שוויון בחינוך לאשכנזים בלבד (חינוך 3)

אינני באה להמעיט בחריפותם של השסעים החברתיים-כלכליים בישראל. אולם, להפוך את האשכנזים לשעיר לעזאזל לחליי החברה שלנו הוא טעות גסה. אני אשכנזיה ושום דבר שעשיתי או הישגתי בחיי לא ניתן לי משום שאני אשכנזיה . עבדתי קשה עבור כל דבר. כמוני גם אחרים. ההשתלחות באשכנזים היא לא פחות מגזענית. דבר שהינך יוצא נגדו.

הבעיה של המזרחיים, סליחה של המדינה, היא שהמזרחיים לא מפסיקים להתעסק במסכנותם וכך הם יוצרים אנטגוניזם כלפי כל מה שמיוצג אצלם עם המערכת. כך הם שוקעים בתוך מסכנותם ומתבשלים ברגשות הקיפוח של עצמם ובאמת קשה להתקדם כך. אפשר לבדוק את הצלחות העולים החדשים מבריה"מ לשעבר ולראות איך תוך 3-5 שנים הם עוברים בהרבה את הישגי הבניהם של העולים משנות החמישים. אז מה מישהו רוצה לטעון שהעולים של שנות התשעים זוכים ליחס מועדף? יותר קל להם? או שגם הם יודעים לעשות למען עצמם והחברה שבה הם חיים ולהתקדם לעבר העתיד במקום לשקוע במיץ של עצמם. חצי תמני חצי פולני

סליחה על התגובה המאוחרת, אבל בכל זאת – יש כשל בטענה שלך (שאינה עובדה, עדיין) שלאשכנזי יש יותר סיכוי להצליח בחיים. אם אתה מבסס אותה על העובדה (אכן עובדה, הנתמכת באינספור מחקרים) שבממוצע האשכנזים מצליחים יותר בחיים, הרי אתה נכשל בכשל הסטטיסטיקה. למה הדבר דומה? לטענה שילדים טובעים בבריכות שעומקן הממוצע 40 ס"מ. לכאורה, יש מי שיבין זאת כאילו ילדים שעומדים באיזור של הבריכה שעומקו 40 ס"מ מצויים בסכנה מוגברת לטביעה, ולא כך היא – הטביעות מתרחשות בד"כ באיזור המים העמוקים יותר, אלא שהממוצע בין המים העמוקים והרדודים הוא 40 ס"מ. באותו האופן, לא ניתן לגזור מהצלחתם הממוצעת של אשכנזים בחיים שום דבר לגבי שום אשכנזי ספציפי. עליך להשוות בין אשכנזים לבין לא אשכנזים תוך ניטרול כל הפרמטרים הסביבתיים שמעורבים ב"הצלחה בחיים" מלבד המוצא. אם תראה שבאופן עקבי, כאשר משווים בין אשכנזים ולא אשכנזים שנקודת ההתחלה שלהם זהה בכל מלבד המוצא, האשכנזים יצליחו יותר – אז תוכיח את הטיעון שלך והוא יהפוך לעובדה. אגב, יכול באמת להיות, שמטעמים גזעניים לאשכנזים יש סיכוי גבוה יותר להצליח בחיים, מכיוון שהאשכנזים העשירים והדומיננטיים בחברה מעדיפים לעזור לאשכנזים אחרים. אבל את זה עוד צריך להוכיח, ובינתיים ברור שבין כל הגורמים שעומדים בדרכם של לא אשכנזים להצלחה בחיים המוצא הוא לאו דווקא הגורם המסביר ביותר. נראה לי שגורמים סביבתיים כמו איכות החינוך, הכנסת ההורים, ירושה, נגישות לשירותים חברתיים וכו' יכולים לנבא טוב יותר את סיכויי ההצלחה בחיים.

אין עוררין שבממוצע האשכנזים מצליחים יותר – אבל המוצא כנראה אינו גורם להצלחה או חוסר הצלחה אלא משתנה מתערב, ולכל היותר כותרת משותפת למצרף היסטורי של פערים שהתקיימו משנות ה-50 ונותרו – פחות או יותר בעינם – משום שאין מנגנונים מעודדי מוביליות חברתית בישראל עבור אף אחד. אשכנזי שנולד עני, יישאר עני בדיוק כמו חברו הלא אשכנזי. במילים אחרות, הסיכויים של פולניה ענייה שגדלה בדירת שיכון בדמ"פ בג'סי כהן, שאין להורים החולים שלה מה לתת לה, לא יותר גבוהים מאלו של שכנתה המזרחית. אף אחת מהן לא תהיה מרצה באוניברסיטת תל אביב.