הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
איך לא לדבר על ישראל
נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.
כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!
תודה רבה.
אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.
מבלי לקבוע אם בורומה נכשל במבחן ההגינות – ואני דווקא מצאתי במאמר שלו את הכיבוש, חיסול מנהיגי חמאס ושאר ירקות, גם אם לא סגרים, מחסומים או הרעבת אוכלוסייה – צריך לשאול האם עמד פרופ' שנהב במבחן ההגינות. המאמר עוסק בעיקרו בסוגים שונים של משקפיים מעוותות שדרכם נתפש הסכסוך, החל מאסכטולוגיה פונדנמטליסטית נוצרית וכלה בהתקה של אנטישמיות ורגשות אשם נוצריים למדיניות אנטי-ציונית (אני מרשה לעצמי להשתמש במינוח הפסיכואנליטי שרווח במאמר – גם אם זו אחת מנקודת החולשה שלו). ההתייחסות למאמר דרך פרספקטיבה אחת בלבד: כמה נאמר בו על הכיבוש – שקולה להרג השליח. האם הפונקציה המיתית שהמאמר יכול למלא לא שקולה לפונקציה המיתית של התגובה באתר? אתמהה.