהקרקע, את נוכחותו ושרידיו של הכפר הבדווי אל-עראקיב, ומערער על ההיגיון הקולוניאלי הציוני של נישול והרס
העוקץ

"אמת קרקעית" הוא פרויקט מחקרי מתמשך, שיתוף פעולה בין תושבי הוועד העממי של הכפר אל-עראקיב, סוכנות המחקר Forensic Architecture (גולדסמית׳, לונדון) ועמותת 'זוכרות'. במרכזו פלטפורמת מיפוי גיאוגרפי המאפשרת לאסוף, לתעד ולייצר עדויות היסטוריות, משפטיות וחומריות הממפות את השרידים ההיסטוריים להתיישבות הקבע של תושבי הכפר על אדמותיהם – רגע לפני מחיקתם. התערוכה "עדויות של הרס ושיבה באל-עראקיב" הציגה החודש בגלריה בנימין בתל אביב, אתר הפרויקט באוויר, ולכבוד כל אלו שלחנו לאוצרת דבי פרבר מספר שאלות.

*

מה החשיבות של "אמת קרקעית" במקרה של אל-עראקיב?

מאז 1948, יצרה מדינת ישראל מערכת חוקים המאפשרת להפקיע את הקרקעות בנגב בקלות, תוך אימוצו של הגיון משפטי קולוניאלי, שהוגדר על ידי הגיאוגרף אורן יפתחאל כ״הלכת הנגב המת״. דוקטרינה דרקונית זו קובעת כי האדמות עליהן תובעים הבדואים בעלות הן מסוג ״מוואת״: קרקעות ״מתות״ ושוממות וכי עד לתקופת המנדט הבריטי לא היו בנגב התיישבות וחקלאות בדואיות משמעותיות. הלכה זו לא רק שמבנה את הבדואים כנוודים חסרי שורשים, אלא גם מרוקנת בפועל את זכויות הקניין המסורתיות ומאפשרת למדינה לנכס ולהפקיע את הקרקעות. כל זאת תוך התעלמות שיטתית ומתמשכת מנתונים, ראיות, חוות דעת וטיעונים משפטיים, גיאוגרפים והיסטוריים המצביעים על העבר הילידי של הנגב.

הכפר אל-עראקיב, שנהרס ונבנה מחדש כבר מעל ל-130 פעמים בשבעים השנים האחרונות, הפך לסמל למאבקם של הכפרים ה״לא מוכרים״ שהוצאו על ידי השלטון הישראלי אל מחוץ לחוק, בשוליו הצפוניים של הנגב/אל-נַקַבּ. מחיקת רישומו של הכפר מהמפות, מתצלומי הלוויין ומהרשומות ההיסטוריות מלווה בשנים האחרונות גם בשינוי פני הקרקע על ידי נטיעה אינטנסיבית של יערות קק״ל על כל שטחי התביעה הבדואית לבעלות. עבודות הקרקע האלו משנות את תוואי תכסית השטח וכוללות סתימת בארות, הריסת מבני אבן היסטוריים וטשטוש גבולות בתי קברות. בבסיס כל אלה ניצבת מניעת כל אפשרות לשיבה עתידית אל הקרקע ביום בו מאבקם של המשפחות יצלח.

על מנת לאתגר ולערער את אותו היגיון קולוניאלי של נישול והרס, פותחה הפלטפורמה ״אמת קרקעית/Ground Truth״. מטרת הפרויקט הינה לתעד, לייצר ולאגד עדויות משפטיות, היסטוריות וחומריות של רציפות נוכחותם הילידית של הבדואים הפלסטינים כיושבי קבע על אדמה זו, בכדי לסייע לתושבים במאבקם על ההכרה בזכויות הבעלות שלהם.

כיצד עובדת הפלטפורמה של המיפוי הגיאוגרפי וכיצד מתנהל שיתוף הפעולה עם התושבים?

פלטפורמת המיפוי הגיאוגרפי ״אמת קרקעית/Ground Truth״ מתבססת על ניתוח והצלבה של תצלומי אוויר וסטילס, היסטוריים ועכשוויים, המאפשרים למפות, אופקית ואנכית, מהאוויר ומהקרקע, את נוכחותו ושרידיו של אל-עראקיב. תצלומי האוויר שנוצרו בין השנים 2016-2018 מוצלבים ומאומתים עם תצלומי אוויר היסטוריים ותצלומים קרקעיים. עיבוד פוטוגרמטרי מאפשר המרה של המידע המקודד בתצלומי האוויר והקרקע ל"ענן נקודות" – פני שטח צילומיים תלת-מימדיים המקושרים למפה אינטרנטית ומלכדים את פני השטח של הכפר עם מה שמצוי מתחתם.

על מנת לרשום את המרחב של הכפר באופן המאפשר לנוע ממבט על אווירי דרך פני השטח ועד לחלל פנים של באר או מערה, אנחנו משלבים יחד נקודות מבט מעשרות אלפי תצלומים מהקרקע ומהאוויר. זאת, במבוסס על פרקטיקת צילום אוויר קהילתי שפותחה על ידי המעבדה הציבורית (Public Lab), המאפשרת ליצור תצלומי אוויר ומיפוי באופן עצמאי (DIY) באמצעות טכנולוגיות קוד פתוח נגישות ופשוטות, על מנת להתמודד עם סוגיות מרחביות-סביבתיות שאינן מקבלות מענה על ידי הרשויות.

כדי ליצור את תצלומי האוויר, אנחנו משתמשים במצלמות דיגיטליות קטנות וקלות המחוברות לעפיפונים ובלוני הליום שנושאים אותן לשמים

 

כדי ליצור את תצלומי האוויר, אנחנו משתמשים במצלמות דיגיטליות קטנות וקלות המחוברות לעפיפונים פשוטים ובלוני הליום שנושאים אותן לשמים. עדשת המצלמה מכוונת בזווית רחבה כלפי הקרקע והמצלמה מופעלת על ׳צילום רצף׳. כל סבב צילום נערך עם תושבי הכפר ובמהלכו מסומנים האתרים ההיסטורים ונאספות עדויות על דפוסי השימוש של העקבות שנותרו על פני הקרקע, המעידות על התיישבות הקבע של המשפחות.

בדימויים שתועדו בידי המצלמה המחוברת לעפיפון השתמשנו כדי ליצור דגם של פני השטח. אלפי תמונות של תושבי הכפר ופעילים מתקופות שונות משולבות לכלל דגמי תלת-מימד במיקום ובגודל מדויק באמצעות שימוש תהליך מבני ממוחשב – פוטוגרמטריה. בתהליך המיפוי האווירי, כל יחידת מידע בדימוי במישור הדו-ממדי זוכה למיקום מדויק במרחב תלת-ממדי שמקודד את פני השטח לכלל ענן נקודות. ענני הנקודות הרבים שאנו יוצרים בתהליך הזה נאספים לאחר מכן, נמדדים ומצורפים יחדיו תוך שימוש במדידות קרקע ומידע מג'י.פי.אס. התוצאה היא דגם מדיד וממוצב. האבנים, הבארות, החורבות והנופים מקודדים באופן הזה לכלל טופוגרפיה מצולמת.

פלטפורמת "הנגב-אלנקב", אשר נוצרה במשותף עם תושבי הכפר במהלך שלוש השנים האחרונות מתארת את פני הקרקע בחורף ובקיץ במשך תקופה של שנה. סביבת ענן הנקודות מספקת את הבסיס התשתיתי לארכיון חי של תצלומים, קבצי סאונד ווידיאו ועדויות מהמקום שנאספו בידי פעילים ותושבי הכפר. במסגרת המתודולוגית של פלטפורמת "הנגב-אלנקב" מסומנים כל בית, באר, בית קברות ומערה בדואית, וכמו כן אתרי החקלאות שזוהו בתצלום אוויר של הטייסת הבריטית מ-1945, בטרם הקמת מדינת ישראל.

לכל אתר ושרידיו הארכיאולוגיים מצורפות עדויות בעל פה ובמדיה שנאספו מאת ומפי תושבי הכפר. תמונות וסרטוני וידיאו של התושבים ושל צלמים מהקולקטיב "אקטיבסטילס", אשר מסקרים את התקופה משנת 2009, לפני ההחרבה הראשונה של הכפר ביולי 2010, ועד היום, מתעדים לא רק את מחזורי הגירוש וההרס, אלא גם את חייהם המתמשכים וההתנגדות ואת הצומוד – היאחזותם העיקשת והאמיצה בקרקע. כל נתון מדיה זוכה למיקום בשטח באמצעות מידע על הנתונים או הצבה ידנית. אוסף המסמכים והמפות ההיסטוריים שנאספו מהתושבים וחוקרים שונים הוא שלב ראשון לקראת יצירתו של ארכיון אונליין בעתיד של ראיות לשימוש בקרקע בידי הבדואים. האוסף הזה כולל מסמכי העברת נחלות, הסכמים על ממדי שטחי השבטים בין מנהיגי שבטים שונים, קבלות על אדמה לעיבוד אשר שולמו לרשויות הבריטיות והישראליות, מפות, טפסי רישום לבוחרים ותעודות זהות ובהן מקום הלידה והמגורים.

ספרי על החיבור בין אמנות ויזואלית למאבקים חברתיים, כיצד השניים משמשים זה את זו ולהפך?

הגלריה של זוכרות מבקשת להוות פלטפורמה דינמית למחקר, חשיבה, פיתוח והפקה של רעיונות ליצירה של שפה חזותית חדשה ופעולה פוליטית של הכרה בנכבה הפלסטינית, המאפשרת לדמיין חיים אחרים במרחב שאנחנו חיים בו כיום. במסגרת עשייה זו, שיתוף הפעולה המתמשך של הגלריה עם סוכנות המחקר Forensic Architecture ותושבי אל-עראקיב הוליד תוצרים של פרויקט מחקרי, אך הדרך שנבחרה להצגתם היתה תערוכה שהוצבה בחלל תצוגה של גלריה. בהעדר פורומים רשמיים בהם ניתן להציג את הראיות והעדויות שיוצרו, ביקשנו להפוך את חלל התצוגה של הגלריה לפורום אלטרנטיבי במסגרתו יהיה ניתן לצפות בחומרים, לאסוף ולהציג עדויות מומחים, טענות וראיות שנפסלו בבתי המשפט מסיבות ותואנות שונות, ולקיים סביבם דיון ציבורי רחב ככל הניתן, כחלק משיח אזרחי, פוליטי וטקטי, שנועד לייצר ידע ועדויות כחלק מהמאבק האזרחי המתמשך עצמו.

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

  1. פריץ היקה, הצפונבוני.

    ההריסות של אל -עראקיב הנן דוגמא. מצוינת לתאות ההשתלטות על האדמות הפלסטיניות של השלטון הישראלי וסוכניו. במיוחד הקק׳׳ל וחברת הבת שלה הימנותא זו שנוצרה במיוחד לרכישת -השחלטות על אדמות פלסטינות בגדה לטובת המתנחלים. בנימוק של ,,הפרחת השממה׳׳ היא לא. בוחלת בעקירת עצי זית של פלסטינים ונטיעת חורשות של עצי-סרק, לא על אדמות טרשים אלא על קרקע ראויה לעיבוד חקלאי רק כדי למנוע גישת פלסטינים לאדמותיהם הם. ומה אתם מצפים משלטון האפרטהייד הישראלי,המכנה עצמו המדינה. הרמוקרטית היחדה. במרחב?