• ביטון-יפעת-1
    פודקאסט חדש
    "אנחנו הגנרליות של הביטחון החברתי" - ראיון עם יפעת ביטון
  • קושמרו ואברמוביץ
    בעקבות הבבונים
    מה קרה כשכתבי אולפן שישי יצאו לפגוש את הילידים בשדרות?

למה לכותרת ה״משמחת״ של וויינט אין בכלל קשר ישיר לחרם על ישראל?

(יוסי דהאן)

לכותרת הראשית של ynet הבוקר אין קשר למציאות. מישהו שם במערכת משתוקק מאד לבשר בשורות משמחות לקוראיו בנושא החרם, כנראה כחלק מהקמפיין של תאגיד "ידיעות אחרונות" בימים האחרונים, המתחרה ב"ישראל היום" בהפגנת פטריוטיזם. התשוקה הזו גורמת לכתב ולעורכי האתר ליצור מציאות דמיונית שתסייע לקידום הקמפיין, וגם את הרושם שאין בעיה להמשיך בכיבוש, בני בריתנו האמריקאים ימשיכו לדאוג שלא נשלם שום מחיר.

הכותרת המבשרת לקוראי האתר שחוק שעבר בקונגרס אתמול (מנוסח הידיעה לא ברור כלל אם הוא עבר או לא עבר) יגרום לכך שמדינות אירופה לא יוכלו להחרים את ישראל, מופרכת. ראשית, צריך להבהיר שהחוק העוסק בחרם כלל לא עלה לדיון אתמול בקונגרס. מה שעלה לדיון בקונגרס היה חוק אחר. וכן בניגוד להערכת יצחק בן חורין, כתב האתר בוושינגטון, ולאכזבתו גם של הנשיא אובמה, שלא עושה שום דבר בימים האחרונים מלבד ניסיונות להעביר את החוק, הסיכוי לדעת מביני דבר בפוליטיקת הכוח של וושינגטון שהחוק יעבור, אינו גדול.

כאמור, לוויכוח על החוק שנידון בקונגרס אין כלל קשר ישיר לחרם על ישראל. החוק השנוי במחלוקת (TPA – Trade Promotion Authority) שהקונגרס דחה, בהתנגדות של חברי מפלגתו הדמוקרטית של הנשיא, אמור היה להעניק לנשיא סמכות גורפת לשאת ולתת על הסכמי סחר. הסכמים שלקונגרס לא תהיה אפשרות לתקנם או לדון בהם, אלא להצביע בעד או נגד.

הנשיא אובמה מעוניין בסמכות הגורפת הזו על מנת לקדם הסכמי סחר חופשי. בעיקר לצורך אישור ההסכם עם 11 מדינות השוכנות לחופי האוקינוס השקט, (אוסטרליה, קנדה, מלזיה, צ'ילה, מקסיקו, ניו זילנד, וייטנאם, סינגפור, ארצות הברית, יפן וברוניי) הסכם שישפיע על 40% מהסחר הגלובלי. להסכם זה המכונה TPP Trnas-Pacific partnership מתנגדים ארגוני עובדים, ארגוני סביבה, ארגוני צרכנים ולא מעט חברי קונגרס דמוקרטיים שטירפדו את העברת החוק. הם מתנגדים בעיקר לשלושה מרכיבים של ההסכם: ראשית, לסודיות המוחלטת המקיפה את הדיונים על ההסכם. שנית, להשפעה עצומה של נציגי התאגידים הבינלאומיים, הנהנים מייצוג יתר בדיונים על תכנו של ההסכם. ושלישית, מהשלכות ההסכם. על סמך הניסיון מהסכם הסחר NAFTA, הסכם הסחר בין ארצות הברית, קנדה ומקסיקו, טוענים המתנגדים שההסכם החדש יביא להגדלת אי השוויון ולאיבוד מקומות תעסוקה רבים בארצות הברית. ההסכם בין ארצות הברית לאירופה, הסכם המכונה TTIP, הוא הסכם המתלווה להסכם ה TPA, ואם הנשיא אובמה היה זוכה בהצבעה אתמול בקונגרס הוא יכול היה לקדם באותו אופן גם את הסכם הסחר עם אירופה, מה שלא קרה.

חשוב להדגיש, שגם באירופה קיימת מחלוקת אודות הסכם הסחר עם ארצות הברית. בתחילת החודש נדחתה ההצבעה על ההסכם בפרלמנט האירופי בשל חילוקי דיעות בין חברי הפרלמנט, כאשר כלל לא ברור אם ההסכם יעבור שם. למרות שזה אולי מעליב כמה ישראלים, יש לציין שעניין החרם על ישראל כלל לא מעניין את האירופאים בשלב זה של הדיון על ההסכם.

אחד המרכיבים המרכזיים בהסכם זה שמתנגדי הסכם מוחים נגדו, הוא המנגנון המאפשר לתאגידים בין לאומיים לתבוע ממשלות על חקיקה הפוגעת באינטרסים שלהם. כך על פי ההסכם, וכן על פי הפרקטיקה הנוהגת גם כיום, תאגידים בין לאומיים יכולים לתבוע ממשלות על הפסד הכנסה ונזקים אחרים הנובעים מחקיקה שמטרתה למשל להגן על הסביבה או על זכויות עובדים בטענה שחקיקה כזו גורמת להם נזק. כך למשל, בימים אלו חברת Eli Lilly תובעת את ממשלת קנדה בסכום של 500 מיליון שקלים על מדיניות שמטרתה למנוע עלייה במחירי תרופות, והתאגיד Philip Morris תובע את ממשלות אורגאואי ואוסטרליה על חקיקה המונעת פרסום על חפיסות סיגריות. המנגנון שדן בתביעות הללו מורכב משלשה עורכי דין, הדיון הוא סודי ואין אפשרות ערעור על החלטת הבורר. וכאמור, לזה ארגוני עובדים, איכות סביבה, צרכנים ודמוקרטים לא מעטים אינם מסכימים. הדבר האחרון שעניין אותם בהקשר זה, שאינו חלק מהחוק ולא מהדיון על החוק, הוא ההשלכות של ההצבעה שלהם על ישראל.

השוואה בין שתי כותרות:

שמחת הניצחון על החוק ב-ynet:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4667849,00.html

הכותרת הראשית על מפלת החוק ב"ניו יורק טיימס":
http://nyti.ms/1FRJGDK

656 people reached
בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.