כל מי שנמצא כאן שמע כמובן על מצבו של הדולר, עלה, ירד עלה, מה יקרה היום יעלה או ירד? מה יעשה בנק ישראל יקנה או שלא יקנה? אין ספק שזהו נושא חשוב מעין כמוהו. אבל באותו זמן שהדולר משוטט לו קורים עוד דברים אולי לא פחות חשובים. הנה פורסם על ידי עמותת ידיד שהמשבר הכלכלי פוגע בעיקר בנשים ובדרום וזאת על פי ניתוח הפניות לארגון באזורים השונים בארץ. בזה לא מטפל נגיד ואפילו לא שר ואפילו לא סגן שר כי הכל יסתדר איכשהו על ידי טלאים של מדיניות ודיבורים על צמיחה.

מפעם לפעם יש הבלחות של דיון אמיתי בנושאים לא פוליטיים, לא מדיניים, לא ביטחוניים ולא כלכליים, ובדרך כלל באשר למימד האנושי שלהם. העובדת והעובד המפוטרים, או החולה הזקוקה לטיפול או הילד הנרצח התורן.

והנה מתפרסמים היום הנתונים על ההישגים בבגרות על פי ישובים והנתונים מה נגיד תוצר ישיר של מדיניות כלכלית וביטויה במערכת החינוך. במקום שהעוסקים בחינוך יבינו איפה הם חיים הם ממשיכים לגלגל רעיונות לשיפור המערכת שמקורם מוטבע במערכת הערכים הכלכלית שבה אפשר לייצר מערכת טובה באמצעות מילות קסם של תחרות, ייעול וארגון מחדש כזה או אחר שיבטל את אי השוויון הכלכלי שכמעט אין שני לו בעולם המפותח.

ככל שהישוב מבוסס יותר כך ההישגים גבוהים יותר. את העובדה הזו גם יוצאים מן הכלל (פורדיס), וההוקוס פוקוס מכל סוג, לא ישנו. הנתונים גם קצת מטעים כיון שבישובים הגדולים כמו תל אביב, ירושלים וחיפה הנתון המצרפי מסווה את הפערים הגדולים בתוך העיר, שכן ההישגים שונים מהותית בין בתי הספר בשכונות השונות כמו גם פערים הנובעים מהמצב הכלכלי השונה של משפחות בחלקי העיר השונים

כמו כן לא פורסמו הפערים בין קבוצות אוכלוסיה שונות, מזרחים, רוסים, אתיופים. כיון שיש סגרגציה ברורה במגורים אנו יודעים בוודאות שאזרחי המדינה הערבים שעל פי כל המדדים הם גם האוכלוסיה הענייה במדינה, שבה -50% מהילדים חיים מתחת לקו העוני, נהנים ממערכת חינוך מדהימה שממש מגבירה את סיכוייהם במדינת הלאום היהודית. את ההבחנה בין הקבוצות האחרות אפשר לשער על פי הסגרגציה החלקית במגורים אף שאינה ברורה באותה מידה.