string(2) "he"
string(2) "he" -array(0) { }

אין שופטים בי-ם, רק קולוניאליסטים

במרווח של שבוע החליטו שופטים בישראל לאשר התנחלות על אדמות פלסטיניות ואת הריסת חאן אל-אחמר. האם זהו קו פרשת המים שלאחריו אין יותר טעם שפלסטינים יכתתו רגליים ל"היכל הצדק"?
מרזוק אלחלבימרזוק אלחלבי

משפטן, יועץ אסטרטגי, עיתונאי וסופר בעל טור קבוע בעיתון "אלחיאת"

כשבוע חלף בין החלטת ביהמ"ש המחוזי בירושלים בדבר אישור התנחלות על אדמות פרטיות של פלסטינים לבין החלטת בית משפט העליון לאשר את עקירת הישוב חאן אל-אחמר. החלטה אחת מעניקה לקולוניאליסט הישראלי זכות לעשוק את אדמת הפלסטיני, החלטה שנייה מאפשרת למדינה לטהר את האזור ליד מעלה אדומים מבעליו הפלסטינים. מערכת המשפט הישראלית, "היהלום שבכתר", היא-היא החותמת הסופית על הטרגדיה הפלסטינית ואף מעניקה לה גושפנקא מלומדת, המתחילה בציטטות מפסקי דין קודמים ומסתיימת בכאלה. כי ככל שזה נוגע לפלסטינים אין שופטים בירושלים. פשוט אין.

לא ירחק היום שפלסטינים משני צדי הקו הירוק יפסיקו לעתור לבג"ץ. ולא ירחק היום שפלסטינים לרבות אנשי עדאלה יפסיקו לכתת את רגליהם אל מפתנו של "היכל הצדק" הקולוניאליסטי בירושלים כדי לבקש סעד בנושא זה או אחר. התפתחות זו אינה קשורה רק באופיו של היכל זה בשנים האחרונות, אלא נטוע עמוק בהקשר הפוליטי שהתפתח בדיוק בנקודה שבין מערכת המשפט בישראל לבין הרשות המבצעת. גם בשנים הטובות של המערכת, השופטים לא ששו לעסוק בסוגיות עקרוניות הנוגעות בפלסטינים לפי הדין הבינלאומי – הם תמיד העדיפו את צווי האלופים, את תקנות שעת חירום, את מורשת המנדט ואת האינטרס המובהק של המפעל הקולוניאליסטי הישראלי. הרי בית המשפט הוא בשר מבשרו של מפעל זה. יתרה מכך, מערכת המשפט הישראלית שימשה תמיד עלה תאנה לעוולות הכיבוש והנישול. או ליתר דיוק, מכבסה משומנת המייצרת טונות של מלים כדי ליפות את המציאות ולשוות לה דימוי של מערכת שלא נרתעת מלשפוט את עצמה. לכן, מדי פעם מקריבים ש"ג תורן או סתם חייל שלא שעה לפקודות והפליא את מכותיו או כדוריו בפלסטיני ביש מזל.

שרת המשפטים איילת שקד, נשיא המדינה ראובן ריבלין ושופטי בית המשפט העליון בטקס השבעתה של אסתר חיות לנשיאת בית המשפט העליון, אוקטובר 2017
שרת המשפטים איילת שקד, נשיא המדינה ראובן ריבלין ושופטי בית המשפט העליון בטקס השבעתה של אסתר חיות לנשיאת בית המשפט העליון, אוקטובר 2017. צילום: מארק ניימן / לע"ם.

ומי שהכיר או התנסה בבתי המשפט הצבאיים בבית אל או בואך ג'נין, שהם חלק ממנגנוני הכיבוש, יודע אין אנשים מוכנסים למעצר, לבתי כלא, למרתפי השב"כ בחתימה מהירה כלאחר יד של המפקד השופט. מין סרט נע שעליו מובאים העצורים הנאשמים, החשודים הפלסטינים שלא מוצאים חן בעיני המשטר, אל השופטים שלא מבזבזים רגע מזמנם ונענים חיש מהר לבקשות השב"כ לעצור אנשים שלא ראו שינה או פרקליט. מערכת משפטית כזאת שלא ידעה מעולם להעניק סעד לפלסטינים עשוקים, לפלאחים ששדותיהם הושחתו או מטעיהם נעקרו, היא מערכת שבאה לכסות על היעדר הצדק וריבוי העוולות. מעליה מערכת אזרחית של מלומדים שלא השכילה לתקן או להמתיק את הגלולה. גם היא נאלמה דום מול רצונו של הקולוניאליסט ובירכה על המוגמר. וכדי לצאת ידי חובה, דאגה לפרסם בעיתון אחד או שניים את אי נוחותה מהיד הקלה על ההדק או מעינויים במרתפי השב"כ או מהפקעת אדמות פרטיות של פלסטינים.

ישראל הרשמית מבצעת חקירות, ממנה ועדות חקירה ואף שופטת אנשים המעורבים בכיבוש. אך הכל למראית עין, כדי להיראות טוב בעיני המתבונן מבחוץ

החוק הבינלאומי רואה בעין יפה את העובדה שישראל חוקרת חיילים, מפקדים או את עצמה לפעמים בעניינים הקשורים בעוולות היום-יומיות של הכיבוש. מערכת המשפט הבינלאומית כגון בית המשפט הבינלאומי לעניינים מנהליים תימנע מהתערבות ומנקיטת הליכים ברגע שפשעי מלחמה וכאלה נגד הכיבוש נחקרים ע"י מדינה שבשטחה מתבצעים פשעים כאלה או שנציגיה ביצעו. ולכן, ישראל הרשמית מבצעת חקירות, ממנה ועדות חקירה ואף שופטת אנשים המעורבים בכיבוש ועוולותיו. אך היא עושה את הכול למראית עין, כדי להיראות טוב בעיני המתבונן מבחוץ. ויותר מכך, כדי להמשיך לקיים ולהכשיר מערכת שלמה של פשעים ועוולות.

כך או כך, הן מערכת המשפט האזרחית והן הצבאית, שתיהן אינן מניבות כתבי אישום אלא כתבי הגנה על הכיבוש ועוולותיו. שתיהן משרתות נאמנה את הכיבוש ומחולליו ואף מצליחות לשוות לו מראה טוב ומקובל. אלא שבשבוע שעבר, הדברים לא עלו יפה: שתי ההחלטות, אחת המנשלת פלסטינים מאדמתם לטובת מפעל ההתנחלות, והשנייה עוקרת פלסטינים מאדמתם לעיני אותו מפעל, הן בעיני קו פרשת המים שאחריו לא ניתן יותר לבוא בפתח בית המשפט לבקש סעד לפלסטיני עקור, כי אין יותר שופטים בירושלים.

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

  1. אלי אמינוב

    מרזוק אל חלבי צודק כמובן כאשר הוא קובע שהשופטים בישראל הם למעשה קולוניאליסטים, אולם זה נובע מהעובדה הידועה לכל חוץ מלישראלים, שמדינת היהודים היא קולוניית גזע מיום הקמתה. מכיוון שכך, יש לנו משטר קולוניאלי, חוק קולוניאלי, אוכלוסייה ישראלית קולוניאלית ובתי משםט קולוניאליים.זה מה שיצרה התנועה הציונית כאשר התנחלה בפלסטין ההיסטורית,ערכה טיהור אתני של רוב אומת הילידים שהתגבשה בטריטוריה זו הפכה את שורדי הטיהור האתני שנותרו במולדתם לאזרחים מסוג ג' ולדיירי משנה. בתי המשפט הישראליים מגינים על האינטרסים ההתנחלותיים ועל מנגנוני הדיכוי שלהםאך יש להם תפקיד נוסף. הם חייבים ליצור מראית עין של מדינת חוק הבנויה לכאורה על עקרונות ליברליים, כדי שתוכל להוות מעין כיפת ברזל שתגן על מנהיגי הקולוניה ועל אנשי צבאה מלהחשף כפושעי מלחמה ופושעים נגד האנושות. במילוי תפקיד זה, מוטל החלק העיקרי של יצירת מראית עין של דמוקרטיה על בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ.

  2. שבתאי לוי

    ויקו למשפט והנה משפח, לצדקה והנה צעקה.
    שבתאי לוי

  3. יהושע רוזין

    1)שופטים פוסקים לפי החוק הכתוב כולל שופטי הבג׳׳צ לא על פי קריטריון של,,צדק׳׳שזה בכלל לא מושג אוביקטיבי. ואת החוקים מחוקקים בעלי הכוח באנגלית:what is the. golden rule of gold: he who has the gold,makes the rules. s. אין כל זיקה בין צדק ,איך שלא יוגדר לבין מערכת המשפט.בסופו של דבר ,מערכת המשפט היא חלק מהמשטר השלטוני המכשירה את משטר האפרטהייד הישראלי.
    2)חלק ניכר מהשופטים צמחו מתוך מערכת המשפט הצבאית והם נושאים את מורשת המשפט הצבאי שאין לה אפילו מראית עין של צדק. כל מטרתה להפיל פחד על הפלסטינים החיים בתוך משטר. האפרטהייד.

  4. דןש

    אלו המוחאים כפיים כאשר בית המשפט מורה להרוס בתים בהתנחלויות קוראים תיגר כנגד הוראה על פנוי פלסטינאים מהתנחלויות בלתי חוקיות.

    חייבים להאמין בבית המשפט ופסיקותיו אפילו אם קיימת מחלוקת לגביהן.