מי צריך יחסי ציבור כשיש את "הארץ"

יוסי דהאן

בנימין נתניהו לא צריך דובר ולא אנשי יחסי ציבור, יש לו את עיתון "הארץ". מאז כניסתו לתפקיד הפך שר האוצר ליקיר העיתון – מאמרי מערכת מחזקים את דרכו ומתפעלים מאומץ ליבו, ועורכים וכתבים כלכליים בכירים נופלים לרגליו.

מי שפתח את גיליון יום שישי האחרון של העיתון יכול היה לטעות ולחשוב שחלק מערימת הנייר שהגיעה לביתו נשלחה אליו על ידי אביב בושינסקי. העיתון פתח את עמודו הראשון בראיון חגיגי לראש השנה של העורך הכלכלי הבכיר נחמיה שטרסלר עם שר האוצר. כותרת מרכזית ועיקרי הראיון הובאו בעמוד הראשון, עמוד שש כולו הוקדש אף הוא לנתניהו, וכך גם הכותרת הראשית בעמוד הראשון של המוסף הכלכלי שחזרה בדיוק על אותם ציטוטים של השר. ולמי שבמקרה פיספס את שלושת העמודים הללו של דברי שר האוצר, בעמוד השני של המוסף הכלכלי נפרש הראיון המלא. אפילו הרב אלישיב אינו זוכה ליחס מחמיא כל כך ב"יתד נאמן".

נחמיה שטרסלר, שבמוסף של אותו יום מקונן על "אי הפרגון" של הישראלים לבעלי ההון, הוא יותר מעריץ ממראיין. הראיון רך ואוהד. נחמיה נותן לנתניהו להשמיע את כל מה שהוא עצמו מטיף לו כבר שנים מעל דפי העיתון ונתניהו מספק את הסחורה – את הדמגוגיה הרגילה על המובטלים הטפילים שהתרגלו לקיצבאות, על היתרונות שבהורדת מיסים לבעלי ההון, על החוצפה של השובתים ועל הבירוקרטיה הריכוזית והמסואבת. ועל איך בסופו של דבר התוכנית הכלכלית תוביל ל"צדק חברתי לחלשים".

אבל כרגיל אין ראיון עם נתניהו ללא שקרים, מה לעשות – הדחף חזק ממנו.

אומר נתניהו לנחמיה, אנחנו משלמים עבור החינוך של הילדים שלנו, ביחס לתוצר, יותר מכל מדינה אחרת.

שקר – על פי נתוני ה OECD ישראל מוציאה על חינוך פחות מהרבה מדינות מערביות במונחי תוצר לאומי בעיקר בחינוך הקדם יסודי והיסודי. חוץ מהשקר הקטן הזה, בתקציב החינוך התבצעו בשנתיים וחצי האחרונות 11 קיצוצים המגיעים למיליארד וחצי שקל. והעורך הכלכלי הבכיר שותק.

ממשיך נתניהו ומסביר לנחמיה על שכבות השומן שנאגרו לאורך השנים במשרד הבריאות. אף מילה על שחיקה של 6.5% בסל הבריאות בשנתיים האחרונות, קיצוץ של 1.3 מיליארד שקלים. והמראיין שותק. הקפיטליסט הפנדמנטליסט רוצה בריאות כמו באמריקה – מעל ארבעים ושלשה מיליון בני אדם בלי ביטוח בריאות, מערכת יקרה, בזבזנית וחולה. המפרק הלאומי חייב לשבור כל מה שמדיף ריח של אחריות ממלכתית או הדדיות.

כאשר אתה מעלה את שיעורי המס, שח השר למראיין, אז אתה גם מקטין את תקבולי המס. זה מה שקרה לנו בשנים האחרונות. כאן מתכוון השר לשקר הנפוץ, שפרנס טורים מופרכים לא מעטים של הכתב הכלכלי הבכיר האחר בעיתון – גיא רולניק – לפיו הורדת התקרה על דמי הביטוח הלאומי גרמה לכך שיחידים פתחו חברות והתחמקו מהמס. שקר שחשפה שלי יחימוביץ`. לדברי מנהלת אגף המחקר של המוסד לביטוח לאומי, לאה אחדות, גבה המוסד לביטוח הלאומי מיליארד ושש מאות מיליון שקלים נוספים בתקופת הורדת התקרה. עכשיו, עם החזרתה, ייהנה כל מי שמשתכר למעלה משלושים וחמישה אלף שקלים ומעלה מהטבות מס בגודל זה. הטבות למאיון העליון באדיבות הקיצוץ בקצבאות ילדים, נכות וזיקנה.

העורך הכלכלי והבכיר נשבה לחלוטין בקסמיו של השר ומינה את עצמו מספר ימים לאחר מכן לראש מטה המאבק של האוצר בעובדים. הבוקר קורא שטרסלר במאמר מערכת בעיתון לגיוס כללי "שהתעשיינים, הסוחרים והיבואנים יתארגנו לעצרות והפגנות נגד הנמלים". מי צריך את שמשון דרעי ורוחמה אברהם כשיש את נחמיה.

הייתי יכול להמשיך ולחשוף שקרים נוספים של "אשף התקשורת" ושר האוצר אודות תשלומי ההעברה וכיסי שומן אחרים שהשר מדבר עליהם ב"ריאיון מטעם" החגיגי שזכה לו, אבל חשיפת שקרי נתניהו היא מלאכה סיזיפית מדכאת.

מעניין יותר לדעת כיצד הפך מי שנחשב בעיני מערכת העיתון ובכירי כותביה, עד לפני זמן לא רב, למנהיג פוליטי מסוכן שהתכוון להשתלט על מערכת אכיפת החוק בישראל באמצעות גורמים פליליים, ראש ממשלה כושל, בלתי אמין ולא אחראי, אדם בעל עמדות מדיניות קיצוניות המתנגד להקמת מדינה פלסטינית, מנהיג פוליטי בעל נטיות בלתי דמוקרטיות, ופופוליסט מתלהם, ליקיר "הארץ"? לא של כל עיתונאי "הארץ", ודאי לא של כל העיתונאיות, חלק גדול מהן מקצועניות, הגונות ובעלות יושרה המצילות את כבודו של העיתון. אני מתכוון לעמדת העיתון הבאה לידי ביטוי במאמרי המערכת, לניתוחים של הפרשנים הכלכליים הבכירים, דוגמת שטרסלר, טל ורולניק, אלה האחראים להסביר לנו ההדיוטות את משמעות המדיניות הכלכלית והחברתית של הממשלה והאוצר.

תאצ`ריזם חברתי כלכלי – זה מה ששובה את ליבם של בכירי "הארץ". הם מעריצים את הנחישות שבה הוא מפרק את מדינת הרווחה, את הגסות המתריסה שבה הוא יוצא נגד משריצי הילדים החרדים והערבים, את העמידה שלו מול האמהות החד הוריות, את הזלזול המלגלג שלו על "צדק חברתי", את התמיכה האגרסיבית שלו בהטבות מס לבעלי ההון, את הברוטליות שהוא מפגין בעימותים מול ארגוני העובדים והחתירה שלו לצמצום זכויותיהם, בעיקר זכות השביתה.

התאצ`ריזם הוולגרי והפראי הזה מכפר על מגרעותיו האחרות. נכון הוא דמגוג, וכן, הוא משקר לעיתים קרובות, אבל ההבדל העיקרי הוא שבניגוד לעבר, הפעם הוא משקר לטובת הצד הנכון. כן, הוא עדיין מסית, אבל אז הוא הסית את העם נגדנו, לעומת זאת עכשיו לשמחתנו הוא מסית נגד העם לטובתנו. 

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. יוסי לוס

    חשוב מאוד לחשוף את כל שקריו של נתניהו אחד לאחד.
    אין ספק שזו עבודה סיזיפית ומדכאת,
    אבל אין לך ברירה, יוסי.
    אנא, המשך בכך ואל תתייגע רוחך.

  2. סטיב

    יוסי, אתה חיי ב לוודא בדרך כלשהי שהמאמר המצוין שלך החושף את פניו האמיתיות של העיתון הזה יגיעו לידי הנוגעים בדבר. הדברים אמורים כמובן גם במאמרו של יוסי השני (יונה) על השד הגזעני המקנן אצל גדעון סמאט. הדואליות של העיתון הזה, בין עמדותיו היוניות המוצהרות ואפילו המתקדמות, לבין הדעות הכלכליות-חברתיות, היא אחת מן התופעות התמוהות ביותר בחברה הישראלית. בעצם זה גם מאפיין את מה שמכונה בישראל "שמאל". איני מתכוון חלילה לשמאל של אנשי "גוש שלום", או לעיתונאים מסוימים אפילו מהעיתון שבו אנו מדברים, אלא למה שרווח דרך שגרה בפי הבריות ,כשהם אומרים או חושבים על שמאל. כלומר מצד אחד, דאגה כנה מהכיבוש ומתוצאותיו, ומן הצד השני דעות חשוכות בכל הנוגע לעניינים חברתיים. אבל מדוע להכביר במילים, הדברים הרי ידועים וגם יגעים. אני פונה לכל הגולשים לשלוח את 2 המאמרים לנמענים שלהם, כלומר לשטרסלר ולסאמט, אם הם כמובן מכירים את האי-מייל שלהם.

  3. דרור

    קודם כול, אני חייב להגן על עיתון "הארץ" – זה העיתון היחיד היום בישראל שאפשר לקרוא בו מאמרים רציניים של רותי סיני, אבירמה גולן, חנה קים, דניאל בן-סימון, עמירה הס, אביב לביא ובעבר גם אריה כספי זצ"ל ואורית שוחט תיבדל לחיים ארוכים. יש שם עוד כתבים ביקורתיים ובעלי סדר-יום סוציאל-דמוקרטי. בשעה ש"ידיעות-אחרונות" ו"מעריב" הפכו לקומיקסים במקרה הטוב ולצהובונים במקרה הרע, "הארץ" הוא בכל זאת עיתון רציני ומגוון. ובעניין נחמיה שטרסלר לא אכביר מילים, רק אביא שאלה ששלחתי אליו במסגרת "שאלה תשובה" – פרויקט של אתר האינטרנט של "הארץ", ואת תשובתו כמובן:

    אתה מרבה להשתמש במושג "הציבור" כשהכוונה בעצם ל"שוק ההון". שיעור הסוחרים בבורסה או בשוק מטבע חוץ אינו עולה על %20 מתושבי המדינה. אולי מוטב, אם כן, לומר: העליות במדדים מעידות כי המשקיעים בבורסה (ולא
    "הציבור") תומכים בתוכנית הכלכלית.
    דרור
    חולון

    נחמיה שטרסלר :
    אותם %20 הם הנציגים שלנו, של הציבור. הכסף שלנו אצלם והם מנהלים אותו, ואין מדובר רק במניות אלא גם באגרות חוב ובמטבע חוץ. כלומר הם נציגי הציבור בשוק ההון.

  4. טלי

    אין דבר קל יותר, וכרגע דחוף יותר, מאשר לשלוח מיילים לשטרסלר ולכל היתר (יצא חרוז), כולל ארי שביט שאת הראיון הנבוך, המגומגם והמתרפס שלו עם הרמטכ"ל (בוגי, בשבילנו) ראיתי בתדהמה ביום ראשון בערב בערוץ 1.
    רשימת כל המיילים של בעלי התפקידים בהארץ נמצאת בעמוד הראשי באתר של העיתון, והכתבים מסודרים שם בסדר אלפביתי לפי שם המשפחה (שטרסלר ושביט יהיו בש', כמובן). פשוט מקליקים ושולחים.

    מה קרה לעיתון הזה??

  5. אחד העם

    גם "העיתון של המדינה" מוביל קו מתרפס ומעריץ. סבר פלוצ(קר) הרבה יותר גרוע משטרסלר בעניין – לפני כשבועיים התפרסם מאמר שלו על כך שבעצם המצב הכללכלי בסדר גמור פה בארץ ע"פ איזה דו"ח של בנק שוויצרי. אני גם "אוהב" את הדיווחים שלו מדאבוס או אבו דאבי. מקומות שכל ישראלי מגיע אליהם. בכלל, העיתונות הכלכלית בארץ מאוד נגד אנשים שמרוויחים פחות מ20000 לחודש.

    אתמול שודרה כתבה מצוינת בערוץ 1 על האבטלה. הראו שם את פניה של האבטלה הלא מתוקשרת. זו שביבי לא רוצה שיראו משום שאלו אנשים בעלי השכלה שהרוויחו יפה ולפתע לא מצליחים למצוא עבודה. אלו האנשים שהוא רוצה שילכו לעבוד בבנין או בזבל. באולפן ישב השר לעניני שום דבר במשרד האוצר (מ. שטרית) שהצליח בחצי שעה לדבר כל כך הרבה שטויות שחליפת הוורסאצ'ה שלו האדימה מבושה.

  6. שור

    הדרך היחידה להביא לרווחה חברתית גבוהה כמו באירופה, היא ע"י יישום כלכלת שוק תחרותית. וזה מה שמנסה נתניהו ליישם. קיצוצים בגרעון הסרטני, הקטונת מסים חונקים, הפרטות ורפורמות מיבניות שיביאות ליותר תחרות יגדילו את הרווחה החברתית בישראל.
    אבל עסקנים מרקסיסטיים חברתיים עלאק ימשיכו להאמין בתיאוריות קלושות שאבד עלהין הכלח, ואשר הביאו אסון חברתי נוראי למאות מיליוני בני אדם.

  7. אורן קנר, עיתונאי

    אכן כן, כל מלה בסלע. ממליץ לכם לעשות כמוני, ולשלוח את הטקסט לבכירי "הארץ". הדוא"ל שלהם מופיע באתר של עיתון הארץ.

  8. moshe tal

    In HAARETZ that you like so much to hate was also Arie Caspi which wrote more than any other jornalist against all the lies of the neo-liberal economy