עיתון "העיר" חושף - תרגיל עוקץ ב"העוקץ"

יוסי דהאן

האתר זכה לחשיפה תקשורתית בשני עיתונים בסוף השבוע, חיים ברעם בעיתון "כל העיר" המליץ בחום על האתר ופיזר שפע מחמאות על האתר וכותביו.

מחמאה אחת היתה מופרזת משהו (מספר החותמים על העצומה ברגע זה הוא 260 ולא 300 כפי שכתב ברעם).

המערכת, ההנהלה, וכל צוות העובדים מודים לו מקרב לב.

העיתון הלוחמני "העיר" יצא כבר ביום ה` לדוכנים בכתבת תחקיר מיוחדת על האתר. הכתב ומבקר התקשורת אביב הורביץ, גילה בחשיפה ראשונית לקוראי העיתון הנדהמים כי בין רשימת החותמים על העצומה נגד פיטורי העיתונאי מירון רפפורט מ"ידיעות אחרונות", מתנוסס, ללא כל בסיס עובדתי, השם –  "אהוד מנור".

כבר בתחילת השבוע הריח הכתב החרוץ שמשהו אינו מריח טוב ברשימה, הוא לא התעצל והתקשר לפזמונאי אהוד מנור, שנחרד מעצם המחשבה שהשם שלו מתנוסס על עצומה המגינה על חופש הביטוי. הכתב הורביץ` פשפש וגילה שבאזור כפר סבא חי לו מנהל בית ספר בשם דר` אהוד מנור וזה מיהר להודות בפני הכתב שאף הוא לא חתום על העצומה. קוראי "העיר" האינטילגנטים יכלו להסיק מחשיפה זו שהעצומה, עליה חתמו למעלה מ 250 איש ואישה, כנראה מפוברקת בחלקה.

לו טרח קמעה, מבקר התקשורת ותחקירן-העל הורביץ, והתקשר למערכת האתר, המאוישת עשרים וארבע שעות ביממה, הוא היה נענה באדיבות רבה שבמרחבי המזרח התיכון חי לו "אהוד מנור" נוסף. דר` אהוד מנור, מרצה להסטוריה, סוציאל דמוקרט ופעיל חברתי מוכר ונמרץ בקבוצת "יסוד" (ראו רשימת האתרים המומלצים). אהוד מנור, המוכר גם בכינויו המחתרתי,  "אודי", הוא  חבר מערכת כתב העת המצוין "חברה – כתב עת סוציאליסטי לענייני חברה, כלכלה, פוליטיקה ותרבות". אודי חתם בחפץ לב ומרצונו החופשי לחלוטין על העצומה.

במערכת האתר נערכים מזה שעות דיונים בשאלה את מי עלינו לשכור להגשת התביעה המשפטית נגד הורביץ, עיתון "העיר" ועמוס שוקן. האם יהיה זה דב וייסגלס המקורב לשרון, יעקב נאמן המקורב לנתניהו, או שמא רם כספי המקורב לפרס. הוסכם שפיצויי התביעה יוקדשו לשיפור ארכיון האתר.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. דודי מחלב

    אך טבעי הוא שהאתר יקבל תגובות עידוד ושבח (לא מדובר כאן בחוסר צניעות) , מתכוננת כאן אלטרנטיבה אמיתית באתר , שיסודה ( וכן צריך לחזור על המילים החשובות האלה שנשטפו בסטיכיה של הקונפורמיזם וההתקרנפות) , בדרישה אמיתי לאמת , לצדק ולכינון חברה טובה יותר.
    זאת רק ראשית הדרך , האתר עוד יילך מחיל אל חיל , ושוב ושוב לאיציק ספורטא וליוסי דהאן סח'תיין ו'אלף מברוק.

  2. חיים

    שהקשת המזרחית וגרורותיה "טסו" שמאלה, לכיוון שבו קשה למזרחים להיות.
    קבוצה שמחשיבה עצמה "אינטלקטואלית", מנסה להשתכנז ואת זה המזרחים אינם אוהבים.
    אין סיכוי לקבוצה שיסודותיה במדינות ערב, לשכנע את העם שבא מאותן מדינות, לאהוב את דרך
    מחשבתה ו/או, לסחוף המונים לכיוון שממנו הם ברחו, אך לפני יובל שנים.
    שבת שלום.
    שנה טובה לכל עם ישראל.

  3. דרור

    אמנם משפחתי על שני צדיה הגיע לאזור לפני עשרות שנים ממזרח-אירופה, אבל קצת מפתיע אותי שאינטלקטואליות פירושה "השתכנזות". אמנם סבא שלי התגאה תמיד בלמדנות של נכדיו, אבל מעולם לא ייחסתי את זה לעובדה שנעוריו עברו עליו בפולין. אגב, סבי, שתמך שנים במפא"י ובעקרונות סוציאליסטיים, הפך מאוחר יותר למצביע ליכוד נלהב. היום הוא עדיין מצביע למפלגות ימין, אבל מתקשה להבין איך זה שהמעביד שלי אינו מפריש סכומים לקרן פנסיה, דבר שהיה מובן מאליו בעבר. יכול להיות שקל יותר לתמוך בימין כשמושגים כגון פנסיה, חופשה שנתית וכיוצ"ב מתקבלים כמובנים מאליהם.

  4. ידידה

    קראתי את הכתבה ב"העיר", ולא התרשמתי שהיא נועדה לערער את האמינות של האתר. הכוונה שלכם להגיש תביעת דיבה (על מה, בדיוק?) נשמעת קצת, סליחה, מגוחכת.
    הכתבה כן הצביעה על בעיה אמיתית באינטרנט: איך מוודאים זהות של מגיב? ואיך מונעים מאנשים להשתמש בשמות של אחרים? הרי אין שום בעיה למישהו לכתוב כאן, ובכל מקום אחר באינטרנט, בשמו של מישהו אחר.

  5. יוסי דהאן

    לא אנחנו לא מתכוונים להגיש תביעה, זה אכן מגוחך שאנחנו נסכים שכרישי הון ושלטון כוייסגלס, נאמן וכספי ישאו את שם "העוקץ" לשווא בהיכלות המשפט. מלבד זאת האמון שלנו במערכת המשפטית הישראלית מוגבל ביותר ולכן אנחנו מסתפקים בינתיים באיומים ריקים.
    ולעניין עצמו, כיוון שהכתב מכיר את מספר הטלפון שלי, הוא היה יכול לחסוך הוצאות חשבון טלפון לעמוס שוקן, שנמצא כידוע בקשיים כלכליים. להזכירך, לפני כמה שנים לקח שוקן בחשאי הלוואת מיליונים מנוני מוזס לכיסוי גרעונותיו. הכתב יכול היה לשאול אותי מיהו אהוד מנור ואני הייתי מפנה אותו לאחד האנשים הפעילים פוליטית ביותר שאני מכיר. הבעייתיות של חתימה באינטרנט, שלטענתך הורביץ רצה להצביע עליה, לא הוכחה במקרה הזה. מה שהופגן בידיעה זו, זה מידה לא קטנה של רשלנות של הכתב, ובפרשנות פחות נדיבה, מלווה בקמצוץ של חוסר תום לב.

  6. דוקומדיק

    הבעיה שלנ אביב הורביץ, שאותו אני מכיר היטב, אינה חוסר תום לב אלא להיפך, עודף תום לב והיעדר כישורים אנליטיים. אהוד מנור אא' אאמר לו שיש אהוד מנור ב', אז הוא פנה לאהוד מנור לב. בתום לב מוחלט, שלא לומר אהבליות, הוא באמת ובתמים לא העלה במוחו את האפשרות שישנם עוד כמה, או שפרטי החותם מצויים בידי מערכת העוקץ. כמו שמגיבה לפני לא העלתה על דעתה שהאיום בתביעת דיבה הוא סאטירי, או מגיב לפני תמה כיצד מזרחי יכול להיות אינטלקטואל. עניין של יכולות מנטליות.
    אין לזה כל קשר להלוואה של שוקן ממוזס, שממנה למיטב ידיעתי הורביץ לא גוזר קופונים. הסיפור, אגב, פורסם כבר לפני קרוב לעשור ב"מעריב", אירע זמן רב קודם לכן, וממוחזר מחוץ להקשרו שוב ושוב. זה לא מכבד את העוקץ.
    מה שכן, העניין כולו אופייני ל"העיר", והוא בעצם אימננטי לו. לא חשוב במה מדובר, אמת או שקר, אמת או חובה או מה שלא יהיה, את "העיר" מעניין למלא את עמודיו בשמות סלבריטאים בכל הקשר אפשרי ותו-לא. לייחס לעיתון הזה רצון להפנות תשומת לב לבעיה כזו או אחרת בתרבות האינטרנט גובל בלשון הרע. שכן "ציפורה" אינו מדור ב"העיר". היא "העיר" כולו.

  7. דוקומדיק

    חיים ברעם שזכה כאן לשבחים ולתודות מקרב לב כתב ב"כל העיר" שעל העצומה כאן בעד רפופורט חתמו יותר מ-300 אנשים ונשים. אני רואה פה בדיוק 260. גם לפיספוס של ארבעים איש קשה לקרוא דיוק, אבל אף אחד לא צייץ.
    מובן שגם ברעם וגם אביב הורביץ, בטעויותיהם, מביישים אך ורק את עצמם. אבל ההתייחסות הלא עקבית לשניהם מזכירה לי את שאלתו של לנין: הוא אידיוט בעדנו או אידיוט נגדנו?

  8. יוסי דהאן

    אתה צודק, כיוון שאני לא ירושלמי ולא ראיתי את "כל העיר" עד לרגע זה, והמחמאות הוקראו לי בטלפון על ידי חבר ירושלמי, שמונה רק לאחרונה לראש הדסק הירושלמי של "העוקץ" ושכנראה לא הפנים את גודל האחריות המוטלת עליו, לא שמתי לב לפרט זה. ואכן לאחר שיחת טלפון נוספת גיליתי שמר ברעם הפריז במחמאותיו. הריני מתקן ברגע זה. אני מוסיף אותך לרשימה המצומצת מאד והאקסקלוסיבית – "יקירי האתר"

  9. דוקומדיק

    אני חבר אקסלוסיבי במועדון הקונקלוסיבי של אלה שלא מוכנים להתקבל למועדונים האקסלוסיביים שמוכנים לקבל אותם. אבל תודה

  10. ידידה

    כל מה שאמרתי הוא שזה נושא שהכתבה הצביעה עליו, לא שזה מה שהיה כתוב בה. והנושא של זהויות באינטרנט בהחלט שווה דיון, אבל בתור מי שיש לה בעיה עם "יכולות מנטליות", כפי שכתבת, מן הסתם האתר הזה הוא גבה-מצח מדי בשבילי, אז אחפש מקומות אחרים. תודה ושלום.

  11. דוקומדיק

    אל תחמירי עם עצמך. לא לכך היתה כוונתי. וחוצמיזה, אני לא מהאתר, למה שהאתר יסבול בגללי מהעדרך? אדרבא, אני קורא בזאת לקברניטיו להסיר ממצחי (שאם יש בו גבהות הרי זה רק בגלל מפרצים שכאלה) את זר הקוצים המתקרא "יקיר האתר" ולהעבירו אליך.
    בכל מקרה, סליחה אם נפגעת.

  12. חיים ברעם

    אין צורך לקפוץ כמו תיש ולהתלהב. המספר 300 חותמים במקום 200 היה שגיאת הקלדה בהיסח הדעת, ואין בה כדי לשנות את הדברים העקרוניים שכתבתי בכל העיר. האתר היה ונשאר נהדר בעיני, גם אם רק 260 בני אדם חתמו בינתיים על העצומה.

  13. יוסי לוס

    כאשר אני שמעתי על הסיפור צחקתי צחוק גדול. הופתעתי מאוד לקרוא עוד ועוד תגובות רציניות וכועסות על מה שיוסי דהאן כתב. כמובן שמה שמצחיק אותי לא בהכרח יצחיק אחרים. אבל, אנשים יקרים, אנא מכם, כאשר כה עגום מסביב, נצלו כל סיבה לצחוק, וזו אחלה סיבה לצחוק. אפשר לראות ב"תחקיר" זדון לב, רשלנות, קטנוניות, פטתיות ואפשר פשוט להעמיד את הדברים על דיוקם ולהיות משועשע. זה בדיוק מה שיוסי דהאן עשה.
    חבל להרוס בדיחה טובה עם תגובות רציניות כל כך וחבל לבזבז ביקורת רצינית על שטויות כמו תחקירים של צהובון. יחד עם זאת, חשוב לומר שלפחות בעבר היו כתבים רציניים באמת בעיתון הזה, כמו עינת פישביין.

  14. דוקומדיק

    האתר עלא-כיפכ וטעויות קורות. התייחסתי לטיפול השונה בטעות שלך ובזו של הורביץ, שהוא באמת ובתמים תם ושאינו יודע לשאול בכרטיס אחד, אבל אינו חכם דיו כדי להיות רשע. עליך, וזה רק לזכותך, אי אפשר להגיד את זה