שקרנים ואלימים

כבר יומיים אני שקוע בדו"ח ועדת אור, בדיווחים, בפרשנות ובתגובות. תמצית מרוכזת של המצב הישראלי הבלתי אפשרי. מסקנות הדו"ח מחזירות אותי  עשר שנים לאחור כאשר הייתי חבר ומרכז של ועדת קרמניצר לאלימות שוטרים.  התברר לנו כי במשטרה יש תרבות ארגונית עמוקה של שקרים ואלימות, או יותר נכון, קודם אלימות ואחר כך השקרים שבאים לחפות עליה.

מאז עסקה המשטרה באופן אינטנסיבי ביישום מסקנות והמלצות ועדת קרמניצר ועקרה מהשורש את תרבות השימוש בכוח וקוד השתיקה והשקר המתלווה לה. עבר עשור והרי לפנינו משטרה חדשה ומסודרת. האלימות היא כבר לא רק סטירה לנחקר ומכת נבוט למפגין, אלא יריה של צלפים מרחוק כדי להרוג. השקר הוא לא רק של חבר הצוות שלא יכול להעיד נגד חברו לניידת, אלא שקרים שמוכרים המפקדים הבכירים ביותר במשטרה לשר הממונה ולראש הממשלה, תחקירים שקריים ועדות שקר.

הוועדה קובעת כי המפכ"ל וילק "הפר אמונים" בכך שלא דיווח לדרג המדיני על הירי שנעשה באום אל פחם ובנצרת ומזכירה כי "במשטר דמוקרטי תקין מחייב כי המשטרה תמסור דיווח מלא לדרגים הממונים עליה ותמלא את הנחיותיהם".

אכן, משטרה אלימה, גזענית ושקרנית, כמו זו שעולה מדו"ח אור, היא סכנה לדמוקרטיה, ואולי תזכורת כואבת לכך שאנחנו לא חיים ממש בחברה דמוקרטית וחופשית כמו שאנחנו רוצים לחשוב.

אותה משטרה עוסקת היום באופן דומה במצוד אדם מכוער ואלים המכוון כלפי העובדים הזרים. זוהי, כנראה, ועדת החקירה הבאה, שתקום אחרי שהעובדים הזרים יגיעו לרתיחה.

כבר בועדת קרמניצר התברר לנו כי תפיסת העולם של המשטרה כארגון, ושל השוטרים כפרטים, אינה דמוקרטית ואינה מתחילה להבין את מושג "כבוד האדם". מבחינתם אדם ראוי לכבוד רק כאשר הוא בחליפה ועניבה, בעל כוח והון, ואינו מפר את השקט. כל אדם אחר, המסומן על ידיהם ברגע נתון כ"עבריין" או "מפריע לשוטר במילוי תפקידו" הוא קורבן לגיטימי להתעללות, ביזוי, אלימות והשפלה.

הגיע הזמן לרעידת אדמה ולעריפת ראשים של ממש במשטרה. אשרי המאמין.

דר` יובל קרניאל הוא ראש החטיבה לתקשורת, טכנולוגיה ומשפט ב"מכללה האקדמית למשפטים" ברמת גן