סיונה בנג'מין היא בכירת האמניות מקרב קהילת בני ישראל, אחרי אניש קאפור שנמלט מישראל בשן ועין וזוכה להרבה כבוד ויקר בעולם. בנג'מין קושרת עצמה לקהילה, מאתגרת את השיח הישראלי, המגדרי והדתי. ציורה מתנוסס על כריכת הספר "אמא הודו, אבא ישראל"
התרבות ההגמונית עושה מאמצים אדירים כדי להכחיד את הקיום החירשי-התרבותי, מתוך תפיסה שעדיף לו לחירש לוותר על זהותו החירשת ולשמוע. הסרט התיעודי החדש ״איך מסמנים אהבה״ יוצר ומחזיר מילים, סימנים ומהות שנלקחו בשם ה״נורמליות״
הספרות שיצרו טובי בניה של ההתיישבות העובדת התעלמה ממזרחים או ייצגה אותם באופן כה מעוות, שלא בטוח כמה הייתה מירי רגב רוצה להיות דמות פרי עטם. בשולי הפולמוס על ההתלהטות העכשווית בין שרת התרבות למאיר שלו
כל כפר מכיל בתוכו רחוב ראשי אחד גדול, שבלעדיו אין לב פועם חיים. ובלעדי בתי הקפה של אותו עורק ראשי, אין דם בכלל. כי איפה תמצא את אנשי הכפר? במעבדה לייצור תאי גזע הסמוכה לעירייה?". ניסיון בידוד של צלילי מעי כפרי מבתוכו • סיפור קצר
לגברים היה כובע קסמים והם שלפו משם רובים וארנבים. אנחנו היינו עבורם חיות משונות, היינו צריכות להיות קטנות כל כך, להצטמצם בהברות, במהדורות, באיברים, תכניסי ת'בטן! המשוררת והסופרת ענת לוין על מקומה של האישה הכותבת בעידן גברי
הכול שם מההתחלה, כמו קפסולה שמחכה להתפוצץ לכדי חוויה של לופ אינסופי שבו את, כצופה, תקועה עם האנה ועם עוד נשים רבות בעולם. על "התחום האפור" בפרק שחורך את הרשת
הם לא היו לבד, הכמרים שניהלו את האינקוויזיציה, ואלה שהובילו עם לכבשנים, ואלה שצרו על צ'ה בג'ונגל, ואלה שירו בלורקה, ואלה שתלו צעירים מריסיהם בכלא סידנאיא. שיר מאת מרזוק אלחלבי
