הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
שלשה פילוסופים על "המלחמה נגד הטרור"
יורגן הברמס, ז`אק דרידה על לאחר אחד עשר בספטמבר והמדיניות של ארצות הברית בעירק ומלחמתה בטרור, מעניין איך הניתוח השונה לסוגייה בא לידי ביטוי במתודה הפילוסופית השונה של שני הפילוסופים הללו.
http://www.press.uchicago.edu/Misc/Chicago/066649.html
(האתר בבנייתם המסורה של רוג`ר ואליעד יקח זמן ומראה הקישור ייראה אסתטי יותר בעתיד)
גם מיכאל וולצר בראיון ארוך מסביר את עמדתו בסוגיה זו ואת מלחמותיו עם השמאל המתנגד למלחמה
http://info.bris.ac.uk/~plcdib/imprints/michaelwalzerinterview.html
נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.
כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!
תודה רבה.
אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.
גדעון ספירו
סמרטוט אדום – טור שבועי, 10 ביולי 2007
======================================
10 ביוני 2007
לכבוד
יואל צור
סגן נשיא בית משפט השלום בירושלים
רחוב חשין 6
ירושלים 95156
ביום שני, 2 ביולי 2007 גזרת על המתריע בשער מרדכי ואנונו חצי שנת מאסר בפועל (שאין להמירה בעבודות שירות) לאחר שמצאת אותו אשם בהפרת צו מינהלי של אלוף פיקוד המרכז שאסר עליו לדבר עם עיתונאים זרים.
כתב האישום שהגישה המדינה ביוזמת שרותי הביטחון נגד ואנונו, היה מעשה של קנטרנות מלווה בנקמנות, תוך שימוש בבית המשפט כמכשיר הוצאה לפועל של מדיניות הרדיפה שממשלת ישראל על שלוחותיה נוהגת במרדכי ואנונו, לאחר שהשתחרר מתקופת כליאה של 18 שנים כאסיר מצפון.
השב"כ, המלמ"ב (הממונה על הביטחון במשרד הביטחון) יחיאל חורב, המשטרה והפרקליטות ממשיכים להתנכל למרדכי ואנונו על ידי הטלת מגבלות שונות הפוגעות בזכויותיו לחופש ביטוי וחופש תנועה. הם אינם יכולים לסלוח לו, שלאחר 18 שנות מאסר, מהן 11 וחצי בבידוד מוחלט, לא זו בלבד שאינו מביע חרטה על המעשה הדמוקרטי (זכות הציבור לדעת) שבמסירת המידע החשוב לעיתון האנגלי "סנדיי טיימס" ב-1986 בדבר חימושה הגרעיני של ישראל, אלא הוא שלם עם מעשיו וממשיך להיות מחויב למאבק נגד נשק גרעיני.
הפושעים, מר צור, הם אלה המייצרים נשק גרעיני מאחורי גבינו, מבלי לבקש את רשותנו, מסכנים את חיינו וחיי שכנינו ומטנפים את כדור הארץ, ולא מי שמתריע ומפנה את תשומת ליבנו לסכנה האורבת לנו.
נכחתי בכל ישיבות בית המשפט, ומאד התרשמתי מהרוגע והנינוחות שהשרית על הדיונים. עם תום אחד מדיוני בית המשפט אמרתי לפרקליטי ואנונו, אביגדור פלדמן ומיכאל ספרד, כי המזג השיפוטי הנעים שאתה מפגין, יש בו פיתוי לתקווה שמא יקרה הבלתי יאומן ומרדכי ואנונו יזוכה. אלא שגם זאת ידעתי, כי הסיכוי ששופט בישראל יסטה ממסלול הכניעה לשב"כ, מה עוד בפרשת ואנונו, הוא יותר נדיר מהסיכוי שהרב עובדיה יוסף יחזור בשאלה.
אתה הרשעת את ואנונו על כך שדיבר עם זרים. כתב האישום לא התייחס כלל לתוכן השיחות. הוא לא הואשם בגילוי סודות. (ובמאמר מוסגר אני מבקש להדגיש כי אינני מכיר כלל באיסור הזה. בחיי חשפתי מידעים מסווגים לרוב שהגיעו לרשותי כאשר סברתי כי יש בהם עניין ציבורי). הוא הואשם והורשע על עצם הדיבור בניגוד לצו אלוף.
בהנחה שאתה אדם עם השכלה כללית מינימלית, אתה בוודאי יודע באלו משטרים מושחתים, אפלים ועריצים קובעים גנרלים את האסור והמותר לאזרחים. בפסיקתך המאשרת את איסורי הגנרל נתת גיבוי לסוג כזה של משטרים.
על אף שהרכנת הראש של שופטים בישראל בפני שרותי הביטחון הפכה כבר לשגרה מייאשת, אני בכל זאת נדהם כל פעם מחדש מכישורי השופטים להעלים ולהתעלם מעקרונות יסוד בסיסיים של זכויות אדם, כמו חופש הביטוי, ומהקלות הבלתי נסבלת בה הם שוללים חירותו של אדם.
לא כל יום נקרית לשופט הזדמנות להתעלות, להיכנס להיסטוריה כמי שאורו זרח כתוצאה מפסק דין חשוב שהפך אבן דרך בקורות המאבק למען זכויות אדם.
משפטו של ואנונו העניק לך הזדמנות כזו. שוחרי זכויות האדם בארץ ובעולם היו נושאים אותך על כפיים אילו פסקת שזה בלתי נסבל ובלתי קביל שגנרל יכבול את ידי האזרח ויחליט עם מי מותר לו לדבר ועם מי אסור לו. היית יכול לכתוב פסק דין שהיה הופך למגדלור דמוקרטי המשלב חוכמה, תבונה ושיקול דעת על ידי קביעה לפיה כל חוקי החירום בישראל המאפשרים לאנשי צבא לפגוע בזכויות אדם, נוגדים את מגילת העצמאות ואת כל האמנות הבינלאומיות שישראל חתומה עליהן, ועל כן הם בלתי חוקיים בעליל, ולפיכך מרדכי ואנונו זכאי וצח כשלג, ואין לאיש זכות לפגוע בהכרעותיו הסוברניות מיהם בני שיחו, בין תיירים, בין ישראלים, בין עיתונאים ובין סנדלרים.
חבל, לא הצלחת לנסוק לגודל השעה. פסק הדין שלך הוא עוד נפיחה מצחינה במסגרת פסקי דין מבאישים ומבישים, בהם הופך השופט לכלבו הנאמן של השלטון. העובדה היחידה שתוכל להתנחם בה, שאינך לבד בממלכת השוטים אומרי ההן, ששופטי המחוזי והעליון מעליך אינם טובים ממך בסוגיית ואנונו, וכולכם טובלים באותה ביצה עכורה.
כאשר אתה וחבריך תיעלמו בחור השחור של השכחה, יאיר מרדכי ואנונו באור נגוהות כמי שתרם תרומה חשובה למאבק האזורי והעולמי נגד נשק השמדה המונית. לא לחינם הוא חתן פרסי שלום חשובים, ומועמד לפרס נובל לשלום. אם יש נקודת אור במשפח שרקחת, שבוודאי לא אליה כיוונת, שהיא עשויה להחיש את זכייתו בפרס נובל לשלום.
גדעון ספירו
העתקים: דורית ביניש נשיאת בית המשפט
העליון
מני מזוז, היועץ המשפטי לממשלה
פרופ' דניאל פרידמן, שר המשפטים
עו"ד דן אלדד- התובע
גדעון ספירו
סמרטוט אדום – טור שבועי, 10 ביולי 2007
======================================
10 ביוני 2007
לכבוד
יואל צור
סגן נשיא בית משפט השלום בירושלים
רחוב חשין 6
ירושלים 95156
ביום שני, 2 ביולי 2007 גזרת על המתריע בשער מרדכי ואנונו חצי שנת מאסר בפועל (שאין להמירה בעבודות שירות) לאחר שמצאת אותו אשם בהפרת צו מינהלי של אלוף פיקוד המרכז שאסר עליו לדבר עם עיתונאים זרים.
כתב האישום שהגישה המדינה ביוזמת שרותי הביטחון נגד ואנונו, היה מעשה של קנטרנות מלווה בנקמנות, תוך שימוש בבית המשפט כמכשיר הוצאה לפועל של מדיניות הרדיפה שממשלת ישראל על שלוחותיה נוהגת במרדכי ואנונו, לאחר שהשתחרר מתקופת כליאה של 18 שנים כאסיר מצפון.
השב"כ, המלמ"ב (הממונה על הביטחון במשרד הביטחון) יחיאל חורב, המשטרה והפרקליטות ממשיכים להתנכל למרדכי ואנונו על ידי הטלת מגבלות שונות הפוגעות בזכויותיו לחופש ביטוי וחופש תנועה. הם אינם יכולים לסלוח לו, שלאחר 18 שנות מאסר, מהן 11 וחצי בבידוד מוחלט, לא זו בלבד שאינו מביע חרטה על המעשה הדמוקרטי (זכות הציבור לדעת) שבמסירת המידע החשוב לעיתון האנגלי "סנדיי טיימס" ב-1986 בדבר חימושה הגרעיני של ישראל, אלא הוא שלם עם מעשיו וממשיך להיות מחויב למאבק נגד נשק גרעיני.
הפושעים, מר צור, הם אלה המייצרים נשק גרעיני מאחורי גבינו, מבלי לבקש את רשותנו, מסכנים את חיינו וחיי שכנינו ומטנפים את כדור הארץ, ולא מי שמתריע ומפנה את תשומת ליבנו לסכנה האורבת לנו.
נכחתי בכל ישיבות בית המשפט, ומאד התרשמתי מהרוגע והנינוחות שהשרית על הדיונים. עם תום אחד מדיוני בית המשפט אמרתי לפרקליטי ואנונו, אביגדור פלדמן ומיכאל ספרד, כי המזג השיפוטי הנעים שאתה מפגין, יש בו פיתוי לתקווה שמא יקרה הבלתי יאומן ומרדכי ואנונו יזוכה. אלא שגם זאת ידעתי, כי הסיכוי ששופט בישראל יסטה ממסלול הכניעה לשב"כ, מה עוד בפרשת ואנונו, הוא יותר נדיר מהסיכוי שהרב עובדיה יוסף יחזור בשאלה.
אתה הרשעת את ואנונו על כך שדיבר עם זרים. כתב האישום לא התייחס כלל לתוכן השיחות. הוא לא הואשם בגילוי סודות. (ובמאמר מוסגר אני מבקש להדגיש כי אינני מכיר כלל באיסור הזה. בחיי חשפתי מידעים מסווגים לרוב שהגיעו לרשותי כאשר סברתי כי יש בהם עניין ציבורי). הוא הואשם והורשע על עצם הדיבור בניגוד לצו אלוף.
בהנחה שאתה אדם עם השכלה כללית מינימלית, אתה בוודאי יודע באלו משטרים מושחתים, אפלים ועריצים קובעים גנרלים את האסור והמותר לאזרחים. בפסיקתך המאשרת את איסורי הגנרל נתת גיבוי לסוג כזה של משטרים.
על אף שהרכנת הראש של שופטים בישראל בפני שרותי הביטחון הפכה כבר לשגרה מייאשת, אני בכל זאת נדהם כל פעם מחדש מכישורי השופטים להעלים ולהתעלם מעקרונות יסוד בסיסיים של זכויות אדם, כמו חופש הביטוי, ומהקלות הבלתי נסבלת בה הם שוללים חירותו של אדם.
לא כל יום נקרית לשופט הזדמנות להתעלות, להיכנס להיסטוריה כמי שאורו זרח כתוצאה מפסק דין חשוב שהפך אבן דרך בקורות המאבק למען זכויות אדם.
משפטו של ואנונו העניק לך הזדמנות כזו. שוחרי זכויות האדם בארץ ובעולם היו נושאים אותך על כפיים אילו פסקת שזה בלתי נסבל ובלתי קביל שגנרל יכבול את ידי האזרח ויחליט עם מי מותר לו לדבר ועם מי אסור לו. היית יכול לכתוב פסק דין שהיה הופך למגדלור דמוקרטי המשלב חוכמה, תבונה ושיקול דעת על ידי קביעה לפיה כל חוקי החירום בישראל המאפשרים לאנשי צבא לפגוע בזכויות אדם, נוגדים את מגילת העצמאות ואת כל האמנות הבינלאומיות שישראל חתומה עליהן, ועל כן הם בלתי חוקיים בעליל, ולפיכך מרדכי ואנונו זכאי וצח כשלג, ואין לאיש זכות לפגוע בהכרעותיו הסוברניות מיהם בני שיחו, בין תיירים, בין ישראלים, בין עיתונאים ובין סנדלרים.
חבל, לא הצלחת לנסוק לגודל השעה. פסק הדין שלך הוא עוד נפיחה מצחינה במסגרת פסקי דין מבאישים ומבישים, בהם הופך השופט לכלבו הנאמן של השלטון. העובדה היחידה שתוכל להתנחם בה, שאינך לבד בממלכת השוטים אומרי ההן, ששופטי המחוזי והעליון מעליך אינם טובים ממך בסוגיית ואנונו, וכולכם טובלים באותה ביצה עכורה.
כאשר אתה וחבריך תיעלמו בחור השחור של השכחה, יאיר מרדכי ואנונו באור נגוהות כמי שתרם תרומה חשובה למאבק האזורי והעולמי נגד נשק השמדה המונית. לא לחינם הוא חתן פרסי שלום חשובים, ומועמד לפרס נובל לשלום. אם יש נקודת אור במשפח שרקחת, שבוודאי לא אליה כיוונת, שהיא עשויה להחיש את זכייתו בפרס נובל לשלום.
גדעון ספירו
העתקים: דורית ביניש נשיאת בית המשפט
העליון
מני מזוז, היועץ המשפטי לממשלה
פרופ' דניאל פרידמן, שר המשפטים
עו"ד דן אלדד- התובע
הזכות לחינוך לתלמיד נקבעה לראשונה בחוק זכויות התלמיד בשנת 2000 . (חה"כ סילבאן שלום )
חוק לימוד חובה החליט שחובת ההורים לשלוח את ילדם למוסד חינוכי.
חוק חינוך חובה החדש קובע שהזכות לחינוך תהיה מעתה עד כיתה י"ב, ולא עד כיתה י',
(חה"כ תירוש , חה"כ הרב מלכיאור ואחרים)
מה חידש החוק ?
מדובר בהצעה מהפכנית שמציבה את ישראל בשורת המדינות המתוקנות", אמר ח"כ מלכיאור, החוק ממוקד בחובת המדינה לחינוך ילדיה .
חה"כ רונית תירוש (קדימה)קבעה תקנות הרחקה לצמיתות לחוק זכויות התלמיד (ח"כ סילבאן שלום, ליכוד) בהיותה מנכ"לית משרד החינוך , בו היא קבעה שלא יורחק תלמיד מבית הספר אלא יועבר לבית ספר אחר להמשך לימודיו, מתוך האמון הרב שרוחשת תירוש לניעות חברתית באמצעות למידה ,וחייבה במתן אפשרות להיבחנות בבחינות הבגרות לכל תלמיד ע"פ תוכנית הלימודים בתיכון בו לומד התלמיד.
יתירה מזו הרחיבה ח"כ תירוש בהיות מנכלית משרד החינוך , כיוון שחוק זכויות התלמיד חל על תלמידים על כיתה י' (אז-חוק חינוך חובה) קבעה המנכלית שחוזרי המנכל שנכתבו על ידה ובהנחייתה יותאמו לצרכי התלמידים עד לכיתה י"ב. לכן חוזר מנכל המדבר על הרחקת תלמידים שנכתב ע"י ח"כ תירוש אומר שהרחקה פירושה העברת התלמיד למוסד לימודי אחר,
כך שחובת הרשות המקומית יחד עם הפיקוח וההורים להתאים מוסד חינוכי חלופי לתלמיד שהתיכון בו למד הרחיק אותו, ניתן לכך גם תוקף משפטי ע"י כב' השופטת ב. גילאור בתיק
עתמ001341/03 כפי שנאמר בגין הרחקת תלמידים בכיתה י"א " על מנת להבטיח את מימוש הזכות לחינוך וקיום החובה לספק לימוד, חוקקה מסגרת נורמטיבית על פיה יש לנהוג במקרה של העברת או הרחקת תלמיד ממסגרת חינוכית. הליך ההרחקה חייב להתבצע בהתאם לחוק זכויות התלמיד ולתקנות זכויות התלמיד (פרסום הוראות והרחקת תלמידים), התשס"ב – 2000." כך נקבע שחוזר מנכל וחוק זכויות התלמיד חד הם ומאידך חלים הם על תלמידי בתי הספר עד לכיתה י"ב. כך שהרחקה או הנשרה אסורה על מנהלים ומורים כבר מספר שנים,אלא שבחרה שרת החינוך ומנכל משרד החינוך להתעלם מהם במכוון !
חוק חינוך חובה שנקבע לא מכבר לכלל התלמידים במדינה עד לכיתה י"ב , מותיר אותנו תמהים לאור העובדה שמורי ישראל ברובם לא יודעים את חובותיהם החוקתיות הקבועות בחוק ואינם ערים לחוקי המדינה המחייבים אותם כעובדי הוראה על קשת תפקידם במערכת החינוך.
מתי יחול השינוי…….כפי הנראה על פי ראיונות שנידבה שרת החינוך ברוחב לב לאחרונה נראה כי לדאבון לב כולנו, היא לא מתכוונת ליידע את עובדי ההוראה בחוקי החינוך המוטלים עליה בתוקף תפקידה קודם כל כאזרחית אחראית ,עבור לחברת כנסת וגם ובעיקר – שרת החינוך.
מי יכפיף את חוקי המדינה על שרת החינוך ועל מנכ"ל משרד החינוך?
מי יספר באמת למורים ולמנהלים- מה מותר להם? מה אסור להם? מהי חובתם המקצועית ?
תתפלאו…….גם הארגונים לא ששים לגלות את המידע הזה מציבור עובדי ההוראה, הכיצד?
לשמחתינו הורי התלמידים ערים לעובדה שלילדים שלהם יש זכויות מתוקף חוקי המדינה והם לא מתביישים על פי רוב לדרוש אותם,אלא מה שציבור עובדי ההוראה לעיתים שוכחים שהם הוריםבעצמם ויחד עם זאת – שלהורים יש חלק בחינוך ילדיהם , וזאת כמובן בהנחיית "אושיות" החינוך- שרת החינוך ומנכל המשרד.
אז באמת למי הוא חוק חינוך חובה?…….
הזכות לחינוך לתלמיד נקבעה לראשונה בחוק זכויות התלמיד בשנת 2000 . (חה"כ סילבאן שלום )
חוק לימוד חובה החליט שחובת ההורים לשלוח את ילדם למוסד חינוכי.
חוק חינוך חובה החדש קובע שהזכות לחינוך תהיה מעתה עד כיתה י"ב, ולא עד כיתה י',
(חה"כ תירוש , חה"כ הרב מלכיאור ואחרים)
מה חידש החוק ?
מדובר בהצעה מהפכנית שמציבה את ישראל בשורת המדינות המתוקנות", אמר ח"כ מלכיאור, החוק ממוקד בחובת המדינה לחינוך ילדיה .
חה"כ רונית תירוש (קדימה)קבעה תקנות הרחקה לצמיתות לחוק זכויות התלמיד (ח"כ סילבאן שלום, ליכוד) בהיותה מנכ"לית משרד החינוך , בו היא קבעה שלא יורחק תלמיד מבית הספר אלא יועבר לבית ספר אחר להמשך לימודיו, מתוך האמון הרב שרוחשת תירוש לניעות חברתית באמצעות למידה ,וחייבה במתן אפשרות להיבחנות בבחינות הבגרות לכל תלמיד ע"פ תוכנית הלימודים בתיכון בו לומד התלמיד.
יתירה מזו הרחיבה ח"כ תירוש בהיות מנכלית משרד החינוך , כיוון שחוק זכויות התלמיד חל על תלמידים על כיתה י' (אז-חוק חינוך חובה) קבעה המנכלית שחוזרי המנכל שנכתבו על ידה ובהנחייתה יותאמו לצרכי התלמידים עד לכיתה י"ב. לכן חוזר מנכל המדבר על הרחקת תלמידים שנכתב ע"י ח"כ תירוש אומר שהרחקה פירושה העברת התלמיד למוסד לימודי אחר,
כך שחובת הרשות המקומית יחד עם הפיקוח וההורים להתאים מוסד חינוכי חלופי לתלמיד שהתיכון בו למד הרחיק אותו, ניתן לכך גם תוקף משפטי ע"י כב' השופטת ב. גילאור בתיק
עתמ001341/03 כפי שנאמר בגין הרחקת תלמידים בכיתה י"א " על מנת להבטיח את מימוש הזכות לחינוך וקיום החובה לספק לימוד, חוקקה מסגרת נורמטיבית על פיה יש לנהוג במקרה של העברת או הרחקת תלמיד ממסגרת חינוכית. הליך ההרחקה חייב להתבצע בהתאם לחוק זכויות התלמיד ולתקנות זכויות התלמיד (פרסום הוראות והרחקת תלמידים), התשס"ב – 2000." כך נקבע שחוזר מנכל וחוק זכויות התלמיד חד הם ומאידך חלים הם על תלמידי בתי הספר עד לכיתה י"ב. כך שהרחקה או הנשרה אסורה על מנהלים ומורים כבר מספר שנים,אלא שבחרה שרת החינוך ומנכל משרד החינוך להתעלם מהם במכוון !
חוק חינוך חובה שנקבע לא מכבר לכלל התלמידים במדינה עד לכיתה י"ב , מותיר אותנו תמהים לאור העובדה שמורי ישראל ברובם לא יודעים את חובותיהם החוקתיות הקבועות בחוק ואינם ערים לחוקי המדינה המחייבים אותם כעובדי הוראה על קשת תפקידם במערכת החינוך.
מתי יחול השינוי…….כפי הנראה על פי ראיונות שנידבה שרת החינוך ברוחב לב לאחרונה נראה כי לדאבון לב כולנו, היא לא מתכוונת ליידע את עובדי ההוראה בחוקי החינוך המוטלים עליה בתוקף תפקידה קודם כל כאזרחית אחראית ,עבור לחברת כנסת וגם ובעיקר – שרת החינוך.
מי יכפיף את חוקי המדינה על שרת החינוך ועל מנכ"ל משרד החינוך?
מי יספר באמת למורים ולמנהלים- מה מותר להם? מה אסור להם? מהי חובתם המקצועית ?
תתפלאו…….גם הארגונים לא ששים לגלות את המידע הזה מציבור עובדי ההוראה, הכיצד?
לשמחתינו הורי התלמידים ערים לעובדה שלילדים שלהם יש זכויות מתוקף חוקי המדינה והם לא מתביישים על פי רוב לדרוש אותם,אלא מה שציבור עובדי ההוראה לעיתים שוכחים שהם הוריםבעצמם ויחד עם זאת – שלהורים יש חלק בחינוך ילדיהם , וזאת כמובן בהנחיית "אושיות" החינוך- שרת החינוך ומנכל המשרד.
אז באמת למי הוא חוק חינוך חובה?…….
תיאטרון האבסורד הישראלי – תקציב 2007 ותקציב 2008
אין כסף למיגון בתי חוליים בצפון, אין כסף למיגון מקומות ציבוריים בשדרות ובתי חולים בצפון, אין כסף כדי לטפל בנוער בסיכון, אין כסף למערכת החינוך, אין כסף למוסדות להשכלה גבוהה, אין כסף לניצולי שואה ועוד.
אך ………היה ויש כסף להמשכת הפחתת שיעורי המיסוי גם של העשירון העליון, שהם היום בין כה וכה כבר הנהנים העיקריים מהגלובליזציה.
שר האוצר הצהיר כשהציג את תקציב 2008 שהוא יקטין את הפערים במשק.
ההמצאה שלו ושל אנשי האוצר – לעשות את הפוך למה שצריך לעשות כדי להקטינו. בתקציב 2008 ממשיכים להפחית את שיעור המסים גם של העשירון העליון. כתוצאה מכך יגדילו הכנסותיהם עוד יותר. דיבורים לחוד מעשים לחוד.
מתלוננים וכועסים על המנהלים שלוקחים לעצמם מיליונים ומה עושים כתגובה……….מפחיתים להם את שיעור המסים.
העשירון העליון, הנהנה מהגדלת ההכנסות נוספות כתוצאה מהפחתת המסים, לא יוצא כמעט בכלל כסף נוסף על מוצרים ושירותים בארץ, היות וכבר כיום ידו משיג את הכל מה שהוא חפץ בו.
אם אותם סכומים שהמדינה מוותרת עליהם היו מוצאים על מיגון, נוער בסיכון, וסעיפים אחרים שצוינו דלעיל, הצמיחה של המשק הייתה בלי כל ספק גדולה יותר, מאחר וכספים אלה היו מגדילים את ההכנסות בעיקר של המעמד הבינוני והנמוך, ושל לשכבות מיעוטי ההכנסות ("החלשות"). אלה היו קונים מיד עם הכסף הנוסף שהם היו מרוויחים, מוצרים ושירותים רבים בתוך הארץ והיו גורמים על ידי כך לצמיחה כלכלית הרבה מעבר לסכומי הכספים שהממשלה הייתה מוציאה על נושאים אלה. (לפי עקרון "המכפיל", הידוע מאוד בין הכלכלנים). אי לכך, הטענה שהקטנת שיעורי המיסוי של העשירון העליון תביא לצמיחה היא טענת שאוו וההפך הוא הנכון.
גם לפי מחקר של מנהלת מחלקת המחקר ומשניה בבנק ישראל שהתפרסם בימים אלה יוצא שהשפעות של שיעורי המסים על הצמיחה כלכלית מאז שנת 2000 הייתה שולית בלבד.
אי לכך יש להפסיק את הפחתת שיעורי המסים על העשירון העליון באופן מידי, היות והדבר פוגע בצמיחה במשק ולא להפך ובנוסף לכך מגדיל את הפערים החברתיים.
———————–
חיים רוט, לשעבר סגן מנהל רשות החברות וכלכלן ויועץ פיננסי בבנק העולמי –
1.8.2007, טלפונים 02.5631199, 0523800864 פקס 5662283 דוא"ל roetbgs@netvision.net.il
תיאטרון האבסורד הישראלי – תקציב 2007 ותקציב 2008
אין כסף למיגון בתי חוליים בצפון, אין כסף למיגון מקומות ציבוריים בשדרות ובתי חולים בצפון, אין כסף כדי לטפל בנוער בסיכון, אין כסף למערכת החינוך, אין כסף למוסדות להשכלה גבוהה, אין כסף לניצולי שואה ועוד.
אך ………היה ויש כסף להמשכת הפחתת שיעורי המיסוי גם של העשירון העליון, שהם היום בין כה וכה כבר הנהנים העיקריים מהגלובליזציה.
שר האוצר הצהיר כשהציג את תקציב 2008 שהוא יקטין את הפערים במשק.
ההמצאה שלו ושל אנשי האוצר – לעשות את הפוך למה שצריך לעשות כדי להקטינו. בתקציב 2008 ממשיכים להפחית את שיעור המסים גם של העשירון העליון. כתוצאה מכך יגדילו הכנסותיהם עוד יותר. דיבורים לחוד מעשים לחוד.
מתלוננים וכועסים על המנהלים שלוקחים לעצמם מיליונים ומה עושים כתגובה……….מפחיתים להם את שיעור המסים.
העשירון העליון, הנהנה מהגדלת ההכנסות נוספות כתוצאה מהפחתת המסים, לא יוצא כמעט בכלל כסף נוסף על מוצרים ושירותים בארץ, היות וכבר כיום ידו משיג את הכל מה שהוא חפץ בו.
אם אותם סכומים שהמדינה מוותרת עליהם היו מוצאים על מיגון, נוער בסיכון, וסעיפים אחרים שצוינו דלעיל, הצמיחה של המשק הייתה בלי כל ספק גדולה יותר, מאחר וכספים אלה היו מגדילים את ההכנסות בעיקר של המעמד הבינוני והנמוך, ושל לשכבות מיעוטי ההכנסות ("החלשות"). אלה היו קונים מיד עם הכסף הנוסף שהם היו מרוויחים, מוצרים ושירותים רבים בתוך הארץ והיו גורמים על ידי כך לצמיחה כלכלית הרבה מעבר לסכומי הכספים שהממשלה הייתה מוציאה על נושאים אלה. (לפי עקרון "המכפיל", הידוע מאוד בין הכלכלנים). אי לכך, הטענה שהקטנת שיעורי המיסוי של העשירון העליון תביא לצמיחה היא טענת שאוו וההפך הוא הנכון.
גם לפי מחקר של מנהלת מחלקת המחקר ומשניה בבנק ישראל שהתפרסם בימים אלה יוצא שהשפעות של שיעורי המסים על הצמיחה כלכלית מאז שנת 2000 הייתה שולית בלבד.
אי לכך יש להפסיק את הפחתת שיעורי המסים על העשירון העליון באופן מידי, היות והדבר פוגע בצמיחה במשק ולא להפך ובנוסף לכך מגדיל את הפערים החברתיים.
———————–
חיים רוט, לשעבר סגן מנהל רשות החברות וכלכלן ויועץ פיננסי בבנק העולמי –
1.8.2007, טלפונים 02.5631199, 0523800864 פקס 5662283 דוא"ל roetbgs@netvision.net.il
היכן אתם האינטלקטואלים המזרחים?
מזה 90 ימים נמצאת קבוצה בת 95 אנשים מחוסרי דיור בגן בור שיבר במרכז העיר בירושלים. המשפחות והילדים מתגוררים באוהלים תחת כיפת השמיים והמעניין הוא ש99% מהאנשים במאהל הם מזרחים שחורים דור שני ושלישי לעוני.
שלושה חודשים תמימים והאינטלקטואלים המזרחים לא הגיעו לתמוך, לבקר או לעודד את מחוסרי הדיור.
הכאב הוא גדול והמצוקה היא רבה. התחושה שלי היא של בדידות, של קושי, של פחד .
היכן הם המזרחים האינטלקטואלים? היכן הם מסתתרים? מדוע הם לא בשטח איתי?
מי שכן בשטח איתי מתחילת המאבק הם השמאל האשכנזי שעליהם אני לא אוותר לעולם. עשיתי לי חברים אמיתיים, עם מוטיבציה לשנות, עם כעס על הממסד ועם אהבת חינם.
תתביישו לכם מזרחים שחורים בני עדתי. תתביישו לכם על כך שאני מזרחית שחורה בודדה ודחויה על ידי הממסד מתמודדת לבד עם מצוקת אחינו המזרחים. אנו יושבים קבוצת שחורים מדוכאים על ידי הממסד מחוסרי בית מבויישים ומושפלים. תנו לנו הזדמנות להכיר אתכם ולעמוד על טיבכם.
תנו לי את הכוח במחאות ובהפגנות. תהיו איתי. תרימו את כבוד המזרחים. תנקו את הדעה עלינו כמפורדים.
ובכל זאת אני אסיים שאני אוהבת את חברי האשכנזים, ורק אתם המזרחים האינטלקטואלים חסרים לי בשטח.
מחכה לראותכם.
בכאב רב
איילה סבאג
היכן אתם האינטלקטואלים המזרחים?
מזה 90 ימים נמצאת קבוצה בת 95 אנשים מחוסרי דיור בגן בור שיבר במרכז העיר בירושלים. המשפחות והילדים מתגוררים באוהלים תחת כיפת השמיים והמעניין הוא ש99% מהאנשים במאהל הם מזרחים שחורים דור שני ושלישי לעוני.
שלושה חודשים תמימים והאינטלקטואלים המזרחים לא הגיעו לתמוך, לבקר או לעודד את מחוסרי הדיור.
הכאב הוא גדול והמצוקה היא רבה. התחושה שלי היא של בדידות, של קושי, של פחד .
היכן הם המזרחים האינטלקטואלים? היכן הם מסתתרים? מדוע הם לא בשטח איתי?
מי שכן בשטח איתי מתחילת המאבק הם השמאל האשכנזי שעליהם אני לא אוותר לעולם. עשיתי לי חברים אמיתיים, עם מוטיבציה לשנות, עם כעס על הממסד ועם אהבת חינם.
תתביישו לכם מזרחים שחורים בני עדתי. תתביישו לכם על כך שאני מזרחית שחורה בודדה ודחויה על ידי הממסד מתמודדת לבד עם מצוקת אחינו המזרחים. אנו יושבים קבוצת שחורים מדוכאים על ידי הממסד מחוסרי בית מבויישים ומושפלים. תנו לנו הזדמנות להכיר אתכם ולעמוד על טיבכם.
תנו לי את הכוח במחאות ובהפגנות. תהיו איתי. תרימו את כבוד המזרחים. תנקו את הדעה עלינו כמפורדים.
ובכל זאת אני אסיים שאני אוהבת את חברי האשכנזים, ורק אתם המזרחים האינטלקטואלים חסרים לי בשטח.
מחכה לראותכם.
בכאב רב
איילה סבאג
היכן אתם האינטלקטואלים המזרחים?
מזה 90 ימים נמצאת קבוצה בת 95 אנשים מחוסרי דיור בגן בור שיבר במרכז העיר בירושלים. המשפחות והילדים מתגוררים באוהלים תחת כיפת השמיים והמעניין הוא ש99% מהאנשים במאהל הם מזרחים שחורים דור שני ושלישי לעוני.
שלושה חודשים תמימים והאינטלקטואלים המזרחים לא הגיעו לתמוך, לבקר או לעודד את מחוסרי הדיור.
הכאב הוא גדול והמצוקה היא רבה. התחושה שלי היא של בדידות, של קושי, של פחד .
היכן הם המזרחים האינטלקטואלים? היכן הם מסתתרים? מדוע הם לא בשטח איתי?
מי שכן בשטח איתי מתחילת המאבק הם השמאל האשכנזי של אנשי תעיוש, שבדרך כלל פעילים בדרום הר חברון. שעליהם אני לא אוותר לעולם. עשיתי לי חברים אמיתיים, עם מוטיבציה לשנות, עם כעס על הממסד ועם אהבת חינם.
תתביישו לכם מזרחים שחורים בני עדתי. תתביישו לכם על כך שאני מזרחית שחורה בודדה ודחויה על ידי הממסד מתמודדת לבד עם מצוקת אחינו המזרחים. אנו יושבים קבוצת שחורים מדוכאים על ידי הממסד מחוסרי בית מבויישים ומושפלים. תנו לנו הזדמנות להכיר אתכם ולעמוד על טיבכם.
תנו לי את הכוח במחאות ובהפגנות. תהיו איתי. תרימו את כבוד המזרחים. תנקו את הדעה עלינו כמפורדים.
ובכל זאת אני אסיים שאני אוהבת את חברי האשכנזים מתעיוש, ורק אתם המזרחים האינטלקטואלים חסרים לי בשטח.
מחכה לראותכם.
בכאב רב
איילה סבאג
היכן אתם האינטלקטואלים המזרחים?
מזה 90 ימים נמצאת קבוצה בת 95 אנשים מחוסרי דיור בגן בור שיבר במרכז העיר בירושלים. המשפחות והילדים מתגוררים באוהלים תחת כיפת השמיים והמעניין הוא ש99% מהאנשים במאהל הם מזרחים שחורים דור שני ושלישי לעוני.
שלושה חודשים תמימים והאינטלקטואלים המזרחים לא הגיעו לתמוך, לבקר או לעודד את מחוסרי הדיור.
הכאב הוא גדול והמצוקה היא רבה. התחושה שלי היא של בדידות, של קושי, של פחד .
היכן הם המזרחים האינטלקטואלים? היכן הם מסתתרים? מדוע הם לא בשטח איתי?
מי שכן בשטח איתי מתחילת המאבק הם השמאל האשכנזי של אנשי תעיוש, שבדרך כלל פעילים בדרום הר חברון. שעליהם אני לא אוותר לעולם. עשיתי לי חברים אמיתיים, עם מוטיבציה לשנות, עם כעס על הממסד ועם אהבת חינם.
תתביישו לכם מזרחים שחורים בני עדתי. תתביישו לכם על כך שאני מזרחית שחורה בודדה ודחויה על ידי הממסד מתמודדת לבד עם מצוקת אחינו המזרחים. אנו יושבים קבוצת שחורים מדוכאים על ידי הממסד מחוסרי בית מבויישים ומושפלים. תנו לנו הזדמנות להכיר אתכם ולעמוד על טיבכם.
תנו לי את הכוח במחאות ובהפגנות. תהיו איתי. תרימו את כבוד המזרחים. תנקו את הדעה עלינו כמפורדים.
ובכל זאת אני אסיים שאני אוהבת את חברי האשכנזים מתעיוש, ורק אתם המזרחים האינטלקטואלים חסרים לי בשטח.
מחכה לראותכם.
בכאב רב
איילה סבאג
במאמרו כותב גדי אלגזי על "פעולות מחתרתיות" של חלק מהנהלת אקים במגמה לקבל מעונות לניהול. אין בדברים אלו שמץ של אמת הכותב כנראה מוסת על ידי גורמים כל שהם ומוטב היה למען ההגינות הציבורית לודא אם הדברים אותם הוא כותב אכן נכונים.
במאמרו כותב גדי אלגזי על "פעולות מחתרתיות" של חלק מהנהלת אקים במגמה לקבל מעונות לניהול. אין בדברים אלו שמץ של אמת הכותב כנראה מוסת על ידי גורמים כל שהם ומוטב היה למען ההגינות הציבורית לודא אם הדברים אותם הוא כותב אכן נכונים.