בשם אומרם

תגובתו של כבוד השר מזכירה לי מהתלה ישנה-נושנה בדבר חיבור שהתבקשו התלמידים לכתוב, ונושאו: "משפחה עניה". וכך "ירה" תלמיד מבית אמיד לאורך שורות מחברתו: היה היתה משפחה עניה. ההורים היו עניים, הילדים עניים. הטבח היה עני. המבשלת היתה עניה. סוכן הבית היה עני ואף הנהג היה עני. מילא ליצור איזושהי הקבלה בין העתקת מקום מגוריו של השר הנכבד בהיותו ילד לבין שיבתו של ילד ממשפחת עובדים זרים למולדתו. אבל ליצוק לתוך אותה טרגדיה של עובדים זרים (הורי הילד), שעברו שבעים ושבעה מדורי גיהנום במהלך עבודתם בארץ המוסר וההומניטריות (תנחשו), והנעתקים-נקרעים שלא בטובתם ממקורות פרנסתם, והנזרקים חזרה לארצות מוצאם, את ההשוואה שביקש כבוד השר ללמדנו, לבי מתקשה להשלים עימה (בלשון המעטה).