תום מהגר
פעיל בעמותת עמר"ם לקידום תרבות וזהות מזרחית
הפוסטים של תום מהגר
-
המסורת הבעייתית של סרבני הכיבוש
ראיון עם סרבנית מצפון טרייה חושף שוב כיצד מודעות פוליטית עוצרת במקום מאד מסוים ולא באמת מאפשרת את הרחבת השורות -
עוד מופע של עיוורון הצבעים השמאלני
עו"ד מיכאל ספרד מכפיף את המציאות לשאלת האזרחות, ותוך כך מייצר היררכיה של מאבקים ומעדיף אותה על פני סולידריות אפשרית. הוא מתעלם מהקשר שבין המצב האתני והמעמדי בתוך הקו הירוק לכיבוש של 67' וממרכזיותה של הנכבה בתולדות הסכסוך הישראלי-פלסטיני. תגובה -
הייצוג המזרחי החדש: מעין אצבע בעין
נראה כי השדה הכלכלי – שבניגוד לזירות אחרות, דוגמת האקדמיה, אינו כבול לחלוטין למשטר הפריבילגיות האשכנזי – מציע למזרחים ממעמד בינוני אופק של הצלחה, והדבר מקבל ביטוי בדימויים טלוויזיוניים -
על טקסים ואי נחת מימין ומשמאל
בעוד גרוסמן השיא מס שפתיים פוליטי מביך ברדידותו, הממסד הרים טקס מפואר ומסוגנן המתאים לערכיו יותר מאשר לקדם ולהוציא לפועל מדיניות שתחתור לצדק חלוקתי, לשוויון ולייצוג של ממש במוקדי כוח -
הסיכוי שמזרחים בכל זאת יצביעו מרצ
הנתונים מלמדים כי מפלגת העבודה מכפילה את כוחה בפריפריה כשהיא בוחרת במנהיג מזרחי. אבל כל עוד השמאל האשכנזי ומתעלם מהפיל שבמרכז החדר, מזרחים יצביעו לו בשיעורים נמוכים והוא ימשיך לשבת באופוזיציה. לקראת הבחירות לראשות מרצ שיתקיימו ביום ה' הקרוב -
מדוע לא השתתפתי בהפגנה נגד הגירוש?
הרבבות שיצאו לרחובות במוצ"ש שעבר משקפים, שוב, את הבחירות הסלקטיביות של השמאל הישראלי בכל הקשור למאבקו למען זכויות אדם וצדק, ואת ההירככיה שהוא יוצר בין מקרי גזענות ופגיעה בזכויות אדם -
הנכבה הפלסטינית, האשכנזים והמזרחים
הנכבה ב-1948 היא תוצאה של אידיאולוגיה אירופאית שמטרתה העיקרית היא ייהוד הארץ. גם ההנחות החברתיות והתרבותיות שהובילו לפרשת חטיפתם של ילדי תימן, מזרח ובלקן ולהסללה במערכת החינוך חושפות תפיסת עולם קולוניאליסטית. הזמנה לדיון -
אין פוליטיקה בלי זהויות
תום מהגר בוחן שלושה נושאים פוליטיים עכשוויים ששאלת הזהות קרדינלית בהיווצרותם, בהתפתחותם ובהשלכותיהם ומוצא שהתנהלות המדירה את מרכיב הזהות דנה את המעשה הפוליטי למבוי סתום -
ב. מיכאל לא הבין את "אלטנוילנד"
מעבר למסר הקטנוני משהו שמבקש להעביר הפובליציסט והסאטיריקן ב. מיכאל (מירי רגב לא קראה את הספר!), נראה כי מיכאל בעצמו לא ירד לסוף דעתו של המחבר או של מטרותיו הפוליטיות. באמצעות "אלטנוילנד" הרצל מכשיר את הקרקע לקראת השתלטות יהודית-אירופאית על הארץ, כשהסיפור מגלם למעשה רציונליזציה של נישול פלסטינים מארצם -
איך שוב השמאל מועל בתפקידו
רדיפה פוליטית וסתימת פיות? כשמדובר במאבק המזרחי או הפלסטיני, השמאל הלבן לא תמיד עקבי בדרישותיו. למשל עכשיו, כשאיום המשטרה למנוע את צעדת השיבה בראשית מאי מרחף באוויר ומרצ עומדת מנגד