string(2) "he"
string(2) "he" -array(0) { }
  • שבזי
    חידת שבזי
    סרטה של ישראלה שאער-מעודד מפרק את הדימוי של ר׳ שבזי
  • פלמנקו
    רוקדים לבנקאים
    על מאבקן הסוחף של מוזיקת וריקוד הפלמנקו בדרום ספרד

ואז התאהבתי בבחורה מוסלמית

לא בחרתי להתבולל. בחרתי לא להחמיץ זוגיות יפהפייה, מלאת אהבה וצחוק ותמיכה
בעילום שם

האישה שלי לא יהודיה
היא לא צמה ביום כיפור
וגם ברמדאן היא מחפפת אבל נהנית מעוגיות שקדים שוות
היא לא אזרחית שוות זכויות במדינת ישראל
אבל מגיע לה כבוד ושוויון במולדת שלה לא פחות ממני
היא לא רוצה להיות ערביה ישראלית
היא מתעקשת להיות פלסטינית גאה

האישה שלי היא לא יהודיה
היא ידועה כאחת
שלא טהורה לעד
שלא משתייכת לעם הנבחר
שלא אומרת תודה או תדליק משואה
שלא עושה הנחות לגזענים
שמקללת כל מי שבא לה לא טוב בעין
שתביא לי כאפה אם אבקש ממנה כנאפה
שתצחק בפנים של מי שיגיד שהיא עושה דו קיום
שלא רוצה להיות סמל או להרים שום דגל
ועוד מלא דברים
שהם לא כשרים ונחשבים תועבה
האישה שלי היא לא לוסי אהריש
וזה סבבה בעיני
למה אני לא צחי הלוי.

הייתי מתה לכתוב את הפוסט הזה בשם גלוי, בלי קשר סודי ובלי חתונה סודית. אני כותבת אותו בעילום שם לא בגלל שאני מתביישת בזוגיות שלי או בהחלטה שקיבלתי, אלא כי אין לי ברירה. במצב הפוליטי והמשפחתי המורכב שלנו, להיחשף משמעו לקבל איומים ולאבד משפחה וחברים, ואני רוצה להתבולל איתה בלילה בלי שיתערבו לנו בחיים כמה שנוכל למשוך את זה עד שכבר לא נוכל יותר.

לא רציתי להתבולל. זו לא הייתה איזו משאלת לב שלי להפוך חיים מסובכים למסובכים עוד יותר. מבחוץ קשרים כאלה תמיד נראו לי קצת מעאפן, מין התעקשות להיות חתרניים או מיוחדים. בהחלטה מודעת, לא הייתי מתחילה קשר או אפילו יוצאת לדייט עם אישה לא יהודיה, אבל זה קרה ולמרות שפחדתי נורא ממה שיגידו ומה יהיה עם העתיד שלי קיבלתי בחירה – זו לא הייתה בחירה להתבולל, זו הייתה בחירה לא להחמיץ זוגיות יפהפייה, מלאת אהבה וצחוק ותמיכה רק בגלל שהיא ערביה מוסלמית.

היינו אמורות לשבת על בירה, סתם מפגש של שעה כדי להתעדכן. אף פעם לא חשבתי עליה ככה, עד כדי כך מחנכים אותנו שזה אסור שאפילו לא חשבתי עליה כאופציה, למרות הכימיה.

זה לא היה אמור להיות בכלל. ואז, כשכבר נהיה משהו, זה לא היה אמור להיות משהו רציני. כשהתנשקנו, אמרתי תודה לאל אבל גם שמע ישראל. התנסות, חוויה לאוסף, סיפור שאספר לבת זוג הבאה הרצינית שתהיה לי, כי זה יהיה קשה מדי. והתאהבתי בה. לא התאהבתי בה בשביל הדו-קיום, לא כדי להפוך לסמל ולא כדי להרגיש ליברלית. להפך, הייתי מעדיפה להיות בזוגיות מחוץ לארון עם אישה יהודיה. התאהבתי בה בקטע הכי אנוכי שיכול להיות כי הרגשתי שדווקא היא נכונה בשבילי, תוך ניסיון להוריד את כל הכובד של עם ישראל מהגב שלי (כי להיכנס איתה למיטה בלילה עם הכובד הזה נהיה יותר מדי).

הייתי מתה להגיד לאורן חזן בפנים שיילך להזדיין, אבל זה לא מתאפשר לי כרגע. אז אני חולקת את המחשבות שלי.

היא לא צריכה להוכיח שהיא "יהודיה של כבוד" או להיות סלבריטי שמחממת ליהודי מרצ והעבודה את הגב או כזו שאפשר לבלוע בקלות בגרון אפילו אם אתה ימני

שתינו נשים חזקות שבחרו אחת בשנייה. הקשר שלי עם בורא עולם הוא יפה ומורכב, ואני לא מתכוונת לחשוב עליכם בבחירות הזוגיות שלי. והיא לא צריכה להוכיח שהיא "יהודיה של כבוד" או להיות סלבריטי שמחממת ליהודי מרצ והעבודה את הגב או כזו שאפשר לבלוע בקלות בגרון אפילו אם אתה ימני, כי היא יודעת מה ההיסטוריה של העם שלה ושל המשפחה שלה והיא לא מתכוונת להתנצל על זה.

אני יודעתת שמהרחם שלה לא ייצאו לי יהודים מגזע טהור, וזה בסדר כי אני לא בית"ר ירושלים ולא חייבת להיות טהורה לעד. אולי בשביל הצחוקים נקרא לבן העתידי שלנו "מוחמד חי", אבל זה טרם הוחלט. בכל מקרה, הוא לא יהיה מסכן ואם הוא יצטרך טיפול פסיכולוגי הוא יילך בדיוק כמו שכולם הולכים. משבר זהות פוטנציאלי? ובכן, מדובר במדינה עם משבר זהות. אז אין לי דאגות לגבי זה.

ממה כן יש לי דאגות? שבסוף שתינו נצטרך לעזוב את המקום שאנחנו כל כך אוהבות, מולדת של שתינו, כל אחת בדרכה שלה, רק כדי לא לעזוב אחת את השנייה. שלא נוכל להיות חלק ממרחב שיגרום לנו להרגיש בבית כמו שאנחנו מרגישות בדירה הקטנה שלנו, שבכניסה אליה תלוי שלט מעץ עם כיתוב בערבית "באנו בשביל השלום".

רציתי אותה. אישה חזקה ומוכשרת, סוחפת וחדה, מצחיקה ורגישה. יפה בקטע שאני מרגישה שאני הולכת ברחוב וקצת משוויצה, אבל לא כזו עם יופי מסנוור. משהו עמוק יותר. רציתי אותה לא עושה חשבון לעולם וגם לא לי. רציתי אותה עם ילדים ודירה עם חצר קטנה שאפשר לשים בה בריכה כזו שקונים בהום סנטר ופסלים של אננס וקקטוס מזהב שקנינו במקס סטוק. רציתי שיהיה לה אכפת מהדת, אבל שלא תהיה דתייה. בטוח רציתי אותה יהודיה.

ואז התאהבתי בבחורה פלסטינית מוסלמית שיודעת לדקלם את הקוראן וקוראת לי חביבתי לפני שאנחנו הולכות לישון. בהתחלה זה הרגיש כמו הפעם הראשונה שאכלתי בשר עם חלב עם האקסית שלי. היינו בנות 20, ביחד בברלין, והיא אמרה לי שאני חייבת לטעום את הסטייק עם הרוטב שמנת-פטריות. נו תנסי כבר, הוא כזה טעים. פחדתי מהביס כי ידעתי שאסור, כי גדלתי כשכולם אומרים לי שבשר וחלב לא הולך ביחד ואל תחשבי על זה אפילו. אני עדיין מפחדת לאכול, גם אחרי שגיליתי שטעים.

בפעם הראשונה שהנחתי את היד שלי ביד שלי הלב שלי דפק חזק וידעתי שזה לא רק בגלל התחושה החמה שהתפשטה בכל הגוף, זו האזעקה שמשמיעה "צבע אדום" בראש שלי, מזהירה אותי לפני המכה שעומדת לנחות עליי. כשעמדנו קרובות, נצמדנו אבל לא נגענו עדיין, ניסיתי לשלוט בעצמי. כשהתנשקנו, אמרתי תודה לאל אבל גם שמע ישראל. הפעם הדופק נדד קצת דרומית ואמרתי בסדר, רק תשכבי איתה, לא יותר. בשביל ההרגשה, בשביל הסיפור.

עכשיו היא בבית שלי ואני לא רוצה לתת לה ללכת.

אם מגיעה אהבה גדולה, אל תפספסו. קמתן בבוקר מחובקות עם האדם שאתן אוהבות? תגידו תודה לאל או לאללה וכל השאר זה בונוס.

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

להגיב על אסנת אלון לבטל

 

  1. יוסי ברנע

    רק במדינת כל גזעניה נישואין של אזרחים ממוצא או דת שונה יכולים לזכות לכזו שנאה או אהדה כי במדינה נורמלית, לא היו כותבים על כך בכלל.

  2. יוסףה מקיטון

    בגלל השיר של פאט פארקר שמקבל גירסה מרגשת בפתיחה, בגלל השיר הזה, שיעל-בלי לוי-חזן תרגמה והקריאה והמיסה את לבנו, בגלל האהבה הזו בין שתי נשים, ובגלל שכך היה צריך להיות וכך צודק שיהיה וכל דבר אחר הוא חרא – בגלל כל אלה זה אחד מאותם רגעים שהדמעות שנופלות על המקלדת כותבות: בלי, הלוואי שהיית חיה לקרוא את זה.

    ולמי שלא הכירו את התרגום הנהדר:
    https://www.yediot.co.il/articles/0,7340,L-5051367,00.html

  3. ליכודניק

    לא הבנתי מה הטענה.

    כיף לאהוב גויה? דורות של יהודים ויהודיות, מאברהם אבינו דרך יוסף, שלמה ומי יודע כמה סופרי יידיש ויהודים אמריקאים חוו זאת.

    לטעון שהתבוללות היא צעד חיובי באיזושהי רמה כללית? לא מבוסס. בעיקר כי לא נאמר כמעט דבר על בת הזוג הערבייה.
    היא מוסלמית לא אדוקה ( אך שיננה את הקוראן), גאה בערביותה וקשורה למשפחתה. וזהו. האם אפשר לבסס על כך משהו כללי? האם, נניח, היא תהיה מוכנה להסגיר קרוב שמתכנן פיגוע בעם של אהובתה?

  4. דןש

    האהבה תמיד מנצחת.
    חוצה גבולות, חוצה דתות, חוצה גזענות – תנו לה לפרוח

  5. אסנת אלון

    מים חיים הסיפור הזה. עשה לי את היום.

  6. בן

    הייתי במערכת יחסים עם עולה מקזחסטן, אחרי כמעט שנתיים גיליתי ממש במקרה שהיא מוסלמית, עצם זה שאם היינו מתקדמים ומביאים ילד לצערי הוא היה מוסלמי, פה הבנתי שהעתיד הקרוב יהיה קשה אבל הרחוק יהיה יותר טוב…

    1. איש חופשי

      כאשר יהודי ומוסלמית עושים ילדים:
      מבחינת היהודים הילד יהיה מוסלמי.
      מבחינת המוסלמים הילד יהיה יהודי.

      זה נראה לי הפתרון המושלם, אף אחד מהדתות אינה יכולה לתבוע בעלות עליו.

  7. משה

    כמה שנאה יש בך לכל דבר יהודי וציוני. תהומות של שנאה בוערת באש הגיהנום בלבך העכור, כמו בלבם השחור של הדומים לך. לכו מארצנו, הסתלקו, אתם לא ראויים לדרוך על האדמה שלנו, שהיא לא שלכם.

    1. יעל ס.

      משה, כמה שנאה יש בך לכל דבר אנושי. אחרת קשה להסביר שזו התגובה שלך – או בכלל של מישהו – על הטקסט היפהפה הזה בזכות האהבה, בזכות האנושיות, בזכות הרצון לחיות ולאהוב – פשוט את מי שאוהבות.

    2. איש חופשי

      שנאה ראיתי רק בתגובה שלך.
      לא לעניין להשליך את הרוע הפנימי שלך על מישהו אחר כדי להצדיק את תחושותיך השליליות.

  8. יוסי ברנע

    גזעני כל העולם – התאחדו!