• ביטון-יפעת-1
    פודקאסט חדש
    "אנחנו הגנרליות של הביטחון החברתי" - ראיון עם יפעת ביטון
  • קושמרו ואברמוביץ
    בעקבות הבבונים
    מה קרה כשכתבי אולפן שישי יצאו לפגוש את הילידים בשדרות?

אושרת קוטלר בשירות הכיבוש הנאור

מצד אחד היא מעבירה ביקורת על חיילים אלימים, אך באותה נשימה היא מסירה מהם את האחריות לכך ומצד שני היא מתגאה בכך שילדיה לוחמים בצבא ומשתפים פעולה עם מדיניות של כיבוש ודיכוי מתמשך. כמה מסקנות על התבטאותה של אושרת קוטלר על כיבוש ועל "חיות אדם"
איאת אבו שמיס

משוררת שפרסמה עד כה שני ספרי שירה דו לשוניים, סטודנטית למדעי החברה והמדינה, גרה ביפו ומייסדת הפרויקט 'נשים ערביות יפואיות מצליחות'

כשאושרת קוטלר הביעה את דעתה על מעשיהם האלימים של חיילי נצח יהודה וכינתה אותם "חיות אדם", התעוררה מהומה רבתי, כמעט מתוזמרת, שבה כל אחד מילא את תפקידו המיועד. הציטוט המלא היה "שולחים את הילדים לצבא ומקבלים אותם חיות אדם. זו התוצאה של הכיבוש." כמובן, שרק על השימוש במילה האסורה "כיבוש" ועוד בפריים טיים עליה להיענש, אבל לגעת בקודש הקודשים של החברה הישראלית, חיילי צה"ל (הילדים של כולנו), ולהשוות אותם לחיות אדם, זו כבר ממש בגידה. אז כבר קראו לה בוגדת ועוכרת ישראל ומיהרו להעיף אותה לשטחים ולעזה. תגובה מראש הממשלה לא איחרה להגיע, והוא התגאה בחיילים ששומרים עלינו ועושים משימה הומנית ומוסרית. זמן קצר אחר כך כבר הופצה עצומה הקוראת לפטרה והערוץ הצמיד לה מאבטח בשל איומים על חייה.

קוטלר הרגישה שעליה להסביר לקהל הרחב למה התכוונה ועל כן אתמול בסיום החדשות אמרה: "ילדיי שלי וגם חבריהם כולם לוחמים, קרביים, בשטחים כבר הרבה שנים וגם חבריי, הביקורת שלי הופנתה אך ורק כלפי אותם חיילים שהשליטה שלנו על הפלסטינים בשטחים הביאה אותם לפגוע בחפים מפשע… אני בכלל בעד להקל על עונשם של החיילים הנאשמים שכן אנחנו שלחנו אותם למציאות הבלתי אפשרית הזאת" הערוץ מיהר לתמוך בקוטלר על שהביעה את דעתה אך מצד שני ולא פחות חשוב הדגיש שזו היא דעתה בלבד שחלילה לא נחשוב שהערוץ מחזיק בדעות כאלה. ההסבר לא בלם את המתקפה כלפי מגישת החדשות הוותיקה. מאז אותה התבטאות, קיבלה רשות השידור מעל אלף תלונות, והקריאות לפטר את קוטלר לא חדלות.

להלן כמה מסקנות:

א. ראשית, אם את עיתונאית במהדורה מרכזית, השתדלי להתרכז בהגשת החדשות ולא להביע דעה, בוודאי לא שלילית, בטח לא על חיילי צה"ל. זכרי כי המילה "כיבוש" על שלל השלכותיה היא מחוץ ללקסיקון של המהדורה המרכזית וצלילה אינו ערב לאוזני הצופים.

ב. על פי קוטלר, שהבהירה שהיא בעד להקל על העונשים שניתנים לחיילים, החיילים הם בסך הכל שליחי האומה, ואין סיבה לצפות מהם לאחריות מוסרית על מעשיהם. קוטלר מתייחסת אליהם כאל בורג קטן במערכת או כאל רובוט שממלא פקודות. כמובן שאין צורך להסביר מה ההשלכות של חשיבה כזאת.

אם את עיתונאית במהדורה מרכזית, השתדלי להתרכז בהגשת החדשות ולא להביע דעה, בוודאי לא שלילית, בטח לא על חיילי צה"ל.

ג. כדי להסב את האש לכיוון אחר (לא בהצלחה, כאמור) קוטלר מתגאה שילדיה וחבריהם משתפים פעולה בדיכוי עם אחר. כלומר, מצד אחד היא מעבירה ביקורת על חיילים אלימים, אך באותה נשימה היא מסירה מהם את האחריות לכך ומצד שני היא מתגאה בכך שילדיה לוחמים בצבא ומשתפים פעולה עם מדיניות של כיבוש ודיכוי מתמשך.

ד. רוב הפלג השמאלני מיהר לשתף את הדברים שהיא אמרה, חיזקו אותה ושמחו כמוצאי שלל רב על כך שיש דמות ציבורית שאומרת מה שהם טוענים כל הזמן על כמה שהצבא משחית את נפשות ילדינו הרכים. אבל כנראה שאותם שמאלנים שוחרי שלום לא הבינו לעומק את דבריה, כי קוטלר דווקא מתיישרת עם מדיניות הכיבוש בצורה הכי טובה שיש.

אילו הייתי ימנית, הייתי הראשונה לשתף את דבריה כדי להראות דווקא את המוסריות שבכיבוש. היא מתגאה בכך שילדיה לוחמים אך היא נגד אלימות קשה, כזו שלא מבצעים חיילים רגילים אלא "חיות אדם". כשמופעי הכיבוש מתדרדרים וחושפים אלימות קיצונית, היא מתייחסת אליהם כאל יוצאי דופן, ואף מנערת מעל החיילים את האחריות ותולה אותם ב"כיבוש" העלום. נכון, היא מאשימה את שולחיהם של החיילים, אבל זה לא שמעשים איומים כאלה ואחרים אינם נעשים בשם הצבא המוסרי ביותר בעולם מדי יום.

*

אִם הָיִיתִי אִמָּא  יְהוּדִיָּה

וְהָיִיתִי צְרִיכָה לִשְׁלֹחַ

אֶת בְּנִי לַצָּבָא

הָיִיתִי נִלְחֶמֶת

הָיִיתִי קוֹשֶׁרֶת

אֶת לְשׁוֹנִי לְאָזְנָיו

הָיִיתִי מַדְבִּיקָה אֶת יָדַי

לְרַגְלָיו

הָיִיתִי תּוֹלָה אֶת לִבִּי

עַל עֵינָיו

שֶׁלֹּא יֵלֵךְ

מתוך הספר "אני זה שניים" בהוצאת מטען

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. אבי דדון

    כשאת רושמת כיבוד למה את מתכוונת ?

  2. עמית לירז

    מעניין ונכון. עוד חיזוק לתאוריית "העשבים השוטים".

  3. ליכודניק

    הכותבת רוצה שישראל תפסיק לכבוש את בני עמה.
    שיפסיקו להיות נתינים ישראליים או תחת מצור ישראלי.

    אבל כל העולם הערבי תחת דיכוי.
    ממרוקו עד לעיראק, מסוריה ועד לסודן, בכל מקום יש רודנים (חוץ מכתם אחד קטן של תקווה, טוניסיה, שגם שם המצב לא טוב).

    אפשר להסיק שנסיגה ישראלית תביא ל*החמרת* מצב התושבים הערבים, וכמובן לסיכון חיי ישראלים- אם לא למלחמה ממש. בדיוק כפי שקרה בעזה. איש לא מושפל שם במחסומים, אבל אנשים מתים במאות ובאלפים. הומנית, זו פגיעה ולא שיפור.

    אז כן, הכיבוש גרוע. אבל איזה בסיס יש לקוות שסיומו יעזור למישהו?

  4. אלואימא

    שיר יפה.
    אבל את לא אמא יהודייה, ושאלתי אלייך אם את, כאמא ערבייה, היית קושרת את לשונך לאוזניו של בנך ותולה את ליבך על עיניו, כשהוא יוצא מהבית, בידיו סכין ומטרתו להרוג יהודים?

  5. עודד

    האם אלה שהוכו בידי החיילים הישראלים של 'נצח יהודה' החזיקו סכינים ויצאו לרצוח? אה, לא ידעתי

  6. חזי

    כלומר בשם השחרור הלאומי הפלסטיני את תשטפי לילדיך את המוח במסגרת התא המשפחתי, ותהפכי אותם לאקסטנציה של הזהות שלך באופן שמשעתק עד זרא דפוסים פטריארכליים.

    ריאקציונרי בעיני.