string(2) "he"
string(2) "he" -array(0) { }

חמש עצות חשובות למרצים ומרצות

עם פתיחת שנת הלימודים האקדמית תשע"ט, חברות "אקדמיה לשוויון" משיאות חמש עצות מעשיות לקידום סביבת לימודים בטוחה ודמוקרטית
יערה בנגר אללוף ודנה מרשל

לא מעט נכתב על הדרכים בהן האקדמיה, כמוסד, מפעילה ומשמרת מנגנוני אפליה, דיכוי, ניצול, הטרדה והתעמרות. בהקשר הישראלי נכתב, בין היתר, על שיתוף הפעולה של האקדמיה עם תעשיות הנשק והביון, עם מפעל ההתנחלות ועם הפגיעה המתמשכת בחברה הפלסטינית (למשל על ידי עידן לנדו וסביב מאגר המידע "אקדמיה מגויסת"); על ההתעלמות של אקדמאיות.ים ישראלים מההפרה השיטתית של החופש האקדמי של העמיתות.ים שלנו מעבר לקו הירוק (כפי שהראה חן משגב וכפי שציינה הילה דיין בדיון על החרם האקדמי); על הכוח של אקדמאים לכונן ולהנציח מבני ידע מסוימים מחד גיסא, ולהשתיק קולות מסוימים מאידך גיסא (למשל בפרשת חטיפת ילדי תימן, מזרח ובלקן, כפי שהראו עמוס נוי ונעמה קטיעי); על החסמים העומדים בפני קבוצות אוכלוסייה מסוימות, כגון יוצאי ויוצאות אתיופיה, פלסטיניות.ים, נפגעי ונפגעות נפש, ומזרחיות.ים בדרכן לרכוש השכלה גבוהה; על העלמת העין מהעוולות שבהעסקה קבלנית בקמפוס; וממש עכשיו עלה מחדש נושא ההעסקה הנצלנית של חברי וחברות הסגל הזוטר.

כאינדיבידואלים במערכת האקדמית לא תמיד נראה שיש לנו איך לשנות את המציאות הזו, מה גם שחלקנו נתונות בעצמנו ביחסי כוח לא שוויונים, סובלות מהעדר ביטחון תעסוקתי, ממצוקות רגשיות, מאפליה ומהטרדות. אולם, כמרצות.ים יש לנו אפשרות להפוך את אולם ההרצאות – שבו משתקפים ונוצרים יחסי כוח ואפליה – למרחב בטוח המעודד חשיבה עצמאית, דיאלוג וגיוון. באמצעות חינוך פוליטי, אנחנו יכולות.ים להכשיר את הסטודנטיות.ים להתבונן במציאות באופן ביקורתי, לזהות מנגנוני דיכוי ולפתח סולידריות כלפי "האחר.ת". במקום לשעתק מבני כוח ואידיאולוגיות שליטה, אנחנו יכולות.ים להוביל לפעולה פוליטית ממשית של חשיבה, ערעור וכינון בפועל של סביבה צודקת יותר. זוהי כמובן משימה לא קלה, אבל חשוב לא להתייאש ולהמשיך לנסות. לכן, לקראת פתיחת הסמסטר אספנו כמה המלצות לצעדים קונקרטיים ליצירת סביבת לימודים בטוחה ודמוקרטית, בתקווה שזו תהווה יסוד לשינוי חברתי רחב יותר.

1. הכירו ביחסי כוח

לחשיפה של מבני כוח ולניתוח משותף שלהם יחד עם הסטודנטיות.ים שתי מטרות מרכזיות. ראשית, התייחסות ישירה להבדלים חברתיים, ריבּוד וכוח תסייע לסטודנטיות.ים לפתח כלים לחשיבה ביקורתית ועצמאית ביחס למציאות החיים שלהם.ן ולאי-שוויון בחברה ככלל. שנית, מכיוון שהתנהגויות פוגעניות הן לעתים תוצר של חוסר מודעות מצד הפוגע או הפוגעת לכוח שיש להם במערכת יחסים מסוימת, יכולה חשיפה משותפת של מבני כוח לצמצם מצבים אלימים ופוגעניים.

כמרצות.ים יש לנו אפשרות להפוך את אולם ההרצאות – שבו משתקפים ונוצרים יחסי כוח ואפליה – למרחב בטוח המעודד חשיבה עצמאית, דיאלוג וגיוון

היחסים בינינו לבין התלמידים.ות הם הציר המרכזי והברור ביותר שבו מתקיימת דינמיקה של יחסי כוח בכיתה ולכן הם המקום להתחיל בו. ספרו על עצמכם.ן, על האתגרים, על הפריווילגיות שלכם.ן ועל העדרן. ציינו שגם אתם.ן (כמו כולם.ן) בתהליך של למידה והכרות עם זהויות שונות והאתגרים העומדים בפני חברות וחברי קבוצות שונות בחברה ועודדו את הסטודנטיות.ים לפנות אליכם.ן גם כדי לתת משוב או כדי לשתף אתכם.ן בחוויות או בצרכים שאינכם.ן מודעים להם. אפשרו גם מערכת משוב אנונימית (למשל באמצעות תיבת הדואר שלכם.ן במזכירות).

הבהירו שהלימוד האקדמי אינו רק העברת ידע חד כיוונית מצד המרצה, אלא תהליך משותף של דיאלוג, שוויוני ככל האפשר שבו כולם.ן משמשים.ות כמקור ידע משמעותי. הדגישו שלחוויה האישית של כל אחד ואחת בכיתה יש חשיבות וערך שאינו פחות מערכו של המידע המועבר בספר או במאמר או על ידכם.ן כמרצות.ים. באופן זה, הדיון בשיעור יעודד סטודנטיות.ים להכיר בחשיבות של ריבוי קולות ונקודות מבט.

הסבירו לתלמידים.ות כיצד החופש האקדמי והסטנדרטים של העשייה האקדמית מאפשרים לאקדמאים ולאקדמאיות לחשוף תהליכים של דיכוי ושל אפליה מבנית. לצד זאת, התייחסו בכנות ליחסי כוח באקדמיה ודונו עם התלמידות.ים באופנים שבהם האקדמיה משמרת מבני כוח ויחסים דכנאיים. כך, תוכלו להפוך את הדמוקרטיזציה של האקדמיה למטרה משותפת לסגל ההוראה ולתלמידות.ים ולחזון שיש לממש ראשית כל בכיתה עצמה.

2. חשבו על הסילבוס כעל כלי פדגוגי ופוליטי

לניסוח הסילבוס ולחומרי הקריאה בו יש חשיבות פוליטית רבה. כמו הדינמיקה בכיתה, גם הסילבוס יכול לשקף מבני כוח בחברה שלנו או דווקא לאתגר אותם. הסילבוס הוא גם מקום מצוין להעביר את המסרים הפוליטיים שלכם.ן בצורה שקופה וברורה. שקלו, אם כך, לצרף לתוכן הפורמלי גם את הציפיות שלכם.ן בנוגע לסביבת הלימוד ואת עמדתכם.ן בנוגע לאי-אלימות ולשוויון.

הקדישו מחשבה למי שקוראים.ות את הסילבוס וחישבו האם כל אחד ואחת יכולות להבינו. ניסוח מפורט ובהיר של המטלות והדרישות יכול לסייע כגורם מתווך לסטודנטיות.ים הנעדרים את הידע ה'מובן מאליו' להבינו. כמובן, כדי שהמסרים הישירים והעקיפים שהסילבוס שלכם.ן מעביר יקלטו, כדאי להשקיע זמן מספיק ולקרוא את המסמך יחד עם התלמידות.ים בכיתה ולאפשר לשאול שאלות לגביו.

גם לתוכן רשימת הקריאה יש משמעות רבה מתחת לפני השטח האינפורמטיביים. סילבוס שמייצג ריבוי פרספקטיבות מעביר מסר ברור שהקול של כולם.ן שווה וראוי להישמע, ומיישם בעצמו עקרונות של גיוון והכללה (ולא רק מדבר עליהם). סילבוס הכולל חומרי לימוד המייצגים קולות שוליים והיסטוריות שהושתקו על ידי האליטות, מאתגר את הנרטיבים המקובלים וההגמוניים, ובכך מאתגר סטודנטיות.ים מקבוצות הגמוניות להתייחס לפריווילגיות החברתיות שלהם.ן ומעניק למספר רב יותר של סטודנטיות.ים כלים לנתח מציאות שרלוונטית עבורםן.

3. שימו לב לשפה

כדי ללמוד צריך להבין. מכשולי שפה וחוסר היכרות עם הז'רגון האקדמי מקשים על הפנמת חומר הלימוד, גורמים לתחושת זרות וניכור ועל כן פועלים בעצמם כמנגנון הדרה. על כן, חשוב לבאר מונחים קשים, מילים לועזיות וטרמינולוגיה מקצועית בעיקר בשיעורים הראשונים ולעודד את התלמידים והתלמידות לשאול לפירוש של מילה במידה ולא הבינו. זכרו שבהחלט יתכן שיושבות בשיעור שלכם.ן סטודנטיות שהעברית שלהם.ן אינה מושלמת, שהן דור ראשון להשכלה גבוהה או שיש להן לקות למידה, ולרוב המבוכה מונעת מהןם לשאול.

היו רגישות ליתרונות ולחסמים העומדים בפני סטודנטיות.ים שעברית אינה שפת אמם. גם אם סטודנטיות.ים עומדות בדרישות השפה, מבינות את חומרי הקריאה ויכולות לבצע את המטלות – הדיבור בפני קהל עשוי להיות מאתגר יותר ואנחנו יכולות.ים להקל עליהם.ן. שקלו אם הערך המיידי של תיקון תלמיד שעשה טעות לשונית, למשל, עולה על ההשפעה השלילית האפשרית, אם התלמיד ירגיש מושפל או אם שאר התלמידים והתלמידות יתביישו או יחששו להתבטא בקול רם בעתיד. בנוסף, אם יש בכיתה תלמידות.ים שיש להם.ן שפה משותפת עודדו אותם.ן להעזר אחד בשנייה (למשל אפשרו לתלמיד שרוצה לשאול שאלה ומתקשה להתנסח בעברית להתבטא בשפה אחרת, אותה תתרגם תלמידה אחרת לשאר הכיתה).

  1. 4. אפשרו לכולםן להישמע

אינספור מחקרים מראים שסביבת לימודים מפלה (בבית הספר ובאוניברסיטה כאחד), לרבות כזו שבה יש פערים במידת ההשתתפות של קבוצות מסוימות, פוגעת ביכולות הלימוד ובהישגים של התלמידים.ות (קראו למשל כאן, כאן, כאן וכאן). הבדלים מגדריים הם דוגמא מובהקת. למרות שרוב הסטודנטים לתואר ראשון ושני הן נשים, קולן עדיין, כן, ב-2018, נשמע הרבה פחות מקולם של גברים. גברים נוטים לשאול יותר שאלות, הם לרוב מרגישים יותר בנוח מסטודנטיות לשאול שאלות יותר ארוכות וגם להגיע אל המרצה אחרי השיעור להבהרות. הפער בהשתתפות בכיתה הוא, אם כך, אחד החסמים הרבים הניצבים בפני נשים באקדמיה. אלא שבניגוד לחסמים אחרים, כגון תקציבים, פה לנו כמרצות.ים יכולה להיות השפעה ישירה.

יש לא מעט דרכים ליצור אווירה יותר פתוחה ומאפשרת לסטודנטיות או לסטודנטיות.ים מקבוצות מיעוט. מומלץ לפתוח את הדיון בלשון נקבה (למשל "מה אתן חושבות?") ולתת עדיפות לאישה לשאול את השאלה הראשונה. כמו כן, לסטודנטיות.ים שאינם.ן רגילים.ות להשתתף, גם ההחלטה להשתתף יכולה לקחת קצת יותר זמן. לכן, נסו לחכות מספר רגעים לאחר שאילת שאלה, ולא בהכרח לתת את זכות הדיבור לאלו שמצביעים ראשונים. במידת האפשר, כדאי להעניק הפסקה למחשבה אישית או לדיון בקבוצות קטנות בין השיעור הפרונטלי לבין הדיון. הזמן הזה מאפשר לתלמידות.ים לארגן ולנסח את המחשבות שלהם ולצבור ביטחון. יחד עם זאת, חשוב גם לכבד כל תלמידה או תלמיד שמעדיפים.ות לא להשתתף.

  1. 5. צרו סביבה בטוחה

למרבה הצער, באוניברסיטאות ובמכללות יש שיעור גבוה של הטרדות מיניות והטיפול מצד המוסדות עדיין לוקה בחסר. זוהי בעיה פוליטית ולנו כמחנכים.ות יש דרכים לפעול נגדה. ראשית כל, חשוב להתעדכן בלשון החוק למניעת הטרדה מינית ובפרטי חובת הדיווח בתקנון המוסד שבו אנחנו מלמדות.ים. שנית, אף פעם לא מיותר להדגיש שאין בכיתה מקום לאלימות או שנאה משום סוג. כמו כן, אפשר להגיד לתלמידות.ים ששעת הקבלה שלנו כמרצות.ים היא לא רק לשאלות מקצועיות, אלא גם כדי לקבל תמיכה ללא שיפוטיות.

אם נפגע או נפגעת פנו אליכם.ן דאגו להעניק להם.ן תחושה שהם.ן לא לבד ושלקהילה יש אחריות לתמוך בהם.ן. המליצו להם.ן להתייעץ עם הצוות למאבק בהטרדות מיניות של אקדמיה לשוויון ובהתאם לפנות לגורמים המטפלים. את פרטי ההתקשרות הרלוונטיים כדאי לציין גם בסילבוס.

למידע על פעילות צוות "הטרדות ופגיעות מיניות באקדמיה" של אקדמיה לשוויון. ועל ההקשר הפוליטי של הטרדות בקמפוס וכן למידע לנפגעות/ים ולקהילה בקרו באתר שלנו.

*

עצות אלו עשויות להישמע לחלקנו טריוויאליות או אולי אפילו ״קטנות״ מדי ולא מספיקות אל מול כוחה וקיבעונה של מערכת שלמה. אכן, כפי שמסבירה האנתרופולוגית שרה אחמד, נדרש מאבק מתמשך וכוחות רבים כדי להוביל את מוסד האקדמיה להכיל את אלו שהוא מלכתחילה לא ביקש לכלול. יישומן של עצות אלו אכן דורש ערנות ורגישות מתמדת והליכה כנגד דפוסים שרכשנו לאורך השנים במסגרות שונות, לרבות במהלך ההתנסות האישית שלנו בממסד האקדמי, ושכעת מרגישים "טבעיים" וקבועים. אולם, חשוב לזכור שגם דפוסים אלו נוצרו באמצעות יישום וחזרה על פעולות מסוימות, ועל כן ניתן גם לשנות אותם על-ידי ביצוע מחושב של פרקטיקות אחרות.

לצד הנטיה ההיסטורית של האקדמיה לשרת את בעלי ההון והשררה ולהנציח נרטיבים ונורמות הגמוניים, יש למרחב ולעשייה האקדמים גם פוטנציאל אמנציפטורי עצום. את הפוטנציאל הזה אנחנו יכולות לממש. העצות שהצגנו כאן קרוב לוודאי לא ישנו את מאזן יחסי הכוח באקדמיה, או יפתרו את אי-השוויון החברתי המתגלם בה. אולם, ייתכן שבעזרתן, נוכל כמרצות ומרצים, להפוך את אולם הרצאות למרחב בטוח ושוויוני, שמעודד דיאלוג רפלקטיבי וחופשי, ובכך לתקן ולו במעט את החוויה הממשית, היום יומית, של הסובלות.ים מהדרה ומדיכוי.

יערה בנגר אללוף ודנה מרשל הן חברות "אקדמיה לשוויון", ארגון חברים.ות לדמוקרטיזציה של האקדמיה והחברה בישראל

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

  1. Alanh

    תגובה על הצורה וסגנון הכתיבה ולא על תוכן. עבורי, השימוש במבנה "סטודנטיות.ים" וכדומה היא מסיחה את הדעת ומפריע לזרימת הטקס והבנת הנקרא מהירה ויעילה. גם לציין למדל "הפוגע או הפוגעת" מפריע באותה מידה.

  2. ליכודניק

    שלוש נשים צעירות מקבוצת מיעוט היפוטתית מתחילות ללמוד, במוסדות אקדמיים שונים.

    אורית- לומדת סוציולגיה-אנתרופולוגיה במוסד ישראלי טיפוסי

    ברכה- לומדת יחב"ל במוסד אידיאלי, ברוח האקדמיה לשיוויון, ומקבלת הבנה מעמיקה של יחסי הכוח באקדמיה ובחברה, מתנסה- אולי לראשונה בחייה- ביחס הוגן לנשים ולקבוצות מיעוט וכו'. מן הסתם, סיכוייה להגיע ל- MA ולדוקטורט גבוהים בהרבה. תוחלת השכר שלה עולה ב-3,000 ש"ח, נניח.

    גלית, אחרונה חביבה, לומדת מדעים או הנדסה, ותעלה את תוחלת השכר שלה בכ-7,000-10,000 ש"ח. ואם ניכנס לפרטים, היא גם התנסתה מעט בעבודה בצוות, בלימוד עצמאי, בלימוד לא טריויאלי וכו' דברים שחברותיה קיבלו ממדעי החברה והרוח.

    תשפוט הקוראת מה מועיל יותר פוליטית וחברתית.

    למרצות יש תפקידים חשובים:
    – להכיר היטב את חומר הלימוד ולהעביר אותו היטב, בלי הפשטות מיותרות, כך שהסטודנטית תרגיש חלק מקהילת המדע (ולא רק בת -בית בחוג)
    – לבדוק את עבודות הסטודנטים והמבחנים שלהם בהגינות וברמה אקדמית נאותה, כך שהתואר של הסטודנטית גם יהיה שווה משהו עוד 5-10 שנים