נר זיכרון לד"ר שלמה אלבז, חברי ומורי

דודי מחלב

ביום שלישי 26.8.03 , על מיטת חוליו, מוקף בבני משפחתו האוהבת הלך ד"ר שלמה אלבז לבית עולמו.

זכיתי להכיר את שלמה לפני עשרים שנים. יחד עם שלמה ועוד חברות וחברים , הייתי צעיר מייסדי תנועת "המזרח אל השלום", ששלמה היה הרוח החיה בה ומנהיגה הבולט. שלמה היה עבורי סמל ודגם לישראלי הטוב והיפה. יליד מרוקו, מורה ומחנך, חוקר שפה וספרות צרפתית, ומעל לכל פעיל נמרץ ומתמיד להשכנת פיוס ושלום בין העם הפלסטיני לעם הישראלי.

שלמה גדל והתחנך במרוקו. בצעירותו יצא לפריס, שם רכש השכלה גבוהה וחזר לקהילתו במרוקו ולעבודתו כמורה ומחנך. את לימודי התואר הראשון בחר להקדיש ללימודי תנ"ך, בחירה שמצביעה על היסוד היהודי העמוק שבאישיותו ועל מחויבותו לזהותו היהודית.

לישראל הגיע שלמה לקיבוץ דורות שבנגב. משם עבר לירושלים והשלים את לימודיו בשפה וספרות צרפתית, בירושלים ובפריז.

השכלתו הרחבה נתפרשה על פני תחומים רבים ומגוונים: יהדות, התרבות הערבית ותחום מומחיותו התרבות הצרפתית.

ייחודו הסגולי של שלמה היה בענותנותו. במזגו הנפשי היה אדם צנוע, אוהב אדם, הומאניסט במובן הטוב והצרוף של המלה. בדמותו התקיים תואם מושלם ונדיר בין צניעותו האישית ובין הענווה האפיסטמית שנתגלמה בתפיסת עולמו הפלוראליסטית.

היהדות זרמה במחזור הדם התרבותי שלו, אהבתו לתרבות הערבית חלחלה עד למעמקי נפשו, וכמובן אהבתו ותשוקתו הגדולה לתרבות הצרפתית נכחו בכל ישותו.

שלמה היה אדם שעובדת הפלורליזם האנושי- תרבותי- חברתי הרנינה את נפשו, כמעט הייתי אומר "פלורליסט אינסטינקטיבי"  אלמלא כבר הסכמנו  שעמדה פלוראליסטית מחייבת ענווה אפיסטמית כתנאי מקדים וממילא מובן שהגעה אליה מתווכת  בפעילות תודעתית.

את תנועת "המזרח אל השלום" הנהיג שלמה במשך שנים רבות בסבלנות אין קץ, בהתמדה ובנמרצות, ובנאמנות לעקרונות דמוקרטיים .

בתכונותיו ובתפיסותיו הפוליטיות היה שלמה דמות חריגה ויוצאת דופן בקרב בני דורו. אלו נשאבו לקו האמצע המנוון של הקונצנזוס הישראלי. עד סמוך למותו, עת הכריעה אותו מחלתו הקשה היה שלמה בן בלי גיל, אמיץ רוח ונמרץ, והיה  נכון לשלם מחיר על אמונתו בעקרונותיו.

תנועת "המזרח אל השלום" לא היתה תנועת המונים. זאת היתה תנועה אידיאולוגית תרבותית שהורכבה בעיקר מאינטלקטואלים. התנועה הוקמה בחורף 1983 לאחר הרצח השפל של אמיל גרינצוייג.  ב – 10.2.1983. הרצח בוצע בימים המרים והנוראים, עת געשה הארץ ברוחות שטנה ומשטמה, גם זה מפירותיה של מלחמת השולל, מלחמת ה"אין ברירה", מלחמת לבנון הארורה שתיזכר לדיראון עולם.

התנועה יוסדה על תשתית של משולש רעיוני: תפיסה של צדק  חברתי, השקפה גיאופוליטית שראתה במדינת ישראל חלק מן  המרחב המזרח תיכוני ערבי ולא מבצר אירופי צלבני בלב המזרח וכמובן חתירה לשלום צודק שמחייבת את כיבוד זכות ההגדרה העצמית של העם הפלסטיני שפירושה המעשי הקמת מדינה פלסטינת עצמאית שבירתה ירושלים המזרחית. התנועה הדגישה את התלות של רעיון אחד במשנהו  ואת הלכידות הפנימית שמתקימת בין הרעיונות.

"המזרח אל השלום " הטרימה את שיח ופוליטיקת הזהות ואת רעיונות הרב תרבותיות , בזה הקדימה את זמנה. ואם יורשה לי אני הקטון פעלתי לגילום רעיונות אלה בקונספציה הפוליטית-תרבותית -חינוכית שהנחתה את ביה"ס קדמה, שנמניתי על מייסדיו, וכמובן בקשת הדמוקרטית המזרחית.

למעלה מעשרים שנים עברו מעת היווסדה של "המזרח אל השלום".  באמצעיתם חוינו התרוממות נפש, התפעמות ותקוה עם חתימת הסכמי אוסלו והיום נדמה שהסכסוך נסוג עוד אחורה ואף לובש ציביון דתי פונדמנטליסטי. המזרח אל השלום ובראשה מנהיגה ד"ר שלמה אלבז הצביעה על אמיתות היסוד של ההויה הישראלית . הכרה בהן שתיילד גם פעולה למימושן היא המפתח לכינון חברה צודקת, שפויה ובריאה שחיה בשלום עם שכניה.

גם בשוכבו על מיטת חוליו לא הפסיק שלמה לפעול למען השגת השלום. רק לפני זמן קצר, כך סיפר לי חברי ד"ר מאיר בוזגלו, עודד אותו שלמה להשתתף בקבוצת דיאלוג יהודי ערבי.

שלמה נקבר בקיבוץ דורות, לא רחוק מקברה של אימו. על קבר אביו אמר נועם, בנו הצעיר,  ששלמה חזר ושינן באוזניו את הפסוק "בקש שלום ורודפהו", תהי גם לנו, לכולנו, אמירה זו צוואה שתנחה את פעולותינו.

יהא זכרו ברוך

דודי מחלב מלמד פילוסופיה במכללת "עלמא" ובאוניברסיטה הפתוחה

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. גל

    עוד שהייתי בתחילת דרכי האקדמית, ראיינתי את שלמה לצרכי עבודה כלשהי. זו היתה עבורי חויה אינטלקטואלית ואישית מעניינת ומרגשת. אז, בסוף שנות ה-80, להיפגש עם אדם המייצג את הרעיון של "המזרח אל השלום", רעיון שעצם קיומו הודחק לשולי השיח הציבורי, זה היה בבחינת חידוש מרענן, ומקור לעיצוב השקפת עולמי.
    מאז אמנם לא פגשתי בו, אך דמותו וקבלת הפנים לה זכיתי אכן מעוררים געגוע.
    יהי זכרו ברוך.

  2. יוסי יונה

    דודי ידידי, דברי ההספד שלך על שלמה אלבז ריגשו אותי מאוד. אף שההכרותי את שלמה לא הייתה כה ארוכת שנים כשלך, גם אני זוכר אותו כאיש בעלת אמונות מוצקות ומחויבות ללא קץ לערכים ולאידיאלים שבהם הוא האמין. במסגרת המרכז הבינלאומי לשלום התודעתי יותר יותר ל אישיותו החמה וענוותו. הוא בלט בחוסר האמצעיות שלו ובפירגון לחברים. איבדנו אדם יקר ומחנה השלום בישראל (ההולך ומתדלדל בכל מקרה) איבד את אחד מחלוציו. חבל, חבל.

  3. צילה אלעזר

    דודי מחלב היקר – חזק ואמץ. חבל שאין יותר כמוך. צילה אלעזר