יש "בן ממשיך" ויש "בן ממשיך"

גל לוי

אני מניח שלאט לאט נחשוף את הפרטים המרכיבים את הכותרת "התכנית הכלכלית להבראת המשק". אז הנה עוד מקור הכנסה שיחזיר את הכלכלה לתלם: להעיף את דיירי הדיור הציבורי מבתי הוריהם שנפטרו,  אל הרחוב. במסגרת "חיזוק האוכלוסיות החלשות", הקוסם הרחמן ממשרד האוצר, גם יקטין את ההנחה שזכאים לה דיירי הדיור הציבורי שרוכשים את דירותיהם מ 3% לשנת מגורים  ל 1.5%, ומגובה מירבי של 90% ל 80%.

לפני כשבועיים, לא הניד אף חבר בממשלה עפעף, כאשר השר אולמרט פעל בניגוד להמלצות היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין, וכיושב ראש מינהל מקרקעי ישראל פעל להעברת החלטת המאפשרת שיוך דירות במגזר החקלאי.

כרגיל, בלקסיקון העברי-ציוני, יש רק קטגוריה אחת ובלבדית של "בן ממשיך".

דר` גל לוי מרצה בתכנית ללימודי דמוקרטיה באוניברסיטה הפתוחה.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. דודי מחלב

    ב20.5.02 (אם טעיתי בתאריך , בודאי לא טעיתי בתוכן הידיעה) , קראתי בידיעות אחרונות שאריק שרון ראש הממשלה מנמק את עמדתו בנושא הפשרת הקרקעות לחקלאים (וזה בודאי שייך לבן ממשיך) , על ידי טיעון שאומר שהקיבוצים הקימו את כוח המגן העברי ולכן מגיע להם . וציטוט מן הזיכרון : אומר שרון לעיתונאי/עיתונאית "צאו וראו את השמות והכיתובים על המצבות" , אפילו כאן , בנושא המייסר , הכאוב , בשכול מבוטאת ההדרה .

  2. גל

    וכתוספת לדברים אלו, ולדבריו של יוסי יונה, ראו גם את התייחסותו של גדעון עשת ב-YNET למדיניות הכלכלית של נתניהו, תחת הכותרת "אמריקה, במובן הרע של המילה".
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2753136,00.html

  3. שלומית בנימין

    בכתבה בת תשעה עמודים במוסף שבעה ימים של ידיעות אחרונות, במלאת שלוש שנים לתחילת האינתיפאדה, התוודעו קוראי העיתון בפעם המי יודע כמה, לבן ממשיך נוסף של תנועת הציונות – המתנחלים. בסקר שערך העיתון אומרים המתנחלים שהם רואים בעצמם "החלוצים של שנות האלפיים". החלוצים של שנות האלפיים, זוכים לסיועה האדיב של ממשלת ישראל ומתוגמלים בעבור הפקעת קרקעות ויצירת עובדות בשטח. כך למשל עולה מהכתבה כי למרות הגזירות הכלכליות היישובים בשטחים עדיין מקבלים סיוע נדיב, בעיקר ממשרדי הפנים והחינוך. המועצה המקומית הר חברון למשל קיבלה משני המשרדים 49 מיליון שקל, כגובה התמיכה הממשלתית באור עקיבא שמספר המשפחות בה הוא פי ארבעה, והמצב הסוציו אקונומי של תושביה קשה יותר. גם התקציב הממשלתי לתושב לשנת 2001 אינו נופל מכך, הסיוע לתושב בחבל עזה נאמד ב- 11,048 שקלים, זאת לעומת אור עקיבא שם היה הסיוע 2,838 שקלים וחדרה שנאלצה להסתפק ב- 800 שקלים בלבד.
    גם בנושא הדיור גורלם של המתנחלים שפר עליהם. בעוד שבתוך הקו הירוק מתגוררים דיירי הדיור הציבורי, וותיקים ועולים כאחד, בצפיפות גדולה בדירות קטנות שרבות מהן רעועות ומוזנחות, ואחרים שמבקשים לרכוש דירה נאלצים להתחייב במיטב כספם על דירות במחירים מטורפים בהתאם לשוק הנדל"ן , זוכים מתנחלי יש"ע להטבות מפליגות. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שמצוטטים בכתבה בתחילת שנת 2002 עמדה הבניה הציבורית ביש"ע על 1,824 דירות לכל 100 אלף נפשות, זאת לעומת 729 דירות במחוז הדרום, 349 דירות במחוז הצפון ושמונה דירות בלבד במחוז תל אביב. סטנדרט הבנייה גם הוא בהתאם – מתוך 684 דירות מפוארות בבנייה ציבורית, 28 נבנו במחוז חיפה, 77 נבנו בירושלים, 67 בכל הדרום ו- 159 ביש"ע.
    אם כאלו נתונים אין תימה איפה שיעל טנא מאיתמר רואה את עצמה מתגוררת ביישוב גם בעוד עשר שנים ואומרת "בעזרת השם. בית לא נוטשים", ושרה רכניץ' מאפרת גם היא נחושה "בחיים ברור רק דבר אחד: אותנו לא יוציאו מכאן".
    ואכן את המתנחלים אף אחד לא יוציא משם. אחת לאיזו תקופה מחליטה הממשלה על פינויים של כמה מאחזים בלתי חוקיים (כאילו ששאר המאחזים הם חוקיים). הפינוי המתוקשר משרת את כולם – הממשלה קורצת לאמריקאים ולאירופאים, ומראה מחווה של רצון טוב ונחישות בדמות פינוי מסוקר ומצולם היטב. המתנחלים מתקבצים בהמוניהם הולמים בחיילים והולמים בצלמים, ומפגינים למצלמות ש"אותנו לא יוציאו מכאן". בסוף הם מתפנים, אבל עולם כמנהגו נוהג ואחרי שבוע או שבועיים הם יוצאים לכבוש להם גבעה חדשה.
    בו בזמן בארץ אחרת, שפעם קראו לה ישראל השניה, החיים מתנהלים על פי כללי משחק וחוקים אחרים לגמרי. בעוד שהמתנחלים נקראים חלוצים בתוך הקו הירוק אותם אנשים ממש הם פולשים ועבריינים. לפני שנתיים הרס מנהל מקרקעי ישראל את ביתה של משפחת מחדון שהתגוררה בשכונה בפאתי רחובות. 20 שנה התגורר משה מחדון בבית שנהרס, במשך השנים הוא התחתן ונולדו לו ארבעה ילדים. לבית שהיה פעם צריף ישן של בן משפחה הוא נכנס לאחר שזה נפטר, ולא הוא מעולם לא רכש אותו. בהגדרה המשפטית הוא נקרא פולש. למזלם הרע של משפחת מחדון הם אינם נחשבים לחלוצים החדשים של שנות האלפיים. משה מחדון הוא מזרחי, הוא עובד לסירוגין ואף פעם לא בעבודה קבועה, הוא נתמך קצבאות, חובש כיפה ואולי אפילו מצביע לש"ס – בקיצור הוא סרך עודף על כתפיה של המדינה הציונית. לא משנה שאת האזור שבו היה ביתו ייעד מנהל מקרקעי ישראל לפרוייקט בינוי שבאמצעותו יפונו הדיירים וימצאו להם פתרונות דיור, לא משנה גם שנערכו על כך ישיבות עם הרשות המקומית וזו נתנה את הסכמתה. לא משנה, כי משפחת מחדון היא החוליה החלשה, וכשהמערכת נתקלת בחלשים היא ממהרת למצות אתם את הדין – היא אטומה, היא ביורוקרטית והיא מפעילה את מיטב ההגיון שלה ברציונליות אינסטרומנטלית. כך ביום בוקר אחד ללא הודעה מוקדמת, כיתרו את ביתה של משפחת מחדון כוחות משטרה, הם פרצו לתוך הבית כפתו באזיקים את בני הזוג מחדון ולקחו אותם בניידת לתחנת המשטרה, כשברקע מלווים אותם קולות צעקותיהם של ארבעת הילדים המבוהלים. בשעות אחר הצהרים חזרו בני הזוג למה שהיה פעם בית והפך בתוך כמה שעות באמצעות דחפורים, לערמה של אבנים, לגל של הריסות . כל תכולת הבית – ריהוט, מוצרי חשמל, חפצים אישיים, ביגוד ומזון – הוכנס למכולה ונשלח למחסן לאפסון. בני משפחת מחדון עברו להתגורר בדיור הציבורי , במקום שהיה ביתם לא נבנה מאז דבר – לא כביש, לא חורשה, לא גן משחקים וגם לא דירות חדשות. שום דבר, עדיין אפשר למצוא שם את הריסות הבית הישן.
    אם יצליח האוצר לממש את כוונתו, לא יוכלו בעתיד ילדיהם של בני הזוג מחדון לקבל את דירתם, גם הורים אחרים שמתגוררים בדיור הציבורי עשרות של שנים, רבים מהם מאז עלייתם לישראל, לא יוכלו להוריש לילדיהם דבר. זאת בעוד מדינת ישראל תזכה את המתנחלים בכל הסדר עתידי בתמריצים מפליגים – עבור גזענתום, יהירותם וטירופם המשיחי של חלקים מהציבור הזה – תמריצים שיאפשרו להם לחיות היטב בתחומי הקו הירוק ולהעניק לילדיהם הזדמנויות חיים טובות.
    לעומת זאת על פי אותו הגיון עקום דיירי הדיור הציבורי אינם זקוקים לתמריצים. מי שהיו פעם בכיינים הפכו היום לסחטנים. וכך אומר חיים פיאלקוף, סמנכ"ל בכיר לתיאום ותכנון במשרד הבינוי והשיכון, בידיעה מיום שישי (12.9) בעיתון הארץ: "אם לזקן עיוור ונכה יש בן צעיר, יפה וחזק, למה שהוא ייהנה מדירה בדיור הציבורי, בעוד אלפי זכאים חלשים ממתינים בתור". באמת למה? הרי ידוע שילדים שגדלים במשפחות מוחלשות הופכים לצעירים יפים וחזקים שזוכים להשכלה גבוהה ונהנים מרווחה כלכלית. וידוע גם שבישראל מדינת "שוויון ההזדמנויות" אין צורך להעביר נכסים בירושה, שהרי לרווחה כלכלית מגיעים "כולם" באמצעות עבודה קשה בלבד. על פי ההגיון הזה אפשר באמת להבין מדוע במדינת ישראל בונים דירות ציבוריות אינספור בשטחים הכבושים ולא בונים כמעט דירות לדיור הציבורי בתחומי הקו הירוק. אפשר גם להבין מדוע משפחה אתיופית בת שמונה נפשות מתגוררת בדירת שלושה חדרים במרכז הארץ בעוד משפחה דתית בעלת אותו מספר נפשות מתגוררת בדירת שישה חדרים באפרת, תפוח או חברון. לא מדובר פה רק בתפיסה כלכלית או בגזירות כלכליות, מדובר פה בסדרי עדיפויות ובציונות על כל תפיסת עולמה, שחושפת את פניה במלוא כיעורה.

  4. דודי מחלב

    אפילו השם"בנים סוררים ופוחזים" לא יאה למתנחלים, ובעיקר לגרעין האידאולוגי הקשה שבקירבם.שהרי אם הם בנים של אפי איתם, אביגדור ליברמן, צחי הנגבי ודומיהם, היר הם בנים נאמנים.ערוותם נחשפה במלוא רשעותה ועליבותה רק לאחרונה במשבר האימהות החד הוריות. ראשי המתנחלים כמו ישראל הראל , אורי אליצור ואחרים הם מתנגדים עקביים למדינת הרווחה.לא רק שהם שודדים את פרי עמלנו , הם גם מתנשאים ולועגים למוחלשים.על כל זה אולי אפשר להתאפק ולהבליג. אלא שהסכנה שמגלמת תופעת ההתנחלות הינה הרת אסון והיא מאיימת על חיי כולנו, עלינו ועל ילדינו ואף על הדורות העתידיים.המתנחלים הם פרי באושים. הם מכשול לשלום ומפעלם הוא אחת הסיבות המרכזיות לגיהנום שאנו חווים בשערי ערינו ורחובותינו. כל מפעל ההנחלות ההיסטורי מיוסד על אדני עוול אנושי, מוסרי ופוליטי, לשני העמים לישראלי ולפלסטיני.

  5. אורי הלל

    תגובה כללית לביקורת על שינוי חוק הדיור הציבורי עם התייחסות מיוחדת לתגובתה הנחרצת של שלומית בנימין-
    גם המזרחיים הכי מקופחים והכי מיליטנטיים חייבים להודות היום שהגיע הזמן להפסיק את שרשרת הנצרכות והמוחלשות החברתית שלהם. השאלה היא – האם אני, כציבור ארץ ישראל השלישית (זו שאינה מתנחבלת וגם אינה זכאית לשום קיצבה ובמקרה גם חצי אשכנזית) חייבת לפיכך להמשיך ולממן את שאלת דיורם של הדור השני והשלישי למצוקה? נכון שזה לא שיוויוני במיוחד שהמדינה מממנת לכל דיכפין דיור ציבורי בשטחים, ולעומת זאת למשפחה מוחלשת דור שני בבת ים יקחו גם את המעט שהיה להם אבל קיומו של שרץ אחד לא צריך להכשיר את קיומו של השרץ השני. שלומית, את צודקת בזעמך הרהוט על הציונות שהתקלקלה. אבל בואי נהייה גם קצת ריאליות. די כבר לתמיכות. במקום דיור וקיצבאות צריך לתת לאנשים מוטיבציה ללכת ולעזור לעצמם. רק באמצעות תמריצים ופתרונות פרודוקטיביים לתעסוקה חינוך וכבוד עצמי ניתן יהיה להוציא את ה'אמונה השלמה' שיש לשכבת הדור השני למצוקה במוסד לביטוח לאומי. דיור ציבורי צריך לתת באמת רק למי שנכה או מוגבל- ולא מתוקף היותו בן ממשיך למצוקה. ובאשר למתנחבלים, גם את הרעה החולה הזו צריך כבר היה מזמן להוריד מהגבעה. תרתי משמע.

  6. גל לוי

    את צודקת. שרץ אחד אינו מכשיר את השני. אך האם הדיור הציבורי הוא שרץ? היסטורית, הדיור הציבורי נולד כחלק ממדיניות הסעד של ישראל של שנות ה-50 וה-60. אם תרצי, הוא נולד בחטא כאתנן שניתן על-ידי ממשלות ישראל לדור של מהגרים שנידון לחיות בשולי החברה (ראי גם כתבתה של שושנה מרום בהארץ מיום ששי האחרון).
    רבים יצאו משם, רבים אחרים לא. המעט שנישאר להם זוהי אותה דירת שיכון שבקושי עומדת בסטנדרט של מגורים. הבנים והבנות שנשארו לגור בבתי הוריהם לא עשו זאת כחלק מתהליך ההתעשרות שלהם. מי שהתעשר, יצא משם, ומי שנשאר, לא יהיה עשיר מהדירה אותה הוא או היא ירשו.
    כאשר נמכרות הדירות האלה, במסגרת חוק הדיור הציבורי, מי שיוצא מורווח הן החברות המשכנות, ובמיוחד הסוכנות, שלא נדרשות לחדש את מלאי הדירות אך מקבלות פיצוי על כל מכירה.
    את המצוקה של הדור הראשון כבר לא נפתור. את הדור השני כבר מזמן פספסנו. אז את המעט שניתן לתת לאלה שעוד נמצאים שם – קורת גג – מן הראוי שלא לגזול מהם. קוראים לזה "כבשת הרש".

  7. גר בשכונת מצוקה "הגוש הגדול"

    לאחרונה מתפרסמות מודעות ענק על דירות שנמכרות ל"זכאי משרד השכון בלבד". מחיר הדירות מ299.000 אלף דולר
    בלבד. הכסף הקטן הולך להתיבות ולערי הפתוח . הכסף הגדול באמת הולך לגוש הגדול. למסכנים שיש להם רק 300000 אלף דולר.!!!!!!!! ומעלה
    לא להאמין!!!!!!!!!!!!!!!!!!