• ביטון-יפעת-1
    פודקאסט חדש
    "אנחנו הגנרליות של הביטחון החברתי" - ראיון עם יפעת ביטון
  • קושמרו ואברמוביץ
    בעקבות הבבונים
    מה קרה כשכתבי אולפן שישי יצאו לפגוש את הילידים בשדרות?

עכשיו תקשיבו, העניים מדברים

לחיפה יגיעו מחר (ה') נציגי ממשלה, פעילים במגזר השלישי וא/נשים החיים בעוני על מנת לדון בפתרונות אפשריים לעוני בישראל. את הכנס מניעה הפילוסופיה של תנועת העולם הרביעי הרואה בעניים בעלי ידע מעשי יקר, ולא רק קורבנות של מצבם
העוקץ

מחר ייערך באוניברסיטת חיפה הכנס "יוזמים פתרונות: שותפות במאבק בעוני". הכנס הוא יוזמה של הפורום למאבק בעוני, בהובלת עמותת רבנים למען זכויות האדם החברה בפורום, ותוכנית הדגל למאבק בהדרה ולקידום סולידריות חברתית של אוניברסיטת חיפה.

בכנס ישתתפו כ-15 מציגים בכשבעה שולחנות עגולים שכל אחד מהם יוקדש לסוגיה אחרת הנוגעת לעוני. נציגים מצד הממסד יהיו ממשרד ראש הממשלה, הביטוח הלאומי, משרד הרווחה, משרד הכלכלה, משרד המשפטים, משרד הבריאות, משרד השיכון ומשרד החקלאות. כמובן, ישתתפו בדיונים אנשים החיים בעוני, וכן אנשי אקדמיה ונציגי ארגונים חברתיים רבים.

לפני שלב השולחנות העגולים יישאו פרופ' רוני סטריאר, ד"ר ענת לביא, שניהם מהמרכז הבינתחומי לחקר העוני וההדרה החברתית באוניברסיטת חיפה, הרצאה על תפיסת הזכאות של אנשים החיים בעוני. וגב' רותי יהושע, פעילה חברתית ומרצה בתחום העוני, תישא הרצאה על הזכות לכבוד והקשבה רגישה במפגש עם נותני שירותים.

רותי יהושע היא פעילה חברתית מעל 30 שנה, וכיום מרצה בתחום העוני וההדרה החברתית מניסיון וידע אישי. "אנשים שנולדים לעוני," היא אומרת, "מחוברתים מגיל צעיר לחוסר בטחון ולחוסר אמונה בעצמם. הם מאבדים תקווה ביכולת שלהם להצליח, לצאת מהמצב הקשה שבו הם נתונים והם מסתכלים מלמטה על פקידי ממסד שמבחינתם שולטים בחייהם."

יהושע מלווה משפחות הנמצאות במצב של עוני ומנסה להקנות להם כלים להתמודדות בדרכים פשוטות. מניסיונה היא יודעת בוודאות שהפתרון ליציאה מהעוני חייב לעבור דרך העניים עצמם. "האנשים שחיים בעוני צוברים על בשרם פחד, בושה, סטיגמה, תסכול וחוסר אונים. ועם כל זה, הם צברו ניסיון וידע לגבי מצבם ויש להם פתרונות, הם יוזמים הרבה דברים. אי אפשר בשלט רחוק, מבחוץ, להפקיע אותם מהחוויה שלהם ולכפות עליהם פתרונות."

האנשים שחיים בעוני צוברים על בשרם פחד, בושה, סטיגמה, תסכול וחוסר אונים. ועם כל זה, הם צברו ניסיון וידע לגבי מצבם ויש להם פתרונות. אי אפשר בשלט רחוק להפקיע אותם מהחוויה שלהם ולכפות עליהם פתרונות

הכנס נולד כתוצאה מהמודעות ההולכת וגוברת לצורך בדיאלוג ישיר בין א.נשים החיים בעוני לממשלה, דבר שלא מתרחש היום. בבסיס הכנס עומדת הפילוסופיה של תנועת העולם הרביעי המתייחסת לא.נשים החיים בעוני כאל מומחיות\ים לסוגיה, בעלי ידע מעשי יקר, ולא רק קורבנות של מצבם.

עירית אייזיק, חוקרת במכון ברוקדייל, פעילה בתנועת העולם הרביעי מזה מספר שנים ושואפת להביא את רוח התנועה לישראל. באופן רשמי אין סניף של התנועה בישראל אך קיימת קבוצה של ידידי העולם הרביעי שנמצאים עם התנועה העולמית בקשר, מכירים בצורך בשיתופם של אנשים שחיים בעוני בשיח הציבורי העוסק במאבק בעוני, ופועלים כאן למען הכרה בעוני כפגיעה בזכויות אדם ולמען השמעת קולם של אנשים שחיים בעוני במוקדי קבלת ההחלטות.

האם ישנן דוגמאות מוצלחות מהעולם במסגרתן א.נשים שחיות\ים בעוני תרמו יידע ייחודי לשינוי מדיניות?

"קשה למדוד את ההשפעה של השתתפות אנשים שחיים בעוני בשיח על נושאי מדיניות, אך בתנועה בעולם כמו גם פה בישראל, אנו מאמינים כי אנשים שחיים בעוני צריכים להשתתף בדיון הציבורי בנושא העוני וכי יש להם ידע ייחודי שנגזר מניסיון חייהם. אנשים שחיים בעוני שותפים כיום למחקר בינלאומי רחב ויוקרתי, שבא להגדיר מחדש את המדדים להגדרת עוני. הידע שלהם שווה ערך לזה של אקדמאים וחוקרים אחרים."

איזה תפקיד – אם בכלל – יש לתנועת העולם הרביעי בימים אלה של רחשים לקראת מאבק על מה שנקרא "יוקר המחייה" בישראל?

"תרומת התנועה היא בעצם ערכי הבסיס שעליהם היא מושתתת. אם מדברים על המצב בישראל, הרי שראשית כל ההבנה ש"יוקר המחיה" אינו כוח טבע היא חיונית על מנת לפעול לשינוי. את סך ההבנות שעליהן נוסדה התנועה ניתן למצות בציטוט הידוע של ג'וזף ורסינסקי, מייסד התנועה, שעוני הוא דבר שנוצר על ידי בני אדם ולכן רק בני אדם יכולים למגר את העוני. היגד חשוב נוסף שלו קשור בזכויות אדם ןבהפרה היסודית שלהם בעצם הקיום בעוני: 'בכל מקום שבו נשים וגברים נידונים לחיות בעוני קיצוני, זכויות אדם מופרות. זוהי חובתנו להתאחד ולפעול כדי להבטיח להשיב להם את זכויותיהם'".

בין הנושאים שיידונו מחר בשולחנות העגולים בכנס יהיו שיקום כלכלי במצבי חדלות פירעון: שולחן בהובלת פורום חובות, אשר יעסוק במצב בו אדם הוכרז כפושט רגל ועל המנגנונים שראוי שיתקיימו על מנת לסייע לו לעמוד בחזרה על רגליו; תעסוקת נשים בחברה הערבית והפלסטינית: שולחן בהובלת מספר ארגוני חברה אזרחית, בו יתקיים דיון על החסמים ועל הצעותיהם של הארגונים לפתרונות; ודיור ציבורי: שולחן בהובלת פעילים וארגוני חברה אזרחית, שיעסוק בתנאי הזכאות לדיור ציבורי וסיוע בשכר דירה ובנגישות השירות לתושבים.

אחד ההיבטים המשמעותיים בשיתוף הפעולה החדש שיוזמי הכנס מקווים שיירקם בו יבוא לידי ביטוי בשולחן עגול על מנגנונים כלל ממשלתיים להתמודדות עם עוני. המשתתפים ידונו בהצעה לכינון תהליכים ומדיניות ברמה הכללית: הקמת רשות ממשלתית למלחמה בעוני, הגדרת יעד ממשלתי להפחתת העוני ופיתוח תכנית רב מערכתית להשגתו וקיום "תסקיר חברתי" לבחינת השלכות חוקים ובמיוחד חוק התקציב על החיים בעוני.

גם רותי יהושע מקווה שהכנס ושיתופי הפעולה שייכונו בו יהוו נקודת התחלה חדשה לדיון מסוג חדש בנושא העוני בישראל. "להיות עני זה מצב שכרוכה בו בושה," היא אומרת, "והחברה משפילה וגורמת לעני לחשוב שהוא חסר יכולת. היא לא מקשיבה. הפקידים לא מקשיבים, ההוצאה לפועל לא מקשיבה, ברווחה לא מקשיבים ההצעות שמציעים לפעמים הן חסרות היגיון בעליל. כשמציעים לאם חד הורית, למשל, לקחת בייביסיטר כדי להצליח לעבוד במשמרות, אין בזה לא הגיון כלכלי ולא הגיון מעשי. המינימום שאפשר לעשות זה קודם כל להקשיב למי שמכיר את החיים בעוני הרבה יותר טוב מהאחרים".

יהושע טוענת כי  יש צורך שהמערכות יפעלו בשיתוף פעולה כך שיינתן טיפול רב ממדי בכל היבטי העוני – חינוך, בריאות, דיור, תעסוקה וכו'. לדבריה, חובה להכשיר את הפקידים העוסקים בתחומים האלה כך שלא יטרטרו את מי שממילא סובלים מאזלת היד של המערכת ועל מנת שיידעו להעניק להם את התמיכה הנדרשת. בכל מקרה, היא קובעת, "אסור בשום פנים ואופן שהמדינה תחוקק חוקים ותקבל החלטות מבלי לתת פתחון פה לאנשים שחיים בעוני ומבלי לקחת בחשבון את התובנות שלהם. הם המומחים למצבם."

הכנס יתקיים מחר (ה') בין השעות 10:15 – 14:30 באוניברסיטת חיפה

תוכנית הכנס
תוכנית הכנס
בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.