פונדמנטליזם ליברלי (2)

שמו לורנס סאמרס. יש לו די.אן.איי של כלכלנים. הוא פרופ` לכלכלה. שני הוריו פרופ` לכלכלה באוניברסיטת פנסילבניה. דודו מצד אביו הוא פול סמואלסון חתן פרס נובל בכלכלה. דודו מצד אמו הוא קנת ארו, גם כן חתן פרס נובל בכלכלה. סאמרס הוא נשיא אוניברסיטת הרוורד, ויש לו דעות מאוד ברורה על התפקיד של הרוורד כאוניברסיטה אליטיסטית. "יהיה זה הוגן לומר שהוא בעניין של עובדות מוצקות" תאר ידיד את השקפתו הפילוסופית. יש כלכלנים הרואים בעובדות סוג של פילוסופיה מוסרית ובבחירה רציונלית כתיאוריה בעלת הגיון-על חברתי. ברוח זו רוצה סאמרס להציב "עובדות מוצקות" במקום מרכזי בחינוך ליברלי.  בדיוק כמו הומניזם, אתיקה ותרבות.

הוא גם מבקש להזכיר לסגל המרצים  שלאוניברסיטה יש תפקיד לאומי, במיוחד לאחר ספטמבר 2001. כשעבד בבנק המרכזי גרס שיש להעביר חלק מן התעשיה המזהמת למדינות מתפתחות באפריקה. הוא ביקורתי על מדיניות קודמו בתפקיד שתמך בהעדפה מתקנת למיעוטים. בתקופתו עזבו את המחלקה ללימודים אפרו-אמריקאים (מן הטובות בארה"ב) שני אנשי סגל מרכזיים: אנתוני אפיאה (Appiah) וקורנל ווסט (West). אנתוני גייטס (Gates) היה גם הוא על סף עזיבה. סאמרס אינו אנקדוטה. הוא אדם רציני.  בעל הישגים אקדמיים ופוליטיים.

הוא היה שר אוצר בממשלו של קלינטון. הוא בן 48 והוא בשיא כוחו. סאמרס אינו שייך לימין החברתי והפוליטי בארה"ב. הוא אינו ניוט גינגריץ`, ביל קריסטול, או צ`רלס קראוטהאמר – חביבי הימין בארץ. הוא ליברל בנשמתו והוא מייצג את הזרם הליברלי בקרב האליטה האקדמית בארה"ב. אם אני צריך לנחש, אני מניח שהוא גם נגד הכיבוש הישראלי (למרות שגינה את ההחלטה להחרים את האקדמיה הישראלית).  הפילוסופיה החברתית והפוליטית שהוא מייצג שייכת לשכבה רחבה בקרב הליברלים בארה"ב שכבה שקיבלה בשלוות נפש את המלחמה על עיראק. שקיבלה בסיפוק את החלטת בית המשפט העליון בעניין ההעדפה המתקנת באוניברסיטת מישיגן.  

כדאי לשים לב למגמה הזו. אצלנו אפשר למצוא לה מקבילה. קוראים לה שינוי. הם בעד שינוי, אבל בפועל כל שינוי מבהיל אותם. הם נגד הכיבוש,  אבל הם תומכים בו במסווה של דאגה לבטחון. הם בעד זכויות, אבל בעיקר זכויות של המעמד הבינוני. הם נגד גזענות, אבל שוכחים זאת כאשר מגיעים למזרחים, חרדים וערבים. שינוי אינה תופעה חולפת. היא שוכנת עמוק  בפסיכולוגיה של המעמד הבינוני. הרבה מאוד "שמאלנים" עוד יצאו מן הארון ויגלו שהם "שינוי". עירית לינור הינה רק קצה הקרחון.

פרופ` יהודה שנהב מרצה לסוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב ועורך כתב העת "תיאוריה וביקורת"