הטבות מס והתנגדות

בכל פעם שמופיעים שר האוצר או שלוחיו הרבים באמצעי התקשורת הם טוענים שתוכניתם הכלכלית הנוכחית היא הדרך היחידה לחלץ את המשק מן המיתון העמוק בו הוא נתון כבר מספר שנים. כל ערעור או הרהור שכנגד הופך להיות דמגוגיה זולה שתדרדר את המשק. בעיקר כאשר מדובר בביקורת על הטבות המס שברובן הגדול יגיעו ליחידים בעשירון העליון.

זאת להזכיר בהחזרת תקרת המס לביטוח בריאות וביטוח לאומי ובהפעלה מהירה של ההפחתות המס הכנסה מספר קטן של אלו המשתכרים שכר אסטרונומי ייהנה בגדול. מי שמשתכר 200,000 שקל ייהנה מתוספת של 16,000 שקל לערך בעקבות החזרת התקרות ועוד כמה אלפים בעקבות הרפורמה במס. הרפורמה הזאת מוסיפה גם לגירעון. על האידיאולוגיה, שאינה מבוססת אמפירית, לא נרחיב את הדיבור כאן.

כאזרח במדינה דמוקרטית הייתי מצפה לתגובה משני מקורות: הראשון – מקבלי ההטבות, שלפחות אחד או שניים מהם יצהירו שאין להם צורך בהטבה זו כרגע. כך עשה וורן באפט, אחד מעשירי העולם, במאמר בוושינגטון פוסט מה- 20 במאי שזכה לכותרת "דיווינד וודו". השני – מחוקרים ואקדמאים, שמכירים את כשלי האידיאולוגיה הזאת. ראו זה פלא, אף אחד לא בדיוק ממלא את הציפיות האלה.

מצורפת בזו עצומה שכדאי לקרוא בעיון, כיוון שאף שאינה חורגת מגבולות התפיסה הכלכלית היא מייצגת גיוון רעיוני בין כלכלנים שונים, לא מהפריפריה אלא מהמרכז של המרכז. רצוי היה שכלכלנים וחוקרים ישראלים גם הם יאזרו עוז ויצאו נגד המכבש המופעל עלינו. על העצומה הזאת חתומים לא פחות מ- 10  מן הזוכים בפרס נובל ומאות רבות אחרים.

עצומת הכלכלנים כנגד תוכנית הפחתת המיסים של בוש

צמיחה כלכלית, גם אם היא חיובית, אינה מספיקה כדי לספק עבודה ולמנוע עלייה באבטלה. כעובדה, יש מספר מקומות העבודה בסקטור הפרטי קטן בשני מליון לעומת ההתחלה של המיתון הנוכחי. עודף כושר יצור, שערוריות של ארגונים גדולים, ואי ודאות ממשיכים וימשיכו לדרדר את הכלכלה.

ההפחתה במס המוצעת על ידי הנשיא בוש היא לא התשובה לבעיות הללו. בלי לשים לב לנקודות המבט השונות בנוגע לפרטים של התוכנית, יש הסכמה כללית שמטרתה היא שינוי קבוע במבנה המס ולא יצירה של עבודה וצמיחה בטווח הקצר. ההפחתה הקבועה על מס דיווידנדים, בפרט, אינה יכולה לשמש כתמריץ לטווח הקצר. כרפורמה במס, הפחתה זו אינה מכוונת לכיוון הנכון כיון שהיא מכוונת ליחידים ולא לארגונים, היא מסובכת מדי, ויכולה הייתה להיות, אבל אינה,  חלק ממאמץ לרפורמה במס בלא עלות תקציבית.

הפחתה זו במיסים תוסיף על הגירעון הצפוי. ההידרדרות הפיסקאלית הזאת תקטין את היכולת של הממשלה לממן את הביטוח הלאומי, ביטוח הבריאות כמו גם השקעה בבתי ספר, בריאות, תשתיות, ומחקר בסיסי. יותר מכך, ההצעה להפחתה במיסים תיצור אי שוויון נוסף בהכנסה לאחר מס.

כדי להיות יעיל, תוכנית לתמרוץ המשק צריכה להיתמך על-ידי צעדים זמניים ומידיים של הוצאה ממשלתית ומדיניות מס שירחיבו את הביקושים, וגם בתמריצים מידיים וזמניים להשקעה. תוכנית כזו תייצר צמיחה ועבודה בטווח הקצר בלי לפגוע בגרעון התקציבי הצפוי בעתיד.

על החתום רשימת זוכי פרס נובל שלמדו שיעור כלכלה או שניים אבל כנראה לא מגיעים לדרגת מומחיותם של שטרסלר, טל, ופלוצקר: אקרלוף ג`ורג , קנט ארו, לורנס קליין, דניאל מקפדן, פרנקו מודיליאני, פול סמואלסון, רוברט סולו, ג`וזף סטיגליץ, דגלאס נורת`, ווליאם שרפ.

לקריאת המסמך המקורי.