ועתה נעבור לפרשנינו לענייני ערבים

יוסי דהאן

אני מאזין בדרך לעבודה לתכנית "עניין אחר" ברשת ב` בהנחיית אמנון נדב ואלוף הטריויה חנן קריסטל.

"נמצא איתנו על הקו" פרשנינו לענייני ערבים, הד"ר גיא בכור מהמרכז הבינתחומי, "הד"ר בכור ישנן הערכות שונות לגבי המשך ההודנה מהי עמדתך?".

הד"ר פותח בציטוט נרחב של עצמו "כזכור למאזינים כפי שהסברתי בפעם הקודמת" ו"כפי שטענתי בעבר", ההודנה לא תחזיק מעמד. הרשות לא תילחם בחמאס.

וההסבר: החשודה העיקרית בהסבר התנהגותו של כל ערבי: התרבות. המאזינים, מצר המומחה, אינם מבינים שיש להתיחס לפלסטינים כאל חמולה ובחמולה לא נלחמים זה בזה.

על מנת להדגיש את מומחיותו הייחודית ואת קירבתו האנתרופולוגית לנושא המחקר, מתבל הדוקטור, מידי כמה משפטים, את דבריו במונחים ערביים. הפרשן גם מסביר שיש להתייחס לעראפאת כאל צאלח א דין, ערפאת אינו מעוניין בהישגים קטנים, ולכן הוא והפלסטינים אינם מקבלים את הצורך "בגדר ההפרדה שהיא מתחייבת" לדברי המומחה.

כמה אי רציונלי מצידם של הפרימיטיביים הללו להתנגד לגדר ההפרדה. המראיינים ממלמלים מילות הסכמה, והמומחה מאשר "תרגמת והבנת את דבריי נכון, חנן".

באתר Ynet מצוטט גורם בטחוני בכיר, כנראה לא דוקטור ולא דובר ערבית, שמביע ספקות כבדים לגבי דרך הפעולה שנוקטת בה ישראל במלחמה בטרור. לטענתו, רק תהליך מדיני יוכל לבלום את גל הטרור. עוד הוא מוסיף "מה שהפך את ההתאבדות לתופעה כל כך נפוצה שגם החילוניים שותפים בה היא תחושת חוסר התוחלת וחוסר התקווה שצעירים פלסטינים מתעוררים איתה כל בוקר".

ובערב נאזין כולנו לאבי כל "פרשנינו"  – אהוד יערי.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. אורן

    הסיבה שההודנה לא תחזיק מעמד, היא משום שאילו שהגדירו אותה הודיעו מראש שמדובר בדבר זמני שמיועד להתארגנות לקראת לחימה. (בדיוק כמו שהנביא מוחמד עשה – הסכם זמני שמופר לפני סיומו).
    גם עראפאת הגדיר כך את הסכמי אוסלו כמעט מיד לאחר חתימתם – ואכן הוא הוכיח את עקביותו

  2. שלי יחימוביץ'

    ראה בהקשר זה את "הסולחה" שארגן נשיא המדינה בין "נכבדים" דרוזים ובין צמרת המשטרה אחרי ההשתוללות האלימה בעת הפגנת הדרוזים. אם נעברו כאן עברות של אלימות, תחקור בטובה מח"ש, וימנע הנשיא בטובו להתערב בחקירה. וגם: מי שם את "ראשי העדה" הדרוזית לסלוח בשם המפגינים המוכים? האם בקרוב נראה אצל הנשיא סולחה בין אנסים לנאנסות, שודדים לנשדדים וגו'? מה פתאום סולחה במקום שיש בו חשד לפלילים? זה בוודאי בשל אותה "תרבות ערבית" המחייבת אותנו, נאורים שכמותנו, לדבר בשפתם.
    (*לא שאני מתלהבת מהבון טון הנקוט בשמאל להתנפל על "השוטרים האלימים", שהם פרולטריון אמיתי ולפיכך טרף קל ליפי נפש, אלא שהסולחה הזאת, הפעם, מקוממת במיוחד)