נדחתה כריית הפוספטים בשדה בריר

במהלך השנים נבנה ידע מקומי רב-ערך, בין היתר לגבי השפעותיו של מכרה פוספט על הבריאות במקרים דומים בעולם. לפני ימים אחדים נרשמה הצלחה נוספת במאבק האזרחי הארוך בישראל, המוכיחה שגם לקבוצה מקומית קטנה בשולי המדינה יש קול רם ונישא
בתיה רודד

"…לא נקבעה בתכנית מתודולוגיה לבחינת השפעות בריאותיות שייגזרו ממנה, ואף לא הונח לפני המועצה – עובר לאישור התכנית – מסמך הסוקר את ההשפעה הבריאותית הפוטנציאלית של התכנית." בהחלטה זו של שופטי בג"צ מיום 27 בפברואר 2019 תם סיבוב נוסף בזירת המאבק בין תושבים המתנגדים להקמת מכרה הפוספט בבקעת ערד לבין חברת רותם אמפרט, חברת בת של תאגיד כימיקלים לישראל בבעלות עידן עופר.

כלומר, אישורה של תכנית מתאר ארצית לכרייה וחציבה במועצה הארצית לתכנון ובנייה – בחטא יסודה. ההחלטה לא לקחה בחשבון את השפעתה של התכנית על 55,000 בני אדם החיים בשטח שהוקצה למכרה פוספט בכרייה פתוחה באזור מדברי ובסביבתו הקרובה. משרד הבריאות הוא רק קול אחד בשלל קולות המשרדים האחרים המיוצגים במועצה הארצית, התומכים בהקמת המכרה.

כך, בידי חברה המככבת ברמות הזיהום שהיא מייצרת מפקידים פקידי הממשל את בריאותם של תושבי בקעת ערד ללא הרהור וללא ערעור

אפשר היה לחשוב שהמדינה מרוויחה מכריית הפוספט שבשטחה, שהנגב נהנה מההון הזורם מייצור הדשנים ויצוא פוספט גולמי, מהאופן בו היא נלחמת על הקמתו של המכרה במחיר כה כבד. אלא שהתמלוגים עלובים ועיקר ההון, זורם ללונדון וממלא את כיסיו של עידן עופר. לעומת שאיבת ההון אל מחוץ לגבולות המדינה, מפעל רותם אמפרט ראש וראשון להורסים את משאבי הטבע היקרים בנגב. הכוונה למשאבי טבע מקיימים, עליהם ניתן לבסס כלכלה מקומית לדורי דורות, נופיו הייחודיים של הנגב, נחליו המצוקיים והמרהיבים ונאות המדבר שיוצרים מעיינותיו. הכוונה לפיגור בשיקום המכרות שיקום לקוי, זיהום של אגן הניקוז של נחל צין, עין בוקק, ובעיקר נחל אשלים שהחי והצומח שלו ושל סביבתו הושמדו באסון קריסת הבריכה של המפעל. כך, בידי חברה המככבת ברמות הזיהום שהיא מייצרת מפקידים פקידי הממשל את בריאותם של תושבי בקעת ערד ללא הרהור וללא ערעור.

אמנם הנושא שנדון עסק בבריאות, אך קיימים היבטים נוספים לכרייה זו, רבי משקל: גורלם של 11,000 יושבי מתחם הכרייה, ביישוב המוכר אלפורעה, שיש לנשל מאזור מחייתם. הבדואים לא נשאלו ולא נלקחו בחשבון. כביכול אוכלוסייה "נוודית" שניתן לנייד בלא הסכמתה, לפרק מרקם שבטי ומשפחתי ולהתעלם מבעלות על שטחי המחיה שלהם מקדמת דנא. היבט מרכזי אחר הוא גורלה של ערד כעיר תיירות, מרפא וטיולים. ערד החלה להתאושש בשנים האחרונות ממשבר קשה והיא מבססת את קיומה על כלכלה מקומית מקיימת שלא תיתכן בצל מכרה סמוך המייצר אבק וחוסם נתיבי דרך עתיקים וגישה למסלולי טיול. גם השפעות אלה לא נשקלו בטרם קבלת ההחלטה במועצה הארצית.

המאבק נגד מכרה הפוספט הוא המאבק האזרחי הארוך בישראל. הוא החל ב-1983 בהתנגדותו של ראש העיר דאז, אברהם שוחט, המשכו בהתארגנות התושבים עם התחדשות הכוונה להקימו ב-2004 ופניו לעתיד. רבים אומרים לתושבים מתנגדי המכרה: "לא יעזור לכם, לא תעמדו בדרכו של טייקון שנתמך על ידי ממשלה, בסוף הם ינצחו אתכם וערד תיהרס, את הבדואים יעיפו מכאן תמורת כסף".

אבל השנים עוברות, עשרות שנים, והמכרה טרם הוקם. לזמן שעובר יש ערך עצום שנעלם מעיני רבים. במהלך השנים נבנה ידע מקומי רב-ערך: לגבי השפעותיו של מכרה פוספט על הבריאות במקרים דומים בעולם; צבירת ניסיון בהובלת מאבק כזה והנהגה של קבוצת המאבק; הבנה בתהליכי קבלת ההחלטות שמעורב בה תאגיד רב-עוצמה ככיל; בחירה באסטרטגיות וטקטיקות ועוד. מעבר לידע המקומי הלז, משתנים השחקנים בממשל וכל שחקן חדש הוא הזדמנות למפגש ושינוי עמדות.

המאבק מוכיח שגם לקבוצה מקומית קטנה בשולי המדינה יש קול רם ונישא שניתן לגייס בקבוצות מאבק אזרחי אחרות ברחבי הארץ. גם הנהלים הולכים ומשתנים לאיטם. כיום קשה יותר לנהל את המדינה מלמעלה בלבד, והקולות העולים מלמטה הולכים ומקבלים מקום רב יותר בשיקולי קבלת ההחלטות. נושאי בריאות וסביבה לא יכולים להימחק כבעבר, לאחר שנחשף גורלם המר של חיילי השייטת לאחר הצלילות בקישון, או הקשר המוכח בין רמת התחלואה בחיפה לבין הזיהום ממפעלי המפרץ.

הדרך ארוכה וקשה, פתלתלה ונסתרת לא פעם, אך עדין נמצאת אוזן קשבת לתביעה שלנו לצדק ולתביעה לזכות לעיר שבה יהיו איכות חיים ובריאות גם לדורות הבאים.

ד"ר רודד היא גיאוגרפית תושבת ערד, חוקרת הנגב ופעילה חברתית בנגב ובערד

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.