string(2) "he"
string(2) "he" -array(0) { }

לא נולדתי להיות שקוף: ראיון עם דוד מזרחי

נתניהו מסתובב בעולם ומדבר על מדינת ישראל העשירה, אבל איפה הכסף? כל הכסף הולך לשנאה ולמלחמה במקום לרווחה ולתקווה". דוד מזרחי, מוביל מחאת האפודים הצהובים, לא מוכן להיות דור שלישי לעוני, ומבטיח נחרצות: נפוצץ את הכנסים של כל המפלגות

בדרכו לעפולה, להרצות בפני 40 בני נוער, תפסנו את דוד מזרחי, המנהיג הלא מוכתר של מחאת האפודים הצהובים, לשיחה קצרה. מזרחי (30) מסתובב בארץ ומספר לבני נוער ולכל מי שמזמין אותו את סיפורו האישי שזכה לתהודה: ילד שגדל בעוני בירושלים, נעשה פעיל נמרץ ב"לה פמיליה" וברבות הימים הפנה לה ולערכיה עורף והפך להיות פעיל חברתי.

הוא אמנם מרוצה מהשינויים שחלו מאז שהחלה המחאה (אסם חזרה בה מהכוונה להעלות את המחירים וחברת החשמל הודיעה שמחירי החשמל יתייקרו ב-2.9% בלבד ולא ב-8% כפי שהתכוונה מלכתחילה) וזוקף אותם לזכות הפעילות של האפודים הצהובים, אך מודע לכך שיש לפניו עוד עבודה רבה. "עוד לא רואים את זה מספיק ברחוב, אבל לא אמרנו נואש. נמשיך לעשות פעולות דרך הרשת, דרך השטח שמבעבע. לא באנו לשבוע אחד ולא כדי להיאבק על במבה, אלא על עצם הזכות לחיים. אני מצפה מאנשים שיתעוררו, כי זה הולך להתפוצץ."

עם ההצהרה על פיזור הכנסת ולקראת הבחירות המתוכננות באפריל, מתכוונים באפודים הצהובים להוריד את הכפפות. "אנחנו קוראים לכל המפלגות לצאת בהצהרה רשמית ומחייבת שהן הולכות לטפל בבעיה החמורה של יוקר המחייה, אחרת אנחנו נגיע לכל הכנסים של כל המפלגות ופשוט נפוצץ אותם."

יש איתך אנשים? בהפגנה האחרונה היו מאות בודדות.

"יש מומנטום הולך ונבנה. יש לנו דף פייסבוק פעיל שצובר תומכים, כבר כמה אלפי אנשים החליפו את תמונות הפרופיל שלהם, התאחדות הסטודנטים מאחורינו, ואנחנו בונים עכשיו את השטח. גם 500 איש שהגיעו להפגנה במוצ"ש זו התחלה מעולה. לא קל להוציא אנשים מהבתים להפגנות, בייחוד משום שרוב האנשים שאנחנו מייצגים הם האנשים השקופים של ישראל השקופה. אנשים אומרים לי שאין להם תקווה, הם מיואשים."

"כשראיתי את הגל הצפוי של ההתייקרות במחירים, בחשמל, במים ובמוצרי המזון – הבנתי איך ההפרד ומשול שעושים פה במשך שנים עובד וממשיך להחליש אותנו. הרי ההתייקרות הזאת היא עוד פגיעה במעמד הביניים, בקשישים, בחד הוריות, בנכים. ממשלות ישראל בונות בדיוק על זה, על כך שאנחנו מפורדים וחלשים. אבל בעצם יש לנו יותר משותף מהמפריד. במשך שנים על גבי שנים אנחנו לא מבינים שהסיפור הוא רחב של מדיניות ולא סיפור קטן של קבוצה כזו או אחרת."

מה ההבדל בין המחאה הנוכחית לזו שסערה ב-2011 ובעצם נחנקה בקול ענות חלושה?

"אנחנו קוראים לכל המפלגות לצאת בהצהרה רשמית שהן הולכות לטפל בבעיה החמורה של יוקר המחייה, אחרת נגיע לכנסים שלהן ונפוצץ אותם"

"את המחאה של 2011 הובילו אנשים לבנים ופריבילגים. היום זה אחרת. היום מדובר בלחם ובמים, בשאלה איך אני משכר מינימום יכול להתקיים ולחיות פה בכבוד, לשלם שכר דירה, חשמל, מים, לקנות אוכל. אני מייצג המון אנשים שקשה להם להגיע לבסיס הכי התחלתי של חיים סבירים. אנחנו פועלים כדי שאנשים יבינו שזו לא גזירת גורל ולא מכת טבע, אפשר לשנות ויכול להיות פה אחרת. בהפגנה במוצאי שבת עמדו איתי על הבמה נערה בת 15, אישה קשישה, נכה, אני עצמי בן של שני הורים נכים – מדובר כאן בשכבות הכי חלשות."

אבל דווקא משום שמדובר בשכבות הכי חלשות, המחאה הזו אולי עשויה להתקשות לצבור אהדה, כמו שאנחנו יודעים שקורה במשך שנים.

"השכבות הכי חלשות מובילות את המחאה אבל למעשה יוקר המחייה פוגע בכולם – שמאלנים, ימנים, ערבים, יהודים, חילונים, דתיים. אני קורא לכולם לשים את האגו בצד ולבוא להיאבק על החיים של כולנו. המחאה תהיה ממוקדת ויעילה. הנה, תוך 72 שעות חברת אסם התקפלה אחרי שהכרזנו על חרם צרכנים. נמשיך להחליט על חרמות. אנחנו עושים עבודת שטח מאוד רצינית ויחברו אלינו עוד אנשים, כשהם יבינו שהעניין של שירותים חברתיים נוגע לכולנו. כמה זמן צריך לחכות לתור לרופא? איך קשישים חיים במסדרונות בבתי חולים? למה ישראל מפגרת אחרי כל מדינות ה-OECD בחינוך, בפערים בין עניים לעשירים? המחאה הזו צריכה לדבר לכולם. במוצאי שבת היו בהפגנה אשכנזים, מזרחים, דתיים, חילוניים, ומה שמאחד את כולנו זה שאכפת לנו ושיקר לנו לחיות פה. איך ייתכן שאנחנו מאפשרים למחירי החשמל לעלות ב-8 אחוז דווקא בחורף, כדי לפגוע בשכבות הכי חלשות שמתלבטות אם לחמם את הבית או לא?"

דוד מזרחי. צילום: רפי מיכאלי
דוד מזרחי. בונים על זה שאנחנו מפורדים וחלשים. צילום: רפי מיכאלי
מחאת האפודים הצהובים.
מחאת האפודים הצהובים, 23.12.18. מאבק על לחם ומים

להחזיר את הפנתרים השחורים

מזרחי מבין שהציבור קצת אדיש ומייחס את זה לייאוש, לאי המסוגלות הכלכלית-פוליטית לצאת להפגנות וגם להפרד ומשול שעושה בממשלה בציבור. אם היו יוצאים 10,000 במוצאי שבת, הוא אומר, היו מדברים איתנו על עסקאות הגז בישראל. הוא מדבר גם על ניסיונות ההשתקה של המחאה הזו: "למה לא מדברים על זה שבהפגנה הראשונה קיבלנו מכות רצח ושזרקו אותי למשך 15 שעות במעצר? ישר אומרים: אלה שמאלנים, אלה בוגדים וככה מייצרים דה-לגיטימציה."

אבל הוא מוכן למאבק ארוך טווח, ותוך כדי שהוא עולה לאוטובוס לעפולה בתחנה המרכזית בירושלים, הוא מצהיר על כך שכדור שלישי לעוני הוא לא מוכן להיות יותר עני. "אנחנו חייבים לתת על המאבק הזה את החיים שלנו – או שנחיה בכבוד, או שנמות בלי כבוד. אני גדלתי לאבא ואמא עניים, גם הסבא שלי היה עני. אני לא נולדתי להיות שקוף. להורים שלי השלטונות שיקרו, נתנו להם לירה וחצי והם שתקו. אבל אני מדור אחר, זה דור של אקטיביסטים, אני מכיר את הזכויות שלי. איזו בחירה הייתה לי כילד? לא הייתה לי בחירה בכלל. הייתי בעוני, בלי חינוך, בלי הכוונה, בלי תקווה, בתקופת האינתיפאדה השנייה בירושלים. מהר מאוד כנער נשאבתי ללה פמיליה, למקומות שהיום אני מבין שהם שליליים. כי עוני הוא המלך של האין ברירה. עוני מוביל לבורות, עוני מוביל לגזענות, עוני מוביל לחרדה, לשנאה ולייאוש."

"אני ליכודניק לשעבר. הליכוד בגד בעצמו ומכה בפריפריה שוב ושוב. ובכל זאת, פעם אחר פעם אנשים מצביעים לו – זה מזוכיזם"

כשמזרחי מדבר על המיקוד שהמחאה זקוקה לו, הוא מאוד ברור. אנחנו שואלות אותו על ההרס שזרעה פה מדיניות ימין כלכלי במשך עשורים והוא משיב שהמטרה המרכזית של המחאה היום צריכה להיות שובה של מדינת הרווחה. "אני ליכודניק לשעבר. אני יודע היטב מה הם חמשת המ"מים: מזון, מעון, מלבוש, מורה ומרפא. איפה לאן נעלמו המ"מים האלה? הליכוד בגד בעצמו והוא פוגע בדיוק בכל הערכים האלה ומכה בפריפריה החברתית והגאוגרפית שוב ושוב. ובכל זאת, פעם אחר פעם אנשים מצביעים לו – זה ממש מזוכיזם."

למה לדעתך ממשיכים להצביע לליכוד?

"אנשים ממשיכים להצביע להם כי הליכוד מתמחה בהפחדה. הם מפחידים אנשים ומטרטרים להם במוח 'אנחנו והם', מלחמות, משסים, מפחידים, זו פוליטיקה של פחד במקום פוליטיקה של אהבה. מדינת ישראל בת 70 שנה, כבר נולדו פה שלושה דורות, נתניהו מסתובב בעולם ומספר כמה אנחנו עשירים וחזקים. יש פה הרבה מאוד כסף שמחולק לא נכון. כל הכסף הולך לשנאה ולמלחמה במקום ללכת לרווחה ולתקווה. כמה עוד שכול אפשר לשאת? מלחמות, שלוליות של דם? מתי הם שם למעלה יבינו שאנחנו לא מעוניינים בזה? אם את כל הכסף לא ישקיעו בשנאה ובמלחמה אלא ברווחה ובחינוך, הכול ייראה כאן אחרת. אני הייתי ילד מיואש ויודע שייאוש מוביל למקומות הרסניים. אתה מתחבר לארגון טרור כשאתה מיואש. אם נלמד אנשים לאהוב במקום לשנוא, יכול להיות פה גן עדן."

"בגלל זה אני נוסע ביום הגשום הזה בשלושה אוטובוסים לעפולה כדי לדבר עם בני נוער. אני הולך לפגוש 100 נערות ונערים ממשפחות קשות יום ולבקש מהם לא לעשות את הבחירות שאני עשיתי כשהייתי נער ללא הכוונה. אין לי ספק שאילו איתי היו מדברים ככה, שמישהו היה בא ונותן לי תקווה, הייתי גדל אחרת. אלו היעוד והשליחות שלי – לתת לבני נוער את הכלים שאני לא קיבלתי. אני מתרגש כל פעם מחדש, הלוואי שהייתה אפשרות לחבק את כל הנוער האבוד. המשפט שמנחה אותי ואני רוצה להעביר הלאה זה "סור מרע ועשה טוב בקש שלום ורדפהו". אני מספר להם את הסיפור האישי שלי, איך הפכתי מבנאדם שהאמין בשנאת חינם ובגזענות למי שמאמין בסולידריות, בערבות הדדית. מאמין גדול בחינוך ויודע שאם כולם יזכו לשוויון הזדמנויות בתי הכלא היו ריקים מאדם והמחלקות לחולי הנפש יהיו ריקות מאדם."


אתה לא חושש שגם אם המחאה הזו תצליח להתרומם, השלטונות ימצאו דרך לכבות אותה או לבלוע אותה, כמו שקרה בסופו של דבר עם הפנתרים וגם עם מחאת 2011?

"זה נכון, הרי גרמו לנו להיות צייתניים, להיות ממושמעים ולהמשיך לשאת בעול הבלתי הגיוני הזה. אלף איש התקשרו אליי בשבוע האחרון ואמרו לי 'אין לנו יכולת לצאת מהבית, אתה הקול שלנו.' מתקשרים אליי אנשים מדימונה, משדרות, יש התעוררות בכל רחבי הארץ. המומנטום הזה של לפני בחירות יכול להיות משמעותי ביותר, אבל שבענו מהבטחות ואנחנו לא מאמינים למילים יפות, אנחנו רוצים לראות שינוי אמיתי: שינוי בהשקעה בחינוך, בבריאות, שיילחמו בעליית המחירים. יש כסף במדינת ישראל. נתניהו מדבר על צמיחה, צמיחה. אבל מי נהנה מהצמיחה? חד הוריות? נכים? קשישים? איפה הכסף? אם יש כזאת צמיחה, איך זה שרוב האנשים נאנקים ובקושי סוגרים את החודש? גם מעמד הביניים נשחק והולך ובסוף יישארו פה רק שכבה ענקית של עניים ושכבה של עשירים. גם ככה יש פה פערים כלכליים מטורפים בין בני אדם."

כבר הציעו לך להצטרף לאחת המפלגות?

"אני מאמין בכל לבי שחינוך והשכלה הם המפתח. ברמלה, למשל, רק 2% מגיעים להשכלה גבוהה. מייצרים פה עבדים, דורות של עבדים"

"לא, ואני לא מתעסק בפוליטיקה. קיבלתי מלגת לימודים נדיבה מחברת אורבוטק, אחרי ששמעו אותי מרצה. אני הולך ללמוד מדעי המדינה וחינוך, לפתח את עצמי ולשכלל את היכולת שלי להוביל את המחאה האזרחית. אני מאמין בכל לבי שחינוך והשכלה הם המפתח. ברמלה, למשל, רק 2% מגיעים להשכלה גבוהה. מייצרים פה עבדים, דורות של עבדים. גם אני, כשהייתי נער, הכיוון שלי היה עבדות. אבא שלי ז"ל אמר לי 'לך תעבוד בסופר'. אבל למה לילדים שנולדים לעוני יש רק אפשרות להיות עובדי כפיים ולהיכלא במעגלי העוני כעובדים עניים – הם ובניהם ובני בניהם? לכל אדם ואישה מגיעה הזכות לשוויון הזדמנויות, הזכות לבחור את העתיד שלו או שלה. לא מגיע לאף אחד להיות מיואש רק בגלל המקום שבו הוא נולד. יש בישראל המון כסף ומשאבים והם לא מחולקים נכון. תמיד אני אומר 'היזהרו בבני עניים'. האש הזו שבוערת בי היום היא לא רק רעב ללחם, אלא רעב לצדק."

אנחנו משוחחות איתו שוב כשהוא יוצא מההרצאה, מרוצה ומנשב אופטימיות. "אני כל פעם מחדש מתרגש מבני הנוער האלה. הם שאלו, הקשיבו, הביעו דעות. אלה היו תלמידים של מגמת פוליטיקה ומדעי המדינה, והיה יפה לראות את ההתעניינות שלהם. קראתי להם להתחיל כבר עכשיו להתעורר ולגלות אחריות אזרחית."

הוא מספר על רגע מאתגר במיוחד, כשאחד הילדים שואל אותו אם הוא מתחרט על העבר שלו. "אמרתי לו: 'עם השכל של היום לא הייתי עושה את הטעויות של פעם, אבל מהטעויות של פעם נהיה לי השכל של היום. העבר עבר, אני לא חי בעבר ואני לא מחפש אשמים, אני מחפש פתרונות'".

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

להגיב על חזי לבטל

 

  1. דפנה

    מאחלת לדוד הצלחה, – אישית, משפחתית, מקצועית, וכלכלית וכמובן שגם בפעילותו החברתית.

  2. חזי

    אבל האם יש לו תודעה מזרחית