האם את/ה באמת אגואיסט רציונלי?

בבסיס התיאורייה הכלכלית הניאו קלסית ניצב מודל המשרטט בני אדם כיצורים רציונליים שהמוטיבציה המרכזית בבסיס התנהגותם היא מקסימיזציה של האינטרס העצמי שלהם. לתמונה זו מתנגד זרם חשוב, הזרם "הביהויוריסטי". אחד מהחוקרים המרכזיים בזרם זה הוא הפסיכולוג הישראלי דניאל כהנמן שזכה בפרס נובל לכלכלה בשנה שעברה.

כהנמן ואחרים הצביעו במחקריהם על ההבדל הגדול בין Homo Economicus המתואר במודל הניאו קלסי לבין Homo Sapiens. האדם הממשי כפי שהתנהגותו באה לידי ביטוי בחיי היום יום.

במציאות, על פי מחקריהם של כהנמן ופסיכולוג ישראלי אחר שהלך לעולמו, עמוס טברסקי, אנשים נוטים לחשוב במושגים יחסיים ולא אבסולוטיים, הם משווים את רווחתם למצבם של אחרים. כמו כן, הפעולות שלהם תלויות במידה רבה באופן שהאלטרנטיבות השונות מוצגות בפניהם, לאנשים אין נטייה אוטומטית למקסם רווחים, נטייתם החזקה יותר היא החשש מהפסדים. תובנות אלה ואחרות שעליהם הצביעו כהנמן, טברסקי ואחרים מצביעים לדעת לא מעט אנשים כי מאתיים שנה של חשיבה כלכלית ועיצוב מדיניות כלכלית על פי המודל הניאו קלסי מבוססים על מקבץ של טעויות ותמונה פשטנית של ההתנהגות האנושית..

אחת התובנות המרכזיות של הזרם הביהביוריסטי היא "The Endowment Effect" הרעיון שאנשים נוטים לייחס ערך רב יותר לדברים שהם מחזיקים בהם על פני דברים אחרים שיש להם ערך שוק זהה. שוב, תחשבו למשל על הדירה שלכם (אם יש לכם כזאת) או חפצים אישיים אחרים האם תנקטו עמדה נייטרלית לגבי החלפתם עם דברים בעלי אותו ערך שוק, למשל דירה אחרת.  אפקט זה מפריך את אחת ההנחות הבסיסיות של המודל הניאו קלסי הקובעת שערך השוק הוא המדד היחיד לערכם של דברים.

מאמר באקונומיסט (אחד מכתבי הקודש של כת הכלכלנים הישראלית) מתאר את המחלוקת בין הזרמים השונים ומציג ניסוי מעניין המנסה לבחון את טענות כהנמן וחבריו.