הכיעור קריא להפליא

סופר שמתחלף פתאום לסופרת, רזולוציה חדה בדייקנותה, ושום הבטחה לטוב. על ספרו החדש של תומר גרדי, "או שכספך יוחזר"
דנה ג. פלג

סופרת, משוררת ומתרגמת, חברת "מאבק סוציאליסטי". בעברה בעלת טור בנושאים להט"ביים, ופעילה בקהילה הבי-פאנסקסואלית בישראל. היום מתגוררת עם משפחתה בסנטה קרוז, קליפורניה, ופעילה במאבקים מקומיים.

תקראו את החדש של תומר גרדי, "או שכספך יוחזר", או תקרעו אותו, או גם וגם, סביר להניח שאם האחרון אז בטח הראשון, ואני אבין אתכם, בטח שאני אבין אתכם, כי גם אני רציתי לקרוע אותו, וגם לקרוע (מטאפורית, כן?) את תומר גרדי הסופר, שהוא גם חבר שלי (גילוי נאות, כמו שאומרים בשפה משפטית), וסופר נהדר, ואחלה בנאדם, ואם הייתי שותה בירה, הייתי בטח אומרת, אחלה בנאדם לשתות איתו בירה. לא משנה, אחלה בנאדם.

ואין, אין על תיאורי דרום תל אביב שלו. כל מי שחתם אי פעם אבטלה במגדל המפואר הזה, מגדל הממשלה הניאו-ליברלית (ספק אם אי מי מחברי הממשלה הזאת וכפות רגליהם נעולות נעלי העור המשובחות דרכו אי פעם בשבעת מדורי הגיהנום/אבטחה שלו) יושלך מיד, תודות לתיאור הזה, ברזולוציה חדה בדייקנותה, לתוך התורות האינסופיים האלה, להשפלות הקטנות והגדולות. התיאור הזה מכניס את הקוראים, ואת הקוראת הזאת במיוחד, היישר לסיפור, והיא יודעת שזה סיפור, היא יודעת שזה סיפור בתוך סיפור, כי תומר כבר אמר לה בהתחלה, מיד בהתחלה. היא יודעת את זה ובכל זאת העור שלה מצטמרר מהתיאור הזה, וגם אם הוא מתעקש שזה סיפור, וגם אם יש שם אלמנטים של אגדה, וגם אם יש דמיון לז'אנרים ספרותיים שהיא קראה בעבר, אי אפשר לברוח מההיפר-ריאליזם הזה, וכשהוא כותב על הצינור החלוד שבלוני הגז קשורים אליו, ועל הפליטים האריתריאים והשיחים הדהויים ושבילי המרצפות הסדוקות, הכתיבה הזאת לא מניחה לקוראת הזאת לרגע, והיא מוכרחה להמשיך לקרוא וככה הוא מוביל אותה כמו את הפרים, אל גורלם הידוע מראש, אם כי לא להם, יש לציין.

להם גורלם לא ידוע, וגם לקוראים לא ידוע גורלם-שלהם, והיא לא זאת שתגלה להם אותו. את הסיפור מספר סופר שמתחלף להם פתאום לסופרת, והקוראת (כלומר אני), אלופת המגדר, שקראה את כל הספרים והמאמרים, הולכת פתאום לחפש איפה הוא מתחלף, הסופר נטול השם, לסופרת קשת היום, תזזית גרוטסקי, אולי בת דודה רחוקה של רומן פיקרסקי מלימודי הספרות שנה א' שלה, והיא לא מוצאת. לא מוצאת את הרגע הזה, כמו שהיא לא מוצאת תשובה לאף שאלה שנשאלת (נשאלת על ידי מי? אולי על ידיה, בעצמה) ברומן הזה, והיא מוטחת שוב ושוב לקרקע המציאות, בלי תקווה, בלי גאולה, בלי שום הבטחה לטוב. אין אפילו צל של קצה זנבו של סיפוק. שלא תגידו שלא אמרתי לכם.

עטיפת הספר
עטיפת הספר

אני סוציאליסטית. ואני פמיניסטית רדיקלית, ואני מחזיקה באמונות שאומרות בסופו של דבר, ובשורה התחתונה שיש סיכוי לעולם. שאם ניאבק, יום אחד יהיה כאן טוב יותר. שהקפיטליזם ושאר הרעות החולות בעולם הזה לא יהיו כאן לנצח, משהו טוב ממנו יתקיים כאן פעם. אבל אני מסתכלת על מה שקורה כאן ואני מבינה את תחושת חוסר התוחלת ממנה נכתב הרומן (אם אני קוראת אותו נכון). הקפיטליזם מעולם לא היה חזק יותר, בוטה במידה כזאת, נטול מעצורים כל כך. האכזריות תמיד היתה שם. רק שבעבר היא הוגשה במעטה מעודן יותר, קיבוצניקי וחברמני של מפלגת העבודה (1948-1966 – המשטר הצבאי על פלסטינים אזרחי ישראל, כלומר כיבוש בשטחי הקו הירוק, שלא לדבר על גזל אדמות), או של אובמה, נשיא שחור, רהוט דיבור וכריזמטי, שבקדנציות שלו נמשכה מדיניות הכליאה ההמונית של אפריקאים אמריקאים, והאלימות המשטרתית כלפי שחורים רק החריפה. בשנים האחרונות האכזריות הזאת נהייתה בלתי ניתנת לעיכול. הכיעור מונח לפניכם, מדויק עד אחרון הפיקסלים. וגם קריא להפליא. בתיאבון.

תומר גרדי, "או שכספך יוחזר", הוצאת פרדס, 186 עמודים. 

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.