על פטישים וגלובליזציה

יוסי יונה

 

נתחיל עם אנקדוטה. לפני יותר משנה הוזמנתי להשתתף, יחד עם נחמיה שטרסלר, בתוכנית הטלוויזיה של הערוץ הראשון, "גלובוס", בהנחיתם של דויד ויצטום ואורן נהרי. התוכנית עסקה בגלובליזציה והשלכותיה. השופר הראשי של הקפיטליזם הגלובלי בעיתון "הארץ" (וגם בערוץ השני), נחמיה שטרסלר, ביקש להמחיש את יתרונותיה של הגלובליזציה באמצעות הדוגמא הבאה. במקום לשלם 50 שקל על פטיש המיוצר בארץ, אנו יכולים לרכוש את אותו פטיש המיוצר בסין ב- 5 שקלים בלבד. ביטולן של הגבלות הסחר, אמר הגורו המקומי והמתוקשר של כלכלת השוק, מאפשר הן לאזרח הישראלי לקבל תמורה עודפת על כספו והן למשק הסיני להרחיב את שווקיו ולאפשר לעובדיו הכנסה ראויה.

כל כך פשוט, יעיל ומוסרי – כל התורה על רגל אחת או, אם תרצו, במהלומת פטיש אחת. זו התורה שמרביצים בנו חסידי הקפיטליזם הגלובלי שהשתלטו על הפוליטיקה, על התקשורת ועל חוגי הכלכלה באקדמיה. וזו התורה שהביאה לסגירתם של מפעלים רבים בארץ ולפיטוריהם של רבבות מעובדיהם. חסידי הכלכלה הגלובלית מיהרו להרגיענו שהגידול בשיעור האבטלה שנובע מדפוסי הכלכלה החדשה הם רק זמניים. "אנו בתקופת מעבר", אמר פעם הנגיד לשעבר פרנקל, "שבמהלכה מתאים המשק הישראלי את עצמו לכללי המשחק הגלובליים". ובכן, בעוד תהליכי ההתאמה נמצאים בעיצומם, האבטלה הולכת וגואה, העשירים מתעשרים ומצבם של מרבית אזרחי ישראל וילדיהם הולך מדחי אל דחי. אולם למרות שמימוש החזון מתבושש האמונה בקרב חסידי הקפיטליזם הגלובלי לא שוככת. בעוד החורבן וההרס הכלכלי מסביבם הולכים ומתעצמים, (ואין להתעלם גם מהתרומה של פשיטת הדרך המדינית של ממשלות ישראל למצב) הם ממשיכים לשיר בגרון ניחר: "האמינו יום יבוא…".

קיימת עובדה מרכזית אחת שעליה חסידי הקפיטליזם הגלובלי במחוזותינו לא אוהבים לתת את הדעת – מין הדחקה שכזאת. הם מתעלמים מהעובדה שלא כל מנהיגי "העולם החופשי" הקוראים לאימוצו של הקפיטליזם הגלובלי וליישומו עושים זאת במדינותיהם הם. קח לדוגמא, על-פי כתבה מהניו-יורק טיימס שהתפרסמה במדור הכלכלה של הארץ (10.9.2003) "המדינות העשירות בעולם מקצות יותר משלוש מאות מיליארד דולר לסובסידיות לחקלאות מדי שנה, יותר מהתוצר הלאומי הגולמי של מדינות מרכז ודרום אפריקה". בכתבה זו גם מצוין שבארה"ב – ספינת הדגל של הגלובליזציה – החקלאים מקבלים את מירב הסובסידיות (90%). ועוד מנפלאותיה של ספינת הדגל, בשנת 1995 קיבל העשירון העליון שם 55% מכלל הסובסידיות הממשלתיות. התוצאה של מדיניות זו – שניתן לכנותה כמדיניות של "נאה דורש נאה לא מקיים" – היא שהמחיר של מוצרים חקלאיים המיוצרים במדינות העולם הראשון הוא נמוך יותר ממוצרים דומים המיוצרים בעולם השלישי.

 אז תארו לכם את המצב הבא: לא רק שחקלאי העולם השלישי אינם יכולים לייצא את מוצריהם החקלאיים לעולם הראשון, אלא שהם גם אינם יכולים להתמודד עם מחירי הצפה של העולם הראשון במדינותיהם הם. למה? משום שמישהו בבנק העולמי או בקרן המטבע העולמית שכנע או אילץ את מנהיגי העולם השלישי לבטל הן את הסובסידיות שהם נותנים לחקלאות והן את הגבלות הסחר על יבוא של מוצרים חקלאיים. על-פי הגיון זה ­– ­ולתשומת ליבם של השטרסלרים – אין מניעה שארה"ב תייצא מחר פטישים לסין ואולי אף אורז.   

בכל אופן, בעקבות התפתחות זו, התהפכו להן היוצרות. אחת מהתביעות המרכזיות שמעלים נציגיהם של מאה מיליון חקלאים מהעולם השלישי בשיחות של ארגון הסחר העולמי (WTO) שהחלו אתמול בקנקון (האיים הקריביים) היא שמדינות העולם הראשון יישמו את כללי המשחק של הקפיטליזם הגלובלי. אין בסיס לחשד שהם נפלו בקסמיה של שיטה כלכלית זו. הם פשוט מבינים שכאשר הקפיטליזם הגלובלי פועל באופן חד צדדי, הוא פועל כשיטה כלכלית שמקדמת בעיקר את האינטרסים של העולם הראשון על חשבון האינטרסים של העולם השלישי. אם כן, חקלאי העולם השלישי תובעים שמדינות העולם הראשון יבטלו או לפחות יקטינו באופן משמעותי את הסובסידיות שהן מעניקות לחקלאיהן. על-פי הכתבה שהתפרסמה בניו יורק טיימס, אין סיכוי של ממש שארה"ב או אירופה יקבלו דרישות אלו. כלומר, הן בודאי מוכנות לייצא גלובליזציה, אך לא בהכרח לייבא אותה. בינתיים ימשיכו שני הלהטוטנים – נתניהו הזחוח ונושא כליו הכנוע שיטרית – להסביר, בעזרת לוח וגיר, כי השינויים המבניים במשק הישראלי נדרשים לשם שילובו בכלכלה הגלובלית, שילוב שבטיח לנו צמיחה עתידית שלא ידענו עד כה כמותה. אכן, יש יותר מסיבה אחת לדאגה.

כיצד, בכל אופן, נופלים בכירי המשק בארץ לפח הזה? מה, האם הם כה כסילים? לדעתי תהיה זו טעות להטיח בהם האשמות מסוג זה. הכשל הוא יותר מוסרי ופחות קוגניטיבי. הם פשוט מחויבים לקידומם של אינטרסים צרים. כלומר, כפי שבעבר, חברו האליטות הפוליטיות/כלכליות של העולם השלישי למשטר הקולוניאלי הגלוי שנכפה עליהם וחתכו קופונים לעצמם, כך בהווה חוברים בכירי המשק (קטגוריה הכוללת פוליטיקאים, פקידי ממשלה בכירים, אנשי עסקים ואילי הון) למשטר הקולוניאלי החדש והסמוי, זה המתקרא גלובליזציה, וגוזרים לעצמם קופון שמן. הם עושים זאת בחדווה וברצון  – על חשבון אזרחי המדינה.

דר` יוסי יונה מרצה לחינוך באוניברסיטת בן גוריון

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. גל

    רק לפני ימים ספורים הפנה יוסי דהאן את תשומת לבנו למשנתו של גורדון בראון בעניין חיסול העוני בעולם. המאמר גם תורגם ופורסם ב"הארץ". אז כדאי לעקוב אחר הדיונים בקנקון כדי לראות אם אכן "נאה דורש, נאה מקיים".
    ואשר לבחורינו הטובים. הרי ככל שה"גלובליזציה" תהיה למשהו "שהיא אפשר בלעדיו", כפי ששטרסלר רוצה שנחשוב, אכן הקופונים שהם יגזרו יהיו יפים יותר.
    היתר, יתבוססו בדם הפיגועים ההדדיים ובמשיכות היתר בחשבונות הבנק שלהם.

  2. עמי מרון

    אני מבקש להוסיף על דבריו המאלפים של יוסי יונה. לא זו בלבד שהם מאכילים אותנו בגלובליזציה שלהם, הם גם עושים זאת תוך חסימת מידע (חוסר שקיפות). גם משלחת ישראל לועידת ארגון הסחר העולמי בקנקון יצאה לדרך כמעט בחשאי – הממשלה, שהתבקשה למסור את עמדת ישראל בועידה, פשוט …סירבה. עלינו לזכור שהועידה בקנקון עוסקת בהסכם לפתיחת החקלאות והשירותים הממלכתיים לתחרות בינלאומית, ולחתימתה של ישראל על ההסכם תהיה משמעות חברתית (וסביבתית) המגמדת אפילו את גזירות האוצר. בדיון שנערך בכנסת לקראת הועידה, ביוזמת ח"כ ברונפמן ממר"צ, הופיע מטעם המדינה פקיד ממשרד התמסו"ת, שהודה בכך שעמדת ישראל גובשה ללא פיקוח פרלמנטרי. בהיעדר מידע גלוי, לא נערך גם דיון ציבורי, וממילא לא נשמעה עמדת הארגונים החברתיים והסביבתיים. עמדת ישראל בועידה החשובה הזו "נסגרה", אפוא, במחילותיהם (הממוזגות) של יקירי ההון: משרד התמסו"ת, התאחדות התעשיינים, ואגוד לשכות המסחר.
    אבל זו רק דוגמה בודדת של הברית הטמאה בין הגלובליזציה והסתרת המידע מהציבור. הגלובליזציה ידועה גם כסוכנת נמרצת של זיהום הסביבה, והנה סיפור מעניין: בעלון האחרון של אגודת אדם טבע ודין הופיע דווח על קובלנה פלילית, שהגישה האגודה נגד המפעל תרכובות ברום שברמת-חובב, ועניינה זיהום אויר חמור. בסוף הידיעה צדה את עיני הערה קטנה, ובה מציינת האגודה כי הנתונים המרשיעים נמסרו לה ע"י המשרד לאיכות הסביבה רק אחרי שעתרה לביהמ"ש המחוזי בירושלים. האם יתכן שהמדינה מחפה על בעלי המפעל תוך הפקרת החיים באזור?
    ואז נזכרתי בעתירה אחרת, שהדיון בה הסתיים לאחרונה בביהמ"ש המחוזי בת"א, וגם שם הסתירה המדינה מידע מהציבור. העמותה למדע מוסרי ביקשה לקבל מידע מהמועצה לניסויים בבעלי-חיים (גוף ממלכתי הפועל מכח "חוק צער בעלי-חיים", אך בפועל משרת את התעשיינים). המועצה סירבה כמובן, והעמותה נאלצה לעתור לביהמ"ש. נציגת ההגנה (המועצה) אמרה לשופטת ד"ר דרורה פלפל, בלי למצמץ, שהמועצה אינה מוסרת מידע כי היא מחוייבת בסודיות מסחרית. אני חוזר שנית: המדינה מודיעה *בבית משפט* שהיא עוברת על חוק חופש המידע כדי להגן על בעלי הון. השופטת המחוזית נזפה במועצה, קבעה שהיא עוברת על החוק, וציוותה עליה לחשוף את פעילותה.
    שלושה מקרים אלה, ולבטח יש נוספים, מצביעים על גלובליזציה בחסות מניפולציה, ומעידים על שתיקה שיטתית של הממלכה. לא רק נבחרינו (ובניהם) לוקים באלם ברגע האמת, גם המדינה עצמה מתעטפת בשתיקה כל אימת שעניינם של בעלי ההון מאויים. שתיקה זו ראויה לכל גנאי, ואינה אלא ביטוי של תרבות שלטון יהירה ומניפולטיבית.

  3. ע.

    שכחת לציין שהעובדה שניתן לקנות פטיש סיני (אן כל דבר אחר) בחמישה שקלים היא שכר הרעב הניתן לפועלים הסינים.