בוקר נאום נתניהו: מי שהבטיחו לנו לפני 15 שנה בלי להניד עפעף שנמצא אקדחים מעשנים בלב בגדאד, טוענים עכשיו שחייבים להפציץ באיראן. חשוב שנדאג, אבל מזה שהממשלה או המודיעין לא אומרים לנו בדיוק את (כל) האמת
"האיראנים מרגישים שהעובדה שמונעים מהם להשיג ידע גרעיני זו בריונות כלפיהם", קובע אנאליסט ועורך איראני. הפרספקטיבה האיראנית על המשבר הנוכחי, האפשרות של תקיפה ישראלית והסיכויים לפשרה
הפרקטיקה והשיח של זכויות האדם התרחבו עם הזמן מתפיסה ליברלית צרה לתפיסות רחבות יותר. יש מי שמוצאים את האבולוציה הזאת מדאיגה, אך היא נגזרת מהשינוי בתנאים החברתיים-פוליטיים ולכן אין דרך חזרה. מבט אל לקחי העבר עוזר להבין את האתגר הנוכחי
המשבר הכלכלי העמוק באירופה ובארה"ב איננו "האטה", או "מיתון", כפי שמציגה אותו העיתונות הישראלית. מדובר בקריסת מערכות בקנה מידה היסטורי עולמי, שעלולה להביא איתה תקופת צנע ארוכה במערב, וגם בישראל. כיצד נוצר המשבר, מה השלכותיו הפרטיות, הכלכליות והחברתיות, ואיך כל זה מתקשר להתפרקות הליברליזם?
למה פוטר שלמה מעוז? מה הלקח שניתן ללמוד מכך לגבי המחאה האשכנזית? ולמה יאיר לפיד הוא הבשורה של מעמד הביניים? // פרויקט מיוחד לציון חצי שנה למחאה החברתית
אילו היו הופכים לפוליטיים ומפלגתיים באופן מובהק, לא היו להם מספיק תומכים; אבל כל עוד לא יודו בפה מלא במטרותיהם הפוליטיות, לא יהיו תוצאות. בכל מקרה, מהפכה לא יכולה לצאת מזה
אל תטעו: הצדק החברתי איננו הדגל שמאחד פתאום את הציבור בישראל, ובוודאי שלא מניע את האחוס"לים. זאת מחאה הרבה יותר אגואיסטית וסקטוריאלית מאשר סולידארית ומשותפת
